כבר הרבה שנים, עוד מימיה כילדה קטנה בלהקת 'צעירי שדרות' אומרים לצליל שקורי שיש לה קול יפה ומרגש אבל היא לא ראתה במוסיקה יותר מתחביב. החשיפה שקיבלה ב'דה וויס' עוררה אצלה את הרצון, קאברים של זמרים מוכרים שביצעה הפכו למושמעים מאוד, הדואט עם אמיר אבו בעברית וערבית לשיר של אייל גולן לא הותיר גם את הזמר של המדינה אדיש. פגשנו אותה לראיון לפני שהיא משחררת את סינגל הבכורה שלה.

כשלוחצים על כפתור הפליי ביוטיוב לקאברים שמבצעת בשנתיים האחרונות צליל שקורי, אפשר בהחלט להבין למה הזמר של המדינה אייל גולן לא נותר אדיש ובמהלך שידור חי ברדיו בתוכנית של ירון אילן פיזר מחמאות על הווקליות המרגשת והמרשימה של הכישרון משדרות. "וואו זה היה מרגש בטירוף לקבל כזאת מחמאה ענקית מאייל גולן" מספרת שקורי בהתרגשות. על הסיבה שהביאה את גולן להחמיא לשקורי עוד נרחיב בהמשך הראיון.

את המוסיקה בשדרות אני מלווה לא מעט שנים כעיתונאי,  גם אני גדלתי בתקופה שקראו לנו "עיר המוסיקה" ורקטות הקסאם בכלל עוד לא היו בלקסיקון המקומי, כל הצלחה של מוסיקאי הייתה מרגשת. בשנים האחרונות לא משקיעים מספיק  כדי להצדיק את התואר שנשכח מעט ובכל זאת העיר ממשיכה בשנים האחרונות לייצר כישרונות מוסיקליים שאיכשהו משאירים אותנו בתודעה פעם הייתה זו גו'לייטה, פעם חגית יאסו שזכתה בכוכב נולד, צפריר יפרח שמחולל פלאים עם מוסיקה בינלאומית וכעת זוהי צליל שקורי שמפלסת לעצמה בצעדים קטנים ובטוחים את הדרך אולי לקריירה מבטיחה.

כששומעים את הביצועים של שקורי שמלווים בקליפים יפים בערוץ היוטיוב שלה אי אפשר שלא להתרגש ולקבל את התחושה שאחרי כברת דרך שעברה מלהקת צעירי שדרות, להקה צבאית, ריאליטי מוסיקלי היא בשלה להיות הדבר הבא שיוצא משדרות, מי יודע אולי של ישראל. בינתיים היא מעדיפה לעשות הכל בקצב שלה.  "אחד הדברים שלמדתי בשנתיים האחרונות שאם אני לא מרגישה מספיק בשלה למשהו עדיף לא לעשות אותו,  כשאני מחליטה למשל להקליט קאבר זה רק אחרי שהרגשתי שזה נכון בשבילי, אני מאוד מאמינה שדברים טובים מתבשלים לאט היא משתפת בין היתר.

 

לא חלמה להיות זמרת

שקורי בת ה-25 כבר לא הילדה המוכשרת שהכרנו מצעירי שדרות, לפני כשנה היא הוסיפה לעצמה שם משפחה נוסף לאחר שנישאה לבחיר ליבה יפתח ארלקי. "זכיתי בנסיך אמיתי" היא מפרגנת לבן הזוג המפרגן לדבריה, "אחרי שהתחתנו כמובן שיש לנו הרבה חלומות להגשים כזוג, להקים משפחה, לבנות בית וכשהחלטתי שאני רוצה להמשיך לעשות מוסיקה, אמרתי לו ערב אחד בבית ככה בשיא ההתלהבות "בא לי להוציא את כל החסכונות כדי להשקיע במוסיקה", הוא בשיא הטבעיות שלו, בלי לחשוב פעמיים אמר לי "תעשי את זה". בעיני זה מדהים כי כשיש בן זוג תומך באמת השמיים הם הגבול מבחינתי".

עד לפני שנתיים החלום המוסיקלי לא היה מובן מאליו, באופן מפתיע בכלל לא היה חלום כזה. לדבריה היא ראתה במוסיקה לא יותר מתחביב. "אפשר לומר שעד ממש לא מזמן זה לא היה בכיוון,  מוסיקה זה משהו שאהבתי רק בקטע של תחביב ולא יותר" היא אומרת.

קצת מפתיע, בכל זאת את מופיעה מגיל קטן?

"זה נכון שאני מופיעה מגיל קטן מאוד בכל מיני מקומות אם זה בצעירי שדרות ואם זה בלהקה צבאית אבל זה לא היה החלום שלי. תמיד אהבתי לשיר וכל חזרה או הופעה התרגשתי ונהניתי.  אני זוכרת שגם החברות שלי בלהקה תמיד דיברו על החלום שלהן לקריירה וכמה הן רוצות להיות כמו הזמרת הזו והזו אבל זה לא דיבר אליי, אמרתי להן שאני רק רוצה ליהנות מזה וזהו והן היו מסתכלות עליי ושואלות איך זה יכול להיות.

ועם כל זה המשכת ללהקה צבאית?

"בכל נקודת זמן היו אנשים שהאמינו בי יותר מאשר אני האמנתי בעצמי ואולי זה המזל שלי. אני זוכרת שלפני צו ראשון לקראת הגיוס לצה"ל אמרתי לאמא שלי, "תראי יש איזו אופציה לסמן באתר עולים על מדים להקה צבאית" ואז אולי יזמנו אותי לאודישן אבל אומרים שזה רק פרוטקציות אז מה הסיכוי שאתקבל אז אני לא נרשמת. איך שזרקתי לה את זה היא אומרת לי "צליל אני מושכת אותך בשיערות! אין מצב שלא. אמרתי לאמא שלי חבל על המאמץ אבל היא באמת לקחת אותי בכוח. לשמחתי התקבלתי ומאותו שלב התחלתי להאמין בעצמי יותר".

איך את מסכמת את החוויה בלהקה צבאית?

"עוד חוויה מטורפת, קודם כל הכרתי שם אנשים עם ידע עצום שלימדו אותי המון, אגב המבחנים ללהקה הצבאית היו מול עידן רייכל ומתי כספי שזה בעיני האודישן האמיתי. מעבר לזה, אני חייבת לספר לך שאותו סימפטום שהיה בצעירי שדרות הרגשתי בלהקה צבאית. כל מי שהיו סביבי בלהקה הצבאית שמעתי אותם מדברים למוסיקה ברעב, אומרים משפטים כמו "אני אחיה בעוני ואני אעשה מוסיקה" ואני תמיד הייתי שואלת מה לא בסדר בי, למה אני לא מדברת ככה, למה אין לי את הפאשן הזה למוסיקה, אני מזל בתולה והכל אצלי צריך להיות משורטט ואני פוחדת לקחת סיכון כי מוסיקה זה מקצוע שיום אחד אתה למעלה ויום אחד אתה למטה ותמיד חשבתי שזה לא בשבילי ואני עדינה מדי לתעשייה כזו מורכבת".

במה כן חשבת לעסוק אחרי צבא?

"כרגע אני לומדת לתואר ראשון בפסיכולוגיה, זה אגב מסביר לך למה התכוונתי כשאמרתי שאני לא ראיתי במוסיקה יותר מתחביב וחשבתי שנכון יותר להשקיע בלימודים, בתואר, במקצוע ביד.  אני חייבת לומר שאני מאוד אוהבת ילדים וכל תחום הפסיכולוגיה מאוד מדבר אליי, חווית הקסאמים גרמה לי להתחבר לזה כי אחרי שנפל קסאם קרוב אליי, מצאתי את עצמי מלווה קרוב משפחה לטיפול, נחשפתי לעולם הזה מקרוב וכל העניין הטיפולי מאוד נגע בי ולכן גם החלטתי ללכת ללמוד את זה".

החשיפה בדה וויס

עם כל הכבוד ללימודי התואר בפסיכולוגיה לכל הסובבים את צליל היה ברור שיש ווקליות מרגשת שחייבת לקבל את החשיפה המתאימה. בן זוגה והוריה היו שם מהרגע הראשון, להם היה ברור הרבה יותר מה שלא היה ברור לה- הם החליטו לרשום אותה לאודישנים לתוכנית הריאליטי "דה וויס" ששודרה לפני כשנתיים.

ואז הגיעה החשיפה הגדולה בדה וויס שאומנם הייתה קצרה אבל הצלחת להרשים?

"האמת שהיו לא מעט דיונים אם זה נכון ללכת לריאליטי, אם אני מתאימה לזה בכלל. בוא נאמר שלא ממש הייתי בעד, הגעתי לתוכנית לא ממש בשלה ומוכנה, אפשר לומר שבאתי בספונטני, חזרתי בדיוק מתאילנד ויום למחרת אני מוצאת את עצמי באודישן מצולם. צריך לומר שלא הגעתי יותר מדי רחוק בתוכנית אבל זאת הייתה חוויה גדולה שגרמה לי לרצות עוד, גם קיבלתי המון פרגונים שחיזקו אצלי את ההבנה שאני חייבת להמשיך עם זה".

מה היה הרגע שגרמת לך לחשוב שאת כן צריכה ללכת אחרי המוסיקה?

"אחרי דה וויס פתאום הבנתי שאני שווה משהו, שאוהבים לשמוע אותי, שאני עושה לאנשים משהו בלב. השינוי אפשר לומר הגיע לפני שלוש שנים, פתאום נכנס לי איזה גוק. אמרתי לעצמי קיבלתי מתנה  ואם אני מוותרת עליה ולפחות לא מנסה, מבחינתי זה כישלון. למזלי בעלי היה איתי ברגע הזה, הוא זה שלוחץ בקטע חיובי כמובן, הוא זה שנתן לי לראות בעצמי הרבה יותר ביטחון, להאמין בעצמי יותר כי יכול להיות שזה מה שבעצם היה חסר לי קודם שאפילו לא שאפתי לקריירה מוסיקלית וראיתי במוסיקה לא יותר מתחביב, אין ספק שהוא גרם לי לשנות את הגישה".

איך הייתה החוויה הראשונה שלך בעולם הגדול של הטלוויזיה?

"רעדתי ברמות, בקושי הצלחתי להוציא משהו מהפה שלי. זה היה מפחיד כי אתה אומר לעצמך אוקיי אני טוב וכל זה אבל ברגע שאתה מגיע למאני טיים ובגלל שאתה מתרגש האנשים שם שבוחנים אותך לא רואים אותך,  הם רק שומעים אותך כי זה דה וויס אז מספיק שמשהו קטן מתפקשש אז הלכה לך ההזדמנות לעיני כל המדינה כי זה מצולם. החוויה בהחלט הייתה מחשלת ולימדה אותי איך לעמוד מול טלוויזיה".

לא יצאת עם תחושת החמצה כי קיבלת הרבה מחמאות מהשופטים אבל הודחת אחרי 2 תוכניות?

"יכול להיות שיכולתי להראות יותר אם הייתי נשארת אבל אני אומרת לך בשיא האמת הכל לטובה כי אם זה היה מתפוצץ שם לא בטוח שהייתי עושה עם זה משהו. אמרתי לך קודם האסימון שאני רוצה לעשות משהו במוסיקה נפל רק אחרי ואני באמת חושבת שדברים טובים מתבשלים לאט ובטוח, אני למדתי שבמוסיקה צריך לעבור דרך וזה מה שאני עושה מאז שיצאתי מהתוכנית".

אני זוכר שקיבלת תגובות מדהימות?

"וואו זה היה מדהים. תבין שאני הופעתי בסך הכל שבועיים על המסך וזה נתן לי חשיפה אדירה, בכל מקום שהלכתי אנשים זיהו ופרגנו, פתאום אנשים מהתעשייה מציעים לי לנצל את המומנטום של החשיפה ולהוציא סינגל אבל אני החלטתי שאני עוד לא בשלה מספיק. אני חייב גם להוסיף כמובן שקיבלתי חיבוק ענק מתושבי שדרות שהם תמיד המפרגנים הגדולים".

את שייכת לקבוצה של חבר'ה מוכשרים מאוד משדרות שהיו יחד בלהקת צעירי שדרות, כמה תרומה יש להרכב כזה באופן אישי?

"אין ספק שהייתי בלהקה שהיו בה המון המון כישרונות, אחת מהן כמובן היא חגית יאסו שכולנו אהבנו, היא באמת ענקית, הייתה את אחותה שלומית, את רן אביטן, את ספיר חזן ועוד לא מעט חבר'ה באמת טובים. אין ספק שהעבודה בלהקה עם נעם שלמה תרמה לכולנו המון וכמובן לי באופן אישי. את כל הניסיון הכי ראשוני צברתי שם אצל נעם מאיך לעמוד על במה, איך לעשות קולות, איך להקפיד על התמדה, בעצם הכל. אפשר לומר שבצעירי שדרות קיבלנו בסיס מצוין, לכן גם היום אני חושב שצריך להשקיע בזה אפילו יותר כי שדרות ועזוב את הסיסמאות היא עיר של מוסיקה נקודה.  לכל מקום שאני הולכת בארץ אומנם מזכירים קודם כל את הקסאמים אבל באותה נשימה ישר מדברים על המוסיקה שיצאה משדרות".

אגב, באופן לא מפתיע באודישן ביצע שיר של טיפקס?

"נכון אלה שירים שגם יצא לנו לבצע לא מעט בחזרות במסגרת צעירי שדרות, מי שזוכר בזמנו גם היה מופע מדהים של שירי שדרות בעיבודים חדשים, התנסינו בהרבה דברים, כמו לשיר בערבית/מרוקאית משהו שאני עושה גם כיום ואפשר לומר שזה בזכות ההתנסות בלהקת צעירי שדרות".

מיליון צפיות לקאבר

בעולם הריאליטי נולד המושג "15 דקות התהילה", גם במקרה של שקורי הספיקו 2 תוכניות כדי לקבל הצעות מפתות מאוד אבל היא נקלעה לדילמה מאוד גדולה כי לדבריה לא הרגישה מספיק בשלה, מה שכן החשיפה בטלוויזיה גרמה לה להבין את מה שבני המשפחה והחברים משדרות הבינו מזמן שהיא נועדה למוסיקה. "אם קודם לכן הייתי אדישה לזה, פתאום זה בא ממני הרצון להראות לכולם  עוד ממה שיש לי להציע".

מה הבנת שצריך לעשות מהשלב הזה של מה שמכנים "15 דקות התהילה"?

"אני הגעתי למסקנה שזה מוקדם להוציא סינגל, אני צריכה שישמעו אותי עוד, לבנות לעצמי שם. החלטתי שנכון לי בשלב הזה להקליט קאברים, על הדרך גם צילמנו קליפים קטנים. הקאבר הראשון היה לשיר של חנן בן ארי "אמא אם הייתי יכול", קיבלתי המון מחמאות, פתאום אני מקבלת פניות מזמרים מוכרים, זה גרם לרצות להמשיך להפיץ עוד ועוד שירים וככה כל תקופה שיחררתי ליוטיוב ואני פתאום מגלה כמות צפיות גדולה של עשרות אלפים שוואלה שומעים אותי".

במשך שנתיים הספיקה שקורי להעלות מעל 15 קאברים, משמיעה שלהם אפשר להתרשם שאחד יותר יפה מהשני, בכל ביצוע מבינים כמה היא שדרגה את עצמה מבחינה ווקלית, גם במשחק מול המצלמה, גם איכות הקליפים הוסיפו מימד משמעותי. אגב, קאבר מצולם שלה לשיר "כמעט שנתיים" זכה לשיתוף של מבצע השיר המקורי איתי לוי שכתב באינסטגרם "נפץ" תוך שהוא מפרגן לשקורי על הביצוע.

עם כל הכבוד לכל הזמרים המחמיאים, המחמאה הגדולה ביותר היא קיבלה לפני כשבועיים מאייל גולן בכבודו ובעצמו, הקאבר האחרון שביצעה וצילמה הפך להיסטרי במיוחד- כמעט מיליון צפיות שנתנו לה חשיפה מטורפת. מדובר בקאבר לדואט החדש של אייל גולן ובניה ברבי "ממה את מפחדת" אותו ביצעה יחד עם הזמר אמיר אבו בצורה הכי ייחודית שהפכה את הביצוע למרגש במיוחד. הביצוע עצמו הגיע לאוזנו של אייל גולן ששיתף אותו בדף הפייסבוק שלו. "עברנו את 10,000,000 צפיות, עשרות קאברים, מקום ראשון בשירים המושמעים בקריוקי וחיבוק ענק בתחנות הרדיו. הקאבר הזה בעברית וערבית נגע בי!" כתב גולן שיומיים אחר כך התייחס בראיון ברדיו לירון אילן לביצוע של שקורי ואבו. השדרן הוותיק שאל את גולן אם יש מישהו מהצעירים שצד את אוזנו והוא השיב: "האמת שאני שומע הרבה כישרונות, יש עכשיו את הזמרת הזאת שביצעה את השיר שלי ושל בניה, קוראים לה צליל שקורי שהיא זמרת מצוינת, אני שמעתי  כמה קאברים שלה והיא פשוט זמרת מצוינת".

בחרתם לקחת את השיר לדואט בשפה עברית וערבית, לא נעים לומר, לטעמי יפה יותר מהמקור?

"קודם כל תודה על המחמאה, אני חייבת לומר שלזה לא צפיתי, בתוך שבועיים מיליון צפיות ומחמאות בלי סוף. החיבור עם אמיר אבו נולד אצל נופר מקובר המורה שלי לפיתוח קול. באיזה שיעור אני סיימתי והוא בדיוק נכנס והכרנו. היא סיפרה לי שהוא זמר ערבי ואני חולת שפות עוד מצעירי שדרות שם שרתי מרוקאית ואצל צפריר יפרח שרתי בכורדית. תהיתי בפניה מעניין אם הוא שר בערבית או עברית. צפיתי בסרטון שלו שר בערבית וקיבלתי צמרמורות של החיים ואמרתי אני חייבת לעשות איתו משהו. נולד הרעיון לדואט, בסוף זה כמעט לא קרה בגלל ששנינו עומדים לפני הוצאת סינגל ראשון, פחדנו שזה יהיה צמוד מדי, בסוף אחרי שראינו את התוצאה אמרנו שהולכים על זה".

מה קרה מהרגע שזה יצא לאוויר?

"וואו אני מתעוררת יום למחרת ואני רואה שיש 150 אלף צפיות ואני אומרת לעצמי זה מה שהצלחתי לקבל בשירים קודמים במשך חודשיים. הכל קרה באופן טבעי. בשלב הזה אמרתי לעצמי שיש כאן משהו שמתפוצץ. אני חושבת שמה שהפך את זה למוצלח זאת העובדה שהוא שר בעברית בחלק מהשיר מה שלא עשה קודם ואני שרה בערבית, זה הפך את זה למיוחד".

מה הלאה?

"אחרי שהוצאתי לא מעט קאברים השאיפה כמובן היא להוציא בקרוב סינגל ראשון שלי. אין ספק שעכשיו הרף יהיה מאוד גבוה כי לקבל מיליון צפיות על קאבר ואז להוציא שיר זה לא פשוט. אני יודעת ששיר חדש דורש סבלנות זה לא שיר מוכר, לא מכירים את המילים שלו, זאת עבודה יותר קשה אבל אני מאמינה בעצמי וכבר נרגשת לקראתו".

לא תרצי לנסות שוב ריאליטי, בכל זאת ראנו מה חשיפה יכולה לעשות לך?

"אני לא חושבת כרגע שאעשה שוב אבל אין לדעת מה יקרה. זה נכון שחשיפה בטלוויזיה יכולה לקדם אותי יותר אבל אני מאמינה בדרך, היום אני מגיעה הרבה יותר בשלה מוכנה לקריירה. מאמינה ומקווה רק לטוב".