שבת , 15 אוגוסט 2020
עו"ד טלי דיין. צילום: אורי גבאי

"לצערי רוב תושבי העוטף לא מודעים לפיצוי שמגיע להם על נזקי פעולות האיבה"

למציאות הביטחונית בגזרת שדרות וישובי העוטף היא נחשפה מקרוב במסגרת תפקידה בשב"כ מה שלא הרתיע אותה להישאר כאן, להתחתן ולהקים משפחה . אחרי שילדה את ביתה הבכורה החליטה לפרוש לטובת לימודי המשפטים. כיום, עורכת הדין טלי דיין בעיקר מייצגת את האזרח הקטן מול הבירוקרטיה, בין היתר קבלת פיצויים בגין פעולות איבה של ארגוני הטרור מעזה.

כשטלי דיין קיבלה את ההחלטה ללמוד משפטים וחשבה על התחומים שבהם תרצה לעסוק היה לה ברור מהרגע הראשון שלצד הרצון להתפרנס מעריכת דין, היא תעסוק בעוולות שנעשות כלפי האזרח הקטן ובכלל בסוגיות המוגדרות לרוב חברתיות שעורכי דין לא תמיד נלהבים לטפל בגלל המורכבויות הבירוקרטיות. "אני גדלתי בפריפריה, מכירה מקרוב את כל סוגי העוולות וכל העניין החברתי מאז שאני מכירה את עצמי תמיד נגע בי לכן זה היה כה טבעי שאתחבר לתיקים שיש להם משמעות חברתית" היא מסבירה ברצינות מחויכת, "יש לא מעט תחומים בעולם המשפט שאפשר לומר שהם בעלי רווח כספי גבוה עבור עורך דין וזה בסדר ולגיטימי, אין לי בעיה עם זה, אני אישית פחות מתחברת לתחום שאין לי ממנו סיפוק מקצועי, מבחינתי אם אני יכולה גם להתפרנס וגם לעזור לאזרחים תמימים למצות את הזכויות המגיעות להם, הסיפוק הוא הרבה יותר גדול".

מתוך משרדה במרכז העסקים של מעוף בשדרות מנהלת עו"ד טלי דיין (32) נשואה ואם לשלושה ילדים את תיקי לקוחותיה. אחרי שצברה ניסיון במספר משרדי עורכי דין נחשבים, הפכה לעצמאית, צעד שהיא לדבריה לא ממש תכננה. "האמת הייתה לי מחשבה מובנית לעבוד כשכירה ולקבל משכורת קבועה, בכלל לא עמד על הפרק להיות עצמאית".

נראה לי שזה צעד טבעי?
"לי זה לא היה טבעי כי אני בתפיסה שלי הכי "עובדת מדינה", צריכה משהו קבוע מה גם בעלי עצמאי ועכשיו שנינו נהיה עצמאים? האמת שבעלי כל הזמן דחף אותי ואמר לי מהרגע הראשון שמהר מאוד אני אהפוך לעצמאית ואצליח בזכות ההתמדה וההשקעה בלקוחות".

וזה אכן קרה מהר?
"לא זה תהליך שהיה כנראה צריך להבשיל. קודם הייתי צריכה לצבור ניסיון, אז כבר אחרי שהוסמכתי עבדתי אצל עו"ד אבי שינדלר שיש לו משרד יחסית גדול בירושלים, יש לו גם שלוחה בב"ש, מהתקופה הזו למדתי המון. בגלל שב"ש זה היה משרד קטן יחסית אז הייתי גם מזכירה, גם מתמחה, גם עו"ד וגם המייצגת, הכל מהכל, זה היה מאוד אינטנסיבי אבל זה לימד אותי המון. בנוסף, בגלל שאני דוברת רוסית אז המשרד התפתח לקהל חדש ובסך הכל תקופה זו של שנה וחצי חישלה אותי מאוד ועזרה לי לצבור המון ניסיון".

מה היה הרגע שהבנת שהגיע הזמן לפרוש כנפיים לבד?
"התחלתי לעבוד בתל אביב אצל לאורה בראל ואחרי איזה שבוע היא אומרת לי "את הולכת להיות עצמאית איך אני מחזיקה אותך אצלי. כאילו אם שווה להשקיע בך כי תיכף גם ככה תעזבי אותי. בסופו של דבר היא דחפה אותי לפתוח שותפות בשדרות, פתחנו משרד ואחרי כמה חודשים החלטנו לפרק את השותפות, אמרתי לעצמי אם כבר התחלתי נמשיך לעבוד כעצמאית ולא אחזור אחורה. אחרי לידת הבן השלישי יצאתי לדרך חדשה".

 עו"ד טלי דיין, הגיעה לעולם המשפטי מהשב"כ. צילום: ג'ני פפרמן

השירות המסווג בשב"כ
הרבה לפני שהפכה לעורכת דין, עסקה דיין בתחום במסגרת תפקידה בשב"כ, תפקיד אותו מילאה מהגיוס לצה"ל ועד שנישאה והפכה לאמא בגיל 26. "ממה שכמובן מותר לספר בגלל שמדובר בתפקיד מסווג אני יכולה לומר ששם הייתה לי ההתנסות המשפטית הראשונה, אין ספק שהשירות בשב"כ היה מאתגר מאוד".

אפשר לומר שהשב"כ הכיר לך לראשונה את אזור שדרות והעוטף?
"לגמרי זה מה שקרה. אני גדלתי בצפון במעלות, בגיל 15 עברתי לפנימייה צבאית, כמובן הגיוס לצה"ל והשירות בשב"כ. לפני כן מעולם לא הכרתי את האזור ואני חייבת לומר לך שמהרגע הראשון לא רק התאהבתי בתפקיד אלא גם בנוף הצבעוני המתחלף של האזור, כמה שזה ישמע מוזר, יש כאן שקט ואווירה שאין בצפון הארץ".

למרות העיסוק בתחום המשפטי בשב"כ כשהיא יצאה במהלך השירות ללימודי תואר ראשון היא בחרה בתואר לכלכלה אלא שמהר מאוד היא הבינה כי עשתה טעות והיא חייבת להגשים את ייעודה האמיתי. "אחרי שנה בתואר הראשון בכלכלה הבנתי שבחרתי בתחום הלימודים הלא נכון, החלטתי ללכת ללמוד משפטים כשברור לי שהידע שצברתי בשב"כ יעזור לי מאוד גם באזרחות".
במהלך לימודי המשפטים היא נישאה לבן שדרות שהכירה ובהמשך הפכה לאמא מה שהביא אותה לקבל את ההחלטה לפרוש מהשב"כ. "בשלב הזה הבנתי שמיציתי למרות שנהניתי מכל רגע בשב"כ. קיבלתי החלטה להשקיע את כל כולי בהתמחות ובמבחני ההסמכה עד שהפכתי לעורכת דין.

בשב"כ הנגיעה הייתה לנושאי טרור וביטחון, טבעי אולי שתתחברי לעולם המקביל באזרחות?
"היה לי ברור שבאזרחות לא יעניין אותי לעסוק בתחום שהוא דומה למה שעשיתי בשב"כ למרות שמאוד נהניתי בתפקיד, לא עניין אותי למשל לייצג עבריינים זה לא אני. בכלל מבחינתי יש כמה תחומים שמבחינתי זה למכור את הנשמה כמו תחום של משפחה ופלילי, שני תחומים שמבחינתי לא הייתי מוכנה לעסוק בהם, כמובן כל אחד ומה שמעניין אותו. אגב למדתי ועבדתי תקופה קצרה גם בתחום הנדל"ן אבל זה היה נראה לי תחום טכני מדי".

מה כן סיקרן אותך?
"היה לי ברור שזה חייב להיות משהו שתהיה לו נגיעה חברתית, אז אתה מוצא את זה בעיקר בביטוח לאומי ובתחום הנזיקין שהם בעיני מעבר להכל תחומים עם שליחות חברתית. מה שחיזק זאת אצלי זו באותה תקופת התמחות שבה התנדבתי בקליניקה חברתית וסייעתי לאזרחים רבים במיצוי זכויותיהם. בהמשך התנדבתי בעמותת "לעד" – פרויקט במיצוי זכויות לניצולי שואה, התנדבתי בעמותת "ידיד" ובעמותת "לתת", כך שהאג'נדה החברתית שלי התוותה לה את הדרך לעסוק בתחום הנזיקין על כל רבדיו. אני עוזרת לאנשים להשיג את הזכויות המגיעות להם. לעיתים, ללא התערבות של עו"ד הם כלל לא יודעים מה מגיע להם, או איך להשיג את מה שמגיע להם. גם כאשר הם זכאים לקבל פיצויים, ישנם מקרים רבים בהם הזכאים אינם מצליחים לקבל את התשלום, ומדובר באנשים שנמצאים במצבים קשים והם חסרי אונים. בנקודה זו אני נכנסת לתמונה ומסייעת להם, ויש בצד זה סיפוק רב".

איזה סיפור נגע בך במיוחד בתחום הנזיקין שגרם לך לרצות להתעסק בזה?
"כשסיימתי את ההתמחות בתחום הנזיקין הבנתי שאני לוקחת את זה מאוד קרוב ללב. היה מקרה אחד שגרם לי לרצות להתעסק בזה, בנאדם נסע מהבית לעבודה ובדרך נכנסה בו משאית ופירקה אותו, אפשר לומר שבנדם איבד את כל החיים שלו, פתאום מבנאדם שעבד בשלוש עבודות, הוא בקושי יכול לעבוד בעבודה אחת, פתאום אין לו פרנסה בכלל ואז הבנתי עד כמה אני יכולה לעזור לבנאדם, ייצגתי אותו בועדות ולשמחתי הוא התחיל לקבל את מה שהוא אמור לקבל ולבדו הוא נפל פשוט בין הכיסאות של הבירוקרטיה הנוקשה".

בנוסף, אחד מהעיסוקים העיקריים שלך זה נושא הביטוח הלאומי. רבים מתלוננים על בירוקרטיה מסובכת, מה את גילית?
"לא חשבתי שזה עד כדי כך מסובך, אמרתי לעצמי ביטוח לאומי זה אמור להיות נגיש, ידעתי שבטח לאוכלוסייה יותר מוחלשת דוברי רוסית או אמהרית בטח יותר קשה להם בגלל השפה, חשבתי שמי שנולד בארץ ודובר עברית זה לא כזה מסובך אבל מסתבר שזה עולם משפטי בפני עצמו, אני בכלל לא מבינה איך לא מלמדים על זה קורס במסגרת לימודי משפטים, יש לימודי נזיקין אבל אין לך לימודי ביטוח לאומי אבל צריך ללמוד הכל מאפס, התקנות של ביטוח לאומי זה כמו סעיפי חוק. כשנכנסתי לתוך זה התחלתי ממש לחקור את כל הניואנסים הקטנים, מאיך מסבירים את המגבלה ואיזה מילה נכון לומר כדי לקבל את הנכות".

בגלל נוצרה תחושה שרק מי שמיוצג אצל עורך דין משיג את המגיע לו ולא לכל אחד יש כסף לשלם לעורך דין?
"לצערי אפשר להגיד שבמקרים רבים זה מה שקורה. תשמע יש מקרים שבאמת אנשים מקבלים את מה שמגיע להם, הם מגיעים אליי לפגישת ייעוץ ללא עלות אני עוברת על התיק ואומרת "תשמעו קיבלתם את המגיע לכם". יש מקרים מאוד מסובכים כמו במחלות מקצוע שאנשים לא מודעים לזה וברגע שלא מקבלים את ההכרה הם אומרים לעצמם "טוב בטח לא מגיע לי אז אין טעם להמשיך להיאבק בבית הדין כי זה אומר שצריך לעבור חקירות וכו… אבל ברגע שזה מגיע לעורך דין שמספיק בקיא אפשר לשנות הכל"

יש מקרים שאת אומרת לעצמך למה יש כל כך אטימות של הממסד הזה?
"בסוף יושבים שם בני אדם, פקידים שיש להם ריבוע מסוים והם לא יכולים להסתכל מעבר. למשל היה לי מקרה של מישהי עם נכות כללית, היא לא עבדה שנה והייתה איזו בעיה במערכת שהעירייה דיווחה שהיא קיבלה שכר באיזה חודש ובפועל היא לא קיבלה את השכר, אני מראה להם אישור של העירייה שהיא לא קיבלה שכר בפועל אבל אצלם מעודכן שהיא קיבלה שכר גבוה ואז היא לא זכאית לקצבה, הייתי צריכה לסובב את כל העולם ואחותו עד שהיא קיבלה את הקצבה ואני אומרת אם היא לא הייתה מיוצגת היא הייתה מקבלת את התשובה והייתה מתייאשת. רק בגלל שטות בירוקרטית אנשים יכולים ליפול בין הכיסאות וחבל".

פיצוי על הנזקים הנפשיים כתוצאה מהמציאות הביטחונית
במסגרת עבודתה בשב"כ היא נחשפה ללא מעט מידע על המציאות הביטחונית הרגישה כולל בתקופת מבצע צוק איתן שבה התגוררה בקיבוץ ניר עם. כזכור, בימים שקדמו למבצע התרחשה תקרית חמורה של חדירת מחבלים באמצעות מנהרה סמוך מאוד לשטחי הקיבוץ, אם תרצו 400 מטרים מהעיר שדרות. "עברנו תקופה לא פשוטה בקיבוץ, אני זוכרת שהייתי בהריון וניסיתי להבין מהחברים שלי מה קורה כדי לדעת למה להיערך, אין ספק שהאירוע הביטחוני של המנהרה הכניס את כולם בישוב לפחד, נאלצנו כמובן להתפנות" היא נזכרת, "בסופו של דבר המשכנו לגדל את הילדים בקיבוץ אבל בסבבי ההסלמה שהתחילו לפני שנתיים הבנו שזה בלתי אפשרי והחלטנו להתרחק. תראה אני גדלתי עם קטיושות בצפון ואני ובעלי מגיבים בסדר לבומים המטורפים אבל ברגע שיש לך ילדים הכל משתנה, לראות את הילד שלך בן שנתיים רועד במשך שעה למרות שאנחנו מרגיעים אותו היה ברור שאי אפשר להישאר עם כל האהבה הגדולה לחברים ולקיבוץ".

 זירת נפילת קסאם. מייצגת מאבק משפטי לפיצוי התושבים. צילום ארכיון: אדי ישראל

אולי זה מה שמחבר אותך לדרישה הצודקת מתושבים שסובלים לקבל הכרה ופיצוי כספי מהמדינה?
"לחלוטין כן, מי שלא חי כאן לא יכול להבין לעולם את מה שחווים תושבי שדרות וישובי העוטף. יש לי כמה חברים עורכי דין שעבדו כאן בעבר עם לקוחות משדרות, הם לא באמת יכולים להבין את המצוקה של התושבים שחווים מציאות ביטחונית בצורה רציפה. אני זוכרת שפעם אחת הגעתי לעבודה בתל אביב מותשת מעייפות ושאלו אותי "מה קרה הלילה ירו הרבה רקטות שאת עייפה?" אמרתי כן הייתה אזעקה אחת", והתשובה שקיבלתי פשוט מנותקת: "זהו רק פעם אחת?", לך תסביר מה אזעקה אחת עושה לנפש, מה עושה לילדים איך היא משבשת את כל השינה וגורמת למעין התשה נפשית. אז נכון שפעם היו אלה תושבי קרית שמונה והצפון שחטפו ופעם היו הפיגועים באוטובוסים בתל אביב וירושלים אבל מה שקורה כאן זה במשך 20 שנה טרור בלי הפסקה, פעם זה רקטות, פעם זה אזעקות".

וזה מביא אותנו לסוגיה המשפטית בגין פיצויים. מה באמת השתנה? האם המדינה מכירה בנזק שנגרם לתושבים כאן?
"משנת 2018 יש הכרה בנפגעי נפש תחת הכותרת "אירוע מתמשך", לפני 2018 היית צריך לציין נקודה ספציפית של אירוע מסוים, של שעה מסוימת ששם המצב הנפשי התהפך כמו נפילת רקטה בתוך הבית, היה צריך לוודא שאכן הייתה אזעקה, איפשהו לקשר את זה לפגיעה הנפשית שלך. ב-2018 בעצם נכנס חוזר לביטוח לאומי שהוא מכיר בתושבי עוטף עזה שלא חייב אירוע ספציפי כי הם הגיעו להבנה שיש כאן תושבים שנולדו לתוך המציאות הזאת".

 עו"ד טלי דיין, צילום: אורי גבאי

באיזה מקרה ספציפי נתקלת?
"יש לי מקרה של ילדה בת שמונה משדרות, אמא שלה הגישה טפסים והיא לא קיבלה הכרה כי משרד הביטחון התעקש לציין תאריך מסוים. זה אבסורד, הילדה חרדתית ברמות קשות ובתקופות של סבבים לא יוצאת מהבית. לצערי רוב תושבי העוטף לא מודעים לזכויות לתבוע פיצוי על נזק בגין פעולות האיבה. כל מי שפגוע נפשית מוציא על זה המון כספים, אם זה טיפולים, תרופות, היעדרויות מהעבודה. המעט שהמדינה יכולה לתת את המענקים והקצבאות שיסייעו למשפחה".

אז בעצם נוצר מצב שביטוח לאומי מכיר בזה ומשרד הביטחון לא מכיר בזה?
"נכון זה האבסורד. נראה שמשרד הביטחון עוד לא לגמרי מבין את מה שקורה כאן. הגענו עם המקרה של הילדה בת ה-8 לבית הדין. השופטת ביקשה להגיש את התביעה מחדש, משרד הביטחון התעקש לראות בזה אירוע ספציפי ולא אירוע מתמשך כמו שהכיר הביטוח הלאומי. חזרנו לבית משפט והשופטת הכירה בזה אירוע מתמשך והילדה קיבלה הכרה ופיצוי עבור שלוש שנים אחורה".

למען הסדר מי זכאי ולמה זכאי לדרוש פיצוי בגין אירועי הטרור?
מי שהוכר כנפגע פעולות איבה זכאי לטיפול רפואי, לתגמולים כספיים ולהטבות שונות כדי לסייע ולתמוך בהחלמה. 1-טיפול רפואי- החזר הוצאות על תרופות, על נסיעות לצורך קבלת הטיפול הרפואי (נסיעות בתחבורה ציבורית או ברכב פרטי לפי ק"מ). קבלת דמי החלמה רפואית לאחר אשפוז ממושך או לאחר ניתוח. 2-מימון טיפולי שיניים- נכה בדרגת נכות 100% מיוחדת, או 50% ויותר עקב פגיעת ראש, או 20% ויותר עקב פגיעה נפשית. הטיפול ניתן גם אם הפגיעה בשיניים לא קרתה בעת האירוע. 3-טיפול פסיכולוגי- תלוי בדרגת הנכות, מדובר בהטבה נוספת על הסיוע הנפשי הניתן ע"י עובדי השיקום. 4-תגמול בתקופת הטיפול הרפואי- לנפגע שאינו כשיר לעבודה ובתנאי שלא משולם לו שכר או פיצוי אחר בתקופה זו. תקופת התשלום הנ"ל הינה עד 9 חודשים מיום הפגיעה. התגמול ניתן לנפגעים החל מגיל 14.

בנוסף להטבות השונות, נפגע פעולות איבה זכאי להגשת תביעה לנכות, לאחר בדיקה של וועדה רפואית, וקביעה של דרגת נכות קבועה, ישנם 2 סוגי תגמולים, בהתאם לדרגת הנכות: נכה בדרגת נכות של 10%-19% זכאי למענק חד פעמי, גובה המענק נע בין סכום של מעל 50,000 ₪ לבעלי נכות בשיעור של 10% לסכום של כ-192,000 ₪ לנכות בשיעור של 19%, נפגע פעולות איבה שדרגת נכותו מעל 20% יהיה זכאי לקבלת קצבה חודשית הנעה בין סכום של 941 ₪ לסכום של 4,706 ₪, נכות קבועה מעל 100% תזכה בסכום חודשי בסך 6,589 ₪.

הגשת תביעה לתגמול בתקופת הטיפול הרפואי/ הודעה על פגיעה בפעולות איבה ותביעה לתגמול טיפול רפואי- יש להגיש בתוך 12 חודשים מיום הפגיעה, הגשה מאוחרת עלולה לפגוע בזכויות לתגמולים, לכן מומלץ לא לחכות לרגע האחרון. לאחר מכן הנפגע יוזמן להופיע בפני וועדה רפואית שבסמכותה לקבוע את דרגת נכותו, לפי חומרת הפגיעה. נפגעי פעולות איבה ובני משפחותיהם זכאים לתגמולים ולהטבות שונות, טרם הגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי, מומלץ להתייעץ ולהגיע בליווי עו"ד המתמחה בתחום הביטוח הלאומי בכלל, ובתחום נפגעי פעולות איבה בפרט.

לכתבה הבאה:

בלון גרם לדליקה גדולה בשדות נגב: תושבים של אחד הישובים פונו מבתיהם

גגהתקפת בלוני הנפץ לעבר ישובי העוטף נמשכה וגורמת לעוד ועוד דליקות נרחבות. בשדות נגב נחת …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.