אחרי שכבש את המסך באודישן בלתי נשכח לאקס פקטור עם טרנינג וכפכפים כולם היו משוכנעים שדודו איבגי משדרות בדרך להפוך לסטאר אבל אז הוא נעלם בעיקר כדי להתמודד עם ההחלטה לצאת מהארון, להתרחק ולעזוב לעיר הגדולה בשביל לא להעיק על המשפחה. בימים אלה הוא מככב בסרט על סבתא שלו "הברכה של יאמנה" ומגייס המונים להזניק את הקריירה המוסיקלית שלו.
במהלך הראיון, דודו איבגי מתהלך בין הטיפות כדי חלילה לא לפגוע או להעליב איש בעזרת הרבה הומור, בדיוק כפי שעשה בחודש יולי 2018 בעת שהטיל את הפצצה שהייתה מוסתרת אצלו זמן רב. בפוסט קצר בלי להסביר יותר מדי הוא יצא מהארון והדהים רבים, גם בתעשייה אשר סיקרו בזמנו באדיקות את הרומן שנולד עם המתמודדת מזלי ימין. "ברצוני לשתף אתכם ואתכן בשני דברים:" כתב ותיבל בהומור "1) ערגליות במילוי תות-שדה הן המועדפות עליי!!! 2) אני נמשך לגברים".
"ההחלטה התבשלה אצלי לא מעט זמן עד שהחלטתי לצאת עם זה החוצה. בוא נגיד שזה לא קרה ביום אחד" הוא משתף השבוע בראיון חשוף. "לאורך השנים היו לי המון התחבטויות עם עצמי, היו המון חששות עד שהגעתי להחלטה אבל ברגע שהחלטתי כבר לא היה אכפת לי מכלום, רק לשחרר את האמת החוצה. כתבתי פוסט שהיה נראה לאנשים כמו בדיחה עד שהם קלטו שאני לא צוחק".
עוד נחזור להתמודדות של דודו עם היציאה מהארון. מה שהוליד את הראיון הזה בעצם ראיון אחר שקיימתי רק לפני כשלושה שבועות עם הבימאית אילנית סוויסה על הסרט "הברכה של יאמנה" שמביא את הסיפור של סבתו. כבר בפרומו של הסרט אי אפשר היה לפספס את דודו אבל בעיקר סיטואציה כמעט "טראגית" של גיבורת הסרט שעם הברכות שלה מצליחה לסייע לכל כך הרבה נשים ואנשים ורק עם הנכד האהוב שלה זה לא מצליח. "סוגיה אחת שחשוב לברר היא האם אחת מהן תהיה יורשת וסוגיה נוספת של הנכד דודו שלא מצליח לפרוץ את תקרת הזכוכית והיא מברכת אותו כל הזמן ומבקשת ממנו: "אם אתה לא תעזור לעצמך אף אחד לא יעזור לך", ניסתה סוויסה עצמה להמחיש באותו ראיון, "אני חושבת שהסרט שלי הוא מורכב כי מצד אחד הוא מראה אישה שמגיעה מתל אביב הכי תל אביבית שיש, סטודנטית לאומנית בת ארבעים שמנסה להיכנס להיריון ויאמנה עוזרת לה, מצד שני הסרט מראה את הסיפור של דודו, הנכד הקרוב לסבתא יאמנה והיא מברכת אותו ושם זה לא כל כך מצליח".
איבגי עם סבתו יאמנה. מתוך הסרט "הברכה של יאמנה"
המשבר שנולד באקס פקטור
על המושג הצלחה כנראה שאפשר להתווכח כי מבחינתו של דודו איבגי, גם אם טרם מימש את הפוטנציאל שלו ובנה קריירה, הוא כבר רשם לעצמו סוג של הצלחה בכך שהיה מספיק אמיץ לפתור את הדילמה האישית שהעיקה עליו לא מעט שנים. "אני מרגיש שמאותו רגע שקיבלתי החלטה להפסיק להסתיר את מי שאני, התחלתי להרגיש משוחרר יותר".
מתי בעצם הבנת את זה?
"אני חושב שאני מבין את זה מגיל חמש בערך אבל כנראה לא ייחסתי לזה חשיבות. אני זוכר שבחבר'ה שהיו זורקים למישהו את הסלנג המוכר "מה אתה הומו" אני הייתי מתכווץ ואומר לעצמי שזה לא קשור אליי למרות שעמוק בתוכי הרגשתי אחרת. אתה יודע גם הייתי רואה איך מי שהיו מכנים אותו בזה היה מתעצבן אז מייד הנחתי את המחשבות בצד ופשוט ברחתי מזה עד כדי כך שהייתי ממציא נשים שיצאתי איתן והיו לי סטוצים כדי שלא יחשדו".
כנער, מעיד על עצמו איבגי "הייתי נער שמתחבט, כותב הרבה סיפורים למגירה, מעין נער חולמני שהיה צריך להתחבא מאחורי דמות".
אני זוכר אותך היטב כנער בתיאטרון, די שקט וביישן אבל על הבמה עם ביטחון גדול?
"מגיל קטן מאוד אני אוהב את המשחק. אני זוכר בגיל חמש אצל סבתא שלי שהיא הייתה צועקת עליי כי הייתי מוציא לה את הוילונות ובונה מהם תפאורה להצגה. בעצם, בכל הזדמנות שהייתה לי במה הייתי שם ומשחק כל דמות שעלתה לי בראש. אני זוכר את עצמי מגיל קטן ילד מאוד ביישן אבל ברגע שאני עולה על במה אני פשוט מישהו אחר לגמרי".
בתיכון הוא למד בנתיב הישיבתי ולא ממש היה יכול לממש את כישוריו בתחום הבמה. "כנער למדתי בנתיב הישיבתי ולא היו לי יותר מדי אפשרויות מלבד מסיבת סיום להפגין כישורי במה או משחק. למעשה, ההיכרות הראשונה שלי עם תיאטרון מקצועי הייתה בתיאטרון הנוער של המתנ"ס. שם פגשתי את הבימאית אילנית סוויסה, הגעתי לחזרות למחזמר "קברט לשעת חירום" ואני הגעתי בשלב מאוחר יחסית שלא נותרו הרבה אפשרויות מבחינת תפקידים, באחת החזרות אמרתי לאילנית "יודעת מה אני רוצה את התפקיד של הפסיכולוג הפסיכי". היא אמרה לי שזה תפקיד גדול ואתה מופנם ושקט אבל "טוב תנסה ונראה מה יהיה" ובאמת נכנסתי לזה והוצאתי מול כולם את כל מה שבתוכי, ואז שמעתי לראשונה "אתה שחקן".
כאמור, לפני שלוש שנים יצא איבגי מהארון. הוא משתף בהתמודדות עם ההודעה למשפחה. "לפני שכתבתי את הפוסט בפייסבוק כתבתי להורים שלי מכתב, עד כדי כך זה היה לי מורכב שהעברתי להם את המכתב באמצעות חברה קרובה. ידעתי שאם אגיד להם את זה בפנים, זה יהיה לא נעים ולא יגמר יפה לכן העדפתי להתרחק ולתת להם להתמודד בלי יותר מדי רעש, בלי שאני נוכח".
מניח שזה לא עבר לך חלק?
"זה לא היה קל, בהתחלה המשפחה קיבלה את זה קשה. קיבלתי המון שיחות טלפון של איך ולמה ולא יכול להיות. היו להם גם השערות שאני מושפע מכדורים וכו', אגב בסרט על סבתא שבו אני משתתף אתה תוכל לראות שאני נשלח לבדוק את עצמי מבחינה נפשית, למה אני כל היום במיטה, למה יש לך הרבה כישרונות שאתה לא מממש. באמת הלכתי לפסיכיאטר שקבע שיש לי חרדה חברתית למרות שבתוך תוכי ידעתי שהייתה לי תסבוכת אישית אחרת שהייתי חייב לפתור עם עצמי".
אתה מבין אותם למה היה לי קשה?
"מבין אותם, ברור. האמת היא שגם לא היה לי כוח להתעמת. הרבה לפני ששלחתי להם את המכתב ועזבתי לתל אביב עבדתי כמו חמור כשוטף כלים 13 שעות ביום על מנת לחסוך כסף לקראת המעבר. רציתי כמה שפחות להכאיב למשפחה והאמנתי שמרחק הזמן ירכך מעט את הסיפור".
זה ריכך את המשפחה?
"גם היום אני לא פותח את הנושא הזה בבית, לא רוצה להעיק, לא רוצה להטריד אותם בנושא. אני יכול לומר לך שלפני שעשיתי את הצעד שמעתי אינספור סיפורים על חבר'ה שיצאו מהארון ונאלצו להתמודד עם חרם מוחלט מהמשפחה. ברור שגם למשפחה שלי היה קשה אבל לזכותם יאמר שעם הזמן הם למדו להכיל ולרגע לא החרימו אותי. למשל אמא שלי כפרה עליה שמהתגובה שלה הכי פחדתי הספיק בדיוק חודש כדי להכיל את זה ולהיות מפויסת, היום היא במקום אחר לגמרי ואומרת שכל אחד יעשה את מה שטוב לו".
איך הגיבו החברים שלך הקרובים ליציאה מהארון, הרגשת שנפגעת מזה חברתית?
"קודם כל קיבלתי חיבוק עצום אחרי שכתבתי את הפוסט גם מהחברים בתעשייה וגם מהחברים בשדרות. מה שכן אני זוכר שהיו כאלה שפשוט הורידו ממני עוקב צעד שהוא כביכול שולי אבל גרם לי להבין מי מקבל אותי באמת. בנוגע לחברים משדרות הם עדיין רואים בי דודו המצחיק ולא ממש מייחסים חשיבות לנטיות שלי, בשבילם לא השתניתי והיה כייף במפגש מחזור שהיה לנו לגלות שהם עדיין אוהבים אותי ולא פוסלים אותי".
מבקש את עזרתכם לקריירה מוסיקלית
האודישן של איבגי לאקס פקטור הפך לאחד הנצפים והמצחיקים. "באקס פקטור בעצם גם לקחתי על עצמי להסתתר מאחורי דמות" הוא אומר, "מעין ליצן כזה שמגיע עם טרנינג וכפכפים מתוך רצון שיתמקדו בשירה ולא יחפשו לשאול שאלות של מעבר ואז התוכנית נמשכה ונמשכה ואנשים רצו לדעת עליי יותר כי הם אולי מתאהבים בך או בדמות שהצגת והם רואים על המסך בסלון שלהם וכל זה התחיל להיות לי מורכב מדי, במיוחד בנושא הזוגיות".
איבגי, מבקש את עזרתכם להגשמת החלום המוסיקלי. צילום: אורי גבאי
למה מורכב?
"בשלב מסוים הבנתי שאני בעצם מתחפר בדמות. ליצן מצחיק שזורק מעליו את השאלות הרציניות אבל מבפנים מתמודד עם קושי מאוד גדול שאף אחד לא ראה. ככל שהתקדמה התוכנית זה פשוט פגע בי וכבר לא הייתי אני, אפשר לומר שנקלעתי למצוקה נפשית".
כאחד שצפה בך בתוכנית, לא היה שום סימן. כנראה ששיחקת מושלם?
"לאט לאט כשהתקדמה התוכנית פשוט שנאתי את כולם, אמרתי לעצמי "אני חייב הפסקה מהדמות שאני משחק", לא הרגשתי לזה חיבור כי הרגשתי כמו אדם שחי בשקר של עצמו. כולם זוכרים שנפרדתי מהתוכנית והרגשתי הקלה ואז הייתה הסצנה המצולמת שעברי לידר מגיע לחפש אותי אצל סבתא ומודיע לי שהוחלט להחזיר אותי לתוכנית ועשיתי את זה בלי הרבה חשק, פשוט זלזלתי, לא עשיתי חזרות, נתתי ביצועים בלי להתאמן עליהם".
נשמע כמו סיוט עבורך בזמן שיש הרבה אחרים שחולמים להגיע למקום שלך?
"ברור לי שזאת הייתה הזדמנות גדולה אבל עבורי כל ההשתתפות באקס פקטור הפכה לסיוט ככל שהתקדמה התוכנית, הרגשתי שנכנסתי לדמות ושאני מציג משהו שהוא לא אני".
אם אני לא טועה הייתה לך גם זוגיות שם?
"נכון, הכרתי בתוכנית את מזלי ימין המקסימה, אני זוכר את הכותרות בכל האתרים על הרומן שנולד באקס פקטור. היינו בני זוג במשך חצי שנה".
הייתה לך בת זוג כשאתה יודע שאתה לא שם בכלל?
"לא בדיוק, זה היה חלק מהבלבול שהיה לי אבל אני יכול לומר שהזוגיות עם מזלי הייתה אמיתית, היה לי חיבור מדהים איתה אבל בפנים הרגשתי כמו אזור הדמדומים. למעשה חיכיתי שהתוכנית תסתיים כדי כמה שפחות לפגוע בה. אמרתי לה שאני רוצה לקחת פסק זמן מהכל, גם מהזוגיות, גם מהקריירה. מזלי ממש נפגעה ממני משהו שהכי לא רציתי. היא כבר הכירה לי את המשפחה, את ההורים שלה, אפילו היו דיבורים על אירוסין ואמא שלה אפילו דיברה שהיא תיתן לנו בית. במרחק הזמן אני מבין שזו הייתה החלטה נכונה לקחת פסק זמן מהכל גם מתוך רצון למזער נזקים".
למה מלכתחילה נכנסת לזה?
"כמו שסיפרתי לך קודם לא רציתי שישאלו שאלות אז הייתי חייב להתנהל רגיל ורגיל זה גם עם נשים, לכן גם לא התנגדתי לקשר עם בחורה. גם רציתי לתת לזה צ'אנס אמיתי לקשר רומנטי עם אישה לפני שאני מגיע למסקנות אבל אז בזמן הקשר עם מזלי האסימון נפל והבנתי שמבחינה מינית אני נמשך לגברים, אין סיבה להתחמק מזה. היום אני מבין שכל החיים עטיתי על עצמי מסכה של ליצן והשתמשתי בה בכל שלב בחיים. למעשה עד גיל 28 חייתי בתחפושת עד שהחלטתי להסיר אותה וגם עכשיו מרוב שהיא הייתה חזקה 28 שנים קשה להסיר אותה לגמרי, לקח לי למשל הרבה זמן להיפרד מהקול הגבוה והדיבור המגוחך עם שגיאות לשוניות שהיו חלק מהדמות "הטיפש" שנכנסתי אליה וכולם ראו אותה באקס פקטור".
בזמן שהתמודדת עם המשבר האישי, היה מקום בכלל לתחום המשחק? תחום המוסיקה?
"המשבר התחיל תוך כדי אקס פקטור ולאחר מכן החלטתי פשוט לעזוב הכל למרות שהיו לי הצעות בתחום המשחק, פשוט לא מצאתי את עצמי והאמת גם לא ניסיתי יותר מדי, אותו דבר גם לגבי המוסיקה. כנראה שלא הייתי במקום הזה, הרגשתי שאני צריך לפתור קודם את עניין הנטייה המינית שגרם לי לבלבול גדול. ברגע שיצאתי מה שנקרא מהארון התחלתי להרגיש יותר חופשי. חוץ מזה אני חושב שהייתי צריך להתבשל עוד קצת עם עצמי בנושא הקריירה".
מה דודו יותר, שחקן או זמר?
"זה נכון שבסביבה הטבעית שלי בשדרות הכירו אותו כשחקן על הבמה אבל אני לגמרי תמיד אהבתי לשיר. בהתחלה הלכתי בכלל לנסות להתקבל לבית ספר רימון אבל היה צריך לפחות ידע על כלי נגינה שלא היה לי, אז הלכתי לבית ספר למשחק בית צבי אמרתי שם אלמד גם משחק וגם עמידה על במה וגם פיתוח קול. יצאתי משם וחזרתי להיות מובטל, אמא תמיד שאלה אותי מה יהיה עם המשחק, כל פעם עניתי לה "שבוע הבא" והשבוע הבא נמשך לשנתיים. ואז הגיע אקס פקטור והחשיפה הגדולה. מאז עברו כבר 6 שנים במהלכם גם חיפשתי את הכיוון המוסיקלי המתאים לי והיום אני מרגיש בשל להוציא חומרים משלי".
זוכרים אותך עוד מאקס פקטור?
"וואלה כן. כשנכנסתי לעבודה הנוכחית אמרתי לעצמי שהלוואי ולא יזכרו בכלל. באמת בהתחלה אף אחד לא זיהה עד שיום אחד, אחת העובדות אמרה לי "וואי, מאיפה אתה מוכר לי", פתאום איזה מישהי בקבוצה כתבה: "בעלי אמר שהיית באקס פקטור והוא זוכר עד היום את האודישן שלך שבאת עם טרנינג וכפכפים". אתה קולט מה עד היום זוכרים לי?".
סימן הזיהוי שלך. לא הפריע לך שתוייגת סוג של ערס?
"לגמרי סימן הזיהוי שלי. כמו שאמרתי קודם, מאחר ונכנסתי לסוג של דמות זה לא הפריע לי כי רציתי שיתעסקו בזה ולא יחטטו בשאלות שאולי יביכו אותי".
עכשיו למעשה אתה פונה לציבור שיסייע לך להגשים את החלום המוסיקלי?
"כן, כתבתי לא מעט חומרים בשנים האחרונות, אני מאוד רוצה להוציא אותם החוצה וכמו שאתה בטח יודע, העסק הזה יקר לכן פניתי לגיוס המונים ומבקש לגייס סכום של 35 אלף שקלים שיסייעו לי להפקה מוסיקלית של כמה שירים. החלום שלי זה לצאת למסע הופעות בכל מקום אפשרי בארץ ואני מאוד מאמין בחומרים שלי ואשמח שהחברים שלי בשדרות ובכלל יתגייסו. כל תרומה תתקבל בברכה".
ברכה של יאמנה?
הוא צוחק: "הלוואי וזה היה אפשרי כי אין על הברכה של סבתא שלי הצדיקה. אני מאוד מחובר עליה כמו שאפשר לראות בסרט, אני שולח לה בריאות ורק בריאות".
כמה היא מודעת לחשיפה שלך?
"היא לא יודעת וטוב שכך".