למרות גילו המתקדם מותו של יעקב אלקבץ (86), ראש המועצה השלישי של שדרות הפתיע והעציב את תושבי העיר שרבים מהם ליוו אותו ביום ראשון בדרכו האחרונה. אלקבץ שכיהן בתפקיד בין השנים 1978-1975 היה בשנים האחרונות פעיל מאוד בארגון ותיקי שדרות. רגע היסטורי שנצרב בתודעה: אירח את ראש הממשלה רבין למנוחת צהריים
לפני 40 שנה כשבני הדור הנוכחי עוד לא נולדו או שחלקם היו בחיתולים/ ילדים קטנים נוער מתבגר הפך יעקב אלקבץ מפעילי הציבור היותר דומיננטיים של אותה תקופה מטעם מפלגת העבודה לראש מועצה במקומו של יהונתן יפרח שפינה את מקומו לטובת חברותו בכנסת ישראל. אומנם אלקבץ כיהן בתפקיד רק 3 שנים אבל מאז ועד היום הוא זכור כאחד המנהיגים המיוחדים שחתום על כמה רגעים היסטוריים כמו אירוחו של ראש הממשלה דאז יצחק רבין לרגל חגיגות ה-20 של העיירה הקטנה שרק התחילה להתפתח, תמונות הארכיון מהאירוע ממחישות יותר מכל את הרגע ההיסטורי בימים שראש ממשלה בישראל לא חשש לנוח צהריים בביתו של ראש מועצה בשדרות.
איש ציבור ברמ"ח איבריו
רק לפני כשלושה שבועות צולם יעקב אלקבץ ז"ל לעיתון 'דין וחשבון', תמונה כל כך אופיינית עם חיוך כובש שמשדר אופטימיות מרשימה, תמונה שמסתירה את העובדה שהאיש שהיה פעיל מאוד עד יום מותו בגיל 86. "אני עדיין מרגיש צעיר" נהג לומר לי בכמה הזדמנויות שפגשתי אותו כדי לשמוע ממנו עוד פיסת מידע על ההיסטוריה של שדרות ובעיקר על הרגעים להם היה שותף, "אני זוכר את שדרות עוד מהימים שהיו רק שבילי עפר ולראות את העיירה הקטנה מתפתחת למה שהיא היום זאת גאווה גדולה עבורי".
אלקבץ עוד נראה נוהג ברכבו ברחבי העיר ביום חמישי אבל ביום שישי הוא איבד את הכרתו ונפטר. הבשורה על מותו הדהימה רבים שהכירו אותו והצטערו לשמוע. "יעקב היה אחד מאבני הדרך של העיר שדרות. אני עצוב" ציין אחד מתושבי העיר חיים בן חמו. ביום ראשון אלקבץ הובא למנוחת עולמים אחרונה בבית העלמין בשדרות.
"אני הייתי מלאת הערכה אליו וכבדתי אותו מאוד. איזו אבדה לעירנו שדרות אחד ממייסדי העיר. כמה הבנות שלך אהבו אותך והעריכו אותך, אתה תחסר להן מאוד וגם לנו תושבי שדרות הוותיקים שזוכרים הכל"
כאמור, מלבד העובדה ששימש ראש המועצה השלישי של שדרות אלקבץ כיהן במגוון תפקידים ציבוריים. הוא נולד בשנת 1931 במרוקו, בגיל 19 עלה לישראל וגויס מיד לשירות צבאי. שירת כמדריך טירונים ולאחר מכן כקצין בחבל לכיש. בשנת 1960 עבר להתגורר בשדרות ושימש כקצין בטחון. באותה תקופה חיפשו מנהל ללשכת העבודה, הוא הגיש מועמדות וזכה בתפקיד בו שימש במשך כ-6 שנים. תרומתו של אלקבץ לחיים הציבוריים בשדרות ועשייתו להתפתחותו של היישוב באו לידי ביטוי בתפקידים מרכזיים אותם מילא במהלך השנים. בשנת 1966 נבחר לתפקיד מזכיר מועצת הפועלים למשך 2 קדנציות. בשנת 1975 הוא החליף בתפקיד את יהונתן יפרח כשקודם לכן שימש כסגנו. לאחר מכן שימש אלקבץ בתפקידים שונים בין היתר כסגן מנהל מכללת הנגב וכיועץ לשר העבודה, ומזה שנים רבות משמש כמנהל כח אדם במפעל נגב טקסטיל בשדרות. יחד עם חברים מותיקי הישוב, הקים את ארגון ותיקי שדרות ופעל יחד עם הנהלת הארגון לפעילות חברתית תרבותית ענפה ביותר עד התקופה האחרונה. "יעקב אלקבץ כל השנים היה אחד מהמתנדבים הרציניים והמועילים שהכרתי. ישבנו יחד בישיבת במתנ"ס עד להקמת המועדון רביעי גמלאי" סיפרה רכזת פעילות הגמלאים במתנ"ס ליליאן קסלסי, "נהג לומר לי עד כמה אוהב לקרא את כל מה שאני כותבת על הוותיקים בשדרות. התייחס אלי תמיד בכבוד רב. אני הייתי מלאת הערכה אליו וכבדתי אותו מאוד. איזו אבדה לעירנו שדרות אחד ממייסדי העיר. כמה הבנות שלך אהבו אותך והעריכו אותך. אתה תחסר להן מאוד וגם לנו תושבי שדרות הוותיקים שזוכרים הכל".
קסלסי למי שאינו יודע מסקרת במשך שנים את פעילות הגמלאים בהתנדבות מלאה ל'דין וחשבון', באחד בראיונות שקיימה עם אלקבץ הוא סיפר מעט מההיסטוריה שלו ושל שדרות. על תקופת "מעברת גבים שדרות" כאשר נתבקש להגיע לשדרות ולסייע בהקמתה. עוד בתקופת הקמת שכונת הצריפונים בכניסה לשדרות ליד בריכת השחייה כיום ועד להקמת מבנה קבע בשכונות רון שוקרון דאז רחוב צה"ל, שכונת נתן אלבז, סיני, ועוד. בשכונות הללו אפשרו להקים את משק עזר וגדלו בקר,צאן תרנגולים ועוד בגלל היותנו קרובים לקו הגבול לעזה נהגו להגיע מסתננים מעזה שנקראו "הפדיון" וגנבו כבשים תרנגולות ומכל הבא ליד. לכן הוקמה סיירת מתנדבים בכדי לשמור על הקיים. אלקבץ סיפר שפנו אליו ובקשו מימנו להיות מפקד אזורי ואני פניתי לשלמה אוחנה ז"ל שהיה אחראי על הסיירת.
"עם הזמן הייתה דרישה למנהל לשכת העבודה וכך מינו אותי לנהל את הלשכה אך המשכתי להיות גם מפקד אזורי. לא הייתה מספיק עבודה לכולם והחלנו לחלק לפי מצב משפחתי מספר ימי עבודה לכל ראש משפחה. לאט, לאט נבנו מפעלים בשער הנגב כמו מפעל עוף קור,בית אריזה לעוד" ציין אלקבץ.
"בשנת 1974 נבחרתי להיות ראש מועצת הפועלים ההסתדרות בזמנו של ראש המועצה דאז מר יהונתן יפרח ז"ל. שביקש מימני להיות סגנו ותוך זמן קצר מר יפרח נבחר להיות חבר כנסת לקדנציה אחת בת ארבע שנים, ואני נבחרתי להיות ראש המועצה שהמשיך לספר ולספר איך התמודד עם בעיות תקציביות איך השלים את בניית הבריכה שהקבלן קבל את הכסף ועזב באמצע הקמת הבריכה, על מנהגו לקבל קהל כל יום א', ב', ו-ג'. אחר הצהריים על חיי ראש מועצה שתושבים המתינו לו ליד החנייה של העירייה. ובכל מקום שפגשו אותו עצרו אותו ושאלו שאלות ובקשו את עזרתו. המשיך וסיפר על שיתוף הפעולה בין שדרות לשער הנגב. סיפר על ביקור של ראש הממשלה מר רבין יצחק ז"ל בשדרות ואירח אותו למנוחת צהריים. מר רבין היה בשדרות מהבוקר עד לכמעט חצות דבר שלא יכול להיות היום.שאישיות כמו ראש ממשלה יבקר ויישאר כל היום באותו המקום. סיפר עוד על המאבקים כמו להשיק הלוואה למפעל "דקו" ועל נסיעתו בשעה 4 לפנות בוקר והמתין ליד דלתו של מר פינחס ספיר ז"ל שהיה שר האוצר וחזר עם אישור להלוואה.
עמיר פרץ נפרד מאלקבץ
"שדרות ליוותה את יעקב בדרכו האחרונה בהמון עצום ובכבוד רב שהיה ראוי לו, כולנו מחבקים את דינה ומחזקים את המשפחה באבלם הכבד"
מי שנמנה בין מכריו של אלקבץ הוא ח"כ עמיר פרץ שכיהן כראש המועצה החמישי. ״יעקב אחינו הגדול" כינה פרץ את אלקבץ, "מסכת חיו של יעקב אלקבץ מגלמת בתוכה את ההיסטוריה של הקמת המדינה, חיזוק המפעל הציוני, והשתלבותם של יוצאי מרוקו בישראל, יעקב הגיע כנער לפני קום המדינה, התחיל דרכו בקיבוץ, התגייס לצה״ל והחל לפלס את דרכו כחייל וכקצין בפיקוד העורף, באותה תקופה שלאחר קום המדינה עזר להוריו שהגיעו עם האחים והאחות להיקלט במושב ישרש, כקצין נהג לסייר באזור ואחד הסיורים לקח טרמפיסטית יפהפייה בשם דינה שהפכה לאשתו וביחד עברו לשדרות ובנו את משפחתם, בשדרות הפך לאחד ממנהיגי היישוב, בתחילה כמנהל לשכת עבודה, מזכיר מועצת הפועלים, סגן ראש המועצה וראש המועצה. יעקב היה שותף בבנייתה של שדרות בכל התחומים ותרומתו ניכרת בכל פינה ופינה, לאחר שסיים את עבודתו הציבורית התמנה כמנהל כ״א במפעל נגב טקסטיל ועבד שם במשך עשרים שנה, בכל תפקידו הדבר המרכזי שאיפיין אותו הינה אהבתו לעובדים שהקיפו אותו ואהבת העובדים אלוו, ביחד עם דינה ביתם הפך לבית פתוח שכל מי שרצה עצה, עזרה או הכוונה ידע שזו הכתובת הנכונה, כאשר נבחרתי כראש המועצה הלכתי לביתו וקיבלתי טיפים רבים להמשך הדרך מאז הפך עבורי לאח גדול , שותף לדרך וחבר אמיתי, בכל יום כיפור היינו ממתינים כולנו לברכה של הפרנסה אותה היה מזמר בקולו המרגש שהגיע עד שערי שמיים ותפילה נאמר: ״מי יעלה בהר יהוה ומי יקום במקום קודשו, נקי כפיים ובר לבב״ עבורי יעקב היה האיש נקי הכפיים ובר הלבב כך היה וכך הלך מאיתנו. בכל התקופות הביטחוניות הקשות שעברו על שדרות ולמרות בקשותיהם של בני משפחתו שיעבור למקום נוח יותר אמר לכולם ״אני לא עוזב את שדרות עד יומי האחרון״ וכך היה ושדרות ליוותה את יעקב בדרכו האחרונה בהמון עצום ובכבוד רב שהיה ראוי לו, כולנו מחבקים את דינה ומחזקים את המשפחה באבלם הכבד".
גם ראש עיריית שדרות אלון דוידי ספד לו מול בני משפחתו, מכריו ומאות מתושבי העיר שליוו אותו בדרכו האחרונה. "שדרות כולה מרכינה ראש ומלווה את ראש המועצה השלישי של העיר, יעקב אלקבץ ז"ל למנוחת עולמים. רצונו של יעקב לפעול למען הכלל בער בעצומותיו, גם לאחר כהונתו כראש מועצה שימש במספר תפקידים שונים, בהם כסגן מנהל מכללת הנגב, כיועץ לשר העבודה ומזה שנים רבות שימש כמנהל כוח אדם במפעל נגב טקסטיל בשדרות. יחד עם חברים מוותיקי העיר, הקים את ארגון 'וותיקי שדרות' ופעל יחד עם הנהלת הארגון לפעילות חברתית ותרבותית ענפה ביותר. לאחר סגירת הארגון, היה פעיל במיוחד יחד עם רעייתו דינה בפעילות המועדון ב'גמלאים ונהנים'. מדובר היה באדם ייחודי ביותר אשר עד יומו האחרון היה ידידה הקרוב ביותר של העיר ושל כל תושביה באשר הם. יהי זכרו ברוך".