אחרי הפרישה שלו מהיחידה המיוחדת של המשטרה היו לאלמוג כהן הרבה תוכניות להגשים, לא בטוח שכניסה לפוליטיקה הייתה אחת מהן אבל מאז קיבל בתחילת חודש אוגוסט את ההצעה מאיתמר בן גביר להצטרף אליו לרשימה שלו בבחירות הקרובות בתחילת נובמבר לכנסת, קשה להתעלם מהכריזמה שלו בכל במה תקשורתית והעובדה שהפך לתקווה של אזור הנגב שלא זכה עד כה לייצוג הולם בבית הנבחרים הישראלי, בכל הקשור לפשיעה המשתוללת והיעדר המשילות.
"מהרגע שאיתמר (בן גביר) פרסם את דבר המועמדות שלי אני מקבל חיבוק גדול מהאזרחים, לא תיארתי לעצמי שזה יהיה ככה, ממש מרגש לקבל את התמיכה" הוא מסביר לי בפגישה בבית קפה הומה אדם בנתיבות, פגישה שאליה הגיע עם עיניים טרוטות אחרי שישן מעט בלילה דווקא מסיבה משמחת- לידת בנו. "אני חושב שאחת הסיבות שהחלטתי להיכנס לפוליטיקה זה כדי שהבן שלי, הילדים שלי ובכלל הילדים של כל הנגב והדרום יגדלו למציאות אחרת. אם לא נשנה עכשיו את המציאות בנגב, הילדים שלנו יצאו בבוקר הם יראו את השמיים בצבע שחור וכדאי שנטפל בזה כבר עכשיו".
יומיים אחר כך, בפגישתנו השנייה בשדרות הוא הגיע שוב אחרי שישן מעט בלילה, הפעם אחרי ישיבה דרמטית של עוצמה יהודית שבה הוחלט להגיש למחרת בבוקר לסמוטריץ' הצעת איחוד פומבית שעשתה את שלה- ביום שישי נחתם הסכם שהמציב אותו במקום השביעי ברשימה המאוחדת של הציונות הדתית שחוזים לה מעל 10 מנדטים.
מה שרואים במשטרה לא רואים באזרחות
הרבה לפני שדרכו הצטלבה עם בן גביר, אלמוג כהן (35), בן העיר אופקים הוביל פעילות חברתית משמעותית עבור האזרחים בנגב. לפני כשנה וחצי, יחד עם חבריו הטובים הוא הקים את ה"ועד להצלת הנגב", ארגון א-פוליטי של תושבים מהנגב שנועד לסייע לאזרחי הנגב במלחמה אל מול הפשיעה הגוברת ללא הרף במגזר הבדואי והן במישור הפלילי המקומי. בתוך הארגון נעשתה גם מחווה מרגשת לזכרו של בראל שמואלי כשהוקמה "סיירת בראל" שמפעילה קבוצת אזרחים מתנדבים.
עבור כהן שהכיר מקרוב את הפשיעה הבדואית במסגרת עבודתו ביס"מ ויחידות משטרה נוספות האסימון נפל דווקא לאחר ששוחרר והחליט לפתוח עסק עצמאי בתחום המזון עם שותפים. אם אתם שואלים כפי שהוא מעיד אין לו כל קשר לעבודה במטבח. "המטבח ישרף אם אני אכנס אליו, הפעם האחרונה שניסיתי להקפיץ חביתה עף שמן על התקרה" הוא מסביר בהומור.
לדבריו, עם הקמת העסק הוא התחיל להיחשף לאווירה שקיימת בקרב בתי עסק רבים בב"ש. "התחילו להגיע אליי סיפורים שפשוט הדירו שינה מעיניי"
זה לא אמור להפתיע אותך, הרי במסגרת התפקיד שלך נחשפתם למציאות כזו או אחרת?
"כשאתה יוצא החוצה לאזרחות, הראייה שלך מתרחבת, קודם היית בסוג של ראייה צינורית, בשירות אתה יוצא למשימה, אין לך זמן לעכל את הדברים, אתה ממשיך ממשימה למשימה מבלי להסתכל החברה שלנו בצורה רחבה, וכשאתה יוצא לאזרחות אתה פתאום מסתכל על הדברים בפרקפסטיבה שונה ואחרת וזה האמת מה שקרה אצלי והבנתי שצריך לקום ולעשות מעשה כי אנחנו מאבדים את הבית בנגב".
כמו שכולנו ראינו היום זה הרבה יותר מאורגן, הרבה יותר חמוש, הרבה יותר אלים. תושבים משדרות והעוטף שחיפשו לברוח מהטילים מצאו עצמם חוטפים אבנים בכבישים בדרך לים המלח ואילת, הכי הזוי שיש.
מה ראית באזרחות שזה נראה אחרת?
"נושא הפשיעה הבדואית. קודם כל אסייג את דבריי ואומר שלא כל הבדואים רעים, יש לי המון מכרים בדואים, יש לי חברים טובים ששרתו איתי ביחידות שהם אנשים סופר נאמנים וסופר טובים למדינה ולעם היהודי אבל יש כאלה שלא. כשהיינו מטפלים בהם אז לא שמנו לב כמה התופעה נכנסת אט אט לחברה ותופסת מקום של כבוד בחיים שלנו של תושבי הנגב.
לדבריו, אחת הפגישות הראשונות שלו היו עם ראש עיריית ב"ש רוביק דנילוביץ שמוביל קו תקיף בנושא בשנים האחרונות. "באחת השיחות הראשונות שלי עם רוביק אמרתי לו שכולנו מתנהגים כמו בת יענה, בסוף גם אנחנו אשמים בדבר הזה, אנחנו טמנו את הראש בחול וקיווינו שהדברים יסתדרו מאליהם ולצערי הרב זה הגיע למימדים שכבר אי אפשר להתמודד איתם בלי לרצות באמת לטפל בהם ולעשות להם טיפול שורק עמוק".
השאלה איך זה יקרה אם אין אכיפה ואין חוקים וגם המדינה לא משקיעה בתשתיות שם וכו?
"אני מסכים שהמדינה הזניחה את הישובים הבדואים ולא פעלה מספיק להסדרתם למשל בנושא תשתיות אבל גם אין מספיק תקנים של שוטרים כדי להתמודד עם הבעיה, בשטח לבצע אכיפה. למעשה המצב היום שם שאין משילות ואין משטרה, איש הישר בעיניו יעשה ולכן הגענו למצב שהגענו אליו בנגב, הבעיה היא שזה כבר זולג אלינו לתוך הישובים ואנחנו עדים לכך יום יום".
אגב, בתי עסק, התופעה הכי מטרידה אותם זה ה"פרוטקשן", כמה אתה חווית את זה על בשרך שהקמת עסק?
"כאשר אני פתחתי את העסק נחשפתי גם אני לתופעת הפרוטקשן. הגיע אליי מישהו למסעדה שהציע לי להיות "שוטף", חשבתי שהוא רוצה לעבוד במטבח בשטיפת כלים, אז אמרתי לו אין בעיה, הוא מוזמן מייד להתחיל בעבודה, אני משלם 45 שקלים לשעה, אתה יכול לאכול, יכול לשתות וזה אחלה דבר. ואז הוא עושה לי "לא לא אתה לא הבנת אותי", כאן נופל לי האסימון שהוא התכוון לשותף ולא לשוטף כלים, במילים אחרות מנסה להפעיל נגדי פרוטקשן, הוא ישמור על העסק שלי ואני ישלם לו כדי שלא ישרפו לי אותו. למזלי היו לי מספיק כוחות וכלים להתמודד מול הסוחטים ולגרום להם לשמור מרחק אבל התופעה כשלעצמה מאוד מאוד מטרידה".
אתה אולי יכולת להתמודד בגלל עברך וניסיונך האזרח התמים ככל הנראה יעדיף לשלם?
"לצערי, אם אני מסתכל על מה שקורה בב"ש, כמעט כולם משלמים פרוטקשן ויש כאלה שהם מאוד מאוד חזקים והם מעדיפים לקנות את ה"שקט" הזה בלא להתמודד עם הבעיה ואיפשהו אני יכול להבין אותם ולכן אסור להמשיך להשלים עם המצב הזה".
אנחנו עדים לכך שזה זולג גם לאופקים, נתיבות ושדרות?
"יש מקומות שבהם התופעה מאוד רחבה כמו ב"ש אבל בהחלט זה קיים גם באופקים, גם בנתיבות וגם בשדרות. אני מוכרח לומר שבנתיבות למשל יש את יחידת אופק שפועלת לא מעט כדי למנוע את התופעה, גם בשדרות עושים מאמצים אבל זה לא מספיק, התופעה עדיין רחבה. הגיעו אלינו עדויות שבעלי קרקע לבניית עצמית נאלצים לשלם 5,000 שקלים בחודש ויש גם חברות גדולות שכנראה משלמות יותר"
עצוב שהגענו לזה?
"כן, עצוב מאוד. זאת תופעה שהיא הכי מטרידה היום בנגב והגיע הזמן שהמדינה תיתן מענה גדול, אני וחבריי לוועד להצלת הנגב כבר פועלים בנושא הביטחון האישי מזה כשנתיים ואני מתכוון להמשיך להוביל את המאבק שלנו דרך הכנסת".
אונס הילדה שגרם לו ולחבריו להפסיק לשתוק
האירוע שגרם לדבריו של כהן לטלטלה גדולה והוביל אותו ואת חבריו להפסיק לשבת בחיבוק ידיים קרה בפברואר 2021 באחד מישובי הנגב. ליל שישי, קצת לאחר חצות פרצו שלושה צעירים רעולי פנים מהכפר הבדואי ביר הדאג' לבית המשפחה, נכנסו לחדר הילדים, האירו בפנס על הילדים שישנו אותה שעה בחדרם ועל פי החשד תקפו מינית את הילדה בת העשר.
"אחרי אירוע אונס הילדה בת העשר בנגב הבנתי שאני מתחיל לפעול" מתאר כהן בנחרצות. "כי זה הגיע למקום שזה כבר לא פלילי, זה כבר לאומני, יש פה אמירה. מי שפגע בילדה הזו הוא לא פגע בה כי רק הוא חולה נפש, הוא לא פגע בה כי הוא רק סוטה מין, הוא פגע בה מסיבה לאומנית, ככה אני וחבריי הגדרנו את זה, ומתוך הקו הזה שאסור היה שיחצה אנחנו פועלים, זה אירוע שהדליק אצלנו וצריך להדליק את כל המדינה נורה אדומה".
צריך לשים את זה על השולחן, פרוטקשן תמיד היה ולצערי הוא קיים בכל הארץ. עם התפתחות ענף הבנייה זה גדל וגדל וצריך להבין שבסוף אנחנו האזרחים משלמים על זה מהכיס שלנו. הרי כאשר קבלן נאלץ לשלם פרוטקשן מישהו צריך לספוג את העלויות האלה וכאן באזור שלנו בשנתיים האחרונות זה ממש התפרץ החוצה
כיצד החלטתם לפעול?
מאז המקרה הזה אני והחברים שלי החלטנו לפעול. מדובר בחברים שהלכו אותי כברת דרך בתחומי הביטחון אם זה בצבא ואם זה לאורך השנים במשטרה, אזרחים מאוד אכפתיים שאכפת להם מהמדינה. הקמנו עמותה מסודרת ללא מטרות רווח, אף אחד לא מושך משכורת ממנה, נטו התנדבות. הפעילות שלנו נגעה בדברים לכאורה קטנים אבל שמהווים מטרד גדול בציבור. היו מגיעות אליי עדויות של נשים שחוות הטרדות מיניות מבהילות בב"ש, הגיעו אליי מקרים קשים של קטינות שהולכות איתם בגלל כסף, ובכלל מקרים רבים של גניבות ופרוטקשן. לא משנה מה הסיבה, עובדתית המשטרה לא נתנה מענה כי לצערי אין משטרה פה בנגב, מי שיגיד אחרת הוא שקרן ומוכן לעמוד עם כל אחד שאומר אחרת, עין בעין ולהוכיח לו שהוא משקר. שוב אני חוזר לתיאור שהיינו כמו בנות יענה, אפשר לומר שעצמנו עיניים, היום אני מבין שהתופעה של העבריינות במגזר הגיעה למימדים מפלצתיים שדורשים חריש עמוק".
מה זה אומר מימדים מפלצתיים?
"התחלנו לחקור את כל מה שקורה בנגב, תרגמנו אותם למספרים ואני חייב לומר לך שהמספרים מזעזעים. הדבר היותר מדהים שגילינו הוא שהתיאוריה של החלונות השבורים היא בעצם מתגלה לנגד עינינו והיא חלק מחיינו. זה מתחיל בהזנחת החוק והזנחת האכיפה. אליהו נאווי אמר שדרומית לב"ש אין אלוקים ואין שלטון וזה מתחיל בפשיעה וזה נגמר בהכל. אם זה בחינוך, בתשתיות, בכלכלה, בהשכלה גבוהה, בבריאות. כל נושא שהתחלנו לחקור גילינו שיש פער ניכר, בכל פרמטר שתצביע עליו יש הבדל מהותי בין הנגב לבין המרכז".
עד כמה הפעילות שלכם הביאה לביטחון בקרב האזרחים?
"מהרגע שיצאנו לדרך הוצפנו במבול של פניות ואז פתאום הבנו את גודל המשבר בנגב. חכמים ממני הזהירו במשך 20 שנה שאם לא נטפל בבעיות בנגב הן לא ייעלמו ושיום יבוא ונתחרט על זה. היום הזה לצערי הגיע מזמן ואם לא נפעל ביד קשה אנחנו בבעיה.מה שכן גם הבנו שמדובר במשבר שממנו אפשר לצמוח, סוג של הזדמנות להוביל את השינוי שאנחנו מבקשים למען העתיד של הילדים שלנו בנגב ובכלל במדינה שלנו. התחלנו להוציא מחאות, נפגשנו עם שרים וחברי כנסת והתחלנו ליצור לעצמנו סוג של לובי בכנסת, הופענו לועדות והתחלנו להציף את הנושאים הבוערים".
תכל'ס, אני קורא את הכותרת "הוועד להצלת הנגב" ותוהה האם זה יתכן שצריך לפעול להציל את מה ששלנו?
"אנחנו במדינת ישראל תוכנתנו לקבל מצב נתון ואיתו להתמודד. זה מצב שהוא לא תקין אני מסכים לגמרי במיוחד שמדובר במדינת חוק. זה שתושבים צריכים לפעול כדי לשים את הנושא הזה בראש סדר העדיפויות ובמידה מסוימת לגרום לרשויות החוק לפעול זה אבסורד אבל זה המצב ואיתו אנחנו נדרשים להתמודד, זה בטוח עדיף מלשבת בחיבוק ידיים".
מתי התחלתם להבין שהפעילות שלכם מעוררת שיח ומתחילה להגיע אל מקבלי ההחלטות?
במרוצת המאבק אני וחבריי הבנו שאנחנו מצליחים ליצור שינוי. סתם לדוגמא הייתה ישיבה של כל ראשי הערים בנגב בלהבים, הזמינו גם אותנו להגיע. ישבו כל ראשי הערים והגיע גם השר לביטחון פנים עומר בר לב. כל ראשי הערים דיברו על תקציבים שהם צריכים וכו', בסוף הכל עניין של כסף. ישבתי צמוד לשר בר לב ואמרתי לכל ראשי הרשויות כולכם אשמים, אתם חלק מהבעיה, אתם לא חלק מהפיתרון כרגע וחבל שלי שזה ככה. ואז אמרתי לשר: אדוני השר היה ירי בסורוקה לפני יומיים, יש לך שבוע להביא לפה כוחות, לא אכפת לי מאיפה תביא אותם, אני אזרח אני רוצה ביטחון. באותה נשימה אמרתי שאם תוך שבוע אין כוחות מג"ב בב"ש אנחנו חוסמים לך את העיר. עבר שבוע, לא הגיעו כוחות, חסמנו את הכניסה לב"ש למשך 40 דקות הפקקים הגיעו עד למחלף כביש 6, עברה שעה וחצי והתקשרו מלשכת השר, "אלמוג מחר בבוקר מגיעים 50 לוחמי מג"ב". מה אני בא להגיד פה, אני לא קורא לזה כניסה או פוליטיקה, קורא לזה שליחות, אני מרגיש כמו חייל לפני משימה. אנשים מאוד שמחים שיהיה מישהו שייצג אותם ואומרים לי כל הכבוד ואני לא מבין על מה כל ההתרגשות הרי אני לא הולך לטיול בפארק. מצפה לי הרבה עבודה".
אצל בן גביר זה היה משהו אחר, יש לו כמיהה ורצון אמיתי להביא שינוי, אצלנו המרוקאים אומרים לו "חביב", נותן לנו הרגשה שהוא חי כאן ומבין באמת את הצורך לפעול למען הצלת הנגב שזאת המשימה שלשמה יצאנו לדרך באמת הכי נקיים שיש.
אולי אחת התופעות הכי מטרידות זה תופעת הפרוטקשן באתרי בנייה. כשאני מסתובב איתו בשכונות המגורים החדשות של שדרות הוא מצביע על הגורם לתופעה. "צריך לשים את זה על השולחן, פרוטקשן תמיד היה ולצערי הוא קיים בכל הארץ" הוא מסביר, "זה התחיל לפני כמה שנים אבל עם התפתחות ענף הבנייה זה גדל וגדל וצריך להבין שבסוף אנחנו האזרחים משלמים על זה מהכיס שלנו. הרי כאשר קבלן נאלץ לשלם פרוטקשן מישהו צריך לספוג את העלויות האלה וכאן באזור שלנו בשנתיים האחרונות זה ממש התפרץ החוצה".
בנוסף, בעלי עסקים רבים מדווחים כי הם נאלצים לשלם פרוטקשן. "אם יש לך עסק משפחתי שמפרנס את המשפחה שלך ומכניס 200 אלף שקלים בחודש אין לך ברירה אלא לשלם את ה-4000 כדי שהעסק שלך לא יפגע ולא יינזק. מה שאנשים לא מבינים ש-4000 האלה זה פתח ל40 אלף שיבואו לדרוש בעתיד".
התופעה מוכרת וידועה באזור ב"ש, גם היא מאיימת גם על האזור שלנו?
"דרומית לב"ש זה בא לידי ביטוי בצורה הרבה יותר גדולה אבל אנחנו רואים שזה זולג גם מערבית לב"ש, לאזור שלנו בצפון הנגב. כאן זה אומנם לא חלק מהותי מהחיים אבל כולנו סובלים אם זה למשל בפרוטקשן ואם זה בגניבות אינסוף גם באופקים, גם בנתיבות וגם בשדרות. אגב, תוסיף לכל זה את הגניבות החקלאיות באזור העוטף והנגב המערבי. הבעיה אולי בולטת בנגב אבל היא לחלוטין מאיימת על כל המדינה ואנחנו חייבים להיכנס לקרב בלימה בכל הפרמטרים כדי לעצור את זה".
החיבור עם בן גביר
במבצע שומר חומות, התופעות עליהן מצביע כהן התפוצצו לנו בפרצוף כשברחבי הנגב הטרור הורגש בכבישים עם מעשי פוגרום וזריקת אבנים כלפי אזרחים, חלקם אגב ברחו מהאזורים המופגזים כדי להתרחק לאילת וים המלח ומצאו עצמם בזירת מלחמה אחרת. "קיבלנו טלפונים ממישהי שנסעה בכביש 40 שזורקים עליה אבנים ואז אני מתקשר לחבר שמתגורר באזור דימונה שיצא אליה דחוף ואז יצא מצב שהוא לקח את הנשק ויצא להציל חיים וזה פה בנגב בשטח ישראל. ואז פתאום זה קרה גם בכביש 80 ובכביש 25, זה קרה שפתאום כולנו היינו צריכים להתקבץ לתוך איזה חמ"ל שפתחנו וכל היום היינו יוצאים לקריאות כאלה כי פשוט לא הייתה משטרה פה בנגב".
ואז בעצם נולד הרעיון להקים את סיירת בראל?
"הקמנו את סיירת בראל לזכרו של בראל שמואלי והיום היחידה מונה רק בב"ש יותר מ-80 לוחמים, יוצאים כל ערב כדי לתת תחושת ביטחון, יש כבר בשטח תוצאות מדהימות. לפני כחודש וחצי למשל עצרו פורץ בתוך בית אחרי שהמשטרה סירבה להגיע לשם כי שאלו את בעלת הבית אם היא רואה את הפורץ, היא אמרה המפתח כבר לא פה אז כנראה שיש מישהו בתוך הבית. החבר'ה שלנו הגיעו וביצעו מעצר ושוב הנקודה שלי שאנחנו כבר פועלים, לא מחכים שיבוא איזה גורם מפונפן שישכח מאיתנו אחרי הבחירות".
כמה נגיד מה שקרה ב'שומר חומות' גרם להתעוררות כי אז זה לא הסתכם רק בגניבות אלא במעשי טרור?
"כשהתחלנו לאפיין את הפעילות שלנו, הבחנו במשהו מדהים, אותם ארגונים שמתעסקים בפשיעה אני קורא לזה אגב טרור פלילי הם בנויים כמו ארגון טרור לאומני וזה למה? הם מגלגלים המון כסף, ברמה של מילארדים בחודש, יש לך חיילים, יש לך מפקדים, יש לך נשקים, יש לך היררכיה, יש לך ארגון. מה שקרה בשומר חומות, אנחנו תמיד אמרנו לכל אותם שרים שאותם פגשנו בועדה בכנסת עוד לפני שומר החומות: חבר'ה הקו האפור הדק שמבדיל בין ארגון טרור או פלילי לטרור לאומני הוא דק מאוד ויום אחד הוא יתפוצץ והוא אכן התפוצץ לכולנו בפנים".
מה ההסבר שלך לעוינות הזאת שהתפוצצה לנו בשומר חומות?
" שנים שבהם אותם ילדים, אגב 40% מהילדים עד גיל 18 בחברה הבדואית, ילדים שמגיעים מנישואי תערובת, מה שאנחנו קוראים להם "איחוד משפחות". אתן אנקדוטה קטנה- אחות של איסמעיל הנייה מנהיג חמאס בעזה מתגוררת בתל שבע שכביש מפריד בין הישוב הזה לב"ש ומה שקרה בשומר החומות שאותם ילדי תערובת שמזוהים עם הפלסטינים הפעילו נגדנו טרור לאומני. אני רוצה להכניס לך טיפה "אופטימיות"- מה שקרה בשומר חומות זה אפילו לא פרומו ממה שעשוי לקרות פה בנגב. כמו שכולנו ראינו היום זה הרבה יותר מאורגן, הרבה יותר חמוש, הרבה יותר אלים. תושבים משדרות והעוטף שחיפשו לברוח מהטילים מצאו עצמם חוטפים אבנים בכבישים בדרך לים המלח ואילת, הכי הזוי שיש".
אחרי שהוא וחבריו ל"ועד להצלת הנגב" הצליחו לעורר שיח ושינוי גדול, גם כהן הבין שהגיע הזמן לנסות להוביל את השינוי מתוך הכנסת. עד כה, מאז הסכים להצטרף למסע הוא מצליח להרשים במיוחד וכבר מסומן כ"כוכב עולה" של הנגב.
איך נולד החיבור שלך עם בן גביר?
"היה אחד שעזב הצבעות בכנסת והגיע למחאות שעשינו וכאשר שוטר התקשר אליי בנטיעות בנגב ואמר שאין לו כוחות וזורקים עליו אבנים ואני שומע את הבומים של האבנים ברקע היה אחד שענה לי ב-12 וחצי בלילה וזה איתמר בן גביר. הוא פתח לנו דלתות לוועדות, להגיש שאילתות, היינו צריכים עזרה לאדם כזה או אחר, הוא תמיד היה ראשון, זה היה פשוט מדהים, החיבור הזה הוא מרגיש הכי טבעי ויש פה אמירה מאוד ברורה- בסוף הוא בא ואומר מספר 3 בעוצמה יהודית (מספר 7 לאחר האיחוד עם סמוטריץ) זה איש הנגב, חשוב לו באמת מה יקרה פה בנגב. אנחנו אומנם במשבר גדול אבל יש כאן גם הזדמנות אדירה לשים את נושא הנגב בגולת הכותרת כמו עיר הבה"דים, שדה תעופה בנבטים שיכול לייצר 28 אלף מקומות עבודה . אני לא מדבר רק על ביטחון אישי, יש פה בעיה סיסטמתית, מי שיגיד לך המערך אשם או שהליכוד אשם, הוא שקרן זה משהו שהוא תפיסתי בהנהגה שלנו ואנחנו צריכים לשנות את התפיסה הזאת".
בסיור עם בן גביר בצומת שדרות בזמן מבצע "עלות השחר"
בן גביר מזוהה עם הימין הקיצוני, איך אתה מתכוון לגרום לאזרחים בנגב להצטרף אליו?
"הבעיות פה בנגב זה לא עניין של ימין ושמאל כי הרי נפגשנו גם עם נציגים מהשמאל לצורך העניין אבל אם מישהו היה נותן לנו מענה או סיוע לבעיות שיש פה היינו יכולים להיפגש. בסוף חיים פה מכל הקשת הפוליטית אבל אצל בן גביר זה היה משהו אחר, יש לו כמיהה ורצון אמיתי להביא שינוי, אצלנו המרוקאים אומרים לו "חביב", נותן לנו הרגשה שהוא חי כאן ומבין באמת את הצורך לפעול למען הצלת הנגב שזאת המשימה שלשמה יצאנו לדרך באמת הכי נקיים שיש. בסופו של דבר אנחנו צריכים לפעול לטובת מה שמשרת אותנו ולא לימין או שמאל. תיקח למשל את עמיר פרץ הוא היה זה שהחליט על כיפת ברזל והעובדה שהוא משדרות הייתה לכך השפעה דרמטית כי בסוף הילדים שלנו והנכדים שלו והחברים שלו סובלים מזה, לכן גם במקרה שלי אם אהיה נציג הנגב בכנסת אני אתעסק רק בסוגיה הזו לכן אני קורא לכולם כאן להצטרף אלינו ל"עוצמה יהודית" ואני בטוח כפי שאיתמר אמר לי: "אצלנו אין את המושג הזה מבוקר עד ערב, אצלנו זה מבוקר עד לפנות בוקר לעבוד למען האזרחים וכך נעשה למען הנגב".