"המיזם שלנו הוא הרבה מעבר לסיור, זהו חזון" אומרים המייסדים של דרך תקומה רזיאל זוהר וישי ספז. "מדובר במסלול של 40 קילומטר עם מצפים לאורכו, אם זה גבעת התצפיתניות, מצפה נירים וכרם שלום ויש לנו עוד נקודות שאנחנו רוצים להקים בהמשך. "דרך התקומה" מזמינה אתכם להכיר את המרחב הזה מחדש לא רק כזירה ביטחונית מוכת אסון, אלא כמרחב של היסטוריה ומורשת אדירה, עוצמה אנושית וחיים שרק הולכים וממשיכים. מסלולי הסיור שלנו בעוטף עזה תוכננו בדיוק מתוך הנקודות הללו על מנת להוביל אתכם המבקרים, אל הלב הפועם של מה שהתרחש כאן, תפגשו את מצפי המורשת שהקמנו ונטמעו היטב בנוף, תשמעו סיפורים ממקור ראשון הכוללים קרבות כדוגמת כפר עזה ומסיבת הנובה ותתחברו מחדש למשמעות של המקום הזה ולמה שהתרחש בו".

כידוע, מאז השבעה באוקטובר, הפך המרחב של שדרות וקיבוצי העוטף לאחד המקומות המבוקשים עבור אלפי מבקרים מדי יום שמבקשים להכיר מקרוב את הסיפורים והעדויות של אותו בוקר נורא. באופן טבעי, קמו להם אינספור מיזמי סיורים מאורגנים שחלקם עושים עבודה חשובה מאוד במיוחד עם התיירים הרבים שמגיעים מחו"ל.

לצד זה, יש מי שגם מבקשים לשנות את המציאות או לפחות לגרום למקבלי ההחלטות לא להיכנס לאשליה שהבעיה הביטחונית עם עזה נפתרה, אלא ההיפך היא עדיין חיה ובועטת.

ללמוד את סיפורי הגבורה, להזהיר מהאיום שעוד קיים

בבוקר השבעה באוקטובר, רזיאל זוהר מהישוב תלם ליד חברון, עזב הכל והגיע לעוטף כדי להילחם, בהמשך גם לחם בעזה. עד כמה הפתיע אותו מה שקרה בשבעה באוקטובר, רזיאל מהנהן כמי שלא הופתע. כשהגעתי לבקר חבר שתפס קו של גולני היה לי ברור שעזה בסוף תתנפץ עלינו. להגיד לך שידעתי איך, באיזה צורה, האם דמיינתי 7,000 מחבלים פורצים אלינו ככה יכול להיות שלא אבל זה לא מפתיע לגמרי שזה קרה בטח נוכח ההתנהלות שהייתה כאן לפני השבעה באוקטובר".

בין הפסקות האש של המלחמה, יחד עם חברו ישי ספז, נולד המיזם שלהם. "אנחנו מבינים שהגזרה של עזה היא נגזרת של מדיניות ומדיניות שמשפיעה בשאר הזירות- אם זה איו"ש, לבנון, סוריה" מסביר זוהר את תחושת השייכות שהביאה אותו לפעול. "דבר שני, אני נלחמתי פה בשבעה באוקטובר, חברים שלי נפלו פה, אני מבין שבסופו של דבר אי אפשר להמשיך להשאיר את המציאות הביטחונית ההזויה הזאת לדורות הבאים, זה לא יכול להימשך וכדי שזה לא ימשך אנחנו צריכים להילחם על כל נבחרי הציבור בדגש על מקבלי ההחלטות שיכירו את המציאות הכי טוב כשהם מגיעים לקבל החלטות על העתיד שלנו".

מה הייחודיות של הסיורים שלכם כשאתם מבקשים להשפיע על מקבלי ההחלטות?
"בחצי השנה האחרונה אנחנו לוקחים קבוצות לסיורי עומק כאן בעוטף, בדגש על מרחב הגדר, אם זה להראות את הצד הביטחוני גם של עזה וגם של הקיבוצים, אם זה לשמוע את כל סיפורי הגבורה של הלוחמים שנפלו פה. הסיפורים הפחות מוכרים לציבור הרחב, אלה שהיו בדקות הראשונות על הגדר והיו הראשונים לחוות את התופת.

אנחנו פגשנו לוחמים ששרדו קרבות, משפחות של נופלים גם כדי ללמוד מהם את הסיפור וגם להנציח את זכרם בכל מיני מיזמים שאנחנו מקיימים לאורך כל הגבול. חשוב לנו ללמוד לעומק סיפור של כל גיבור כדי שנוכל להעביר אותו בצורה הכי מדויקת שאפשר. מדי יום אנחנו מביאים לכאן המון קבוצות אם זה מחו"ל, מדרשות, מכינות ואפילו חברי כנסת כדי שיכירו מקרוב את תוואי השטח ואת הסיפורים של השבעה באוקטובר. חשוב לנו להביא את הזווית הביטחונית".

מה חשוב לכם להראות בזווית הביטחונית?
"הרוב המכריע של האוכלוסייה, אפילו שרים בממשלה לא בקיאים מספיק בחומר, זאת אומרת לא מבינים מה המשמעותיות של קו צהוב, לא מבינים מה המשמעויות של הישיבה על הגדר או מחנות המרכז או המון המון מושגים ששומעים עליהם בתקשורת אבל יש לשמוע אותם בתקשורת ויש לראות בעיניים כי אז מבינים שזאת מציאות אחרת לגמרי עם נגזרות אחרות לגמרי".

אתה מזכיר לי את התקופה שהיינו צועקים בשדרות שאף אחד מבין מקבלי ההחלטות לא מבין כמה בית חאנון קרובה לשדרות?
"זה בדיוק הסיפור לכן חשוב לנו שמקבלי ההחלטות יכירו מקרוב את השטח. תראה, אני מחלק את זה ל-2. יש את אלה שהם לא בין מקבלי ההחלטות ולא מכירים מספיק את המציאות בשטח, הם יכולים לומר שהם מכירים 80%, ואת ה-20% הנותרים אנחנו יכולים להשפיע על האג'נדה שלהם. אלה שהם באמת מקבלים את ההחלטה הסופית ואני מדבר על ראש הממשלה וקצת מתחתיו אני לא יודע כמה סיור כזה יחדש להם באמת, זאת אומרת שהם כן מצויים בפרטים. מה שאנחנו מנסים לעשות בעצם זה להביא את אותם אלה שמכירים רק 80% להביא אותם למצב שהם דוחפים כשמשימה ראשונה אצלם, אם הם ילחמו זה יביא את הבשורה לעוטף".

בין המבקרים החשובים שהגיעו לסיור הוא חבר ועדת חוץ וביטחון, ח"כ עמית הלוי שדבריו הן בכנסת והן לאחר הסיור זכו לתהודה גדולה ועוררו סערה גדולה באשר למציאות הביטחונית האמיתית כיום, שנתיים וחצי אחרי מתקפת הטרור. "חמאס מתעצם חזרה לממדים של השישי באוקטובר" אמר הלוי בסרטון שצילם יחד עם דרך תקומה. "אני קורא כל שבוע את הדו"חות המודיעיניים כחבר ועדת חוץ וביטחון, מכיר היטב את השטח, מסייר על הגדר, נפגש עם קצינים בכירים ואני אומר את זה בזהירות רבה וגם באחריות רבה. נתוני היסוד לא השתנו מהותית, חמאס מתעצם חזרה למימדים של השישי באוקטובר מבחינת כמות לוחמים, כמו חומרי נפץ, שיקום המנהרות. אנחנו ברוך ה' על הקו הצהוב, אסור לנו בשום אופן לרדת ממנו, להפקיר שוב את נחל עוז, את שדרות, את כיסופים אבל גם במצב הזה צריך לישיר מבט למציאות- אנחנו שלוש דקות בנסיעה של אופנוע מבורייג' לבארי, אנחנו זוכרים את האופנועים, מכירים את הטויוטות הללו, אנחנו דקה וחצי ברגל משגעייה של עזה לנחל עוז. לא נספיק לנעול נעל אחת והם עלולים להיות כאן".

חשבתי שאחרי השבעה באוקטובר קיבלנו סטירת מצלצלת כדי להתעורר?
"לצערי קיבלנו סטירה כואבת בשבעה באוקטובר ולא התעוררנו ממנה. אני אומר את זה כי אנחנו נפגשים עם אנשי צבא, עם חברי כנסת ולומדים מקרוב את כל הסוגיות. אני אתן לך למשל נקודה לגבי ההסכם שהביא להפסקת האש האחרונה ולהחזרת יתר החטופים. אנשים לא יודעים אבל ההסכם הזה חישק אותנו בצורה מאוד משמעותית בכל הנוגע לפעולה מול עזה אחרת אין הסבר אחר למה אנחנו עד היום לא הולכים ומשמידים אותם. הטיוטה שפורסמה בסופו של דבר היא פייק, המון המון דילים נחתמו מחוץ להסכם כדי שהדבר הזה יקרה. לא סתם חמאס ויתר על אחרוני הקלפים שנותרו בידיו כדי שהוא יישאר בחיים. מה קרה שפתאום חמאס שיחרר את החטופים? הרי זה לא קרה סתם. מישהו פשוט עשה דיל ושחרור החטופים שהיה מרגש מאוד טשטש את הסיפור מול הציבור שלא מבין את המשמעות הביטחונית לשנים הבאות. התפקיד שלנו כרגע זה לצעוק את זה כדי שנתעורר סוף ונפתור את בעיית עזה ולא נשאיר אותה ככה ולחכות עד שהיא תתפוצץ לנו שוב בפנים".

בינתיים עזה פה כדי להישאר?
"אתה מוזמן לקרוא תגובות של מבקרים שמגיעים לכאן, כולל קצינים בכירים שהודו בפנינו שהסיור שלנו חידש להם על המציאות הביטחונית. אומר קצין אני יושב בבור של חיל האוויר או חיל הים ורק שאני פה אני מבין את הקרבה לגדר ומה המשמעות של הקו הצהוב. אני רואה את סד"כ המילואים שיש ואת זה שלא הסרנו את איום המנהרות. יש המון דברים שאנחנו אילו לא מבינים שהלכנו בהם אחורה.

"אם לא נגיד את האמת זה שוב חזרה לשבעה באוקטובר"

אחד מסעיפי הסכם הפסקת האש שגם נועדו לתת ביטחון לתושבים בעוטף להתחיל לחזור לבתיהם, זה שליטה של צה"ל בקו הצהוב. מה שהרבה לא מבינים שעדיין לא מדובר במרחק גדול בין הישובים שלנו לעזה. "הקו הצהוב למשל יש מתחתיו המון מנהרות שמגיעות עד כמעט לגדר, ייקח שנים עד שיצליחו באמת לחשוף אותם" מסביר רזיאל. "בינתיים כוח ההגנה של הגזרה פה נמצא בקו הצהוב והמשמעות שמחבלי החמאס יכולים לעבור מתחת ולאגף את לוחמינו מאחור. עכשיו מה שאני אומר לך, אני מספר למבקרים אני מראה להם את זה בשטח. וזה לא דמיונות, למשל כוח שלנו חטף אש ממחבלים שהגיעו מאחוריו וזה ממש קרוב לגדר. מה דובר צה"ל מייד פרסם? "לא הם לא הגיעו ממנהרה, הם הגיעו מאיזה בור שבו הם חיו במשך חודשיים עם תמרים. משם הם יצאו. לקחנו את המנהרה וחשפנו שמדובר בתוואי שהולך עמוק עמוק רחוק עד לסשגעיה. משם דובר צהל כבר לא הוציא הודעה".

בעצם במידה מסוימת אנשים כמוכם באים ואומרים אחרי מה שקרה בשבעה באוקטובר אנחנו פוקחים ולא אומרים אמן לכל מה שמספרים לנו?
"לחלוטין אחרי מה שקרה בשבעה באוקטובר אנחנו מביטים על גבול עזה בעיניים פקוחות. אנחנו כל הזמן מאירים את הסיפורים ומביאים לכאן את האנשים שיבינו את כל המשמעותיות ויפעלו כמה שהם יכולים. יש פה כמה מנכ"לי החברות הכי טובות במשק שמגיעים ושומעים ויש חברי כנסת. אנחנו מנסים להשפיע כדי שזה לא ירד מסדר היום.

אנחנו פועלים בכמה מישורים אבל בסוף אנחנו הבנו מההתחלה וצדקנו שבלי מסלול שאנשים מגיעים ורואים בעיניים שלהם לא יעזור כלום והיום חברי כנסת מגיעים ומבינים את זה בצורה הכי ברורה שיש".

ממה לדעתך חברי הכנסת שמגיעים התרשמו?
"אני חושב שחברי הכנסת שמגיעים לכאן התרשמו מהמציאות שהיא באמת ולא מה שהם שומעים מרחוק תחת אור הפלורסנט. כשהם ראו בעיניים שלהם את הקרבה, את המשמעותיות, את הנגזרות של כל ההחלטות שהן קיבלו או שאחרים מעליהם קיבלו נפל להם האסימון".

בינתיים אנחנו רואים צמיחה דמוגרפית מטורפת על אף מה שהאזור שלנו חווה.
"הצמיחה הדמוגרפית זו אחת הסיבות שאנחנו בחרנו בשם דרך התקומה. לומר שהתקומה בסופו של דבר מגיעה מהאזרחים עצמם. השביעי באוקטובר זה להסתכל מלמעלה, לחפש את הקבינט, את מנהלת תקומה שתבוא ותציל אותנו. ההתפכחות בסופו של דבר זה להבין שאנחנו בידיים שלנו, בגזרה שלנו יכולים לעשות המון. תיקח את קיבוץ מגן או מפלסים שנאבקו להשאיר את הנשקים והצילו את החיים שלהם, אחרים שהקשיבו לבני גנץ ומסרו את אותם נשקים כי חששו שהאיום היותר גדול זה אם יגנבו את הנשקים מאשר מאויב שיפרוץ את הגדר, בסופו של דבר נטבחו בהמונים".

בכל זאת, לתחושתי משהו מהותי השתנה והוא שאנחנו הפסקנו להכיל טרור. אולי אני תמים וטועה?
"היום אנחנו אולי לא מכילים את הטרור מעזה אבל אנחנו בהחלט מאכילים את זה וזה יותר גרוע. אנחנו נותנים להם אוכל, נותנים להם חשמל, נותנים להם מים, יותר מזה אנחנו נותנים להם אמל"ח בכך שאנחנו יודעים שאין בידוק על המשאיות ובעצם עוצמים עיניים להברחות".

את האמת, אחרי השיחה איתך, אני מרגיש שבאמת לא למדנו כלום.
"זאת בדיוק הנקודה. אם לא נגיד את האמת זה שוב חזרה לשבעה באוקטובר. לפני כן, רימינו את עצמנו וחשבנו שאם בנינו מכשול ואפשרנו לפועלים להיכנס מעזה לישראל כדי להתפרנס אז יש לנו תעודת ביטוח. אנחנו פשוט שיקרנו לעצמנו ולכן היום אנחנו צריכים להתפקח כדי שזה לא יתפוצץ לנו שוב בפנים".

רוצים להצטרף לסיור של דרך התקומה? לחצו על הלינק

יגאל דמרי, מבכירי הענף, התייחס למגמות האזוריות ואמר כי "לעיריית שדרות יש ראש עיר מעולה. אני מכיר את הנגב שנים רבות. ישנם אתגרים אזוריים, אך שדרות מצליחה לייצר תנאים שמאפשרים צמיחה. אני מזמין זוגות צעירים להגיע לשדרות ומאחל לעיר להמשיך להתפתח".

ראש העיר, אלון דוידי, הציג בפני המשתתפים תמונת מצב רחבה של תנופת הפיתוח בעיר, תוך הדגשת יתרונותיה הייחודיים: "אני לא מכיר הרבה ערים שצומחות כמו שדרות. המחירים בעיר במגמת עלייה, אך אינני צריך לשווק את שדרות – אני מציג אותה כהזדמנות. הטבות המס הן תמריץ משמעותי, ואנו בונים מבני ציבור בהיקפים של עיר בת 150 אלף תושבים. אין עוד מודל כזה בישראל".

לדבריו, לצד הפיתוח הפיזי, העיר נהנית גם ממדיניות ממשלתית תומכת המוזילה את יוקר המחיה: "סבסוד מעונות יום, מערכת חינוך באיכות גבוהה ותמיכה רחבה בתושבים – כל אלה מייצרים איכות חיים אמיתית. שדרות היא עיר עם חוסן מוכח, לא סיסמה. היא התמודדה עם אתגרים מורכבים וידעה להתגבר עליהם".

דוידי הציג גם את אחד ממוקדי הפיתוח המרכזיים לעתיד הקרוב – אזור תחנת הרכבת, אשר צפוי להפוך למתחם משולב של תעסוקה ומגורים, כחלק מתפיסה אזורית רחבה. עוד ציין את תפקידה של המכללה האקדמית ספיר כמנוע משמעותי לפיתוח ההון האנושי בעיר.

נציג קבוצת עזריאלי, חיים פייגלין, חיזק את הגישה שהוצגה במפגש והדגיש כי תנאי היסוד להצלחת העיר טמונים בהגדלת היצע המגורים: "הגישה של העירייה נכונה. בסופו של דבר, התעסוקה מגיעה בעקבות המגורים. כאשר קיימת איכות חיים ועלויות מחיה סבירות – נוצרת קרקע לצמיחה אמיתית. אנו רואים בשדרות פוטנציאל משמעותי".

ההרצאה הראשונה בנושא "נומרולוגיה וכספים", פתחה צוהר לעולם המרתק של המספרים והשפעתם על ההתנהלות הכלכלית. המשתתפות נחשפו להבנה כיצד תכונות אישיות ודפוסי חשיבה עשויים להשפיע על קבלת החלטות פיננסיות. במסגרת המפגש קיבלה כל משתתפת התייחסות אישית, מה שחיזק את תחושת החיבור והמשמעות ואפשר התבוננות מחודשת על ההתנהלות הכלכלית האישית.

בהמשך החודש התקיימה הרצאה בנושא "סטיילינג כלכלי", ששילבה בין עולם הצרכנות החכמה לבין ביטוי אישי דרך לבוש. במסגרת המפגש נוצר שיח פתוח על הרגלי קנייה, השפעות חברתיות וניהול תקציב נכון – תוך דגש על בחירות מודעות וחיסכון. המשתתפות אף הביאו בגדים ואביזרים מהבית, וביחד בחנו כיצד ניתן ליצור מראה עשיר ומכובד גם במסגרת תקציב מוגבל.

ההרצאות לא רק העשירו את המשתתפות בידע, אלא גם תרמו לחיזוק תחושת המסוגלות והשליטה הכלכלית. המשתתפות יצאו עם כלים פרקטיים ליישום יומיומי, לצד מוטיבציה לשינוי ולצמיחה אישית.

מי שמובילה את הפעילות במקצועיות ומקדמת את המשתתפות לעבר ניהול כלכלי נכון ובריא יותר, היא אלבירה מיכאלוב, המלווה הכלכלית ב"מרכז עוצמה".

"מרכז עוצמה", הפועל תחת האגף לשירותים חברתיים, ממשיך לפעול לקידום רווחה כלכלית וחברתית, מתוך אמונה כי ידע, מודעות וליווי נכון יכולים להוביל לשינוי אמיתי ומשמעותי בחיי המשפחות, השמחות להיות חלק משינויים מבורכים אלו.

ראש העיר, אלון דוידי: "‏העצמה כלכלית של תושבים היא חלק בלתי נפרד מחוסנה של הקהילה כולה. הפעילות במרכז עוצמה מעניקה כלים מעשיים לצד חיזוק הביטחון והמסוגלות האישית, ומאפשרת לתושבים לקחת שליטה על עתידם הכלכלי. נמשיך לפתח מענים חדשניים שיסייעו לכל משפחה לצמוח ולהתקדם."

חברת מועצת העיר ומחזיקת תיק שירותים חברתיים, עו"ד אלונה רבינוביץ': "‏העשייה במרכז עוצמה משקפת את הגישה שלנו – ליווי אישי, מקצועי ורגיש שמסתכל על האדם כמכלול. השילוב בין ידע כלכלי, מודעות אישית וכלים יישומיים מאפשר למשתתפות לעבור תהליך משמעותי של שינוי והרגלים חדשים. אנחנו גאים לראות את ההתקדמות והביטחון שהמשתתפות רוכשות לאורך הדרך."

העבודות כוללות שיפוץ חזיתות המבנים, תיקון ליקויים, צביעה, שדרוג מערכות התאורה, התקנת מעקות בטיחות, החלפת דלתות ותיבות דואר, וכן טיפול מקיף בנראות המרחבים המשותפים. לצד העבודות הפיזיות, מושם דגש על שיתוף פעולה מלא עם הדיירים – נציגי העירייה נפגשים עם ועדי הבתים, מקשיבים לצרכים הייחודיים של כל בניין ומתאימים את תהליך השיפוץ בהתאם.

בצעד ייחודי וערכי, רכשה העירייה 350 מזוזות מהודרות, אשר מותגו תחת מיתוג עירוני, והן ייקבעו בכניסה לכל אחד מהבניינים המחודשים. המהלך נועד להוסיף רובד סמלי לתהליך ההתחדשות העירונית, ולחבר בין השדרוג הפיזי לבין תחושת הבית, הזהות והקהילתיות. השבוע החלו ראש העיר, אלון דוידי, והמשנה לראש העיר ומחזיק תיק שיקום שכונות, אורן נזרי, בקביעת המזוזות, יחד עם עובדי האגף לשירות התושב ונציגי התושבים.

ראש העיר, אלון דוידי, אמר: "‏השיפוץ הוא לא רק בטון וצבע. אנחנו פועלים כדי לייצר תחושת ביטחון אמיתית לתושבים, לחזק את הסביבה שבה הם חיים ולתת לכל בניין זהות מחודשת. המזוזה בכניסה היא סמל לבית, לשייכות ולעיר שממשיכה לצמוח ולהתחדש."

המשנה לראש העיר, אורן נזרי, הוסיף: "‏המהלך הזה משלב בין השקעה בתשתיות לבין חשיבה על הפרטים הקטנים שעושים את ההבדל בחיי היום-יום של התושבים. כשבניין נראה טוב יותר, מואר, מטופח ומזמין זה משפיע ישירות על תחושת הביטחון ועל איכות החיים. הוספת המזוזה מעניקה רובד נוסף של משמעות וחיבור למקום."

גורמים בעירייה מציינים כי מדובר במהלך אסטרטגי רחב, אשר צפוי להימשך ולהתרחב גם לשכונות נוספות, כחלק ממדיניות עירונית לחיזוק המרחב הציבורי והפרטי כאחד. בשדרות מדגישים כי חידוש השכונות הוותיקות אינו מסתכם בשיפוץ מבנים בלבד, אלא נוגע בלב הקהילה – ביצירת סביבה מכבדת, בטוחה ומחברת עבור כלל התושבים.

במהלך הכנס, נערכו מושבים ושיחות אישיות בנושאים מגוונים וביניהם: הבחירה בחיים והמסע מטראומה להחלמה עם רב-סרן י׳, לוחם שנפצע אנושות במלחמת חרבות ברזל, ניהול עיר כשהכול רועד בפאנל ראשי הערים רון חולדאי ואלון דוידי בהנחייתה של קרן מרציאנו, ד״ר אורן טנא, מנהל המערך הפסיכיאטרי באיכילוב ומיוזמי הכנס הנחה פאנל על כוחו של ההומור ככלי ריפוי בשיחה פתוחה בין אדיר מילר לחן אביגדורי, וסיפורים אישיים של מטפלי איכילוב על עבודה תחת מתקפה איראנית במושב "מציאות זה כואב".

מנהל המרכז הרפואי ת״א איכילוב, פרופ׳ אלי שפרכר, אמר בכנס: ״כנס שדרות-ספיר-איכילוב נבנה על המושג הזה ״חיבוריות״ – אנשים שבאים ממקומות שונים, מעולמות תוכן שונים, ממקצועות שונים, וממערכות שונות ומתחברים יחד. במיוחד אני מברך על התפיסה שהולכת ומתחזקת- של הצורך האבסולוטי בחיבור בין גוף ונפש כדי שנוכל להיות מוכנים יותר, מדויקים יותר וטובים יותר עבור כל אלה שזקוקים לנו וצריכים את עזרתנו- כאן בשדרות ושם בתל אביב ובכל פינה במדינה שלנו".

רעיית נשיא המדינה, מיכל הרצוג: ״מאז השבעה באוקטובר חיינו השתנו ללא היכר, סערת הנפש שהכתה בנו ניפצה באחת את קירות הקליניקה ודרשה מאנשי ונשות בריאות הנפש להעמיק בידע על טיפול בטראומה, אך בעת ובעונה אחת להעז ל’זרוק את הספר’ וליצור מחדש מענים טיפוליים לאסון חסר תקדים הניצב בפנינו, שאף ספר לימוד לא היה יכול להכין אותנו אליו. מתוך תהומות האובדן והאימה נוצרו שותפויות מבורכות ופורצות דרך המלוות את המטופלים והמטופלות במסע השיקום האמיץ. החיבורים המקצועיים שאתם מגלמים הם המפתח להחלמה ומקור להשראה עבור החברה הישראלית כולה, שזקוקה לבשורת הלכידות שאתם נושאים. אני מייחלת לכך שהמפגש הזה יעמיק את החיבורים ביניכם ויקרב עבור הנפש של כולנו החלמה וצמיחה״.

ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי: "אתן דוגמה להחלטה אחת שעשתה הרבה סדר בעירייה: מיד ברגע הראשון, אחרי סיור לילה במלונות המפונים, כשנפגשתי עם האנשים שעברו את האימה, הודעתי לכל עובדי העירייה שכל מי שפונה לתל אביב-יפו, מבחינתי, הוא תושב העיר. זה אולי נשמע מובן מאליו, אבל זה שינה הכול. ברגע שאמרתי את זה, כל עובדת סוציאלית וכל אחד מהעובדים הבינו מיד מה המשמעות: יש כאן אדם שגר עכשיו במלון, והוא תושב העיר לכל דבר. צריך לדאוג לו לחניה, לסדר לו שירותים ולתת לו מענה, גם לדברים שבדרך כלל אנחנו לא עוסקים בהם ביום-יום. זה בדיוק המשמעות של חיבור בין מערכות ושל אחריות עירונית: לדעת להתאים את עצמך למציאות, ולפעול מהר כדי לתת לאנשים תחושת ביטחון ושייכות. אני חושב שקרה כאן משהו, ונוצר כאן דבר חשוב מאוד לחברה הישראלית. לכל תושב שדרות שהיה מפונה יש היום דעה אחרת על העיר תל אביב-יפו ותושביה, ולהפך, על תושבי שדרות. הייתה כאן הפלת מחיצות חברתיות, וזה דבר משמעותי וחשוב מאוד לחברה הישראלית".

ראש עיריית שדרות, אלון דוידי: "החיבור בין האקדמיה, העירייה, המרכז הרפואי איכילוב ותל אביב הוא ביטוי עמוק לשותפות סביב עתידם ושיקומם של שדרות והאזור כולו. עצם נוכחותכם כאן, לצד העשייה המשמעותית שאתם מובילים, היא הניצחון עצמו. נמשיך להתמודד עם אתגרים גם בעתיד, אך החיבור שאני רואה כאן מגלם את האמירה החשובה ביותר. אתם פועלים בלב נקודת השבר הגדולה של המרחב האישי והקהילתי, ועל כך מגיעה לכם תודה גדולה, על הזמן, המסירות והאכפתיות. לא כל דבר נמצא בידיים שלנו, ולא לכל מצב יש לנו תשובה, אך יש דבר אחד שאיש לא יכול לקחת מאיתנו, הלב שלנו, הרצון לפעול והתשוקה לסייע איש לרעהו. בכל בוקר מחדש, במפגש עם תושבי העיר, אני מתמלא בתחושת חום ואמונה. מכאן נובעת גם הציפייה מהמנהיגות, לגלות את אותה אכפתיות, את אותה מחויבות. זהו מודל שראוי לשכפל ולהטמיע בכל מקום".

ראש בית הספר לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית ספיר, סא״ל (במיל׳) פרופ׳ לאה שלף: ״הכנס, שעליו עבדנו חודשים רבים ונדחה בשל המלחמה עם איראן, היה מרגש מהרגע הראשון ועד לרגעי הסיום. מעבר להתרגשות, הוא המחיש את החשיבות העמוקה שטמונה בפיתוח שיטות טיפול ומרחבי התערבות להתמודדות עם כאב במציאות משותפת. כששואלים אותי איך קהילה צומחת מתוך משבר, התשובה ברורה: דרך חיבורים אנושיים ומחויבות אמיתית להקשיב, להבין ולפעול יחד. אני מבקשת להודות לשותפים שלנו שלקחו חלק ביצירת המרחב הזה. הכנס הזה הוא עדות חיה לכוחה של קהילה ולערבות ההדדית שמניעה אותה קדימה".

כל דייר ודיירת תרמו לעיצוב הבניין ולתחושת החג. לא מדובר רק על תחרות אלא על דרך שנועדה לחבר בין אנשים, לייצר תחושת שייכות ולעשות טוב בקרב תושבי השכונות בעיר. מעבר לדגלול הבניינים, הוצבו בשיתוף התושבים פינות זיכרון בכניסה לבניינים.

לאחר שמאות בניינים קישטו את הכניסות לבתים, התקיימה ועדה עירונית שביקרה באותם המקומות, התרשמה מהיצירתיות והשיתוף ולבסוף הכריזה על הבניינים הזוכים במקומות הראשונים. יש לציין כי חלוקת הפרסים תיערך בטקס ובתיאום מול ועד הבניין והפעילים.

דיירי הבניין ברחוב נתן אלתרמן 6 בשכונת המוזיקה הצליחו השנה לזנק מהמקום השני של השנה שעברה לעבר המקום הראשון וקיבלו 2,000 ₪ לטובת הבניין. אל המקום השני הגיעו דיירי הבניין ברחוב הרב שלום משאש 40 בשכונת הכרמים שזכו ב-1,500 ₪ לטובת הבניין. את המקום השלישי לקחו דיירי הרב אבא אבוחצירא 32 בשכונת שדרות בפארק והם קיבלו 1,000 ₪ לטובת הבניין. השכנים שלהם מבניין מספר 33 הגיעו למקום החמישי ויקבלו 500 ₪. למקום הרביעי הגיעו דיירי בניין נחל צאלים 1 בשכונת נאות השקמה והם זכו בפרס של 750 ₪.

זאת ועוד, כלל ועדי הבתים בעיר שדרות יכולים להצטרף אל אגודת תרבות הדיור-סניף שדרות ולהיות חלק מתחרויות עתידיות ואף לשפר את איכות החיים בבניינים המשותפים.

ראש העיר, אלון דוידי: "קיום התחרות השנתית של הבניין המדוגל היא דרך נהדרת כדי לחגוג עצמאות. משפחות שלמות, הורים וילדים, שכנים ושכנות מתגייסים יחדיו כדי ליזום ולקשט את הבניין. תודה לאגודה לתרבות הדיור בשדרות, ליוסי אוחיון, לרכזת פרויקט 'מרגישים בבית', שרה פחימה וכלל הרכזים והמתנדבים הנפלאים. שדרות היא קהילה אחת גדולה וזה הכוח שלנו ביחד".

המסע נפתח בביקור בחווה של משפחת הר-שמש, שם שמעו התלמידים על אתגרי ההתיישבות ועבודת האדמה בימינו. משם המשיכו למפגש חוויתי במרכז 'המקום' בתל אביב, בו קיימו שיח פתוח עם נציגי המגזר החרדי, החילוני והדתי-לאומי על המשותף והמפריד בזהות הישראלית.
הפן הפיזי והערכי נפגשו בסדנת 'קרב מגע' שהתמקדה באחריות להגנה עצמית, ולאחריה התפנו התלמידים לשיח לילי עמוק על הערכים המובילים אותם לקראת בגרותם.

את בוקר היום השני הקדישו הבנים לזיכרון וגבורה בהר הרצל. הם שמעו על דמויות מופת כמו יצהר הופמן הי"ד, משה יצחק הכהן כ"ץ הי"ד וסיפור שיירת הל"ה, תוך דגש על ערך הרעות וההקרבה למען עם ישראל. בהמשך היום, ביקרו במרכז "שלווה" למפגש מרגש עם בעלי מוגבלויות שעסק בסובלנות והכלה, וחתמו את הסיור בירושלים במשחק משימות חברתי בשוק מחנה יהודה. המסע הגיע לשיאו בטקס סיום חגיגי בגבעת קובי בשדרות, במעמד סגן ראש העיר אלעד קלימי, מנהל הקריה מוטי קרמר וראש מסלול תיכון הבנים לורין אלנקווה.

ליאב שלמה, בנו של אדיר שלמה הי"ד שעל שמו קרויה המכינה, שיתף: "הבחירה של התיכון לקרוא למכינה על שם אבא מראה על אכפתיות ותמיכה עצומה. אלו היו יומיים משמעותיים עבורי שחשפו אותנו לחברה הישראלית ולארץ ישראל".

מוטי קרמר, מנהל קרית חמ"ד אמית שדרות: "אנו גאים בבנים שלנו שעלו קומה נוספת בבניין האישיות שלהם. תודה גדולה ללורין ראש מסלול תיכון הבנים, למחנכת הכיתה עדנה ולכל הצוות המוביל על ההשקעה הגדולה בחינוך הבנים שלנו – דור העתיד של שדרות".

הקסם הגדול ביותר בפוקר טמון בשילוב שבין הסטטיסטיקה היבשה לבין החלום הבלתי נמנע על היד המושלמת. שחקנים מתחילים ומנוסים כאחד מוצאים את עצמם תוהים לא פעם מה הסיכוי לקבל רויאל פלאש – אותה יד מיתולוגית המורכבת מעשר, נסיך, מלכה, מלך ואס, כולם מאותו הסוג. מבחינה מתמטית, הסיכוי לכך בגרסת ה"טקסס הולדם" הוא קלוש ביותר, ועומד על $1$ ל-$649,740$ חלוקות. המספר הקיצוני הזה הוא שממחיש את המהות של עולם ההימורים: אנחנו רודפים אחרי הבלתי סביר, אבל בונים את האסטרטגיה שלנו על מה שסביר שיקרה. הבנת הפער הזה היא שמבדילה בין מהמר חסר עקבות לבין שחקן פוקר מקצועי שיודע להפוך את ההסתברות לכלי עבודה.

הפסיכולוגיה של המהמר: מדוע אנחנו נמשכים לסיכון?

השאלה הראשונה שעולה כשמדברים על הימורים היא "למה?". מה גורם לאדם רציונלי להניח את כספו על השולחן בידיעה שהסיכויים הסטטיסטיים לרוב אינם לטובתו? התשובה טמונה במבנה המוח שלנו.

• אפקט הדופמין: המוח משחרר דופמין לא רק כשאנחנו מנצחים, אלא גם כשאנחנו "קרובים לנצח". תחושת ה"כמעט" מעוררת את מערכת התגמול ומעודדת אותנו לנסות שוב.
• אשליית השליטה: במיוחד בפוקר, שחקנים מרגישים שהם יכולים "לנצח את המערכת" באמצעות כישורים. התחושה שאתה חכם יותר מהיריב מספקת הנאה אינטלקטואלית שאין לה תחליף.
• הבריחה מהשגרה: שולחן הפוקר הוא בועה. למספר שעות, הבעיות בעבודה או בחיים האישיים נעלמות, וכל מה שחשוב הוא הקלף הבא שייפתח ב"ריבר".

עמודי התווך של הפוקר המודרני

כדי להפוך לשחקן שמנצח לאורך זמן, לא מספיק להכיר את דירוג הידיים. עליך לשלוט בשלושה תחומים מרכזיים:

1. תורת המשחקים והסתברות (GTO)

שחקני הפוקר המובילים בעולם כיום משתמשים באסטרטגיית $GTO$ (Game Theory Optimal). זוהי גישה מתמטית שמטרתה לשחק בצורה כזו שהיריב לא יוכל לנצל אתכם, גם אם הוא יודע בדיוק איך אתם משחקים. זה כולל הבנה עמוקה של טווחי ידיים (Ranges) וחישובי $EV$ (Expected Value).

2. ניהול בנקרוול (Bankroll Management)

זהו החלק ה"משעמם" אך הקריטי ביותר. מהמר שלא יודע לנהל את הכסף שלו יפשוט רגל, גם אם הוא השחקן המוכשר בתבל. הכלל אומר שלעולם אין לסכן בטורניר בודד או בשולחן בודד סכום שיפגע ביכולת שלכם להמשיך לשחק מחר.

3. חוסן מנטלי ו"טילט"

"טילט" (Tilt) הוא מצב רגשי של כעס או תסכול שמוביל להחלטות גרועות. שחקן מקצועי יודע לזהות מתי הוא מאבד את קור הרוח ולקום מהשולחן. בעולם ההימורים, הרגש הוא האויב הגדול ביותר של הכיס.

המהפכה הדיגיטלית: הימורים אונליין מול קזינו פיזי

האינטרנט שינה את חוקי המשחק. אם פעם היית צריך לנסוע עד לאס וגאס או ללונדון כדי לשחק ברמה גבוהה, היום הכל זמין בכף היד.

יתרונות הפוקר וההימורים אונליין:

• מהירות: באינטרנט ניתן לשחק פי 3 יותר ידיים בשעה בהשוואה לקזינו חי.
• ריבוי שולחנות: שחקנים מקצועיים משחקים ב-4, 8 ואפילו 12 שולחנות במקביל כדי להגדיל את הרווח השעתי שלהם.
• אנונימיות: קל יותר להסוות אסטרטגיה כשאיש לא רואה את הפנים שלך.

החסרונות:

• חוסר ב"Tells" פיזיים: קשה יותר לקרוא את היריב בלי לראות את תנועות הגוף שלו.
• פיתוי יתר: הנגישות הגבוהה עלולה להוביל להימורים לא מבוקרים עבור מי שאינו מחזיק במשמעת עצמית.

הבלוף: אמנות ההונאה הלגיטימית

הבלוף הוא מה שהופך את הפוקר ליצירת אמנות. בלי בלוף, הפוקר היה הופך למשחק מתמטי יבש שבו היד החזקה תמיד מנצחת. הבלוף מאפשר לשחקן עם קלפים חלשים "לקנות" את הקופה.

אך בלוף מוצלח הוא לא סתם הימור פרוע. הוא חייב לספר סיפור הגיוני. אם השחקן ייצג יד חזקה לאורך כל הדרך, ההימור האחרון שלו ייראה אמין. אם הוא פתאום "נזכר" להמר בגדול אחרי שהיה פסיבי, הוא כנראה ייתפס. היכולת להפעיל לחץ פסיכולוגי היא מה שמפריד בין הכלים לבין המקצוענים.

הימורי ספורט ומשחקי קזינו אחרים: איפה הגבול?

בעוד פוקר נחשב למשחק של מיומנות, עולם ההימורים רחב בהרבה וכולל הימורי ספורט, רולטה, ובלאק ג'ק. בהימורי ספורט, המידע הוא המלך. הכרה של פציעות שחקנים, מזג אוויר וסטטיסטיקות עבר יכולה לצמצם את יתרון הבית. עם זאת, במשחקי קזינו טהורים כמו רולטה, הבית תמיד מחזיק ביתרון סטטיסטי (House Edge).

החוכמה עבור המהמר המודרני היא לדעת להבחין בין סוגי ההימורים. פוקר הוא עבודה, בעוד רולטה היא בידור. כשמערבבים בין השניים ומתייחסים למשחקי מזל טהורים כמקור הכנסה, שם מתחילות הבעיות.

סיכום: הדרך לניצחון עוברת בראש

עולם הפוקר וההימורים ימשיך לרתק מיליונים ברחבי העולם. הוא מציע שילוב מסחרר של אתגר מחשבתי ואפשרות לרווח מהיר. אך מעבר לצבעים הבוהקים של ז'יטונים והקלפים, המנצחים האמיתיים הם אלו ששומרים על רגליים על הקרקע.

אם אתם נכנסים לעולם הזה, עשו זאת בעיניים פקוחות. למדו את המתמטיקה, שלטו ברגשות שלכם, ולעולם אל תשכחו שגם אם לא תקבלו רויאל פלאש בחיים האלו, החלטה אחת חכמה בשולחן יכולה להיות שווה הרבה יותר ממזל מקרי. בסופו של יום, הפוקר הוא מראה של החיים: לא תמיד מקבלים את הקלפים שרוצים, אבל הדרך שבה משחקים אותם היא זו שקובעת את התוצאה הסופית.

הוצאה לאור מוצלחת היא מזמן לא רק הדפסה. בעידן הדיגיטלי, היא דורשת תכנון אסטרטגי, השקעה ממוקדת והבנה מעמיקה של השוק הגלובלי. קנייה חכמה של שירותי הוצאה לאור היא אומנות המשלבת בין זיהוי השלבים הקריטיים שאין להתפשר עליהם לבין ניהול תקציב מדויק. במדריך זה נחשוף את הטיפים שיעזרו לכם להשיג את התוצאה הטובה ביותר לפרויקט שלכם, ולהפוך את החלום להשקעה חכמה.

תכנון מוקדם: המפתח לחיסכון בכסף ובהשקעה

קנייה חכמה מתחילה הרבה לפני שפונים לספק שירותים. היא מתחילה בהגדרת המטרות שלכם. האם אתם מוציאים את הספר כמזכרת למשפחה, או שאתם שואפים להפוך אותו לרב-מכר עולמי באמזון? המטרה תכתיב את התקציב ואת רמת ההשקעה הנדרשת בכל שלב. תכנון לא מדויק יוביל להוצאות מיותרות על שירותים שאינכם זקוקים להם בשלב זה.

מעבר לכך, התכנון יעזור לכם להבין את רמת הדיוק הנדרשת. ספר המיועד לשוק הגלובלי דורש רמת גימור גבוהה בהרבה מאשר ספר המיועד להפצה מצומצמת. התחילו ברשימת חומרים מדויקת (עריכה, תרגום, כריכה, שיווק) כדי לנהל את התקציב בחוכמה.

שלבי ההפקה הקריטיים: איפה אסור לחסוך?

ישנם שלבים בהוצאה לאור שהם הבסיס לאיכות הספר, והתפשרות עליהם תהפוך את כל הפרויקט לחובבני. קנייה חכמה משמעותה לדעת איפה להשקיע:

• עריכה ספרותית ולשונית: ספר לא ערוך ירחיק קוראים ויגרור ביקורות שליליות. זוהי השקעה חובה.
• עיצוב כריכה ועימוד מקצועי: הכריכה היא הכלי השיווקי הראשון שלכם. היא חייבת לבלוט במדף הדיגיטלי של אמזון.

אומנות התרגום והלוקליזציה: שער הכניסה לעולם

הטיפ הגדול ביותר להוצאה כלכלית שמניבה תוצאות הוא ההבנה שהשוק הישראלי הוא קטן. הפוטנציאל האמיתי נמצא בחו"ל, בעיקר באמזון. קנייה חכמה של שירותי תרגום היא המפתח. כותבים רבים טועים לחשוב שתרגום פשוט מספיק. המציאות היא שחשיפה עולמית דורשת לוקליזציה (התאמה תרבותית) וייעוץ ספרותי, המבוצעים על ידי מתרגמים שהם גם עורכים ספרותיים.

אם ברצונכם להפוך את הספר להשקעה כלכלית המניבה פירות, חובה לעבוד עם גוף מקצועי שמציע פתרון מלא. הבחירה בגוף המעניק הוצאה לאור באנגלית עם מתרגמים מומחים, המלווים את היצירה משלב כתב היד ועד להשקה וקידום מקצועי באמזון, היא ההחלטה היזמית החכמה ביותר שתעשו. ליווי אישי של אנשי מקצוע שמבינים לעומק את המעבר מהעברית לאנגלית (ואף לספרדית, השפה השנייה בגודלה באמזון), הוא המפתח להחזר ההשקעה (ROI) הגבוה ביותר לפרויקט שלכם.

יזמות בהוצאה לאור: הגדירו ROI (החזר השקעה)

קנייה חכמה של שירותי הוצאה לאור דורשת מכם לאמץ חשיבה של יזמים. התייחסו לעלות ההוצאה לאור כהשקעה עסקית לכל דבר. עשו את החישוב: כמה ספרים עליכם למכור כדי לכסות את ההוצאות? אילו ערוצי הכנסה נוספים הספר יכול לייצר (הרצאות, סדנאות)?

עבודה עם גוף מקצועי שמספק מעטפת שיווקית מלאה וליווי באמזון, מעלה משמעותית את הסיכויים שלכם להשיג ROI חיובי, שכן היא פותחת בפניכם שוק של מאות מיליוני קוראים פוטנציאליים ברחבי העולם.

מחקר מוקדם שווה חיסכון גדול

הוצאת ספר לאור היא מסע מרגש. עם תכנון נכון, הבנה של שלבי ההפקה, ואימוץ חשיבה יזמית, אתם יכולים להפוך את החלום להשקעה חכמה ומניבה. אל תתפתו לפתרונות מהירים או חלקיים. השקיעו את הזמן במחקר, בצעו השוואת מחירים קפדנית, ובחרו את השותף המקצועי שמעניק לכם את המעטפת המלאה שתבטיח שהספר שלכם לא רק ייצא לאור, אלא יזכה לחשיפה העולמית לה הוא ראוי. הגשמת החלום שלכם נמצאת במרחק החלטה אסטרטגית אחת חכמה.

במסגרת התוכנית, 24 סטודנטים ממכללת ספיר החלו להשתתף בארבע קבוצות טיפול, לאחר שנבחרו מתוך עשרות צעירים שהביעו רצון לקחת חלק במיזם. 10 מהמשתתפים הם תושבי שדרות – נתון שמוסיף לפרויקט גם ממד מקומי משמעותי.

לפני כשבועיים שונעו משקפי ה-VR ישירות לבתי המשתתפים, ובכך יצאה לדרך תוכנית שמבקשת לפרוץ את גבולות הקליניקה המסורתית ולהציע טיפול נגיש ומתקדם יותר לצעירים המתמודדים עם חרדה ופוסט-טראומה.

בחברת Neao הדגישו כי מדובר ביותר מתוכנית טיפולית רגילה. "צעירי שדרות והעוטף ספגו את המכה הקשה מכולן. כעת, עשרה מהם לא רק מקבלים טיפול, אלא גם משמשים כחלוצים במחקר שעשוי להוכיח כיצד מציאות מדומה יכולה לסייע בהפחתת פוסט-טראומה. שדרות הופכת ממוקד של כאב למוקד של חדשנות בבריאות הנפש", נמסר מהחברה.

ראש עיריית שדרות, אלון דוידי, אמר: "שדרות היא כבר מזמן לא רק סמל של התמודדות, אלא גם מודל עולמי לחוסן ולחדשנות. החיבור בין טכנולוגיה מתקדמת לבין הצרכים האמיתיים של התושבים שלנו הוא בדיוק הדרך שבה אנחנו בונים עתיד טוב יותר. לראות את צעירי שדרות מובילים מהלך פורץ דרך כזה, שמציב את העיר בחזית הטיפול בבריאות הנפש, זה רגע של גאווה גדולה עבור כולנו."

הטיפול עצמו מתקיים במרחב וירטואלי תלת-ממדי: המשתתפים מתחברים מבתיהם באמצעות משקפי מציאות מדומה, מופיעים כאווטארים אנונימיים, ונפגשים עם מטפלים קליניים בכירים שעברו הכשרה ייעודית. במיזם מסבירים כי השיטה מאפשרת לייצר סביבה בטוחה, רגועה ונגישה יותר עבור מי שמתמודדים עם חרדה.

למרות חלון זמן קצר של ארבעה שבועות בלבד לגיוס המשתתפים, במיזם מדווחים על היענות גבוהה מהצפוי. הנתונים שייאספו לפני ואחרי התהליך הטיפולי צפויים לסייע בגיבוש מודל חדשני שיוכל לשמש צעירים רבים נוספים בארץ ובעולם.

ערן סגל, מייסד ומנכ"ל שותף האב חדשנות, חוסן ובריאות בשדרות, סיכם: "החזון שלנו בהאב הוא לקחת את האתגרים הקשים ביותר של המציאות כאן ולהפוך אותם למנוע של חדשנות. הפרויקט הזה הוא דוגמה חיה לכך – שילוב של מציאות מדומה, מחקר קליני מתקדם וקהילה אמיצה שמוכנה להוביל שינוי."