מראה חדיש ויפה, אבל תכנון כושל של החניון

מצד אחד, השיפוצים הנרחבים שינו את פני המרכז המסחרי הוותיק בשדרות ושדרגו את התנאים עבור בעלי העסקים. מצד שני, הבעיה הישנה והמוכרת של מתחם החנייה נותרה בעינה ואף החריפה. 

נתחיל בפרגון: אחרי עשרות שנים שתוכנית השיקום של המרכז המסחרי הישן הייתה מונחת במגירות וגם לאחר שסוף סוף יצאה לפועל היא נמשכה זמן רב מדי של 4 שנים עם לא מעט שינויים בתכנון, אבל השורה התחתונה שהמראה הישן והמוזנח עם המזרקה המיתולוגית הוחלף במראה חדיש, יפה ומודרני. השבוע אפילו הדליקו את האטרקציה של מה שכבר זוכה לכינוי "מסלול המראה למטוסים", באורות צבעוניים מתחלפים, כמובן זה מתווסף לפרגולות, חיפוי עץ ומעברים מרווחים ששדרגו את התנאים עבור בעלי העסקים.

פקקים אדירים בעיקר ביום שישי. צילום: אורי גבאי

אבל לצד המחמאות, יש ביקורות קשות על תכנון גרוע של החניון שהרבה לא השתנה בו, למעשה הבעיה העיקרית והחשובה ביותר בחניון נותרה בעינה. התושבים שמגיעים למקום מרגישים שהם נכנסים למקום שקשה לצאת ממנו. רצו לשדרג את המקום, אבל בפועל מה שעשו זה להקטין משמעותית את מקום החנייה. אחד הדברים הכי בעייתיים היא סוגיית הכניסה והיציאה מהחנייה. למה עשו את היציאה והכניסה מאותו המקום? כשנכנסים לחניה אי אפשר לחנות כמו שצריך ויש בפנים צפיפות אדירה כשמכוניות רוצות להיכנס ולצאת בו זמנית, ואני בכלל לא מדברת על פקקי התנועה הלא הגיוניים שקיימים באזור ביום שישי ורק החריפו מאז השדרוג, זה הזוי ומרגיש שילד קטן עשה פה את תוכנית הבנייה. אגב, מעניין מי הגאון שחשב על מעבר צר של כלי רכב אחד לחניון הסמוך לקולנוע חן?

צילום: אורי גבאי

כבר בתחילת העבודות מספרים בעלי עסקים במתחם שעל אף שהם לא מומחים גדולים בתחום ההנדסה, אחד מהם הציע תוכנית שנשמעת מאוד הגיונית. כניסה למתחם חנייה לפני המבנה העגול, כאשר החנייה נמשכת עד סמוך לבנקט של בנק הפועלים. היכן שהכניסה כיום, אפשר היה להציב חומה וכך לאפשר חנייה משני הצדדים ויציאה קלה חד סטרי מהצד  השני ולא כפי שקורה כיום, נכנסים לחנייה ובימי עומס נתקעים בפקק. עוד משהו מוזר שקורה שם מול המאפיה, המפרץ שהיה בעבר בוטל כך נראה במטרה למנוע חניה בכביש ראשי, הוא אף נצבע באדום-לבן אלא שזמן קצר לאחר מכן הוא נצבע באפור מה שמזמין פקקי תנועה תכופים בציר תנועה מרכזי. למה לא חשבו על הכל מלכתחילה, למה לא חשבו על פיתרון שייתן מענה גם לבאי המאפייה הגדולה בעיר שביום שישי מושכת אליה אלפי תושבים עם כלי רכב? אז נכון, הנראות חשובה, והתאורה הצבעונית מוסיפה אבל אם זה בא על חשבון פיתרון פקקי התנועה ומצוקת החניה, אין ספק שאין בזה שום הגיון.

צילום: אורי גבאי

לסיכום, חידוש המרכז דרש המון משאבים והמון כסף, כך שככל הנראה נצטרך להישאר עם הבעיה הזאת בשנים הקרובות, משום שאף אחד בעירייה לא יבוא ויאמר שהיה פה כשל בתכנית הבנייה ובטח לא ישפץ את המרכז מחדש.  אחד מבעלי העסקים סיכם את הבעיה התכנונית יפה: "כל הבעיה מתחילה בזה שעשו הרבה מאוד מקום להולכי רגיל. הגדילו את מקום המדרכה ולמעשה יש פה שתי מדרכות ענקיות. למה צריך את זה ולמה לא הסתפקו במה שהיה קודם? הקטינו את החניה ואין פה שום מחשבה הגיונית".

רגע של טוב

ברוב העיר ישנם פחים מוטמנים, שהחליפו את פחי "הצפרדע" המיושנים. היתרונות של הפחים הללו הם רבים ומגוונים, אך יש להם חסרון אחד – במידה ונפל בטעות משהו לתוך הפח, אין שום דרך להוציא אותו מלבד להזמין את אנשי אגף שפ"ע בעיר כדי שאלה ישלפו את הפח החוצה. בשבוע שעבר, יום שישי, תושבת העיר זרקה צרור מפתחות לתוך הפח. לאחר פתיחת פניה במוקד השירות לתושב באמצעות המוקדנית קמילה, הגיעו במהירות ציון אזולאי ואנשיו מאגף שפ"ע, שלפחו את הפח החוצה ועזרו בסבלנות רבה וברצון למצוא את צרור המפתחות שאבד. זוהי אינה הפעם הראשונה שישנן ביקורות חיוביות על השירות לתושב, גם בנושא הזה מורגש כי העיר עברה מהפך חיובי ביותר ועל כך מגיע ציון לשבח לכל העוסקים במלאכה.