אם לילדה כבת 9 שסבלה מפוסט טראומה כתוצאה מהמצב הבטחוני פנתה למדינה בבקשה כי בתה תוכר כנפגעת פעולות איבה, לאחר שנדחתה פנתה לעורכת הדין טלי דיין שלאחר מאבק משפטי, השיגה את ההכרה המשמעותית.
הסיפור הבא עשוי לדאבוננו להיות רלוונטי לרבים מאיתנו תושבי אזור עוטף עזה, ממנו אפשר ללמוד כי לעיתים לא צריך לוותר במאבק על זכויות בכל הרשות למצב הביטחוני, אלא בדיוק להיפך. המצב הבטחוני הכולל נפילות טילים, אזעקות רבות של "צבע אדום", ותקופות ביטחוניות לא פשוטות, גורם לנזקים רבים, חלקם נפשיים לרבים מתושבי העוטף ומקומות נוספים כגון אשקלון ואשדוד.
לפני כשנה, החלה ילדה כבת 9 מאזור שדרות, לגלות סימנים מדאיגים. היא התקשתה לצאת מהממ"ד בימים רבים מחשש מאזעקות, נמנעה מליצור קשרים חברתיים, ואף פיתחה חרדות. לאחר מספר בדיקות התברר לאם כי בתה סובלת מפוסט טראומה.
בעקבות המצב פנתה האם למוסד לביטוח לאומי בבקשה כי יכירו בכך שמצבה של בתה נגרם עקב המצב הבטחוני. המשמעות של החלטה כזו היא הרת גורל, שכן הכרה כזו משמעותה סיוע מהמדינה, בכל הקשור לטיפול בבעיותיה שנגרמו עקב המצב הבטחוני, כגון החזר על תשלום לטיפולים פסיכולוגיים פרטיים ועוד. המוסד לביטוח לאומי קיבל את בקשתה, אולם למרות זאת הבקשה נדחתה על ידי משרד הבטחון.
לאחר הדחיה פנתה האישה לעורכת דין טלי דיין- מומחית לדיני נזיקין- בבקשה כי תסייע לה.באותו שלב, הגישה עו"ד דיין בקשת ערר לבית המשפט המחוזי בתל אביב בכובעו כוועדת ערר לנפגעי איבה. בדיון המליץ בית המשפט, על הגשת התביעה מחדש למשרד הבטחון בעילה של פגישה על רקע רצף אירועים ביטחוניים. למרות זאת התביעה נדחתה שנית. למרות הדחיה לא ויתרה עו"ד דיין ופנתה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בכדי לערער על ההחלטה. בדיון המכריע, הוכיחה עורכת הדין כי ישנו קשר סיבתי ברור בין התופעות מהם סובלת הילדה לבין הפגיעה שחוותה. בעקבות הדברים, פסק בית המשפט כי הקטינה תוכר כנפגעת פעולות איבה ,"בדין רצף אירועים ביטחוניים בגין החמרה של הפרעת החרדה שממנה היא סובלת".