הליך בקשת חנינה מנשיא המדינה

במסגרת הליך פלילי בו מוגש כתב אישום והנאשם הורשע או טרם הורשע, הרי שניתן לשקול לפתוח בהליך בקשת חנינה מנשיא המדינה. כאשר מוגש בפני בית המשפט כתב אישום, הרי שלאחר בחינת כל הראיות, יכריע בית המשפט האם הנאשם הוא אכן אשם או שמא יש לזכותו. הכרעה לגבי הרשעה מתקבלת רק במידה וישנן מספיק ראיות המצביעות מעבר לכל ספק כי העבירה אכן התבצעה.

במידה ומתקיים ספק סביר, הרי שבית המשפט יכריע על זיכוי מחמת הספק. כאמור, כחלק משלב הטלת העונש, בית המשפט שוקל את כלל השיקולים הרלוונטיים להכרעה בתיק המונח לפניו והנאשם יכול לפנות להליך ממסדי של הגשת בקשת חנינה מנשיא המדינה.

מתן חנינה על פי חוק יסוד – סמכות בלעדית השמורה לנשיא המדינה

הגשת בקשה לחנינה מנשיא המדינה הינה הליך פורמלי וממסדי העשוי לסייע לאותו אדם שכבר הורשע בפלילים או שטרם הורשע. בקשת החנינה יכולה לחלץ מעונש ומאימת הדין, כאשר את ההליך יש לבצע בצורה נכונה ומסודרת בליווי משפטי מקצועי של עורך דין פלילי מנוסה ומוסמך הבקיא ברזי ההליך.

סמכות החנינה במדינת ישראל שמורה אך ורק לנשיא המדינה וזאת על פי סעיף 11 בחוק יסוד נשיא המדינה. בסעיף זה נקבע כי לנשיא עומדת הסמכות לקצוב עונשו של אדם או לחון אותו.

סמכות החנינה אינה מוגבלת לסוג עבירה מסוים, כלומר הנשיא יכול לחון הן נאשמים בעבירות חמורות של המתה ועבירות ביטחוניות והן נאשמים שעברו עבירות קלות כגון עבירות חנייה או השלכת פסולת. על אף הזכות הנרחבת העומדת לנשיא, השימוש בחנינה מתבצע במקרים חריגים בלבד, במשורה ולאחר הפעלת שיקול דעת וקבלת ייעוץ וחוות דעת משפטיים.

אופן הגשת בקשה לחנינה

הליך בקשת חנינה מנשיא המדינה מתחיל בבחינה של הבקשה על ידי פרקליטות המדינה במחלקת חנינות. נציג מטעם המדינה מספק חוות דעת לגבי הבקשה וזו מועברת לידיו של נשיא המדינה.

הליווי והייעוץ המשפטי מידי עורך דין פלילי מנוסה הינם חשובים במיוחד על מנת להגדיל את הסיכויים שהבקשה תתקבל ותאושר. לאחר קבלת ההחלטה, בין אם שמדובר באישור הבקשה או בדחייתה, תועבר הודעה מסודרת למבקש ולעורך דינו.

אם הבקשה לחנינה אושרה, הרי שהיא תועבר לשרת המשפטים לצורך חתימה פורמלית וזאת טרם חתימת הנשיא והתוצאה היא מחיקת רישום פלילי כפי שניתן לראות כאן

השיקולים לקבלת הבקשה או לדחייתה

החלטתו של נשיא המדינה לגבי מתן חנינה או דחיית הבקשה, אינה ניתנת לבחינה מחודשת או לערעור בשום מצב או שלב וזאת מכיוון שהיא מוגדרת כאקט של צדק ולא כאקט משפטי עליו ניתן להעביר ביקורת.

הייעוץ והייצוג המשפטי הליך בקשת חנינה מהנשיא מבוסס על כלים משפטיים תוך ניסיון להצביע על נסיבות המצדיקות את המהלך דוגמת: מצב בו הנאשם נטל אחריות על מעשיו ומביע חרטה עליהם, כאשר חלף זמן רב ממועד ביצוע העבירה או כאשר מדובר באסיר או בנאשם שמצבם הבריאותי אינו תקין. בנוסף, נשיא המדינה ישקול את האינטרס הציבורי.

החשיבות בקבלת ייעוץ וליווי משפטי בהליך הגשת בקשת חנינה מנשיא המדינה

הגשת בקשה לחנינה מנשיא המדינה הינה הליך מורכב שיש לערוך אותו באופן נכון, מקצועי ואיכותי, תוך הצגה ישירה של השיקולים והראיות הנוטים לטובתו של מגיש הבקשה. הליך זה דורש ידע, בקיאות, מיומנות ומקצוענות משפטית שהינם מנת חלקם של עורכי דין פליליים בכירים ומנוסים.