אביחי שלי יושב על הספא לעוד ערב מעניין של מונדיאל, הוא אומנם לא יכול היה כמונו לראות את הכוכב של נבחרת צרפת אמבפה מלהטט על המגרש וכובש צמד אבל בזכות עוד מאבק חברתי חשוב, תאגיד השידור הרים את הכפפה והקים אולפן רדיו מיוחד עם יורם ארבל כדי שגם כבדי הראייה והשמיעה יוכלו ליהנות ממשחקי הגביע העולמי.
"המאבק הזה בעצם התחיל עוד לפני בערך שנה. מאז שסגרו את קול ישראל והקימו את תאגיד השידור יש צמצום משמעותי בשידורי הכדורגל והכדורסל שמשדרים ברדיו, בתור עיוור מאוד קשה להבין את התיאור בטלוויזיה לעומת הרדיו שם מתארים כל מהלך הוא מספר על המאבק האחרון שזכה להצלחה מרגשת ובלתי רגילה. "אני שנתיים נלחם על הדבר הזה ואני חייב לומר שהתאגיד עשה כאן עבודה מדהימה בהנגשת המונדיאל לעיוורים וכבדי שמיעה כמוני". אגב, לכבוד המאורע הוא אף הוזמן לאחד משידורי הבכורה בתאגיד השידור וזכה להכיר מקרוב את גדול השדרנים יורם ארבל ואף לצלם סרטון עם כדורגלן העבר אבי נימני.
את אביחי שלי זכיתי להכיר כבר לפני קצת יותר משני עשורים באחת מכתבות המגזין הראשונות שערכתי אז הוכיח למדינה שלמה כמה השמיים הם הגבול כאשר זכה בחידון התנ"ך העולמי לנוער. מאז, אפשר לומר שהוא הצליח להוכיח כמה אין דבר העומד בפני הרצון, אם זה בשירות צבאי משמעותי, באקדמיה, בהקמת משפחה, במאבקים חברתיים ובטייטל החדש שלו בשנה האחרונה: כוכב רשת שהסרטונים שלו פשוט כובשים את לב הגולשים.
להתעוור בגיל ארבע
עד שהוא קיבל הכרה תקשורתית וחיבוק גדול ברשתות החברתיות, אביחי שלי (38, נשוי לצילה ואב לשניים) היה צריך לעבור חתיכת דרך. "תראה אם אני מחלק את החיים שלי לשניים אז יש את החלק הרע והלא טוב ויש את החלק המאוד מאוד מוצלח" הוא אומר.
נתחיל עם החלק הרע
"החלק הרע זה בעצם מיום שנולדתי ועד כיתה ו' והחלק הטוב מכיתה ז' והלאה. החלק הראשון מתחיל בזה שאני נולד ילד רגיל, בגיל שנתיים אני מאבד את השמיעה כתוצאה מטיפול רפואי מציל חיים וכתוצאה מזה אני לא שומע ולא מדבר עד גיל 4 ואז הרופאים ממליצים להורים שלי ללמד אותי שפת הסימנים כי הם לא האמינו שבגיל כזה אני כבר יוכל ללמוד לדבר ואז נדלקת להם מנורה אדומה שאולי בעצם הילד הזה לא מדבר כי הוא לא שומע אז איך בדיוק הוא ילמד לדבר. אחרי סדרת בדיקות מקיפות, מחליטים להרכיב לי מכשירי שמיעה והרבה בזכות אמא שלי, גננת במקצועה למדתי לדבר, אפשר לומר שאחרי חודש אני חוזר לשמוע . בגיל 4 מגלים לי פגיעה בעיניים, בכל פעם גילו משום מה עוד ועוד בעיות בעיניים עד שאני הופך לעיוור וכבד שמיעה".
איפה הרגשת לראשונה את ההשלכות של זה?
"ההשלכות היו כמובן בבית הספר כי בתחילת הדרך לא רצו לקבל אותי לבית ספר רגיל אבל ההורים שלי התעקשו להכניס אותי למסגרת רגילה אבל מצאתי את עצמי סובל מחרם חברתי. בגלל שזיהו שיש לי יכולות להסתדר מבחינה לימודית כי ברוך ה' השכל לא נפגע, ההורים שלי התעקשו. כאשר הציעו להם שאלמד בבית ספר מיוחד, זה לא היה בית ספר לעיוורים או לחירשים זה היה בית ספר שקראו לו נתיב הבנים שנתן מענה לילדים עם אוטיזם. ההורים שלי אמרו לועדת השמה, מילא תשלחו אותו לבית ספר לעיוורים אנחנו מבינים, גם בי"ס לחירשים נבין אבל בעיות אוטיזם? כאילו אין לו בעיות בראש, יש לו בעיה בעיניים. בסוף ההורים שלי רשמו אותי לכיתה רגילה".
דיברת קודם על חרם חברתי. כיצד זה בא לידי?
"רשמו אותי לבי"ס נתיב אליהו ושם אומנם הצלחתי בלימודים והייתי תלמיד טוב אבל הייתה לי בעיה חברתית מאוד מאוד קשה ואז תחשוב עוד לא הייתה רשת חברתית. אפרופו רשתות חברתיות אני מקבל הודעות מילדים שעוברים חרם חברתי והם מספרים לי שמרביצים להם ועושים להם ככה וככה ואני מאוד מבין אותם כי אני עברתי חרם חברתי בעצמי בתור ילד עם מוגבלות, מאוד מבין לליבם ומשתדל לתת להם את הסיפור שלי כדוגמא שאפשר להצליח ומה אני חושב שצריך לעשות כדי לצאת מהחרם הזה".
בוא נעבור לחלק הטוב, מתי התחלת להרגיש את השינוי?
החלק הטוב בעצם התחיל מכיתה ז' כשעברתי לכפר מימון. יאמר לזכות המורים והרבנים, בראש ובראשונה הם טיפלו בעניין החברתי למשל הם לא היו מוכנים שאני אסתובב לבד בהפסקות, הכריחו אותי להיות עם הילדים. דוגמה נוספת אם הייתה תורנות בכיתה מי מנקה בסוף היום אז גם אני הייתי משובץ להיות תורן וזה שידר לילדים שהם לא סופרים את המגבלה שלי ומתנהלים איתי בלי שום הנחות, כילד רגיל כמו כולם".
טל מתערב ושולף עקיצה ראשונה לערב: "והוא מת על הנחות שלא יספר לך סיפורים". אביחי: מי שאוהב הנחות זה אתה. טל:"אני מודה. אני אוהב הנחות בסופר".
אביחי מתפנה להשיב לשאלה: "בזכות הטיפול מהשורש של המורים שלי בכפר מימון בנושא החברתי הם פשוט הרימו אותי מהקרשים. מילד שכל הזמן הציקו לו והוא לבד ופתאום יש לו חברים 24\7 וסופרים אותו כמו כל ילד אחר ומתייחסים אליו בשוויוניות זה הרים לי את הביטחון העצמי ודחף אותי לשאוף הכי גבוה שאפשר, כך למשל אני מקבל ביטחון להגיש מועמדות לחידון התנ"ך העולמי, ניסיתי 4 שנים ולא קיבלו אותי, בכל פעם אני נכשל ומנסה שוב, נכשל ומנסה שוב, בסוף בשנה הרביעית סוף סוף זה מצליח ואז אני לומד מזה כלל ברזל לכל החיים- אין דבר כזה בלתי אפשרי, יש דבר כזה לנסות. אם מנסים ומנסים ומנסים בסוף מצליחים. לא הלך בדרך אחת אז תנסה בדרך אחרת. כמובן אחרי שהצלחתי להגיע לחידון ולזכות בו הרגשתי שהשמיים הם הגבול".
לאחר שסיים את לימודיו התיכוניים הגיע השלב של השירות הצבאי וגם עליו הוא התעקש לא לוותר ועשה שירות משמעותי מלא ביחידת המודיעין. "בגלל שהיה לי הרבה זמן פנוי קראתי המון ספרים, מה שבמיוחד משך אותי זה ספרי ריגול על המוסד, השב"כ וכל נושא המודיעין. זה מה שהביא אותי בסופו של דבר גם לרצות להתגייס ליחידת המודיעין" הוא מסביר את העדפתו וממשיך בהומור ייחודי לו. " אני תמיד צוחק על זה בהרצאות: "שירתי במודיעין שזה העיניים והאוזניים של המדינה ולי לא הייתה לא שמיעה ולא ראייה ודווקא שם רציתי להיות. זה הכניס אותי לפרופורציה שהכל אפשרי גם אם לכאורה אין לך סיכוי".
בתום השירות הצבאי שלי ניגש לאקדמיה, סיים תואר ראשון במינהל עסקים, תואר שני במשפטים ואת הקריירה שלו התחיל בתור מנהל השקעות בפסגות במשך שמונה שנים וכבר קרוב לשש שנים הוא משמש יועץ פיננסי לחברות בפירמה הבינלאומית Deloitte.
למצוא תעסוקה זה נושא מורכב עבור בעלי מוגבלות, איך אתה חווית את הקושי?
"האמת שאני את הקושי אבל לי היה הרבה עזרה מעו"ד כנרת רצון שפתחה לי דלתות, שלחה את קורות החיים שלי ובסופו של דבר זימנו אותי לראיון בפסגות. עברתי את כל המיונים והמבחנים ואז אמרו לי תשמע לא נשקר לך, עברת ומגיע לך לעבוד אצלנו אבל בגלל המקרה המורכב שלך אנחנו רוצים שתבוא לדבר עם המנכ"ל שייתן אור ירוק. ואז אני מגיע למנכ"ל והוא שואל אותי: "אם אני באמת חושב שעיוור יכול להתעסק בניהול השקעות". הראיתי לו שכתוב בחוק:"מנהל תיקי השקעות ינהל דפי לקוחותיו בנאמנות עיוורת", אמרתי לו: "יש לך נאמנות עיוורת יותר מאחד כמוני?", הוא נשפך מצחוק מהבדיחה וככה נכנסתי לתפקיד".
לא נתקלת בהרמת גבה מצד לקוחות שנפגשת איתם?
"מה שמצחיק שבחודשים הראשונים לקוחות לא ידעו שאני עיוור כי הייתי מדבר איתם בעיקר בטלפון ואז כשהתחילו הפגישות הפרונטאליות, אחד הלקוחות היה בשוק, חשב שזאת מתיחה. כאילו הוא אמר לעצמו "העיוור הזה שנתן לי ייעוץ מקצועי מטפל בתיק שלי", זה הכניס אותו לפרופורציה ואמר לי שזה ממש שיעור לחיים, זה צריך ללמד כל אחד שהמוגבלות לא מפריעה בהכרח, יש הבדל בין מוגבלות למגבלה. מגבלה זה בראש, מוגבלות זה משהו פיזי כמו שאני עיוור וכבד שמיעה. למוגבלות אין משמעות אם אין מגבלה בראש".
"מה שאני לא הערכתי שזה יתפוצץ ככה ברשת החברתית"
אם יש משהו שקשה לפספס באביחי שלי זה את ההומור שלו שעוטף את האישיות מעוררת ההתפעלות שלו. לטובת מי שלא מבלה את זמנו ברשתות החברתיות נספר כי בחודשים האחרונים הוא הפך לכוכב רשת של ממש- הוא מצליח להצחיק, להכניס אותנו אל עולמם של העיוורים באינספור טיפים ולתת את השירות הכי טוב להעלאת המודעות בקרב בעלי המוגבלות. "הומור תמיד ליווה אותי, תמיד השתמשתי בהומור, כל הבדיחות שהיום אני מריץ ברשתות החברתיות או בסטנדאפ חברים שלי מכירים את זה כבר שנים פשוט עד היום זה לא יצא לרשתות החברתיות".
בטח שואלים אותך איפה היית עד עכשיו?
"מה שקרה בזמנו שהובלתי את המחאה של הרכבת אז הייתה לי שיחה אישית עם ראש עיריית שדרות אלון דוידי אז שיתפתי אותו שאני מרגיש שאני לא מצליח לפרוץ למרות כל הפעילות החברתית שאני עושה כבר הרבה שנים. אלון אמר לי בצורה פשוטה: "כי לא מכירים אותך, תתחיל להיכנס לרשתות החברתיות כדי שיכירו אותך ואז אני בטוח שתפרוץ". לקחתי את המשפט הזה לתשומת ליבי ואז פניתי לסיגרון שעזר לי מאוד במחאה הציבורית של הרכבת, שיכוון אותי כי באמת לא ידעתי לעשות את זה. "הוא התלבט כן,לא, כן, לא.
סיגרון: "אמרתי לך לא"
אביחי: "בוא נגיד שביקשתי חמש פעמים עד שהוא הסכים".
"סיגרון", הלו הוא טל סיגרון הוא איש סושיאל מדיה שאחראי על המהפך של אביחי שלי שעד אז היה מוכר בעיקר באזור שלנו. עם המון יצירתיות הם הצליחו בתוך זמן קצר להפוך אינספור סרטונים לויראליים במיוחד.
טל: "האמת היא שבהתחלה אמרתי לעצמי בראייה קדימה לאן זה כבר יכול להוביל. אני מודה שלא ראיתי את הפוטנציאל כמו שאני רואה היום. מה שכן כל הזמן אמרתי לו שהוא חייב לשנות פאזה כי עד אז הוא היה מעלה פוסט אחד בשבוע ביום שישי, ארוך ומייגע בלי תמונות. הוא מתנסח יפה והוא בנאדם אינטלקטואל אבל הוא לא תיווך את זה נכון לציבור. זה תמיד הרגיש כמו נאום שלא מתאים לרשת החברתית"
ואז זה קרה?
אביחי: "הקטע על המצלמה ועמידה על במה הוא לא כל כך הזיז לי בגלל שאני רגיל לזה 20 שנה שאני מעביר הרצאות. בדיוק בחמישי האחרון טל אמר לי שאין לו את האומץ לעלות מול 400 איש ולעשות סטנדאפ. מה שאני לא הערכתי שזה יתפוצץ ככה ברשת החברתית".
טל, מהיכרות איתך, האמנת בזה מההתחלה
"היום הוא נמצא במקום שאני מוכן לעשות התערבות עם כל מי שרוצה. שים אותו בכל נקודה במדינת ישראל וישם עליו מיקרופון, אם אתה לא רואה לפחות חמישה אנשים ניגשים אליו ואומרים לו שהם מכירים אותו מהטקטוק. עשינו פעם אחת מבחן, הוא נסע להרצאה לירושלים וספר 19 אנשים שעצרו אותו בדרך כי נחשפו לסרטונים שלו ברשתות שונות".
יהיו שישאלו מה החוכמה להצליח עם אביחי?
"מאז שאני עובד עם אביחי ניגשים אליי אנשים תעשי לי סרטונים כמו אביחי. היכולת להביא….
למה איבדת ריכוז?
"שאין לי קשר עין זה קוטע לי את המחשבה. לאביחי אין קשר עין אז הוא יכול לדבר חופשי בלי לעצור".
טל ממשיך: "עשיתי סרטון ראשון על הקטע הזה שאין שידורי ספורט לטובת העיוורים ואז אני רואה שהציפיות לא מפסיקות לעלות, הגענו ל-20 אלף ציפיות תוך כמה שעות ואמרתי וואו זה מטורף. אמרתי בוא נעשה עוד סרטון כדי להבין אם זה לא משהו חד פעמי. הסרטון השני היה לא מתוכנן, אפילו אביחי לא ידע על זה, הוא רצה להביא לי משהו ממגירת ההפתעות שלו אז מייד הפעלתי מצלמה ואני שואל אותו "אביחי איך אתה יודע לבחור לי חטיף", אז הוא מסביר לי. מעלה את הסרטון ובום מגיע ל-600 אלף צפיות! 20 שניות בלי עריכה. כאן הבנתי שיש פוטנציאל אדיר כי יש משהו באביחי שהוא ממגנט אנשים ברשת, כל ההומור שהוא מביא ושהוא יודע להעביר מסרים חברתיים מאוד חשובים".
פעם אמרת לי שאתה אוהב לעסוק בנושאים חברתיים?
"אני עובד עם בעלי עסקים אבל המשיכה שלי תמיד זה לנושאים החברתיים וגם כאשר אני עובד עם עסקים אני מחפש את הסיפור. הייתי עיתונאי שלוש שנים והייתי דובר שלוש שנים, מה שהתעסקתי בו זה להביא סיפורים, בין אם כעיתונאי ובין אם כדובר. לכן, החיבור איתו מעבר לחברות הארוכה בנינו היה ממש טבעי ולכן אני חושב שזה גם מצליח".
בשנים האחרונות שלי בולט במאבקים חשובים לאזור הנגב המערבי בנוגע לתחבורה הציבורית וכן בהנגשת התעסוקה לבעלי מוגבלויות. "תעסוקת אנשים עם מוגבלויות, אני מאמין שעבודה מאוד יכולה לעזור לאנשים עם מוגבלות להשתלב בחברה, אני מאוד מקדם את זה, נפגש עם הנהלות של חברות גדולות ומספר להם את הסיפור שלי כדי לגרום להם להירתם למאמץ".
מה מושך אותך למאבקים החברתיים הללו?
"הגעתי לנקודה בחיים שאני מרגיש שעשיתי די והותר לי ולביתי ואני רוצה לעשות גם בשביל אחרים. זה נכון שחלק מהמאבקים נוגעים אליי באופן אישי כי אני לצורך העניין משתמש בתחבורה ציבורית. אם ניקח את המאבק של התחבורה הציבורית, נושא שנגע לי אישית. זה התחיל עם קו האוטובוס 353 המוכר, פספסתי את המוניות שירות ופספסתי את הרכבת לאשקלון, ראיתי שאני בלי פיתרון ואמרתי לעצמי שאני חייב לחשוב איך לפתור את הבעיה, יחד עם ירון סמימי הקמנו עצומה גדולה כדי לדרוש קו ישיר ולא להסתפק רק בקו מאסף. לשמחתי אחרי הרבה מאבק ממושך וחשיפה שקיבלתי אצל קרן נויבך ברשת ב' הצלחנו לשכנע את מנכ"ל משרד התחבורה לפתוח קו אוטובוס ישיר 378".
איפה עומד המאבק בנוגע לקווי הרכבת?
"בהקשר של הרכבת היו שני מאבקים. אחד, הם רצו להפסיק לנו את הרכבות הישירות ורצו שכל הזמן נחליף באשקלון והתוצאה של זה לנתק אותנו מהמערך של המרכז וככה לא נפריע להם. המאבק השני היה שבגלל עבודות החשמול הם רצו לבטל לנו 25 רכבות אבל בלי לתת לנו מענה, אמרתי שזה לא עובד ככה, לשמחתי הם הגיבו מהר ונתנו מענה של שאטלים. דבר נוסף שעשוי כנראה בקרוב להביא למחאה השלישית שלנו שמאז הם טרם התקדמו עם חשמול הרכבת בקו אשקלון-שדרות-נתיבות-אופקים ובינתיים ביטלו לנו מלא רכבות".
לפחות הצלחת יחד עם שותפים רבים לשים את המאבק הזה על השולחן?
"נכון, הצלחנו לעורר מודעות אצל מקבלי ההחלטות ואני חייב לומר שזה קרה הרבה בזכות ראשי הרשויות, ביניהם אלון דוידי ואופיר ליבשטיין שבאמת היה אכפת להם ונרתמו בכל הכוח כדי להשפיע על מקבלי ההחלטות, הוזמנו מספר פעמים לעדכונים אצל שרת התחבורה מיכאלי. לצד כל זה, אני מרגיש שהאזרחים לא ממש התגייסו, אני מרגיש שהאזרחים בפריפריה הם בעין עמדת רגשי נחיתות של "אין מה לעשות, זה מה יש" ואני שונא את הגישה הזאת, אז מה אם אני משדרות ומנתיבות, לא מגיע לי?".
טל: דבר נוסף שאני חושב שצריך לומר, למאבק כמו של הרכבת צריך לבוא עם ידע משמעותי מול מקבלי ההחלטות. כשהוא נפגש עם מנכ"לים בתחבורה הציבורית הוא יודע להביא להם מידע הכי מדויק, מאיפה קווים מגיעים ומניח להם את כל העובדות על תכנון ולוח זמנים. בהרבה מקרים מגיעים בעלי תפקידים ומצליחים להשתיק מחאה כי הם מנצלים חוסר ידע של המוחים. במקרה של אביחי אני ראיתי הרבה פעמים איך הוא משאיר אותם ללא מילים, הם הבינו שיש להם עסק עם מישהו שיודע הרבה יותר ממה שהם יודעים. כל פעם שהתקילו אותו במשהו הוא ידע לתת להם אפשרויות ופתרונות. אותו דבר אגב הוא עשה בשידורי המונדיאל, הוא הגיע עם ידע, חיבר את כל האנשים ואז ההוא אומר ככה ועוד אחד אומר ככה והוא ישר אומר להם "אז מה הבעיה, אם זה תלוי בך אתה נותן? הוא עונה לו שכן ואז כך עם השני ואז הוא אומר להם יופי אז יש פיתרון. הוא תמיד מגיע עם ידע ועם לא מעט עקשנות וזה מצליח".
מה החלום הבא?
"עד לפני כשנה החלום שלי היה להיבחר לכנסת כדי להוביל משם מהלכים חברתיים ויוזמות חברתיות. אגב, היו לי במערכת הבחירות 2 הצעות אבל לא הייתי מוכן להיות קישוט ברשימה של אף אחד. היום אני מבין שלהוביל יוזמות חברתיות ולהשפיע אתה לא בהכרח חייב להיות חבר כנסת, אתה גם יכול לעשות את זה מבחוץ אפילו בצורה יותר נעימה ומכובדת ואפילו מצחיקה".