מתוך חדר קטן וצנוע שבחצר ביתו ממשיך הרב דרור טוויל לקיים את פעילותו כאילו לא נבחר רק לפני רגע לתפקיד הרם והמוערך כל כך, רב העיר שדרות. אחרי 2 פגישות ארוכות איתו אפשר היה להזדהות עם מה שרבים מתלמידיו מעידים עליו בפניי מאז עלה שמו כמועמד לתפקיד-גדול בתורה, צנוע ועניו ובכלל איש שיחה מרתק. "יש לי כמובן משרד שבו התחלתי לקיים את פעילותי כרב העיר אבל אני עדיין מעדיף את החדר הקטן והפשוט שבו אני בעיקר לומד" הוא מסביר, מה שגורם לי לתהות בפניו שיש לי הרגשה שהוא עדיין לא מבין את המעמד החדש שלו. "יכול להיות" הוא משיב בחיוך, "אין ספק, זה מעמד מחייב, בעל משמעות גדולה אבל באמת מה שחשוב מבחינתי בתפקיד זה להמשיך לפעול למען הקהילה בשדרות כפי שאני עושה מאז הגעתי לכאן לפני 22 שנים".
כאמור, הטקס המרגש התקיים ביום רביעי האחרון בבית כנסת משכן שלום בשכונת מ-3 במעמד הרבנים הראשיים דוד לאו, והראשון לציון הרב יצחק יוסף שבירכו את הרב טויל. "אני מכיר את הרב טויל שנים רבות, פסקיו שהתקבלו בכל מקום מעידים על גדלותו, אשריכם שזכיתם לרב שעוסק ובקי בהלכה, כי עיקר עיסוקו של רב הוא להורות הלכה לרבים, הרב טויל הוא הדוגמא למורה הוראות לרבים בשכל ישר ובבקיאות הנדרשת" שיבח הרב יוסף. כמו כן, הגיעו לכבד את המעמד שורה של רבנים חשובים, ביניהם הרב חיים דרוקמן, זקן רבני הציונות הדתית וראש ישיבת אור עציון ומרכז ישיבות בני עקיבא, הרב דב ליאור, לשעבר רב העיר חברון קרית ארבע, הרב מיכה הלוי, רב העיר פתח תקווה, הרב יעקב שפירא, ראש ישיבת מרכז הרב, הרב מרדכי אהרון, רב היישוב שער אפרים והרב אליעזר איגרא, חבר בית הדין הגדול.
כאמור, הרב טוויל הגיע לשדרות לפני 22 שנה. הוא במקור מכפ"ס, סיים את לימודיו התיכוניים בכפר הרוא"ה ומשם המשיך לישיבת מרכז הרב בירושלים. לאחר נישואיו בגיל 24 הוא התגורר כ-4 שנים ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים. לאחר מכן עבר לגוף קטיף והתגורר בה בתקופה השקטה יחסית מבחינה ביטחונית. תוך כדי היה מגיע ללמד בשדרות בישיבה קטנה שהפכה עם השנים לישיבת ההסדר הגדולה בישראל. "אחד הר"מים היה במילואים והרב דוד פנדל ביקש ממני שאגיע להחליף אותו בבית מדרש שהוקם בבית כנסת השלום. באותה תקופה התחברתי מאוד לשדרות והחלטנו להישאר כאן. עזבנו את הגוש בדיוק שהתחילו הפצמ"רים אבל בשדרות התחילו הקסאמים" הוא מתאר בחיוך. "היה משהו בשדרות שהזכיר לי קצת את הילדות בכפ"ס עוד שהייתה עיר קטנה. אני זוכר שההורים שלי כאשר היו מגיעים לבקר כל הזמן אמרו שהם אוהבים את האווירה המשפחתית שיש כאן".
מסע בין 60 בתי כנסת
הרבה מאוד לפני ההכתרה, במשך 12 שנים מאז לכתו של רב העיר המיתולוגי דוד בר חן זצ"ל לא כיהן כאן רב קבוע, בצל מערכות הבחירות הרבות לכנסת, מערכת הבחירות לרב העיר בשדרות התנהלה כמו נצח. בתום תהליך ארוך ומייגע שכלל מאבק הן בבית המשפט והן במועצת העיר, התקבלה בקיץ האחרון החלטה של סגן שר הדתות בממשלת בנט, מתן כהנא לקיים את הבחירות ויהי מה. לאחר שהוסר המכשול המשפטי, התקיימו הבחירות שבסופן באופן לא מפתיע נבחר, רב הגרעין שנתמך על-ידי ראש העיר דוידי, הרב דרור טוויל אשר הועדף למעשה על המועמד הבולט מולו, ראש חב"ד הרב משה זאב פיזם. "מבחינתי, הרב פיזם איש גדול בתורה ראוי לא פחות לתפקיד" אומר הרב טוויל, "יש לי הערכה גדולה אליו ואפילו באותו ערב כבר שוחחנו, אני מדי פעם לומד איתו יחד שיעור תורה, אני יודע שהייתה אווירה של מאבק פוליטי אבל זה לא נוגע אלינו, אנחנו רואים את הדברים אחרת".
נטען כאשר עלה השם שלך לראשונה לא התלהבת במיוחד, אם לומר את האמת גם עכשיו אתה די מאופק?
"אני מתייחס לתפקיד הזה ככלי שבאמצעותו אפשר לתרום לקהילה. אני לא מתייחס לזה כאל מטרה שלי. כבר לפני הרבה שנים זה עלה שאתמודד לתפקיד, אני מודה שבהתחלה ממש לא רציתי כי לא חשבתי שאני במעמד הזה, חשבתי אולי שיש לי עוד דרך לעבור. עם הזמן זה כנראה הבשיל וגם הגעתי להבנה שבאמצעות הכלי הזה של תפקיד רב עיר, אפשר יהיה לעשות טוב בקהילה שלנו וזה בדיוק מה שאני מתכוון לעשות".
כמה התרגשת מהמעמד ביום רביעי האחרון, בכל זאת אירוע שקורה לראשונה בעיר אחרי 50 שנה?
"הייתה שמחה גדולה והתרוממות רוח בבית הכנסת אבל לא הייתה בי התרגשות מעצם קבלת התפקיד אלא ממה שהיה מסביב, בכל זאת רבנים גדולים וחשובים וכן גם אירוע שקורה פעם בהרבה מאוד שנים. אני אסביר, בבר מצווה אני התרגשתי כי בתפיסה הילדותית שלי זה שלי אני הגעתי למצוות, פה לא התייחסתי לזה כמשהו שהוא שלי, אני בכלל לא האישיו. זה שעכשיו יש את הכלי הזה של תפקיד רב עיר זה לא משנה מי לוקח אותו. אני מודה לקב"ה שהפקיד אותי על הכלי הזה. זה כלי שהוא משמעותי מאוד, בגלל שאני מתייחס לזה שאני זה לא הנושא אלא המעמד של התורה. בוא נאמר שאני לא הרגשתי כמו חתן בר מצווה". אגב, במעמד טקס ההכתרה התכבד הרב פיזם לשאת דברים ומי שקיבל את הכבוד להלביש את הרב טוויל בבגדי הרבנות הוא ראש המועצה המיתולוגי עמוס חנניה שנבחר בזמנו כנציג המפד"ל.
עד היום הייתי בעיקר רב של קהילה קטנה, הציבור הכללי פחות נחשף אלייך?
"זה נכון שאני משמש רב של הגרעין למרות שאף פעם לא התחברתי להגדרות וחלוקה לקבוצות. אני מוכרח לומר לך שלאורך כל השנים שלי בשדרות פעלתי מול ציבור רחב יותר שזכיתי להכיר, אחת החוויות הראשונות שלי הייתה בבית כנסת בן צבי שם אני מחובר לקהילת בית הכנסת. בכלל, כל אדם בעם ישראל יש לו חלק בדבר הגדול הזה שנקרא עם ישראל . יש אנשים שמקבלים מהקב"ה כישרון שהם יכולים לשכלל את הגוף ובעיניי זה חשוב. יש אנשים שהקב"ה נתן להם את היכולת לפעול ברוח של עם ישראל, כיוון שהחיים גלגלו אותי לתפקיד שנוגע לרוח הזאתי אני לא רואה שוני מהותי בין מה שעשיתי עד היום לבין מה שאעשה מעתה והלאה. זאת אומרת, אמשיך לעשות את מה שעשיתי עד היום רק בהיקפים גדולים יותר. מה שבטוח, נבחרתי להיות הרב של כולם ואפעל למען כל הקהילות בעיר."
עוד לפני שהוכתר רשמית, הרב טוויל מספר על המסע שעשה בחודש האחרון בין בתי הכנסת בשדרות. "יש בשדרות כ-60 בתי כנסת ומרגע שנבחרתי לתפקיד היה לי ברור שאני חייב לצאת למסע היכרות נרחב למרות שאני מוכרח לומר שלאורך השנים אין לי בית כנסת משלי מה שנקרא כך שיצא לי להתפלל בכמה בתי כנסת שונים" הוא מספר, "בעצם כל שבת הספקתי להתפלל ב-4 בתי הכנסת שונים כדי להכיר מקרוב עוד ועוד קהילות, אני יכול לומר לך שברוך ה' זכיתי להכיר עוד קהילות מדהימות. אגב, בשבת הקרובה אני מתחיל סיבוב נוסף, חשוב לי מאוד להמשיך להכיר מקרוב את כל סוגי הקהילה בשדרות".
למה נחשפת במסע שלך?
"כמו שציינתי קודם נחשפתי להרבה קהילות שלא הכרתי. אפשר לומר שנחשפתי להרבה קהילות בתי כנסת שהתפתחו יפה, גם נחשפתי לצערי למשהו שכבר ראיתי בעבר, בתי כנסת שמתקשים להגיע למניין, זה אפילו עצוב בעיניי לכן יש מקומות שבהם הצלחנו לשלב חבר'ה צעירים שיכניסו דם חדש ומי שהסכים לכך אז רואים את השינוי כיום. נמשיך לעשות את זה גם כיום, כמובן בשיתוף בתי הכנסת כי אין לנו רצון חלילה לתפוס את מקומם של המתפללים הוותיקים אבל יכול להיות שהם זקוקים לדם צעיר וחדש שיסייע להם. ראינו את זה קורה בבית כנסת השלום, בבית כנסת מסילות ישרים וגם בבית הכנסת האשכנזי. הרעיון באמת לצרף אליהם חבר'ה שיסייעו מבלי חלילה לפגוע בצביון בית הכנסת והטעמים של התפילה".
ההקלות שהוא מתכנן למסעדות בתחום הכשרות
לאורך השנים עלו שוב ושוב טענות נגד הקהילה שאותה הוא הוביל מבחינה דתית-רוחנית, בין היתר השתלטות דתית על העיר והקמת קהילה ואזור מגורים משל עצמם עם מוסדות של גנים ובתי ספר נפרדים. בנוסף, טענה שעלתה עם המינוי שלו ש"הגרעין השלים את השתלטות על העיר" והזיז הצידה את הוותיקים. "אני חושב שקודם כל עובדתית זה לא נכון, לטעמי צריך להפסיק את החלוקה הזאת כי במציאות שדרות היא קהילה אחת מאוחדת ויש בה הכל מהכל" הוא מסביר בחיוך. "מאז שאני בשדרות לא האמנתי בליצור הפרדה, ההיפך להיטמע בקהילה הקיימת בשדרות שהיא מדהימה, קהילה שחיבקה אותנו בחום גדול".
בתחילת הדרך כן נעשו המון טעויות, היום אפשר לומר שזה השתנה מאוד אבל יש עוד הרבה מה לשפר?
"בסופו של דבר הקהילה מפוזרת ברחבי העיר, היא נמצאת בכרמים, בנווה אשכול, נאות שקמה, אין היום קהילה מסוגרת, אנחנו אף פעם לא הקמנו בית כנסת לגרעין התורני, יש גרעינים שאף לא הבינו את זה, לי אישית אין בית כנסת שאני שייך אליו וזה מלכתחילה, זאת הייתה אמירה, רצינו שכל אחד ישתלב בבית הכנסת הקרוב לביתו ויתרום לקהילה שבה הוא נמצא. זה היה הרעיון, להגיד לאנשים יש לך בית כנסת ליד הבית ברוך ה' זה הצליח, זה גם מה שגרם לאנשים לא להתגורר במקום אחד ולא לחפש להתבדל מהאוכלוסייה הקיימת בשדרות".
אני יכול להעיד שעמותת רעות עושה מאמצים ועדיין לא כל אחד מרגיש שייך?
"יש לקהילה מאפיינים אבל אין תנאי קבלה, כל תושב משדרות שרוצה להרגיש חלק יכול פשוט להגיע. כן, הפעילות היא תמיד פעילות תורנית אבל באמת שהיא פתוחה לכולם. העיר שדרות ברוך ה' גדלה מאוד ויש כאן שילובים יפים, אפשר למצוא את זה במיוחד בבתי הכנסת הוותיקים והחדשים. בכלל, בשדרות יש לא מעט פרויקטים חשובים שיוצרים חיבורים אם זה מיזם "קהילות" ואם זה "מרגישים בבית", אני חושב שהיום שדרות במקום מצוין מבחינה קהילתית".
איך אתה מסביר את מה שקרה עם האולפנה, פגשתי עשרות משפחות שכאובות מההפרדה שנעשתה שם?
"זה לא נעשה ממקום של הפרדה חלילה, הייתה כאן הרבה חשיבה ואני אסביר משהו באופן כללי, כל מוסד חינוכי יש לו אמירה, יש לו אג'נדה וצריך שזה יהיה ברור להורים ולפי זה לבחון אם זה מתאים לילד שלהם. כי לצורך העניין אם יש בבית הספר דתי מסוים תלמיד שנוסע בשבת, אף אחד לא אומר לו לא לנסוע בשבת אבל ברור שיש בעיה כי הורים אחרים ששלחו את הילד שלהם לאותו מוסד עם מסר שאסור לנסוע בשבת ופתאום רואים שהילד שלהם מקבל מסר אחר שזה אפשרי, יש כאן עניין עמוק ואמיתי ולא חלילה איזה רצון לגרום למישהו להיות לא רצוי. בנוגע לאולפנה, אנחנו עשינו את מה שצריך לעשות כך שהשיקולים של האנשים בבחירה של מוסד או השתייכות למקום כזה או אחר יהיה ממקום ענייני לטובת הילדה. אני יכול לומר לך שהנושא הזה הגיע לפתחי ואני הבעתי עמדה שחייבים 2 מוסדות אולפנה איכותיות שיאפשרו מסגרת דתית גם לבנות עם מסגרת קצת יותר נוקשה וכל זה דווקא ממקום של כוונה טובה. זה כמובן תהליך שייקח עוד קצת זמן ואני בטוח שהוא יצליח וייתן מענה לכולם".
מה עמדתך בנוגע לשמירה על הסטטוס קוו והחשש שעלה לא פעם מ"השתלטות דתית"?
"ראשית אף אחד לא שינה את הסטטוס בשדרות. סטטוס קוו זה מן סוג של פשרה, בהלכה זה נקרא חזקה קמייתא זאת אומרת שיש לך מחלוקת בין שני אנשים אז אומרים בוא נחזור לנקודת המוצא ונבדוק אם יש לנו סיבה לשנות. אם אין סיבה לשנות כי לא השתנה משהו מהותי אז למה שלא נמשיך עם זה. יש משהו שהוא נוסף והוא הלך הרוח של האנשים. עכשיו, שדרות זה לא תל אביב לא רק במובן של הסטטוס קוו, זה סוג אחר של אנשים, עולם ערכים שונה ולכן הדברים כאן מתנהלים אחרת, יש כאן בשדרות יותר ציבור שמחובר למסורת ורואה בשבת חשיבות גדולה ובסך הכל יש כאן כבוד הדדי בין כולם. דבר נוסף, מנקודת המבט שלי בעיר יש 4 מעגלים, יש את הציבור הדתי-חרדי שאני קורא לו ציבור בית הכנסת ובתי המדרש, יש את הציבור הדתי – מסורתי שחי את בית הכנסת בסוף שבוע, המעגל השלישי ציבור מסורתי חילוני שחלקו שולח את הילדים למשל לחינוך דתי וחלקו גם לבי"ס ממלכתי אבל מאוד חשוב לו לשמור על המסורת והמעגל הרביעי החילוני. אני חושב שיש כבוד בין כולם, שדרות עיר שיודעת להכיל את כולם והתחושה של השתלטות לפחות בראיה האישית שלי לא קיימת באמת בציבור".
הרבה לפני שנבחר לרב העיר, הרב דרור טוויל הוביל מאבק בשינוי ההגדרות בטפסי הרישום ל"הורה 1" ו"הורה 2", באופן כמעט צפוי זה הביא לסערה ברשת החברתית, סערה שיש לציין הסתיימה בצורה מפויסת ומכילה יותר לאחר פגישה אישית שהתקיימה איתו. "אני חושב שמדובר בסוגיה רגישה שצריך לדעת איך לגשת אליה" הוא מסביר תוך שהוא שוקל מילים מתוך רצון שיובן בצורה הנכונה. "הסיפור היה מאוד פשוט והוא נוגע לקהילת הגרעין הדתי בשדרות, מדובר בעולם ערכים שאנשים מאמינים בו ואי אפשר להתעלם, לא ביקשנו לכפות את זה על כל הציבור. מה שבסך הכל טענו שאם עד עכשיו היה רשום אבא ואמא אז למה לשנות. הציבור הדתי בשדרות מאמין בדרך מסוימת וצריך לכבד אותו".
אם יש נושא שהפך מדובר בשנים האחרונות והוצגו לא מעט רפורמות לגביו זה סוגיית הכשרות. לדבריו של הרב טוויל בנושא זה הוא מתכננים לבוא כמה שיותר לקראת בעלי המסעדות. "אני חושב שהפעילות שלנו צריכה קודם כל להתמקד בהעלאת המודעות לסוגיית הכשרות בקרב בעלי המסעדות עצמם. כשאנחנו פונים לבעל עסק אנחנו לא רוצים חלילה ברעתו, אנחנו פונים אליו גם בשביל הכשרות וגם בשביל המהות בלי קשר לעניין הכספי".
איך אתם רוצים לעשות את זה?
"אנחנו חושבים לקיים ערבי עיון ולהגיע אליהם כדי לפעול יחד איתם, להסביר את ההגיון של הכשרות מלבד העניין ההלכתי. יש נהלים שאנחנו כן נקפיד עליהם מאוד אבל יחד עם זאת ננגיש את המידע ונשנה את ההרגשה שכשרות זה דוסים שבאים למרר את חייהם של בעלי המסעדות. חשוב לומר, קודם כל כשרות זאת בחירה של בעל העסק, אם אתה רוצה יהיה לך ואם אתה לא רוצה לא יהיה לך, אני לא בא למצוא עבודה לאף אחד, אני מקבל משכורת באותה מידה".
הטענה העיקרית שהם נדרשים פה להוצאה כלכלית כבדה?
"בדיוק. אנחנו רוצים ללכת לקראת בצמצום השעות. הרי בעל מסעדה משלם לפי שעת השגחה, זה בעצם עובד שעובד אצלך ועובד עולה כסף. עכשיו אנחנו רוצים לומר לבעל מסעדה מה הצרכים שלנו ואתה צריך לומר לנו מה הצרכים שלך בהשגחה בזמן שמעבדים מזון, כמה שעות אתה מעבד. אם אתה יכול לצמצם את זה לשלוש שעות כך תצמצם את העלויות. במקום שתשלם 12 שעות ויש לך יכולת לצמצם את ההיקף לשעתיים, מצוין. בלי קשר אנחנו רוצים שבעלי מסעדות יבינו את חשיבות הכשרות בעיקר בשביל העסק שלהם, בשביל הלקוחות שלהם וכמובן אם אפשר להקל עליהם גם בנושא ההוצאה הכלכלית הכרוכה זה נהדר".