נופל וקם

שדרן הרדיו הפופולארי, מינו בר, מוריד את מסיכת הליצן ומדבר בכנות על הכל. על ההצלחה המטאורית, הנפילה הכלכלית, החובות הכבדים, החרדות, המחלה של אשתו, האהבה הגדולה והאמונה החזקה

מי ששומע את תכנית הרדיו של מינו בר, לא יכול אפילו לעלות על דעתו שמאחורי האיש המצחיק והמטורף הזה עומד סיפור חיים יוצא דופן. זה סיפור על הצלחה מטאורית, נפילה, קושי ומשבר אבל גם סיפור על אהבה, אופטימיות ובעיקר אמונה גדולה. נתחיל מהסוף, שדרן הרדיו די.ג'יי מינו בר הוא היום אחד מהקולות המוכרים ביותר של הרדיו המקומי ולא רק, התכנית היומית שלו 'בר ים תיכוני', המשודרת בכל יום בין 12 ל-14:00 בצהריים ברדיו 101.5, זוכה להצלחה מסחררת ולאלפי מאזינים, חלקם הפכו למעריצים של ממש.  "זאת כבר מזמן לא תחנה מקומית ונישתית" הוא אומר על המקום שהפך לו לבית ונתן לו את ההזדמנות לחזור שוב לתודעה הציבורית ולעשות את הדבר שהוא הכי אוהב-רדיו. "אני מקבל פידבקים חיוביים ממאזינים בכל רחבי הארץ, שאוהבים את התכנית ומאוד מפרגנים". אחד מאותם פידבקים גרם לו לאחרונה להתרגשות עצומה כשהתקשר מאזין מחולון וביקש ממנו לברך את אחותו ליום הולדתה. "שמחתי. אני תמיד אוהב לשמח אנשים ועושה את זה באהבה גדולה" הוא אומר כשהאחות הנרגשת עלתה לשידור היה זה תורו של בר להתרגש. "מסתבר שהיא מאינה קבועה שלי והיא זוכרת אותי עוד מהימים ששידרתי ברדיו 'לב המדינה' והתברר שהיא שמרה הקלטות שלי מאותה תקופה" מספר בר. את ההקלטה המדוברת השמיעה לו המאזינה והוא התרגש עד דמעות. "זה הפתיעה אותי וריגש אותי מאוד. זה לא מובן מאליו שיש אנשים שהולכים איתך לאורך כל הדרך שנים ארוכות, לא שוכחים ושומרים הקלטות, אלה דברים שאפילו אני לא שמרתי".

עלייה הגדולה

תכנית הרדיו של בר משקפת בדיוק את מי שהוא את האהבה שלו למוזיקה, לאנשים ואת הרצון שלו לגרום להם לחייך כל הזמן, גם כקשה, כי זה מה שהוא עושה תמיד. הוא בן 45  "אבל מרגיש כמו בן 15" הוא אומר "אני ילד בנשמה, ילד שאוהב את החיים, אוהב לבלות ולהתבדח. זה מה שאני עושה בתכנית, מותח מאזינים, מחקה דמויות ומעביר שעתיים של כיף ושיגעון". בר מצחיק לא רק מאחורי המיקרופון, כל מי שבא איתו במגע נשבע מיד בקסם האישי שלו. רק מעטים יודעים שמאחורי האיש המצחיק הזה יש סיפור חיים מורכב, המקרה הקלאסי של הליצן העצוב, שמסתתר מאחורי מסיכות ודמויות, כדי שאף אחד לא ידע כמה הוא באמת כואב. אל הריאיון הזה, שנערך בביתו באשקלון, הוא מגיע אחרת, נטול מסיכות ומגננות, ללא בדיחות והסחות דעת, הכי טבעי, אמיתי ופתוח. הוא שם את הקלפים על השולחן וכבר לא מתבייש לדבר על התקופה השחורה של חייו, שממנה הוא עדיין מנסה להתאושש. המאזינים החדשים של בר הכירו אותו, אמנם, רק לפני מספר שנים אבל את הרומן שלו עם הרדיו הוא התחיל לפני 25 שנה, אי שם בתחילת שנות ה-90, לאחר שחרורו מצה"ל. הוא מעיד על עצמו שתמיד אהב את תחום הבידור והבמה והיה מחובר למקלטי הרדיו בגיל צעיר. משהו במכשיר הזה גרם לו תמיד להתרגש, בילדות הוא היה מאזין לקולות שליוו את כולנו, עומד מול המראה ומחקה את קרייני החדשות, מדמיין שהוא אחד מהם. "הייתי חולה רדיו. זה הקסים אותי, שיש שם מישהו שפותח את המיקרופון ומדבר בו זמנית לאלפי מאזינים שמקשיבים לו, יש בזה אנרגיה מטורפת ועצמה" הוא אומר. הוא חיקה לא רק קרייני חדשות, גם זמרים, שחקנים ומפורסמים אחרים. עמד שעות מול המראה והתאמן, למד כל ניואנס ותנועה, בשביל להגיע לתוצאה שתהיה הכי קרובה למקור. "הרגשתי שהדריו זה המקום שבו אוכל למצות את כל הכישרונות שלי במקום אחד ולהגשים את עצמי, זה גם משלב את האהבה שלי למוזיקה והיה לי ברור שזה המקום שבו אני רוצה להיות יום אחד".

"שמעו אותי בכל מקום, גם ביום וגם בלילה ואני הרגשתי את זה גם ברחוב וגם בכמות העבודה שהייתה לי, הביקוש והטלפונים שלא הפסיקו לצלצל. זה היה סיפוק אדיר והרגשה נפלאה, שלא ניתן להסביר"

האמונה חזקה יותר מהכל. בר צילום: אורי גבאי

אז איך נכנסת לתחום?

"אחי השחרור מהצבא, התחלתי לברר קצת והבנתי שאני יכול לקנות משדר ולפתוח תחנת רדיו, מה שנקרא בזמנו תחנה פיראטית. אז כל העסק הזה רק התחיל, לא הייתה מודעות גדולה לעניין ולכך שזה למעשה פלילי והחלטתי ללכת על זה. קניתי משדר, שכרתי חדר קטן באיזה מרכז מסחרי ביבנה ופתחתי תחנת רדיו משלי קראו לו 'רדיו קליק' והסלוגן היה 'רדיו קליק, אותי זה מדליק' ויצאתי לדרך. אמרתי לעצמי שזה יהיה בית הספר שלי, שם אלמד ואשתפשף בתחנה הקטנה שלי גם ככה אף אחד לא יאזין לה".

בר טעה בהערכות שלו ואפילו בגדול, עד מהרה 'רדיו קליק' תפס תאוצה וצבר מאזינים נלהבים. אנשים התחילו לעצור אותו ברחוב, לזהות את קולו ובעלי עסק הציעו לו תשלום בתמורה לאזכור שמם בתחנת הרדיו שלו. "זה תפס בצורה שאפילו לא דמיינתי, אנשים רצו לשמוע עוד ועוד מהתחנה וצירפתי עוד שדרן ועוד תכניות. אבל אז התחיל כל המאבק בתחנות הפיראטיות, פשטו לי על התחנה והחרימו ציוד" משחזר בר. מרדיו 'קליק' עבר לשדר בתחנה פיראטית אחרת והגיש תכנית מוזיקה מצליחה, במסגרתה אירח אמנים מהשורה הראשונה. "הבעלים של התחנה האמין בי מאוד" הוא מספר "כשראינו שזה תופס תאוצה והשם שלי מתחיל ללכת לפני הוא הציע לי לפתוח עסק, שבו אני אתקלט והוא ייצג אותי, הוא קנה ציוד ומשכן את הבית שלו לטובת הפרויקט הזה ויצאנו לדרך". זמן קצר לאחר שהפך לשם מוכר בתחום המוזיקה בישראל ולשדרן נעצר קיבל בר שיחת טלפון מפתיעה מאיש הרדיו גדעון לב ארי ז"ל, מי שניהל אז את רדיו 'לב המדינה', שהציע לו להצטרף ולשדר בתחנה החדשה שלהם 'קול כולנו'. "הוא היה לי סוג של אבא, תמיד תמך והאמין וליווה" מספר בר על לב-ארי "אני לנצח אזכור לו את זה".

איך הייתה ההרגשה לעבור פתאום לליגה של הגדולים?

"ואוו. זה הייתה הרגשה מטורפת, התרגשות עצומה. כל התהליך עד להקמה ערך בערך שלושה חודשים, ואלה היו החודשים הכי ארוכים בחיים שלי. חיכיתי לזה בכיליון עיניים, זה היה כמו לקבל איזושהי חותמת רשמית כזאת לזה שאני טוב במה שאני עושה, שמעריכים את העבודה שלי. אני יודע שבדרך היו כמה אנשים שניסו להכשיל אותי, שדיברו עם גדעון וניסו לשבש את המהלך ולשמחתי זה לא צלח. כשהתחנה נפתחה זה היה מאוד רציני והקימו גם כיתת לימוד, שבה למדנו עברית תקינה קריינות וכל מיני שיטות שידור. הייתי בן 25 והרגשתי שסוף-סוף כל העסק מקבל תפנית והופך למשהו רציני, כמו שתמיד חלמתי".

הוא קיבל משבצת שידור שבועית ושמו נאמר בנשימה אחת עם כוכבי התחנה, כמו מרגלית צנעני ויהודה ברקן. אך מהר מאוד הבינו גם מנהלי התחנה שיש כאן משהו שונה, אחר ובועט כזה שצריך לתת לו דרור להתפרץ. בר קיבל תכנית יומית ובה הביא לידי ביטוי את מי שהוא והתכנית נסקה.

"התחילה האזנה מטורפת, זה היה אולפן שקוף בקניון הזהב, ככה כל העוברים והשבים גם הכירו את הפרצופים שלנו וראו מי עומד מאחורי המיקרופון. התכנית כיכבה מבחינת רייטינג, אמנים גדולים הגיעו לאולפן בלי הזמנה, כי רצו לקבל במה בתכנית שתפסה תאוצה והייתה הצלחה מסחררת". למרות ההצלחה ומסיבות שלא ממש ברורות לו עד היום החליט בר לקחת פסק זמן, הוא עזב את התחנה והחליט לחפש את עצמו בתחומים אחרים. "עזבתי בשיאה של ההצלחה וניסיתי לעשות טלוויזיה ולעסוק בדברים נוספים, אבל מהר מאוד הבנתי שעשיתי טעות וביקשתי לחזור ל'לב המדינה' בשיא החוצפה גם ביקשתי שיחזירו לי את המשבצת שלי, אחרי שנעדרתי חודשים ארוכים. התחנה אז החליפה בעלים והבעלים החדשים, דוד ואבי בן בסט, נתנו לי צ'אנס לחזור. גם בהם אני רואה סוג של מלאכים שאלוהים שלח לי, כדי שילוו אותי ויראו לי את הדרך. קיבלו אותי בזרועות פתוחות, החזירו לי את הרצועה ואני זכור עד היום את הפרומו לתכנית 'המשוגע חוזר', הוא צוחק. והמשוגע חזר ובגדול והתכנית הפכה לאחת מהמואזנות ביותר, הפופולאריות שלו גדלה, הוא הוזמן לאירועים, לפתיחות חגיגיות, מסיבות והפלגות. לא היה אירוע אחד, שמכבד את עצמו, שמינו בר לא הנחה. במקביל הגיש גם תכנית לילית בגלי צה"ל, שזכתה גם היא לפופולאריות רבה. "היא שודרה בלילה אבל מבחינת האזנה זה היה כמו בצהרי יום, הייתה כמו בלתי מוסברת של מאזינים. אנשים שמעו אותי גם מעבר לים, ליוויתי נהגי משאיות ושומרים שעבדו בלילות והיו גם כאלה שתמיד האשימו אותי במחסור בשעות השינה שלהם".

כלכלית איפה זה שם אותך?

"זה היה תענוג אמיתי, הייתי חי בכיף. בלי שום מחשבות והתלבטויות, לא הייתי איזה טייקון גדול, אבל חי חיים נטולי דאגות. במקביל גם תקלטתי והשתתפתי באירועים ומסיבות, כל הזמן נופשים בארץ ובחו"ל, טיולים, כסף, דירה מפוארת באשדוד, יכולתי להרשות לעצמי הרבה דברים".

התחלת להרגיש סוג של סלב?

"מאוד- מאוד חזק. שמעו אותי בכל מקום, גם ביום וגם בלילה ואני הרגשתי את זה גם ברחוב וגם בכמות העבודה שהייתה לי, הביקוש והטלפונים שלא הפסיקו לצלצל. זה היה סיפוק אדיר והרגשה נפלאה, שלא ניתן להסביר. האהבה הזאת היא משהו מיוחד שזכיתי לו ואני עדיין זוכה לו. זה מה שהחזיק אותי גם ברגעים  הקשים, אהבה אמיתית, אהבת חינם שהרעיפו עליי לאורך כל הדרך".

ההתרסקות וההתחזקות

חמש שנים נהנה בר מההצלחה הגדולה, אבל אז יצר הנדודים גבר עליו שוב והוא החליט לצאת להרפתקה ששינתה את חייו. "קיבלתי כל מיני הצעות, שדחיתי לאורך כל הדרך אבל בפעם ההיא נפלתי" הוא אומר "אנחנו עד היום משלמים את המחיר של הטעות הזאת, אישתי שילמה בבריאות שלה וגם כלכלית זה עדיין רובץ עלינו ויש לי חובות" הוא אומר.

מה חיפשת הפעם?

"היה אמן שמאוד מאוד לחץ עליי שאני אעזוב את הכל ואנהל אותו, בסופו של דבר זה השפיע עליי והוציא אותי מפוקס. עזבתי את הכל, את לב המדינה ואת גלי צה"ל ופתחתי משרד לייצוג אמנים בתל אביב. זה היה משרד מאוד מושקע, 'שופוני' מה שנהוג לכנות, מנקר עיניים, כזה שהשקעתי בו כסף רב. אני עד היום לא יודע למה עשיתי את זה, אין לי הסבר. זה היה סיכון מאוד לא מחושב, מעשה פזיז ולא לקחתי בחשבון המון דברים. אני מניח שזה בא מתוך הרעב הזה להצליח, להתקדם ולהתפתח, לכבוש עוד יעד ועוד פסגה, לאתגר את עצמי בכל פעם מחדש, להיות הכי טוב בתחום".

"היו הרבה מאוד רגעים שלא היה קל, לא היה מה לאכול וזאת חתיכת מכה כשאתה רגיל לסגנון חיים אחר לגמרי. הייתי בחרדה מתמדת, הרגשתי שהכל מתפרק, כל מה שבניתי נהרס וגם הבית"

מתי הגיעה הנפילה?

"תוך זמן קצר מאוד הרגשתי שהעניינים מתחילים להסתבך, ותוך שנה זאת כבר הייתה נפילה של ממש. הכל התחיל לקרוס, היו לי צ'קים מפוזרים בכל מקום, עובדים שהייתי צריך לשלם להם משכורות, התחייבות על הציוד והמשרדים ולא יכולתי לעמוד בכלום. זאת הייתה הנקודה שבה התרסקתי, תקופה שאני מנסה בכל הכוח למחוק מהראש שלי ולא רוצה להיזכר בה, למרות שהמציאות לא מאפשרת לי לשכוח כי אני חייב כספים עד יום".

איך מנהלים שגרת יום במשבר כזה?

"אין שגרת יום, הכל סוגר עלייך. בחיים שלי לא הייתי חייב שקל לאף אדם ופתאום יש לי חובות בעשרות אלפי שקלים וגם אין לי עבודה. הרגשתי שאני נשאב לבור שחור, שהרסתי במו ידי את כל מה שהיה לי, שכולם כבר שכחו אותי ואין מכאן דרך חזרה. פחדתי לצאת מהבית, רעדתי מכל דפיקה בדלת, שמא זה מישהו שבא לדרוש את הכסף שלו, התביישתי. אתה רגיל לרמת חיים מסוימת ופתאום הכל מתהפך ואין אפילו כסף לקנות אוכל לילדים. פיתחתי חרדות ופחד במה, לא יכולתי שאנשים יראו אותי, לא האמנתי שאני אצליח אי-פעם לחזור למה שהייתי".

ואז גם אישתך חלתה?

"היא הייתה כבר מאוד חולה והתמודדה עם מחלת הסרטן, אחרי שני התקפי לב שעברה. אישה בת 35 עוברתי שני התקפי לב רצופים, עם חסימה כמעט מלאה, זה משהו שאפילו הרופאים לא ראו. אני בטוח שזה היה בגלל המצב, היום ברוך השם היא הבריאה מהמחלה, אבל היא נאלצת להתמודד עם ההשלכות שלה והיא לא איש בריאה".

התאהבה בקול שלו

את אישתו חיה הכיר רגע לפני ההצלחה הגדולה, כשעוד שידר בתחנות הפיראטיות. היא הייתה מאזינה נלהבת, שביקשה לפגוש אותו ולראות את האיש שהמליח לשבות את ליבה רק בגלל הקול שלו. "היא התקשרה לתחנה וביקשה שאצור איתה קשר כי היא רצתה לסוגר אירוע, כשהתקשרתי התוודתה ואמרה שאין אירוע ושהיא רק רוצה להכיר אותי. היא הייתה גרושה עם ילד בן 8 והרגשתי שאני לא במקום הזה. אמרתי לה שאני ממש לא מחפש משהו רציני ועדיף שנוותר" מספר בר על שיחת הטלפון הראשונה, עם מי שמהר מאוד תהפוך לאישתו. אך חיה סירבה לוותר והתייצבה באירוע בו הופיע בר. "היא סיפרה לי שהיא הבחורה מהטלפון, שוחחנו, רקדנו ולקחתי את מספר הטלפון שלה, למרות שלשנינו היה ברור שאני לא אתקשר". הוא אומר. אבל הוא התקשר כבר למחרת והגיע לביתה שבאשדוד עוד באותו הערב, מאז היה לשניים עוד דייט אחד בלבד והוא עבר לגור באופן רשמי בביתה, חודשיים לאחר מכן הציע לה להיות אישתו. היום לשניים שני ילדים, קובי (27) מנישואיה הראשונים וינאי (15). "היא הכל בשבילי, אישה, חברה, אמא, כתף תומכת, לולא העזרה שלה לא הייתי שורד רגע אחד את התקופה השחורה הזאת. למרות המחלה שלה היא תמיד דאגה לעודד ולתמוך, פשוט להיות שם. היו הרבה מאוד רגעים שלא היה קל, לא היה מה לאכול וזאת חתיכת מכה כשאתה רגיל לסגנון חיים אחר לגמרי. המשפחה של חיה גם מאוד עזרה לו, זאת משפחה חמה ומלכודת ובלעדיהם לא היינו שורדים. הייתי בחרדה מתמדת, הרגשתי שהכל מתפרק, כל מה שבניתי נהרס וגם הבית".

"אני חושב שזאת השליחות שלי, לשמח אנשים והרים להם את מצב הרוח. אני מדבר עם אלוקים בכל יום ומבקש ממנו את הכוחות והאנרגיות, הוא נותן לי אותם"

מפה גם התחלת להתקרב לדת?

"תמיד הייתי קרוב ועם אמונה מאוד גדולה, אבל לא אדם 'דתי' בהגדרה. בשלב הזה התחלתי להתחזק וזה מה שהציל אותי והחזיר לי את השפיות שלי. מי שחיזק את המהלך הזה עוד יותר הייתה אישתי, שתמיד למרות הכל שמרה על אמונה חזקה ובלתי מתפשרת. גם כשנפלתי וגם כשחלתה תמיד אמרה זה מה שהקדוש ברוך הוא נתן לנו ואנחנו נתמודד. הבנתי שאין לנו שליטה בכולם, שהכל זה מלמעלה, מוכתב לנו ואנחנו צריכים לדעת לקבל, ללמוד ולהתמודד".

בזמן שהוא מתמודד עם ההשלכות של הנפילה הכלכלית והחרדות ואישתו עם המחלה ועם מצב בריאותי ירוד, הוא פגש כמעט במקרה בסופר השכונתי את מי שהוא מכנה "עוד מלאך שאלוהים שלח לי", איש התקשורת שמעון אלקבץ העורך הראשי של רשות השידור ומי שהיה אז מנהל רדיו 101.5. "ירדתי לקנות חלב ופגשתי את שמעון, נפגשנו כמה פעמים בעבר כך שהכרנו אחד את השני וביקשתי את עזרתו. הוא קיבל אותי בזרועות פתוחות ונתן לי שוב את ההזדמנות לחזור לרדיו, למעשה הרגשתי שניתנה לי שוב ההזדמנות לחיות. נכנסתי ל-101.5, התחלתי לשדר והכל שוב חזר אליי, גם המאזינים שמלווים אותי כבר שנים ארוכות. אני שוב רעב להצלחה, רוצה לשמח כמה שיותר אנשים ולגרום לכולם לחייך וליהנות מהחיים" הוא אומר.

ואין רגעי משבר?

"בוודאי שיש, לא מעט פעמים. אני עדיין חייב כספים וזה מדיר שינה מעיני, מצבה הבריאותי של אישתי לא מזהיר ואני מוצא את עצמי לא פעם שוקע במחשבות, אבל לא נותן לזה להשתלט עליי. אני קורא הרבה בספר הזהר הקדוש וזה מה שנותן לי את הכוח לשמח ולהתבדח גם כשאני עצוב. הרבה פעמים שואלים אותי איך אני מצליח להיות כל כך מצחיק ושטותניק, כשלמעשה השמחה הפנימית שלי היא לא מלאה, לא תמיד לפחות. אני חושב שזאת השליחות שלי, לשמח אנשים והרים להם את מצב הרוח. אני מדבר עם אלוקים בכל יום ומבקש ממנו את הכוחות והאנרגיות, הוא נותן לי אותם".

ומה משמח אותך?

"משמח אותי לראות אנשים שמחים. זה התפקיד שלי מלמעלה, זאת המשימה שניתנה לי ואני שמח שאני מצליח לעמוד בה".