חיים אוליאל נפרד מאחיו אלי ז"ל: "המוות שלו העצים את הכאב המתמשך שלי מהמוות של ניב"

אתמול (ד') הלך לעולמו אלי אוליאל ז"ל, אחיו של חיים לאחר מאבק ממושך. בשיחה עם "שדרונט" סיפר חיים על האח שאיבד ועל גל האסונות במשפחה: "אני כבר לא יודע את מי לשאול 'למה'?" גם קובי אוז נפרד במילים משלו

אבל כבד נפל אמש על משפחת אוליאל ועל העיר שדרות לאחר מותו של אחיו של חיים אוליאל, אלי ז"ל. אלי, שהיה מאבני היסוד בלהקה המיתולוגית, התמודד בגבורה עם מחלה קשה אך לצער כולם, לא יכל לה והלך לעולמו מוקף בבני משפחתו כשהוא בן 66 במותו.

במשך כל השנים אלי היה ז"ל מזוהה עם להקת שפתיים והוא זה שלמעשה הביא יחד עם אחיו את בשורת המוזיקה המרוקאית לישראל, כשלאחר מכן הצלילים המרוקאים הטביעו חותמם גם בשירי להקות נוספות כמו "טיפקס" הידועה.

"אלי המציא את המקצב המרוקאי, שעבר מתוף מרים, לדרבוקה ולתופים, הוא היה החלוץ של כל הדבר הזה. הוא שותף" סיפר לנו אחיו חיים, כשבקולו ניכר עצב גדול מאוד. "אלי היה אדם אופטימי מטבעו והאמין עד הרגע האחרון שהוא יוכל לחזור לחיים ולתפקד בצורה רגילה".

שרשרת אסונות טראגית במיוחד פקדה את משפחת אוליאל הענפה בשנתיים האחרונות עם המוות של ניב ז"ל בנו של חיים והאחים כרמלה ואלי ז"ל. "אלי הוא שותף גדול לדרך המוזיקלית שלי וזאת אבידה ענקית. זה קשה, אני לא יודע מה לעשות ואת מי לשאול 'למה'? את אלוהים?" תוהה חיים בכאב. "הוא היה איש שפיו וליבו שווים וזה כאב גדול מאוד" סיים חיים.

אחד האנשים הנוספים שהספידו את אלי ז"ל היה קובי אוז שהכיר את אלי מקרוב וכמובן שיתף איתו פעולה בפן המוזיקלי. הבוקר (ה') הוא כתב פוסט מרגש על אלי אוליאל ז"ל שהוא הכיר ועל המתופף המוכשר והגדול שהיה. "אתמול נלקח לג'אם סשן נצחי בשמיים, מתופף ענק ופורץ דרך ואיש מגניב שאהבתי – אלי אוליאל מלהקת שפתיים. אלי תירגם את הנגינה המרוקאית של הרכב כלי הקשה של חמישה אנשים למערכת תופים מודרנית אחת, הוא ייצב את המקצב המרוקאי המתנדנד בעזרת שיבוץ תוף באס על כל רבע, ניגן על מערכת תופים עוצמתית שלה הוא הוסיף בונגוס, עליהם הוא גילגל את הביט בעזרת מקלותיו וחתם כל חצי סיבוב בתוף טם טם רועם", פתח קובי אוז את פוסט ההספד.    

אוז כתב ותיאר בפוסט עד כמה אלי ז"ל חי את הבמה ואת התיפוף וסיפר על השפעותיו הגדולות על המוזיקה והמקצב המרוקאי, שמהם שאבה להקת "טיפקס" השראה רבה. "לאלי היה איכפת איך כולם מנגנים ואם מישהו היה מתרשל ויורד ברמה, אלי היה גוער בו ולפעמים מעיף לכיוונו מקל. אהבתי את אלי, צחקנו המון ביחד והנגינה של טיפקס ושל כל מי שנגע במרוקאית אחריו השתנתה לטובה, הוא אפילו הגיע לנגן בונגוס ב"בתוך נייר עיתון" שלנו. אלי איזרח את מקצבי מרוקו ברוק ובפופ הישראלי והכל בצניעות והקפדה. לא נשכח את אלי אוליאל וכשרונו יישאר חרוט בביט הישראלי לנצח" חתם אוז.

יהי זכרו ברוך!