כבר 23 שנים שאינה פלוטקין מתייצבת מדי יום במרכז אנוש בשדרות ועל אף שלא מדובר בתפקיד קל במיוחד היא קופצנית ומלאת אנרגיה מעשייה כדבריה בעלת משמעות גדולה. "אני רואה בעבודה שלי שליחות גדולה" היא מסבירה תוך שהיא מקבלת את פניי לסיור במתחם ששימש בעבר הרחוק גן ילדים שבו למדתי בשכונת נווה אשכול הוותיקה. "אני פוגשת כאן אנשים מכל הגילאים, גם צעירים וגם מבוגרים שצריכים את העזרה של אנוש כדי להתמודד עם המגבלה הנפשית שלהם. כמובן שיש עליות ומורדות אבל לראות מתמודדי נפש שמגיעים לכאן ועוברים תהליך מדהים, אין סיפוק גדול מזה".
אנוש – העמותה הישראלית לבריאות הנפש היא עמותה ישראלית הפועלת למען רווחתם וזכויותיהם של מתמודדים עם מגבלה נפשית ופועלת לשילובם בקהילה בתחומי החברה, התעסוקה והדיור. העמותה מקיימת גם הסברה במטרה להעלות את נושא בריאות הנפש לתודעת הציבור. בישראל חיים כ- 250 אלף מתמודדי נפש ויחד עם בני משפחתם מעל למיליון אנשים שזקוקים לתמיכה וסיוע נפשי. העמותה מפעילה כ-75 מרכזי שירות ברחבי הארץ, בין היתר בעיר שדרות, מרכז ותיק אשר פועל מאז שנת 1998. מאז ועד היום מעניק המרכז שירותי שיקום בקהילה באווירה אישית, מקבלת ונעימה. הפעילות במרכז מאפשרת למקבלי השירות התנסויות מגוונות ומסייעת להם להשתלב בצורה מיטבית בקהילה באמצעות מיזמים משותפים.
"אנחנו כאן לא רק שהם יעבירו את הזמן ויגידו שלום שלום, אלא לתת להם מיומנויות בסיסיות, ריפוי ועיסוק ובעיקר להרים להם את המוראל" מסבירה פלוטקין שמרכזת את פעילות מרכז התעסוקה של אנוש שמפעילה בעיר גם דיור מוגן וגם מועדון שירותים חברתיים שפועל בשעות אחר הצהריים. "יש כאן כמובן מגוון פעילויות מלבד מרכז התעסוקה שלנו מסבירים באנוש, "יש לנו תוכנית בשיתוף מרכז התרבות והספורט לאימוני כדורסל מקצועיים, סדנת תנועה ייחודית המתקיימת ב"מרכז אדמה", בית ספר למחול בשדרות ומיזם שנקרא "מעשה אנוש" – תוכנית אומנותית הנלמדת במכללה האקדמית ספיר בבית ספר לאומנות, בשיתוף פעולה עם היחידה למעורבות חברתית".
להתמודד עם הנפש
במהלך הסיור במרכז השיקום יום אני פוגש מלבד את פלוטקין גם את מנהלת המקום נועה כהן שמספרת הפעילות הענפה של אנוש עבור מתמודדי הנפש. "אני הגעתי לכאן אחרי שעבדתי כרכזת שירות לאומי לצעירים עם מוגבלויות כך שהתחברתי מייד לסוג של העבודה, יש כאן מתמודדים שאנחנו עוברים איתם תהליך מורכב וכל התקדמות מחממת את הלב".
מה זה בכלל מתמודד נפש?
"יש כמובן מלא אפשרויות של מחלת נפש, זה יכול להיות דיכאון, סכיזופרניה, מאניה דיפרסיה ועוד. אחת המתמודדות אמרה לי "אני בסדר בראש אלא בלב אני מרגישה הרבה פעמים עליות וירידות, אני מבינה כל מה שאת אומרת". זאת אומרת זה לא אומר שהראש לא בסדר, פגוע נפש זה בפשטות הנפש שלך פגועה, זה לא הופך אותך ללא בסדר בראש".
לרוב אני מניח אנשים מתביישים בזה?
נועה כהן: "אין ספק שזה אחד הקשיים הגדולים של מתמודדים. אנשים מתביישים ואפשר להבין את זה, למרות שהרבה נחשפים לזה עדיין יש חוסר מודעות לפגועי נפש בישראל ובשבילינו מדובר באנשים רגילים לגמרי שצריכים עזרה ואנחנו משתדלים מאוד לתת להם את זה פה באמצעים העומדים לרשותנו"
אינה: "היה לנו בחור צעיר שמספר לנו שהוא מספר שהוא מתנדב כאן כי הוא מתבייש וחושש שיגידו ויתייגו אותו שהוא משוגע וזה כל כך לא נכון, היו הנושא הזה רחב מאוד, כמעט כל אחד מתמודד עם קשיים נפשיים או מכיר מי שמתמודד לכן אני אומרת אין סיבה להתבייש ולהגיע אלינו לקבל עזרה".
איך מאבחנים מתמודד נפש ואיך אתם יכולים לסייע לו הרי הרבה פעמים מדובר בטיפול תרופתי?
אינה: "בדרך הידועה והמקובלת, לרוב אנשים הולכים לפסיכיאטר, אולי מקבלים מרשם. בסוף אני חושבת שהטיפול התרופתי עוזר אבל מה שאנחנו עושים זה לתת מענה רגשי רחב, מסגרת שמאפשרת לכל מתמודד נפש אפשרות להשתקם ולהמשיך הלאה בחיים. אני גם יכולה לומר לך שהרבה פעמים אתה תפגוש צעירים עם אינטליגנציה גבוה מאוד אבל לא תדע באמת מה עובר אצלם בפנים, אנחנו פה יודעים לזהות ולתת מענה".
נועה: "יש אנשים שאתה פוגש ברחוב ולא יכול לדעת שהם פגועי נפש. עצם זה שמגיע מתמודד ומבקש עזרה ומוכן לקבל אותה זה כבר התחלה של משהו אבל צריך להבין שיש מתמודדי נפש שלא מסוגלים לעשות את הצעד הזה ומוצאים את עצמם בלי עזרה אמיתית להתמודד עם זה".
יכול להיות בעצם שכל אחד מאיתנו הוא מתמודד נפש בפוטנציה?
נועה: יכול להיות שלכל אחד מאיתנו יש התמודדות נפשית אבל השאלה איך אנחנו מתמודדים עם זה. בחיים האמיתיים אני ואתה יכולים להתמודד עם זה בלי צורך של התערבות כימית אבל יש כאלה שחייבים את העזרה כי הם כמו כולנו חווים קשיים אבל לא מצליחים להתגבר עליהם וזה משליך מאוד על המצב הנפשי שלהם".
אינה: "הייתי לי תקופה שקיבלתי תרופה נגד דיכאון, אירוע עם הילד שנכנס לניתוח 12 שעות וזה התברר לי אחר כך כטראומה שהשפיעה מאוד על הנפש שלי, אני ידעתי לאן לפנות, הרגשתי שבלי עזרה וטיפול תרופתי אני לא אתגבר".
למרות השינוי התודעתי בכל הנוגע לעולמם של מתמודדי הנפש, גם היום הסטיגמה מקשה על לא מעט אנשים שזקוקים לסיוע. "בישראל חיים כיום למעלה מ-250,000 אנשים המתמודדים עם מגבלה נפשית" מסבירים באנוש, "זו קבוצת האנשים עם מוגבלות הגדולה בישראל – קבוצה שפעמים רבות קולה לא נשמע בשל הסטיגמה הקשה".
"אנחנו פועלים בשדרות כבר מעל 20 שנה ולא הרבה מכירים, אנשים משדרות מפחדים להגיע לכאן בגלל הסטיגמה" אומרת אינה. "אני חושבת שהגיע הזמן להשתחרר מהסטיגמה ולהבין שאנחנו תחנה חשובה בדרך לצאת לדרך חדשה. אנחנו עוזרים למתמודדי הנפש להשתקם ולצאת לשוק העבודה החופשי"
אלו מקרים מורכבים התמודדת שגרמו לך להרגיש סיפוק גדול?
"אני קיבלתי אנשים לכאן שהם על-פי כל המידע שהונח בפנינו מאוד מסוכנים אבל כשאתה פוגש אותם זה רחוק מאוד מהם. היה לנו מקרה של בנאדם שישב בכלא המון שנים והשתקם בצורה מדהימה, הייתה לנו מישהו שפחדה לצאת מהבית חודשים ארוכים והגיעה לפה והיא בנאדם אחר לגמרי. אני יכולה לומר שהסיפוק שלי מתחיל בעצם העובדה שאותם מתמודדים שלא היו יוצאים מהבית, מתעוררים בבוקר ומתייצבים מוקדם ונהנים כאן. לראות אותם שמחים זה אושר גדול".
עוזרים במציאת תעסוקה
"לפני 23 שנים כשאני הגעתי לעבוד כאן לא הייתה בכלל מודעות לבעיות של מתמודדי הנפש" ממשיכה פלוטקין, "אני לא הכרתי את סוג העבודה אבל אחרי שסיימתי תואר שני קיבלתי הצעה לבוא לעזור לאנשים עם בעיות נפשיות ועלה רעיון להקים גינה אקולוגית, אותי זה מייד עניין בגלל שבאתי מעולם הביולוגיה וגם למדתי קצת על האנטומיה והיה לי ברור ששילוב ביניהם, בעבודה קבוצתית אפשר יהיה לסייע להמון מתמודדים".
בהמשך, נולד שיתוף פעולה מיוחד במינו עם חברת הולנדיה שהחליטה לאמץ את סניף שדרות לא רק בהקמת גינה אקולוגית אלא גם בהעסקת עובדים, הזמנות עבודה ממרכז השיקום ואפילו המתמודדים ועובדי המקום מצטרפים אליהם לטיולים.
אבי ברססט הבעלים של הולנדיה מספר על שיתוף הפעולה "הגעתי לאנוש מהסיבה שחיפשתי לעזור לאנשים בעזרת התחום שלי, ומתמודדי נפש סובלים מאיכות שינה ירודה. לפני שהגעתי לאנוש הייתי תורם כספים, רושם צ'קים כדי לנקות את המצפון, אבל בעצם עם אנוש התרומה היא עם משמעות, אנחנו עוזרים להם לחזור לקהילה, חוגגים חגים, יוצאים לחופשות, וזה מסב אושר עצום לנו וגם לאנשי אנוש".
במפעל של החברה הנמצא בשדרות, מועסקים מתמודדי נפש במגוון תפקידים כמו בניה, תפירה ומחסן, "אלה העובדים הטובים ביותר בהיבט של זמינות, הגעה, נכונות, הערכה, השקעה, הם מדהימים. הם מקבלים משכורת מלאה, ללא שום הנחות והקלות, הם לא צריכים את זה ולא רוצים את זה, הם רוצים להיות כמו כולם". מחמיא ברססט ומוסיף, "לדעתי חברה שלא משקיעה בקהילה ולא מראה לעובדים שלה שהיא תומכת ומחבקת את האחר, זאת חברה שאין לה עתיד. העובדים שלי לומדים לגלות הבנה, לעזור ולתמוך, זה הופך אותם לאנשים טובים יותר ואוטומטית לעובדים טובים יותר".
בינתיים במרכז התעסוקתי של אנוש בשדרות ממשיכים לתת שרות לחברות, הוצאות לאור וסתם כאלה שמחפשים להעניק שי לעובדים. את הייצור של כל עבודות הקרמיקה הם מייצרים בתוך תנורים מיוחדים שנמצאים במרכז בשדרות ועליהם אמון פטריק רונסיה שהגיע למקום אחרי שלמד 4 שנים במגמת האומנות מכללת 'ספיר'. "העבודות שהמתמודדים מבצעים כאן הן כמובן לפי הזמנות של לקוחות, כל ההכנסות בעצם חוזרים אליהם והם זוכים לתגמולים מסבירה אינה פלוטקין, "יש חברות הוצאת ספרים שצריכים עזרה באריזה אז אנחנו מבצעים את העבודה. מה שהכי חשוב לנו להדגיש שמהמקום הזה הרבה מהמתמודדים מקבלים פתח לשוק הפתוח וזה נפלא לראות אותם משתלבים במקום כמו הולנדיה למשל איתם יש לנו שיתוף פעולה קבוע".
מלבד הולנדיה יש עוד חברות שנרתמו למאמץ של אנוש לשלב מתמודדי נפש בתעסוקה רגילה. "יש לנו בשדרות את כל רצף התעסוקה" מסבירה נועה סבג המנהלת האחראית על שלושה מרכזי אנוש בדרום בנתיבות, שדרות וקרית גת. "מאנשים שזקוקים למעטפת תומכת יותר כמו אנשים שלא עבדו שנים וצריכים לשקם את הביטחון העצמי ולהתחיל להתרגל לסדר יום ועבודה. מי שנמצא ברמה של בשלות לעבודה רגילה אנחנו עוזרים לו להשתלב בשכר רגיל אם זה במפעלים ואם זה בחברות מסוימות, איפה שהחלום התעסוקתי שלו נמצא, יש אנשים שמועסקים בקפה ארומה בנתיבות, כמובן בהולנדיה, בהיפר כהן, בית דפוס בארי ועוד".
אילו גילאים מקבלים מענה?
"בעצם אנחנו נותנים מענה לכל הגילאים. יש לנו חבר'ה שאנחנו מלווים שהם סטודנטים או מדריכים, נראים מאוד רגיל אבל זקוקים לתמיכה שהיא רגשית, חברתית, ארגון של החיים שלהם מחדש. אנחנו נותנים להם תמיכה בכל השלבים החל מכתיבת קורות חיים, חיפוש מקומות עבודה".
מה הבעיות שאתם פוגשים אצל המתמודדים?
"הם מתמודדים עם קשיים נפשיים, אנחנו קוראים לזה נכות שקופה זה לא כמו נכות פיזית שאתה רואה בנאדם שאין לו רגליים וזקוק לכיסא גלגלים, הנכות היא נפשית, זה התמודדות עם דיכאונות, פוסט טראומה, חרדה חברתית, אובססיות למיניהם, שזה באמת מקשה עליהם ביום יום שלהם וביטוח לאומי הכיר בזה".
כמה זה עוזר להם חברתית?
"יש לנו מרכז חברתי לצעירים פעם בשבוע אחר הצהריים, נותר להם הזדמנות להכיר חברים ולהרחיב את מעגל החברים שלהם. בסופו של דבר הרבה מתמודדים הם בודדים, סובלים מסטיגמה חברתית ובמקום הזה הם רוכשים מיומנויות כמו לדבר עם אנשים, ליצור קשרים ולצאת לבלות יחד. המטרה שלנו שיוכלו להסתדר עצמאית ולא יצטרכו את התמיכה שלנו בעתיד".