כובשת פסגות

מ"המאפרת של החברות" ועד לאיפור בבימת האירוויזיון ובהפקות הכי גדולות בטלוויזיה: כך הפכה סיוון מגידיש, מאפרת ובעלת סטודיו משדרות לאחת המדוברות בתעשייה. בראיון מיוחד היא מספרת על האהבה למקצוע, הקשיים ועל התקרית עם עידן רייכל.

כבר בכניסה לסטודיו לאיפור של סיוון מגידיש מתחילים להרגיש את היוקרה. הכל מאוד נעים, מזמין, ומעוצב בטוב טעם. סיפור ההצלחה שלה הוא גדול, בעיקר בגלל הדרך הארוכה והסיזיפית שעשתה כדי להגיע לנחלה התעסוקתית והכלכלית שלה. היא בשנות השלושים לחייה, ילידת שדרות גאה ובתם של ג'קי ודינה אלחרט, וכבר בתחילת הריאיון אני מבינה עם מי יש לי עסק כשהיא מפצירה בפניי "אני אגשים את כל מה שאני רוצה, אני לא מפחדת מכלום וכלום לא יעצור אותי, גם לא הקורונה" היא טורחת להדגיש בביטחון.

הקפיצה של מגידיש בשנה האחרונה היא לא פחות ממטאורית. את דרכה בעולם האיפור היא התחילה בגיל מאוד צעיר, כשהיא מאפרת בעיקר את החברות בלי לגבות מהם תשלום. "מאז שאני זוכרת את עצמי אני עם איפור. או מאפרת אחרים או מקשקשת על עצמי. עם השנים כשכבר התקדמתי, קניתי סחורה והתחלתי ולמכור בקניונים את המוצרים שלי ולאפר אנשים. הייתי בכל מקום אפשרי, זה היה קשה אבל משתלם. רציתי להיות אדון לעצמי ושכל האנרגיות שאני משקיעה בעבודה למען מישהו אחר ילכו לכיוון שלי", היא מספרת על הרגעים הראשונים בתחום.

בתחילת הדרך עבדה מגידיש דווקא בסלון כלות בארצות הברית, אבל לאחר כשנה היא חזרה לארץ כדי להתפתח פה או כמו שהיא העדיפה להודות, "היה חסר לי הבית, החום והשדרותיות". באופן כללי, החיבור של סיוון לשדרות הוא עמוק מאוד ויש לה הרבה מאוד מילים טובות לומר על העיר והתושבים ועל הדרך חשוב לה לנפץ את התיאוריה הרווחת בעיר ש"שדרותים לא מפרגנים לשדרותים".

למרות שהיום נראה כי הדרך לפסגה הייתה פשוטה בעבורה, הדרך לשם לא הייתה מלווה בלא מעט קשיים והיו בה לא מעט מכשולים. "בתחילת הדרך עבדתי כיועצת יופי של לוריאל, עבדתי בכמה סניפים וככה רכשתי את הידע שלי" היא מספרת. מגידיש לא מתביישת כשהיא מספרת על סכומי כסף גדולים מאוד שהרוויחה מהעבודה שלה ועדיין משהו היה חסר לה, אז היא ניגשה ללמוד איפור באופן רשמי. "ידעתי שכדי להצליח אני חייבת להתחיל מלמטה ולעבוד קשה, כי אין דרך אחרת. הייתי מטיילת בכל הארץ עם הרכב הקטן שהיה לי ומשווקת את עצמי בלי להתבייש", היא מספרת. למרות הידע הרחב שלה באיפור ועל אף האמונה העצמית, משהו היה חסר מבחינתה אבל יחד עם זאת הייתה חסרה לי התעודה הרשמית. זה היה לי חשוב גם בשביל עצמי, גם בשביל הלקוחות שלי ואפילו בשביל הנחות של מאפרים שניתן לקבל רק עם תעודה".

הגעת עם ידע גדול לקורס, לא הרגשת שזה בזבוז זמן וכסף עבורך?

"לא, כי זה גרם לי להרגיש שליטה בחומר והיה לי מאוד טוב עם זה. כבר בהתחלה המורות באו אליי ואמרו לי שאני ברמה מאוד מתקדמת. הרגשתי שאני שולטת בגלל שבאתי עם בסיס. כולן היו באות אליי ומתייעצות איתי וזה נתן לי תחושה מעולה. באתי כבר מסודרת גם מבחינת איפור, עם דברים שלא היו לאחרות. ידעתי שאני טובה והיה לי בעיקר כיף כי החמיאו לי בלי סוף".

בתום הקורס הגיעה קפיצת המדרגה הראשונה לה ייחלה מגידיש. "כשסיימתי את הקורס קיבלתי הצעה ממנכ"לית הקורס ללכת ללמד אצלה בסניף באשקלון והסכמתי כמובן. בשלב הזה כבר הייתי באזור  גיל 27. עשו לי בסניף אודישן ובדקו איך אני מאפרת וכבר בשלב הראשוני של האיפור עצרו אותי והודיעו לי שהתקבלתי. כבר מההתחלה ראיתי והבנתי שמאוד התרשמו ממני. התחלתי לעבוד שם וזה לא היה קל כי העבודה הייתה במשמרות, אבל כמו שכבר הספקת להבין ממני, שום דבר לא גורם לי לוותר. הלכתי על החלום שלי כמו שתמיד רציתי, כנגד כל הסיכויים וגם כשהרבה הרימו גבה וניסו להוריד אותי מזה, בעיקר כדי ליצור ניסיון כי כלכלית זה לא השתלם לי".  

מי אלה שהרימו גבה?

"את יודעת, הרבה אנשים טוענים שמקצוע האיפור הוא לא מספיק מושך שיש היום, כי כולם רוצים ללמוד באוניברסיטאות תארים. יחד עם אלה שהרימו גבה יש גם את המשפחה שלי שתמיד תמכה בי, לא משנה מה רציתי לעשות.  הבית שלי מאוד פתוח וליברלי ואף פעם לא הגבילו אותי בשום דבר, וככה גם אני היום עם המשפחה הגרעינית שלי. אני מאוד מתחברת לזה שכל אחד שיאמינו בו הוא יצליח. להגיד שלא ניסו להוריד אותי מזה? זה יהיה שקר כי ניסו להוריד אותי המון. אבל אני אומרת על עצמי שאני לביאה אמיתית. חוץ מזה, בעלי מאוד האמין בי ונתן לי את ברכת הדרך שהוא יעזור לי עם מה שצריך אם זה החלום שלי. פתחתי עסק ראשוני הכי קטן שיש, פינתי מוסתר ופשוט הלכתי על זה, ואני גאה באיפה שאני נמצאת היום, למרות כל המצקצקים".

"שדרותים כן מפרגנים לשדרותים"

לא פשוט להיות בעל עסק עצמאי, בטח לא בתקופה המשוגעת הנוכחית. רבים מהעסקים נסגרים ונדמה שכרגע זה רק ילך ויתגבר כי אין שום אופק ופתרון לבעיה הכלכלית שנחתה עלינו בגלל נגיף הקורונה. למרות זאת, את הקפיצה העסקית עשתה מגידיש דווקא בתקופה הזאת שמלווה בחוסר וודאות טוטאלי. "הדבר הכי מטורף זה שדווקא בסגר של הקורונה התרחבתי לעסק הגדול שאני נמצאת בו היום. אנשים חשבו שהשתגעתי כי זה הגדיל לי את ההוצאות באופן דרמטי, אבל הבנתי שצריך לעשות מהלימון לימונדה ואם זה לא יקרה עכשיו, זה לא יקרה בכלל. הרגשתי שההתרחבות העסקית תעשה לי טוב נפשית וזה מה שהוביל אותי ולא הפחד. בתוך תוכי הייתי בטוחה בעצמי וידעתי שאני אצליח, אפשר לומר שלא צדקתי?" היא מוסיפה בחיוך.

כאמור, עסק האיפור של מגידיש מאוד מזמין. הוא מלא במוצרי איפור יוקרתיים שמותאמים לכל סוג של לקוחה שתרצה להתאפר. חוץ מזה, היא המפיצה הבלעדית באזור הדרום של מוצריה של כוהנת האיפור עדה לזורגן, וחשוב לסיוון לפרגן לה. "היא מאוד תמכה בי ועזרה לי בתחילת הדרך, היא גם רצתה שאעבוד אצלה וזאת מחמאה בפני עצמה".

קשה להקים ולנהל עסק בשדרות?

"קשה להקים ולנהל עסק באופן כללי ואין שום קשר לזה שזה נמצא בשדרות. התקופה הזאת מאוד בעייתית, אבל אני לא מתלוננת. אני ממציאה את עצמי כל יום מחדש ונהנית מאוד ממה שאני עושה וזה בא לידי ביטוי בכמות הלקוחות שמפרגנות לי ומגיעות להתאפר ולרכוש ממני מוצרים. בסוף, כשאת מעניקה יחס אישי וטוב ללקוחה והיא יוצאת מרוצה מהחנות, זה לא משנה אם היא שדרותית או תל אביבית".

יחס אישי הוא שם המשחק מבחינת מגידיש. כל לקוחה שמגיעה לסטודיו מקבלת את היחס הטוב ביותר כשהאיפור שהיא קונה מותאם במיוחד בשבילה. "אני לא רק מוכרת כדי להגיד שמכרתי. כשלקוחה מגיעה לקנות איפור ממני, בייחוד בתקופה כזאת, זה סוג של פרגון עבורי וחשוב לי להוקיר לה תודה דרך היחס שלי. אני מכירה את מי שעומדת מולי, מזהה את סוג העור שלה ורק אז ממליצה לה מהידע והניסיון שלי. אני נותנת לה חוויה אחרת, לא רק 'בואי תקני ותלכי'. אני מאוד מתחברת ללקוחות שלי שמפרגנות לי וקונות".

אז אני מבינה שאת לא מסכימה עם המשפט הידוע ששדרותים לא מפרגנים לשדרותים?

"ממש ממש לא! תכתבי את זה עם סימני קריאה! אני תמיד שומעת ששדרותים לא מפרגנים לעסקים המקומיים, אבל זאת לא פחות משטות גמורה. אם בעל עסק הוא מציאותי וריאלי עם המחירים שהוא נותן, אין סיבה שלא יקנו אצלו. מאפרות פה תמיד משוות מחירים. בגדול לא מצאתי מישהי שלא פרגנה לי בעיר, ואם כבר, אז כדאי שתצייני שהחוסר פרגון מגיע בעיקר מחוץ לעיר. היו לי גם סיפורים לא הכי נעימים אבל דאגתי למקום שלי ולפרנסה שלי בלי לפגוע באף אחד".

למגידיש חשוב למכור לקהל המקומי אך יש לה לקוחות מכל הארץ, וגם מחו"ל. "יש לי לקוחות מכל הארץ, ואפילו כאלה מחו"ל, כששם האיפור הוא הכי נגיש שיש ויש כמות חנויות אדירה, והן בוחרות לקנות ממני, את מבינה איזה מטורף זה?" היא מספרת בהתלהבות. "אבל בסוף", היא מבקשת להוסיף, "לא משנה לי אם מי שקונה תל אביבית או שדרותית, רק חשוב לי שהיא יוצאת בהרגשה שהיא עשתה את הקנייה הכי טובה ונכונה עבורה".

מהצד נראה שמבחינת מגידיש כל הדברים שקורים ונוגעים לסטודיו שלה הם חיוביים. היא מקפידה לתאר את הדברים באור זוהר שלא משאיר ספק בנוגע לאופייה החיובי והאופטימי, אך מהצד העיתונאי מעלה תהיות ושאלות כמו למה היא מנסה להסתיר את הרגעים הפחות טובים והנוחים, שברור שהיו ועוד יהיו. "אני מעדיפה להתמקד בחיובי ולא בשלילי, אבל ברור שהיו רגעי שבירה" היא מתרצה ונפתחת בפניי. "אני אמשיך ואגיד לך שהרוב טוב, כי באמת הרוב טוב, אבל ברור שהיו לי פחדים ועדיין יש לי, בנוגע למה יהיה עם העסק בגלל הקורונה. פתאום קלטתי שכל הדבר הזה הוא ממש לא זמני, ואנחנו חייבים ללמוד לחיות איתו".

היו לך רגעי שבירה?

"כן ולא. אם אני אגיד רק 'לא' זה לשקר. כן כי זה דברים שכל עסק מתמודד איתם, ולא, זה בגלל שמכל רגע כזה רק צמחתי. אז איך אני יכולה לקרוא לזה רגע של שבירה? אני מרגישה שרק צמחתי וצמחתי ועליתי שלבים בהתפתחות. אף פעם לא התעייפתי גם כשניסו לפגוע בעסק, ותאמיני לי שניסו. ההצלחה רק דרבנה אותי להמשיך קדימה ולא נחתי על זרי הדפנה. באופי שלי אני אדם מאוד תחרותי וכל אלה ששמו לי רגליים הם אלה שבעצם גרמו לי לעלות למעלה, לדהור קדימה ולהוכיח לכולם שאני לא נכשלת. כן היו פעמים ששאלתי את עצמי 'אבל למה הוא מנסה לפגוע בי כשאני לא פגעתי בו?' אני יכולה להעיד רק על רגע משבר אחד,  שהיה בסגר הראשון של הקורונה. הרגשתי נפשית לא טוב. לא פחדתי, גם לא בפן הכלכלי. פשוט כאב לי לראות את כל מה שבניתי עד עכשיו הולך ודועך לי מול העיניים. אני אמנם עושה משלוחים אבל הרבה פחות יוצאים מהבית, אז אין צורך להתאפר. בנינו, כמה מתאפרות בתוך הבית כשהן לא צריכות לצאת ממנו? היה לי רע בטירוף, הרגשתי שקיבלתי פצצה. ואני עוד עובדת באמצעות מגע, אז זה עוד יותר מרחיק את העסק מפתיחה סדירה".

משדרות לבמת האירוויזיון

את ההצלחה הגדולה שלה בשנה האחרונה היא חייבת קודם כל לעצמה. אחרי שהשקיעה, למדה ולא הפסיקה לרכוש מיומנויות, היא הגיעה לנחלה המקצועית שלה כשאיפרה באירוויזיון שנערך בארץ. יחד עם זאת, אחד האנשים שדחפו אותה היה חברה הטוב והמאפר הידוע גילי אלגבי, אותו היא הכירה מעולם האיפור וכשעשתה השקה לעסק הראשון שפתחה בשדרות, היא הזמינה אותו כדי להעביר הרצאה והשתלמות למאפרות הרבות שהוזמנו. "הוא זה שהכניס אותי באופן רשמי לתוך ההפקות הגדולות שחלמתי עליהן ואני מודה לו על זה, זה לא מובן מאליו. בנוסף לזה תצרפי את האמביציה והרצון הגדול שלי להגיע למקומות האלה, והשילוב הזה יצר את זה שהגשמתי את החלום הכי גדול שלי וזה לאפר באירוויזיון, אני מודה שחלמתי על הרגע הזה", היא מתארת בהתרגשות.

ספרי לי על הרגע שהוא מספר לך שאת הולכת לאפר באירוויזיון

"יום אחד הוא התקשר אליי ופשוט הנחית עליי 'את הולכת לאפר באירוויזיון'. לא הבנתי מאיפה זה בא לי, זה היה בלתי נתפס בעיני, למרות שכל החיים חלמתי על הרגע הזה ולשם כיוונתי. הוא מעריך את היכולות שלי והוא זה שהציע אותי ואני מודה לו על זה. זה היה השבוע הכי טוב שהיה לי בחיים והוא נתן לי דרייב אדיר. זה לא עצר שם ואחר כך הוא המליץ עליי להפקות נוספות ונכנסתי לאפר בהישרדות VIP, המירוץ למיליון, תצוגות אופנה ועוד הפקות גדולות. לא התעצלתי ועשיתי כל מה שביקשו ממני כדי להתקדם, רציתי להגשים את עצמי. למרות שכל הפקה גדולה שאני עושה היא הגשמת חלום מבחינתי, אין ספק שהאירוויזיון זאת פסגת חיי נכון לרגע זה"

מתי התחלת להבין שאת מדוברת בעולם האיפור?

"האמת שבמהלך תקופה מאוד ארוכה אני יודעת שמכירים אותי, ממליצים עליי והשם שלי הולך לפניי ורץ בין הרבה לקוחות. בעסק הראשון שפתחתי בשדרות עשיתי השקה עצומה, ממש גרנדיוזית. הזמנתי מאפרות, בופה, צלמים ומאפרים מובחרים שיעבירו השתלמות. כל מה שיכולתי כדי לעשות את זה הכי גדול שיש. הוצאתי הוצאה ענקית וזה לא עניין אותי, כי כל מה שאני עושה, אני עושה בגדול או לא עושה בכלל. במשך כל ההשקה של העסק הייתי על קוצים ולא נחתי לרגע, עברתי ממקום למקום, בדקתי שהכל מתקתק ולא חסר כלום לאף אחת. מבחינתי כל השנה הן מפרנסות אותי וזאת הייתה הדרך שלי להחזיר להן. כולם שאלו אותי בשביל מה זה? וכל שאלה כזאת רק העצימה את הרצון שלי לעשות את ההשקה בצורה הכי מובלטת שיש. זה האופי שלי, הכל אצלי בגדול, ואם אפשר אז גם בענק".

כבר יום לאחר ההשקה הגיעו למגידיש פידבקים ופרגונים מכל מי שהיה נוכח בהשקה או אפילו רק שמע עליה. יש נשים שנכנסות אליי רק כדי לקבל ממני ידע, אפילו לא בשביל לקנות וזה מאוד מיוחד בעיני. היא מספרת שההשקה הגדולה ניכרה גם בפן הכלכלי כשהרכישות ממנה גדלו וזוקפת את זה, בצדק, לזכותה. "אנשים יודעים להעריך איכות טובה ויחס, שאלה שני הדברים הכי חשובים אצלי. אף אחד לא קונה אצלי בגלל שהחנות שלי יפה. מבחינתי, העסק הזה הוא התשובה לכל השאלות שהיו לי והתגובה הכי טובה לכל אלה שחשבו שהם יכולים לשים לי רגליים, ואם מישהו חשב שאני הולכת לסגור את הסטודיו בגלל הקורונה, אז זה לא יקרה ולא צפוי לקרות. המשבר הזה יחזק אותי", היא עונה בנחרצות.

אחרי שאיפרת באירוויזיון יש לך עוד חלומות להגשים? אולי חו"ל?

"זה אולי יפתיע אותך, אבל אני ממש לא מכוונת לחו"ל. אני רוצה להישאר אמא במשרה מלאה, קרובה לבעלי ולמשפחה שלי. אני כן רוצה ואשמח להתפתח עוד בעסק ובעולם האיפור בכלל, ואין לי ספק שזה יקרה. אם אני מציבה יעד אני מגשימה אותו ולא משנה מה עומד לי בדרך".

לסיום, ספרי לי סיפור שזכור לך עם מישהו מוכר?

"זה דווקא לא סיפור חיובי, אבל אני אספר אותו בכל זאת. איפרתי את עידן רייכל והוא בא לבוש בבגדים לבנים. הוא כבר היה חייב לעלות לבמה והיה לי בדיוק חמש דקות לאפר אותו אז עשיתי הכל בזהירות, אבל במהירות. התחלתי לאפר אותו והצגתי את עצמי, בצורה מנומסת. כשסיימתי, הוא ענה לי: "תודה, אבל למה את לא מבינה שאני עם לבן"? בצורה כזאת מתנשאת ומאכזבת. היה מאוד קשה לאפר אותו בגלל התנאים הבלתי אפשריים והזמן המאוד קצר שהיה לי. הוא היה ממש לא נעים, והמשיך להיות גס אליי ואפילו בלתי נסבל אפשר לומר, עד שבשלב מסוים הודעתי לו שאני מפסיקה לאפר אותו. הוא מצטייר כל כך נחמד בתקשורת וזה גרם לי לשנות את כל מה שחשבתי עליו בצורה מוחלטת, אבל את השירים שלו אני עדיין מאוד אוהבת", סיכמה.