יום ב' | 14.6.21 | 08:42

"בכל פעם שאני מזהה במסך התרעת ירי לכיוון שדרות יש התכווצות גדולה בבטן"

כילד שגדל תחת מטחי הקסאמים והתראות "צבע אדום" לרב סרן א' היה ברור שהוא חייב לעשות משהו משמעותי בשירות הצבאי. אחרי שירות ביחידה קרבית מובחרת הוא עשה הסבה לתחום הסייבר וכיום הוא האיש שאחראי בזמן אמת על מערכת ההתרעה של צה"ל אבל בעיקר להזהיר את אמא ובני המשפחה בשדרות מפני ירי הרקטות.

כשארגוני הטרור מחליטים לשגר רקטות מרצועת עזה לעבר שטח ישראל, מערכת ההתראה הצה"לית מצליחה להיות מדויקת פעם אחר פעם בצורה יוצאת דופן כך שחיים של אזרחים רבים שנשמעים להנחיות בזמן אמת ניצלים. גם במבצע "שומר החומות" לצד מערכת ההגנה האווירית כיפת ברזל שהמשיכה להוכיח ביצועים מרשימים, היו אלה אנשי יחידת ממר"ם (מרכז המחשבים ומערכות המידע) שהצליחו לזהות בזמן אמת את מטחי הטילים ולשלוח התראות חמות ומדויקות הן להפעלת מערכות הכריזה 'צבע אדום' והן למערכת כיפת ברזל, כל זה קורה יש לציין תחת אש ובזמן קצר מאוד, כל החלטה מדויקת יכולה להציל חיים של אזרחים.

מי שאחראי על מדור מערכות ביחידת ממר״ם שבלוטם באגף התקשוב וההגנה בסייבר, הוא רב סרן א׳, תושב שדרות בן 29, שגדל במציאות של מטחי הטילים וזוכר היטב את התקופה הראשונה שלא הייתה אפילו מערכת התראה בעיר שתתריע על ירי מכיוון רצועת עזה. כחלק מתפקידו א׳ אחראי על מערכת ההתרעה של צה״ל שזכתה לשבחים רבים על תפקודה במבצע "שומר החומות" והוכיחה את יעילותה במלחמה על הגנת העורף. "כל מי שגדל בשדרות תחת מטחי הטילים מכיר את חשיבות ההתראה "צבע אדום" מסביר רס"ן א' בשיחה עם 'דין וחשבון', "כאחד שמכיר מקרוב את התחושה שאתה בתוך 15 שניות צריך לקום מהמקום שאתה נמצא בו כדי להגיע לחדר ממוגן אני יודע כמה חשובה הפעילות שלנו וכמה היא יכולה להיות מצילת חיים".

"מהילדים של דור הקסאמים"

היחידה שבה משרת רס"ן א' היא חלק מיחידת העילית הטכנולוגית של צה"ל "לוטם" הפועלת להעצמת יכולות צה"ל על ידי פיתוח פתרונות תקשוב טכנו-מבצעיים כלל צה"ליים וכן היא האחראית לתפעול מערכי התקשוב של צה"ל. ייעוד היחידה הוא ייזום, פיתוח, הקמה, תפעול ותחזוקת של מערכי תקשוב אינטגרטיביים כלל צה"ליים וגיבוש תקנים טכנולוגיים תקשוביים עבור כלל הצבא. חלק מתחומי האחריות של היחידה הם תיפעול מערכות שליטה ובקרה. היא מהווה בית לפיתוח תוכנות ומערכות מבצעיות, למערכות הנדסיות רחבות היקף, לתפעול תקשורת ולמחשוב ואבטחת מערכות מידע.

 רס"ן א', גדלת תחת מטחי הקסאמים והיום אחראי על מערכת ההתרעה של צה"ל. צילום: דו"צ

אם עד חודש ינואר 2005 לתושבי שדרות אפילו לא הייתה מערכת התראה וקסאמים היו פשוט מתפוצצים סתם כך לפתע, הרי שמאז יחידת ממר"ם שבה משרת רס"ן א' עברה כברת דרך והפכה לאחת ממערכות תומכות הלחימה המשמעותיות שעוזרת לצה"ל לייצר עליונות בשדה הקרב, בין היתר בזכות מערכת התרעה חכמה שיודעת בזמן אמת לתת מענה מציל חיים לעורף.

את רס"ן א' יש לציין אני מכיר "מהשכונה" שבה גדלתי, הוא סיים את לימודיו התיכוניים בעיר בלי שאיפות מיוחדות בתחום הטכנולוגי. "למדתי בכיתה מדעית בשדרות עם 19 חבר'ה שהם באמת מצוינים, אני יכול לומר שלא סתם ארבעה מהם קצינים ולא סתם שלושה נמצאים בתחום התקשוב שיש לו השפעה כזו או אחרת על החיים הביטחוניים בעיר" אומר רב סרן א', "אנחנו מה שנקרא מהילדים של דור הקסאמים, חווינו את האיום הביטחוני בתקופה הכי קשה והמורכבת, זה ליווה אותנו לאורך כל בגרותנו לכן אני חושב שגם היה לנו רצון גדול לשמור על הבית ולעשות תפקידים משמעותיים".

אם יש משהו שהוא כנראה לקח איתו מהתיכון מלבד החברים שעד היום הוא בקשר מאוד קרוב איתם זה ספר תהילים קטן. "הייתה לי מנהלת מדהימה בתקופה לא פשוטה מבחינה ביטחונית, כשעשיתי טסט לרכב היא הביאה לי ספר תהילים קטן, עד היום הספר הזה הולך איתי לכל מקום, עברתי איתו את כל הצבא וגם כרגע שאני מדבר איתך הוא נמצא איתי".

לצה"ל התגייס רס"ן א' בשנת 2010 במסלול של קציני קשר לוחמים, הוא שירת תחילה בגדוד כפיר שפעל באיו"ש, לאחר מכן ניגש לקצונה, התבלט מאוד והפך למפקד בקורס קצינים. הוא הספיק לקחת חלק במבצע שובו אחים שהתגלגל לאחר מכן למבצע צוק איתן. בתום התקופה הזו כשעמד להשתחרר מצה"ל הוא קיבל הצעה מפתה להישאר אחרי שהתלבט לא מעט. " לאחר מבצע צוק איתן כשהיה ברור לי שאני בדרך לסיים את החלק שלי בצבא קיבלתי הצעה לעבור לפיקוד בסיירת מגלן, מאוד התלהבתי מהתפקיד" הוא מספר ומשתף בהתלבטות שהייתה לו. "הייתה התלבטות כי לא ידעתי אם אני מוכן להמשיך עם ההקרבה הגדולה הזאת כי בכל זאת ראיתי את החברים שלי משתחררים, מתחילים לימודים באוניברסיטה ואני ראיתי את עצמי עוד נמצא באותה מערכת ולא רציתי כביכול להישאר מאחור, בסופו של דבר אני מאוד שמח שקיבלתי את ההחלטה להישאר".

 יחידת ממרם בצה"ל שבה משרת א'.

הצוואה של אבא

המעבר לשירות משמעותי במגלן לא היה השינוי האחרון שעשה רס"ן א' ב-11 שנות שירות. מתברר שעם הידע המבצעי שצבר בצה"ל היה מי שידע לזהות את הפוטנציאל שלו גם לתחום הסייבר מה שהוביל אותו ל-8200 יחידת המודיעין הישראלית ומשם לתפקיד שבו הוא עוסק כיום הנחשב רגיש, לכן גם תמונתו באופן גלוי אסורה לפרסום לפי הנחיות הצנזורה הצבאית.

"בתפקיד שלי אני אחראי על מערכות המידע של הצבא, בין היתר אחראי על ערוץ ההתרעה, החלק הכי משמעותי בחלק המבצעי" הוא מספר את מה שמותר לספר על תפקידו. " מדובר במערכת שמורכבת מהרבה מאוד רכיבים טכנולוגים אבל בגדול שלושה שלבים- שלב ראשון כל נושא קבלת האיומים, מכ"מים שמזהים את האיום עצמו, בשלב השני זה נכנס למערכת שלי שם אנחנו עושים את כל החישובים כדי לדעת איפה בדיוק להוציא את ההתרעה. השלב השלישי זה ההפקה של ההתרעה אם זה מבחינת "צבע אדום" שמתריע על ירי של רקטות ואם זה דרך הטלוויזיה שם קופצות ההודעות של פיקוד העורף וכמובן האפליקציה שהוכיחה את עצמה במבצע האחרון גם מבחינת כמות ההורדות".

במבצע שומר החומות ראינו כיצד ארגוני הטרור מאתגרים את צה"ל עם מטחים כבדים?
"ארגוני הטרור מנסים כל הזמן לאתגר אותנו ולהתעלות מעל הטכנולוגיה שלנו לכן גם ראינו במבצע האחרון ששוגרו מטחי רקטות מטורפים. למרות זאת ראינו כיצד העליונות הצבאית שלנו ברורה בכל פרמטר, בסוף כל המערכות ואנחנו ביניהם נותנות יתרון אדיר על פי האויב כך שלא נותנים להם את האפשרות וגם אם ישגרו 100 רקטות בשנייה אחת ההתרעות יהיו מדויקות וכולם נוכחו לגלות מעל 90 אחוזי הצלחה לכיפת ברזל וזה נובע בין היתר מהסנכרון של כל המערכות והמידע שאנחנו יודעים להעביר בצורה הכי מדויקת".

איך מצליחים לעשות את המעבר מלוחם בשטח לאיש טכנולוגיה במשרד ממוזג?
"לא באתי מהרקע הטכנולוגי אבל מהרגע שהבנתי שאני עוזב את השטח ועובר למשהו טכנולוגי היה חשוב לי לעשות משהו עם משמעות גדולה, זאת אומרת רציתי להיות בטוח שאם אני לא בשטח אז אעסוק בתחום של הגנה, ברגע שקיבלתי את ההצעה לעסוק בתחום הטכנולוגי שנוגע למערכת ההתרעה היה לי ברור שזה בדיוק מה שאני צריך, בעיקר כי באיזשהו אופן זה נוגע לחיים של המשפחה והחברים בשדרות, אתה מרגיש אחריות גדולה שאם בטעות לא תצא התרעה בתוך 15 שניות. ברגע שנכנסתי לתפקיד הרגשתי סוג של סגירת מעגל וכמה שזה בטח ישמע מוכר, אני ממש מרגיש שאני שומר על הבית".

איך זה מרגיש לך שאתה רואה זיהוי של ירי לעבר הבית שלך?
"יש לי מסך שאני רואה בו בעצם את השיגורים ובכל פעם שאני מזהה התרעת ירי לכיוון שדרות יש התכווצות קצת יותר גדולה בבטן מאשר כשיש שיגורים לאזורים אחרים כי בכל זאת זה לכיוון הבית ואני גם יודע בדיוק איך זה מרגיש להתגורר בשדרות ולהתעורר פתאום באמצע הלילה למטח טילים ולרוץ בעשר שניות למקום בטוח וברור לי שכל שנייה יקרה ואין זמן להתמהמה. אם בטעות לא תצא התרעה בתוך 15 שניות זה יכול לעלות בחיי אדם לכן מדובר בתפקיד בעל משמעות גדולה ביותר עבורי באופן אישי".

פעילות ערה סמוך לכיפת ברזל. צילום: אורי גבאי
כיפת ברזל, מגיבה ביעילות הרבה בזכות מערכת ההתרעה שעליה מפקד רס"ן א'. צילום: אורי גבאי

מי מעדכן את מי בבית כשיורים טילים?
"ברגע שיש התרעה אני כמובן שולח בווטסאפ המשפחתי כדי לעדכן וגם כדי לוודא שהם בממ"ד, בסוף לכל אחד יש אפליקציה אבל שהמקור מעדכן את המשפחה זה אחרת. מה שבטוח אמא שלי היקרה גאה ונותנת לי את כל הביטחון והשקט שיש. בכלל, הרבה פעמים היא משוויצה בעיקר מתוך גאווה שהנה הבן שלה, בן שדרות תורם תרומה חשובה לביטחון המדינה וכמובן לביטחון של תושבי שדרות".

דיברת על כך שלפני שהגעת לתפקיד הנוכחי היית מהורהר אם להמשיך בצבא. האומנם?
"אני רואה את עצמי בקריירה ביטחונית ואוהב את מה שאני עושה, ברגע שנכנסתי לתחום הטכנולוגי זה קצת אחרת בשטח צריך הרבה אסרטיביות וכריזמה ולעבוד 24\7 אבל אין את המעבר אבל פה יש גם את זה וגם את זה, גם הזדמנות להגן ולעסוק בתחום ביטחוני וגם להתפתח אישית ולהעשיר את הידע ולהיחשף למערכות טכנולוגיה מתקדמות".

אם תשאלו את רס"ן א' סגירת המעגל המשמעותית מבחינתו קשורה לאביו ז"ל שהלך לעולמו בגיל צעיר יחסית באופן מפתיע. "זו הייתה תקופה לא פשוטה למשפחה" הוא אומר. לדבריו, סגירת המעגל נעוצה בכך שאביו היה זה שלחץ עליו להיכנס לעולם המחשבים. "כשאבא היה בחיים הוא מאוד דחף אותי ללמוד מחשבים" הוא אומר ומוסיף: "אחרי שהוא נפטר החלטתי לגשת לפרויקט של לימוד מחשבים בשם נטע, היום באיזשהו מקום מרגיש שכן סגרתי מעגל שאני מתעסק בביטחון שקשור בעיר שלנו ובתחום המחשבים משהו שהוא מיד רצה שאני אעשה. מה שבטוח הוא מלווה אותי לכל מקום שאני הולך".

About אורי גבאי

Check Also

שר הביטחון גנץ בביקור בעוטף: "ישראל מוכנה לכל תרחיש"

שר הביטחון, בני גנץ, ערך עם סגנו אלון שוסטר סיור בעוטף במהלכו קיים הערכת מצב …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.