כבר בכניסה למתחם של בנייני המגורים הצפופים ברחוב ישראל גלילי בשדרות נגלתה מול עינינו המציאות הסוריאליסטית: חדרי ביטחון שמגנים על דיירי הרחוב בעיתות של הסלמה כשלצידם מספר בלוני גז גדולים חשופים לעיני כל. מציאות זו, מטרידה מאוד את מנוחתם של הדיירים בשנה האחרונה מאז הוצבו בלוני הגז הגדולים, יש לציין באופן מרושל מדי מה שדורש מיידית את התערבות הרשויות שבינתיים מעלימות עין ומאפשרות למחדל הגדול הזה להתקיים. "זה פשוט פשע מה שעשו כאן" זעמו התושבים שיצאו לקראתנו, "אנחנו כבר התייאשנו להתלונן על זה, לאף אחד לא איכפת ממה שקורה כאן, פנינו לחברת הגז, פנינו לעירייה למי לא אבל לאף אחד לא איכפת, כל אחד זורק את האחריות מעליו בכל מיני תירוצים. למשל העירייה אומרת זה שטח פרטי זה לא עניינה? אם זה שטח פרטי העירייה צריכה להעלים עין?, לתת לנו למות העיקר לומר זה שטח פרטי. העירייה יכולה לעשות עבורנו הרבה יותר גם אנחנו תושבי העיר שדרות".
"תשתית הגז מותקנת בצורה מרושלת"
במהלך הסיור שלנו ברחוב ישראל גלילי קשה היה להתעלם מהסכנה הגדולה של הצבת בלוני גז בצורה חשופה, במקום שבכניסה לכל בניין תהיה אדניה עם צמחיה ירוקה מקבלים את פני הדיירים בלוני גז. "כל הזמן יש ריח חריף של גז בדירה שלי" מסביר לנו קשיש שמתגורר באחד הבניינים בדירה בקומה הראשונה. מטר וחצי בלבד מחלון חדר השינה מוצבים שני בלוני גז. "אני לא יכול לישון בחדר הזה בגלל שאני מפחד, אני כל הזמן גם מריח ריח של גז ובגיל שלי עם בעיות נשימה יום אחד זה יהרוג אותי".
כשהמשכנו לבניין נוסף מצאנו תשתית חשופה מאוד, מעבר לכך בצורה לא אסתטית לקומה העליונה. מה שצד את העין שלנו במיוחד זה השלט שמוצב מעל בלוני הגז. "סכנה!, גז מתלקח! אסור לעשן!, אין להבעיר אש בסביבה" אלא שממש לכניסה מצאנו עשרות בדלי סיגריה שמשליכים לשם דיירים שנוהגים בחוסר אחריות. יחד עם זאת, לא יעלה על הדעת שבלוני יוצבו בצורה כה מרושלת, ללא מסגרת נעולה וגגון שיצמצם את הסכנה הגדולה למינימום וגם ייצור שכבת הגנה מקרינת שמש ישירה שיכולה לגרום לצנרת להתכלות במהירות ובמקרה חמור יותר לדליפת גז. "אנחנו כל הזמן מבקשים מדיירים לא להשליך את בדלי הסיגריה אבל לא תמיד זה עוזר, אנחנו לא יכולים להיות שוטרים וכל היום לפקח, קודם כל אסור להציב את הבלונים בצורה כזו ואם כבר החליטו להציב את זה במיקום הזה לפחות שידאגו שזה לא יהיה מרושל" מסבירה אלבינה, דיירת הבניין. "אני לא רגועה וכל הזמן מפחדת כשאני עוברת עם הילדים שלי. הם גם מבקשים לצאת לשחק בחצר ואני ממש חוששת, זה מחדל שצריך לטפל בו ולא לחכות שחס וחלילה יקרה משהו".
דיירת נוספת ציינה:" מה שקורה כאן בלתי אפשרי, אנחנו פשוט מוגבלים ולא בטוחים במקום שאמור להיות הכי בטוח. בכל מקום נורמלי אין בלוני גז ליד חצר של בנייני מגורים משותפים, פעם היינו יכולים בחצר לעשות על האש והיום זה בלתי אפשרי, גם מי שיש לו גינה חושש בגלל זה. כל מה שאנחנו מבקשים שיטפלו בסכנה הזו לפני שזה יהיה מאוחר מדי".
בניגוד לבנייני המגורים של השכונות הוותיקות יותר כמו למשל נווה אשכול הסמוכה, בבנייני המגורים של רחוב ישראל גלילי שנמצאים בשכונת בן גוריון שהוקמה באמצע שנות התשעים הונחה תשתית תקינה ומתקדמת מתחת לאדמה עם מצבור גז מוגן כפי שקיים היום בכל בנייני המגורים החדשים, אלא שלטענת הדיירים, לפני כשנה הם התלוננו בלי סוף על ריח נורא של גז, נציגים של חבר אמישראגז הגיעו למקום והחליטו לנתק את צובר הגז ולהציב במקומם את הבלונים מבלי לתת לדיירים הסבר מפורט ולקבל את הסכמתם. "גם אז רק אחרי אינספור בקשות הגיעו לבדוק. חשבנו שיכנסו לעובי הקורה ויתקנו את התקלה אבל פשוט בלי לשאול אותנו החליטו שהפיתרון היותר נוח זה להציב בלוני גז גדולים ומסוכנים" מספרת וירוניק דיירת אחד הבניינים, "יום אחד אנחנו מגלים שהציבו בלוני גז גדולים עם צנרת שמחוברת מחוץ לבניין ועוברת בצורה גלויה ומכוערת, בלי פלסטיק שמגן על הצנרת, בלי כלום. פשוט באו חיפפו עבודה והלכו. אני מצטערת ככה זה לא צריך להיראות. לא גגון מעל הבלונים, לא שער עם מנעול, כלום".
"כאשר היו כאן המתקינים אמרו לי שזה פיתרון זמני לשלושה חודשים עד שיתקנו את הצובר" אומרת בכעס אלבינה, "פתאום שלושה חודשים הפכו לחצי שנה וחצי שנה לשנה ואנחנו כבר שנה וחצי מחכים שיבואו לתקן את התקלה בצוברי הגז".
לדבריה של וירוניק מאז שביצעו את התקנת הבלונים היא נמצאת בקשר עם מוקד השירות של החברה, למרות הבטחות חוזרות ונשנות שיחזרו אליה עם תשובה מתי יגיעו לתקן את התקלה היא מצאה עצמה רודפת אחרי מדי יום במשך שנה שלמה. "בכל פעם שאני מתקשרת אומרים לי יחזרו אליי, פעם אחת לא ויתרתי ודרשתי תשובות אמרו לי שלא מוצאים טרקטור שיתלווה לעבודת התיקון, כל פעם אומרים לי בעוד שבוע, ועוד שבועיים. הגעתי למצב שאני מתקשרת הם כבר מכירים אותי מצוין, במקום לחפש לשים סוף לסיפור הזה ההתנהלות שלהם עוד יותר גרועה כי עכשיו הם אפילו לא עונים לי. שומעים את הקול שלי ומתנתקים".
לאחר שלא קיבלו תשובות ברורות מחברת הגז, פנו הדיירים לעיריית שדרות. "נציגים של העירייה אמרו לנו שמדובר בשטח פרטית ובכל זאת ניסינו לומר להם שמדובר פה במפגע שהם צריכים להתייחס אליו אולי לפנות לחברה ולדרוש ממנה לטפל אחרת יטילו קנס או משהו כזה. מה שכן פעם אחת הגיעו נציגי העירייה, צילמו תמונות בפלאפון והלכו. מאז לא קרה עם זה שום דבר. אי אפשר להתעלם מזה, שלא יזכרו להתעורר שחלילה יקרה משהו".
ניסינו לברר מדוע הם לא מתאגדים כל הדיירים ופונים להליך משפטי. "קודם כל אין לנו ועד מסודר כי גם יש כאן אוכלוסיה מאוד מבוגרת שלא יודעת ולא יכולה להתמודד עם המצב הזה. אנחנו שלושה –ארבעה דיירים שלא יכולים לנהל את המאבק לבד. כמובן שאם היה ועד היינו יכולים לנקוט בצעדים משפטיים אבל כרגע לאחר שכולם מתעלמים מאיתנו החלטנו להציף את הנושא בתקשורת. שכולם ידעו שאם בלון גז יתפוצץ הכתובת הייתה על הקיר".
את וירוניק, אמא לשישה ילדים, סכנת בלוני הגז לא נותנת לה מנוחה, בעיקר כאשר המציאות הביטחונית מסלימה מה שקרה לא מעט בשנה האחרונה. "השכונה שלנו חטפה בעבר קסאמים, אני אפילו לא רוצה לדמיין מה עלול לקרות אם ייפול כאן קסאם" היא אומרת בדאגה רבה. "בכל פעם שיש סבב הסלמה אני בדילמה נוראית כי אני לא יודעת מה יותר מסוכן. כשיורים קסאמים אנחנו מתים מפחד בגלל בלוני הגז החשופים. השכנים שלי כבר יודעים שאני לא נשארת כאן כי אני בחרדה. תהיה בטוח שאם ייפול כאן טיל הממ"דים לא יעזרו אם בלון אחד יתפוצץ, זה מפחיד ואנחנו לא מוכנים לחיות ככה בפחד בגלל שלא מתקנים את צוברי הגז".
תוהו ובוהו בתשתית הגז בשכונות הישנות
בשכונת בן גוריון בכל בנייני המגורים עוד יש תשתית של צוברי גז אבל סיור ברחבי שכונת נווה אשכול הוותיקה שהוקמה בסוף שנות השבעים המצב בכי רע. בעבר היו מונחים בלוני הגז ברוב בנייני המגורים של השכונה בתוך כלום סגור עם מנעול אלא שבשנים האחרונות הבלאגן חוגג, אין פיקוח, יש התקנות פיראטיות והכי חמור הבלונים חשופים. בשנים האחרונות אירעו ברחבי הארץ לא מעט אסונות באזורי מגורים ישנים בגלל תשתיות גז לקויות. אחד המקרים הקשים אירע לפני מספר שנים בירושלים. "המקרה שקרה בירושלים פשוט מזעזע. מאז המקרה אני לא רגוע שאני רואה איך הכל חשוף כאן" אמר בעבר ל'דין וחשבון' ואדים המתגורר בבניין 298 בנווה אשכול. "אני כבר יותר מעשר שנים נאלץ להתמודד עם הסכנה הזאת. ניסיתי לדבר עם העירייה בעבר אבל לא היה מי שיקשיב לי. פעם הבלונים היו סגורים עם מנעול ולאף אחד היה גישה, היום זה חשוף וזה מסוכן. לא פעם משחקים כאן ילדים ומספיק שאיזה ילד ישחק עם הבלוז יכול לקרות כאן אסון גדול".
מבין כל השכונות שבהם ביקר כתבנו, תשתיות הגז בבנייני המגורים בשכונת נווה אשכול במצב המדאיג ביותר. כמעט בכל אחד מעשרות בנייני המגורים בשכונה, בלוני הגז חשופים ללא הגנה ראויה. בעבר אזור הבלונים היה סטרילי והיה ננעל במנעולים אולם בשנים האחרונות נעקרו השערים כך שאין כל מחסום שמונע גישה אליהם. בעיה חמורה לא פחות, היא שבחלק מבנייני המגורים בנווה אשכול, מיקומו של בלון הגז הוזז לאזורים אחרים שכנראה התאימו לאותו דייר.
בשכונת הוורד הוותיקה בכמה בנייני מגורים דווקא מנסים ליישם את נושא הבטיחות ויש כלובי בלוני נעולים אבל לצידם מונחים עוד כמה בלונים קטנים. אגב, באחד מבנייני המגורים שם פרצה לפני 4 שנים דלקה בגלל תשתית פגומה. המרחק לא היה רב מאסון גדול, ונדמה שעדיין לא נלמדו כל הלקחים. לצד גינות ירוקות בשכונה מונחים חשופים שורה של בלוני גז.
בשכונת ניר-עם למשל מודעים היטב לבעיה, אבל לדברי אחד הדיירים אין ביכולתם לפתור אותה. "אומנם מה שקרה בנתניה, היה בגלל שמישהו חתך צינור, אבל זה לא אומר שזה לא יכול לקרות גם בלי שמישהו יחתוך צינור" אמר אחד הדיירים. "המקרה בנתניה צריך להדליק נורה אדומה לכולנו. אני מאוד מקווה שהרשויות יפעלו למציאת פיתרון כי אם זה קרה בנתניה זה יכול לקרות גם בשדרות ומוטב להתעורר עכשיו מאשר אחרי שיקרה חלילה אסון".
מחברת אמישראגז בכל הנוגע לרחוב ישראל גלילי נמסר: "ברחוב זה וברחובות נוספים נבנו ממדים כתוספת בניה. במהלך הבניה נפגעו קווי גז וכן נוצר מצב בו צנרת הגז הקיימת לא עמדה בתקן לאור שינויי הבניה. לכן נאלצה אמישראגז לעבור מפעילות בצובר לפעילות בעמדות מכלים. השינוי בוצע מתוך רצון לתת מענה בטוח ויעיל לתושבים. נציין כי עמדות מכלים דומות קיימות ביישובים רבים מאוד בכל הארץ ובדרומה.בכל מקרה אנו נשלח מפקח אזורי לבחון שוב את המצב".