לפי קצב התקדמות המשא ומתן בין נתניהו לגנץ, האיום מסבב בחירות נוסף נראה באופק. כל צד מתבצר בעמדותיו ופתאום הבטחות בחירות הן מצווה מדאורייתא שחייבים לקיים. עושה רושם ששני הצדדים מגיעים לשולחן המו"מ עם דרישות שמלכתחילה מקשות על התהליך. נתניהו מגן בגופו על שותפיו הטבעיים שמספרם מגיע ל 55 ח"כים, ואילו גנץ עומד על כך להיות הראשון ברוטציה ולהמליך חבר ליכוד שלא נתניהו לראשות הממשלה. ברור שדרישות אלו הן מעבר להיגיון ועדיין לא התחילו לדבר על קווי יסוד, חלוקת תיקים וכיבודים ושאר מנעמים. הקריאות של נתניהו "תחזיקו אותי" לא להחזיר את המנדט לנשיא קצת נדושות ואינן מהוות איום על כחול לבן, הם מבינים שנתניהו מפעיל לחץ הפוך בכדי להוציא אל הפועל את ממשלת האחדות, שהוא ממש לא מאמין בה. מכל הפגישות המתוקשרות אין ממש ציפייה לפריצת דרך, הממשלה אם ותוקם זה יקרה בשיחות סגורות, בדילים בין מפלגות כמו ישראל ביתנו או שברי מפלגות מתוך כחול לבן. עוד מפלגה שברצותה תושבע מחר ממשלה, היא מפלגת העבודה. עמיר פרץ עומד היום בראש מפלגה שמאוד קשה להעריך אם תשרוד עוד מערכת בחירות. יש בידיו את הכוח להתעשת, לנצל את ההזדמנות שנפלה עכשיו בחלקו, לדחוק את ליברמן הצידה ולנסות להשפיע מתוך הממשלה לקיים את הבטחותיו החברתיות לבוחר. אז נכון הוא אמר שלא יישב עם נתניהו ואפילו גילח את השפם, אבל נראה לי שלגלח ששה מנדטים ולהעלים מפלגה ערכית, וותיקה בעלת אידאולוגיה חברתית יהיה יותר כואב. ליברמן לא יישב בצד ברגע שפרץ יעשה את הצעד הראשון לעבר ממשלתו של נתניהו, איווט מכיר מקרוב מה היא כוחה הפוליטי והכלכלי של הקואליציה ומהר מאוד יחבור לממשלה רחבה. דבר אחד בטוח, במידה ויכפו על הציבור בחירות שלישיות לא תהיה סליחה, אמון הציבור בפוליטיקה ובפוליטיקאים הולך ודועך. אזרחי המדינה עדים יום יום לכותרות ולהתכתשויות שמספקים לנו המנהיגים וכל זה על חשבוננו. בינתיים הגירעון הולך וגדל, הבעיות במערכות הבריאות, הדיור, התחבורה והחינוך רק מעמיקות וגדלות, הפערים בין המרכז לפריפריה מתעצמים (לפי דו"ח שפורסם השבוע) והמדינה תקועה. זה לא זמן לריב, מישהו יהיה חייב לקחת מנהיגות ולגלות אחריות, להשתיק את האגו ולראות את טובת האזרחים והציבור, ולא לשרת רק את בעלי האינטרסים.
ימי הדין של נתניהו
אחרי דחיות ועיכובים מרובים החל השבוע השימוע של רוה"מ על כל תיקיו. עשרה עורכי דין מייצגים את נתניהו בענייניו בתיקי "האלפים" כאשר המרכזי שבהם הוא תיק 4000, שמאשים את רוה"מ בקבלת סיקור אוהד תמורת הטבות רגולטוריות לאלוביץ' שעמד בראש חברת בזק. אזרח מן השורה לא יבין כל כך את פשר הבעיה. מערכות שלטון וגופי תקשורת מקיימים ביניהם מערכות יחסים של "קח ותן" מאז ומתמיד. הפוליטיקאי מבקש יחסי ציבור, מעביר ידיעה בלעדית או הטבה מסוימת שבתחום משרדו, וגוף תקשורת כמו אתר "וואלה", שהוא פלטפורמה להעביר מידע לציבור, מפרסם בצורה אוהדת את הידיעה והפוך במידה והפוליטיקאי לא "מפרגן". עד כמה אפשר כבר לחדש בשימוע שנערך בתקשורת חודשים רבים? את התשובה נדע רק בעוד כמה חודשים. נקווה שלא נראה שוב ראש ממשלה עומד על דוכן הנאשמים, ושבאמת לא היה כלום כי אין כלום.
יום הכיפורים הגיע
ביום שלישי נעמוד רובנו בבית הכנסת ונעשה חשבון נפש עם עצמנו. נעצור ל 24 שעות ממרוץ החיים ונתבונן על מעשינו הפנימיים והחיצוניים. כל אחד מאתנו במהלך השנה הזו פגע בצורה כזו או אחרת במישהו קרוב או רחוק. בהזדמנות הזאת אני רוצה לבקש סליחה באם ומישהו נפגע ממשהו שכתבתי כאן במהלך השנה. המילים שנכתבות בטור יוצאות מדם ליבי, הן מבטאות את דעותיי, תחושותיי ולעיתים גם את תפילותיי, שנזכה לחיות במדינת ישראל בביטחון, בשקט בשגשוג ובפריחה. שהעיר שדרות שכל כך אהובה עליי תזכה לימים שקטים, שלווים ובטוחים. גמר חתימה טובה.