אבל מ.כ שדרות שחולמת על עלייה לליגה א' בתום העונה, באה חדורת מוטיבציה להביא כבוד לעיר שלמה כאשר 2,000 תושבים רכשו כרטיסים מבעוד מועד והתייצבו לצבוע את היציע האדום בירוק- צריך להבין מדובר בכמות אדירה של אוהדים שקבוצות בליגת העל לא מצליחות להביא. והשדרותים שכבר הוכיחו בעבר את אהבתם לקבוצה ולא אכזבו גם הפעם בעידוד, שירה וגם אבוקה מיותרת שהוציאה שם רע לארגון 'שדרותיה' שאינו קשור בשום צורה לפרחח שהחליט לעשות את המעשה המסוכן הזה.

לפני שריקת הפתיחה, התקיים טקס מרגש מאוד לכבוד השוטרים ששילמו בחייהם בקרב ההירואי על תחנת שדרות. יחד עם ילדי משפחות השוטרים, עלה מפקד משטרת שדרות דאז, סגן ניצב דביר ארובס לקבל הוקרה מהבעלים של הפועל ב"ש אלונה ברקת שבאותה הזדמנות לא שכחה להוקיר את שחקני העבר שגדלו במועדון ומשחקים כיום בשדרות והעניקה להם תשורה.

והיה גם משחק שנפתח לא טוב עבור שדרות לאחר שכבר בדקה החמישית, התקפה של ב"ש מסתיימת בתוך הרחבה בגלישה של קשר שדרות ישראל דמקה והכדור לטענת השופט נעצר בידו והוא מורה על הנקודה הלבנה. חמודי כנען מדייק וקובע 1:0.

בהמשך שדרות לא הייתה רחוקה להשיג את השוויון במספר מצבים קורצים, אחד מהם של דניאל אבגי ומהלך נוסף של גל אביב שהשאיר כדור מדויק לירין הילל שנכנס לרחבה והשתהה עם הבעיטה ובלם ב"ש הצליח להרחיק.

יש לציין כי החל מהדקה ה-15 ב"ש נותרה בעשרה שחקנים לאחר שיגיל אוחנה השתלט על הכדור עם הראש והופל על-ידי דוידזדה שהיה שחקן אחרון- השופט שלף לעברו את האדום.

במחצית השנייה שדרות שהייתה ביתרון מספרי ניסתה להעיז יותר אך פערי הרמות עדיין הורגשו. בדקה ה-62 כדור חופשי של ב"ש מימין מסתיים בגול של הבלם ויטור, 2:0 לב"ש.

דווקא אז, חילופים שביצע המאמן כחילה, במיוחד זה של רואי אביטן הביאו לשינוי ובדקה ה-72 נכבש השער המצמק שהקפיץ את אוהדי שדרות ביציע. אביטן מימין הכניס כדור עומק לרחבהף גל אביב ניער את בלם ב"ש ומול השוער בעט פנימה, 2:1. מאותה דקה שדרות הכתיבה יותר את הקצב ולרגעים היינו כחולמים- ב"ש הגדולה מתגוננת מול שדרות הקטנה מליגה ב'.

שער השוויון המיוחל לא הושג, שדרות מודחת מהמשך הגביע ואם להיות הגונים כך או כך לנשיא הם לא היו מגיעים. לצד כל זה, מדובר בהפסד שכולו ניצחון. מדינה שלמה נחשפה שוב לקבוצת הכדורגל העירונית, המועדון הוכיח שוב שהוא ראוי לרמות הגבוהות ואוהדי שדרות הוכיחו שהם קהל שלא קיים בליגות הנמוכות- כעת המשימה היא לגרום להם להמשיך ללוות בהמונים את שדרות במאבק על הכרטיס לליגה א'. זה מתחיל כבר ביום שישי בבית מול בית"ר קרית גת.

כולן מתאמצות להיראות טוב בחוץ, כשכולם רואים. אבל מה עם להיראות טוב בשביל עצמך בבית? ויותר מזה – להרגיש בשיא הנוחות עם בגד שנועד במיוחד בשביל זה? מגיע לך להכיר את הפיג'מות של ג'ק קובה, ולבחור את הפיג'מה המושלמת עבורך.

פיג'מה זה לקיץ או לחורף?

באירופה כולם ישנים עם פיג'מה, ובארה"ב גם כן. מדוע? הם רגילים לזה, מה גם ששם יש חורף של ממש. אז עבורם פיג'מה זה במיוחד לחורף. לנו, בישראל, יש פיג'מות שונות לכל עונה בשנה, וכמובן שהכי מפנקות זה אלו של החורף, כי זו העונה שהכי בא להתכרבל.

• פליז – חומר שכולנו מכירות, עדין, רך, מושלם לכירבולית וגם לפיג'מות. בין אם את נשכבת לישון עכשיו או פשוט רוצה להישען בנוחות על הספה ולצפות באיזו סדרה, פיג'מת פליז היא פתרון מעולה. היא גם יושבת על הגוף בצורה מושלמת ויפה, גם נוחה ונעימה למגע, וגם מגיעה במגוון עיצובים בקטלוג, כך שתוכלי להתפנק בצורה המושלמת עם הפיג'מה החדשה שלך.
• קטיפה – הרבה לפני שהפליז הגיע לעולם, הקטיפה כבר הייתה נחשבת לבד המועדף על מלכים ומלכות, ובני האצולה. הבד הארוג המפורסם מככב עד היום בבגדים שונים ועיצובים רבים, וגם בעולם הפיג'מות. שילוב של נוחות מירבית עם אופנה מודרנית, והדפס מנומר חום שחור שעוטף את הגוף עם מראה אקסקלוסיבי. לא צריך יותר מזה בלילות הקרירים של החורף הישראלי.

עיצובים שונים לטעמים שונים

בין אם פליז ובין אם קטיפה, או מכל חומר אחר שתבחרי את הפיג'מה שלך, ישנו עדיין נושא נוסף לא פחות חשוב – העיצוב. סטייל זה דבר אישי, משהו שנולד מתוכך, והחיבור שלך למראה של הפיג'מה שלך חייב להיות כזה שעושה לך תחושה של בית, של נעים, של חיבוק מלטף – תחושה של בית.

יש היום פיג'מות מעצבים עם כפתורים או בלי כפתורים, פיג'מות שמעוצבות כחלוק כפתור אחד או סרט קשירה. אחרות מעוצבות כבייבי דול, או כשמלת-פיג'מה, ואחרות עם תחרה למראה סקסי גם בבית. חלק עם תוספת פרווה, אחרות מנומרות, ועוד אחרות עם לוגו מעצבים של המעצב האהוב עלייך.

כותונת סאטן עדינה או בייבי-דול שני חלקים עדין יתאימו בול לחלקכן, וכמובן כפיג'מה המושלמת לקיץ, בעוד שאחרות ירגישו נוח רק עם כתנת ארוכה. כדי לבחור ולהחליט כדאי לראות את הקטלוג העשיר שבאתר של ג'ק קובה, כי במילים קשה לתאר את העושר הזה.

על-פי מד"א לכיש, בשעה 08:11 התקבל דיווח במוקד 101 של מד"א , על רוכב אופנוע שנפגע מרכב בשדרות העצמאות בקרית גת. "מדובר באירוע קשה, כשהגענו למקום ראינו תאונת דרכים בין רכב לאופנוע" סיפרו פראמדיק מד"א צפריר יוסף וחובש רפואת חירום במד"א יהונתן מועד. "מדובר באירוע קשה, כשהגענו למקום ראינו תאונת דרכים בין רכב לאופנוע, הרכב התהפך על צידו ובסמוך שכב רוכב האופנוע כשהוא מחוסר הכרה, ללא דופק וללא נשימה, עם חבלת ראש קשה. התחלנו בביצוע פעולות החייאה כשבסופן נאלצנו לצערנו לקבוע את מותו במקום".

מהמשטרה נמסר: שוטרי תחנת קריית גת ובוחני התנועה של מרחב לכיש פתחו לפני זמן קצר בחקירת נסיבות תאונת דרכים קטלנית, במעורבות רכב מיני ואופנוע בצומת בקריית גת. עפ"י גורמי רפואה, כתוצאה מהתאונה נקבע מותו במקום של נהג האופנוע תושב העיר בשנות החמישים לחייו. בוחני התנועה של משטרת ישראל הגיעו לזירה ואספו ממצאים, במסגרת חקירת נסיבות התאונה.

באותו יום בקורונה ניטעו שלושים עצי זית – יסוד לבוסתן עירוני חינוכי שנועד ללוות את תלמידי שדרות לאורך שנים. מתחילת השנה נאספו מהם כ־250 קילוגרם של זיתים, והשנה, בחג החנוכה, הופקו לראשונה 32 ליטרים של שמן זית איכותי, נקי במיוחד, בעל טעם עשיר ועדין. עשרים וחמישה בקבוקים הוענקו לצוות החווה, ועוד שלושים בקבוקים חולקו לאנשי חינוך ולמנהלי העיר כמחווה של הערכה, זיכרון ועשייה משותפת.

"אחד הסיפורים המשמעותיים שנלווים לבוסתן הזיתים קשור לביקורו של אופיר ליבשטיין ז"ל בחווה בתחילת דרכה", מספר שי שראל, מנהל החווה החקלאית וד"ר ללימודי א"י וארכאולוגיה, "הוא הגיע למקום כשהיה עדיין שומם, מלא באדמה חשופה וחלום גדול. כששמע מה עתיד לקום שם, התרגש עד מאוד, עודד את המיזם וראה בו נדבך חשוב בחינוך ובקהילה של האזור. וזה כשלא היה במקום כלום – כזה היה אופיר, איש של חזון".

הוא מוסיף: "ימים אחדים לאחר מכן התקיימה חרישה ראשונה בחווה. ליבשטיין סייע באופן אישי בהבאת הציוד החקלאי הדרוש ואף דאג לסגירת כבישים כדי לאפשר את כניסת הכלים. תמיכתו באותם רגעים הפכה לחלק מה-DNA של המקום, סמל של מחויבות ואמונה בחיבור בין האדם לאדמה".

אלון דוידי, ראש העיר שדרות: "השמן הראשון מבוסתן החווה אינו רק תוצר חקלאי, אלא עדות חיה לכוחה של קהילה שמאמינה בעצמה וביכולת ליצור חיים חדשים גם מתוך קרקע שעברה טלטלות רבות. אי אפשר לעמוד ברגע הזה מבלי להזכיר את אופיר ליבשטיין ז״ל, שחלם את החווה, האמין בכוחה של הקרקע לחולל שינוי חברתי, וחתם את מורשתו בחזון של חקלאות קהילתית, ציונות ונתינה. השמן הראשון שאנו מפיקים היום נושא בתוכו גם את רוחו ופועלו של אופיר, ואת המחויבות שלנו להמשיך את הדרך שהוביל למען הנגב ולמען העיר שדרות".

היוזמה מושקת בימים אלו בפרסום חוברת עירונית חדשה שמרכזת לראשונה את כל החוגים המיועדים לילדי צמי"ד בשדרות. מאחורי המהלך עומדים עיריית שדרות, מתנ"ס שדרות, מרכז החוסן העירוני, עמותת אתגרים וגורמים קהילתיים נוספים, שהחליטו לגבש יחד תכנית שנתית מלאה – ריקוד, נגרות, שחייה טיפולית, אנגלית, תיאטרון, נינג'ה, רכיבה על אופניים, כדורגל ועוד.

בבסיס התוכנית עומדת תפיסה עירונית ברורה: כל ילד בעיר זכאי להזדמנות לחוג ולפעילות חברתית ולתחושת שייכות. ילדים עם צרכים מיוחדים אינם אמורים לקבל פחות, אלא בדיוק את מה שכל ילד אחר מקבל – בתוספת התאמות מקצועיות, ליווי ורגישות. בחוגים שנפתחים השנה ימצאו ההורים מערך מלא שמותאם לכל גיל ולכל קושי: חוגים בקבוצות קטנות, שילוב בין תנועה ורגש, מדריכים עם ניסיון בעבודה עם ילדים עם מוגבלויות, שעות פעילות שנבנו מתוך חשיבה אמיתית על הצרכים של הילדים, נגישות מלאה ושיתוף פעולה הדוק בין ההורים לצוותים המקצועיים.
נעמי זולברג, מנהלת "בית למשפחה" – בית למשפחות של ילדים עם צרכים מיוחדים באגף לשירותים חברתיים בעיריית שדרות: "שנים דיברנו על זה, ועכשיו זה קורה. ההורים יודעים כמה קשה למצוא אחר הצהריים פעילות איכותית לילדים ושדרות בחרה לתת לכל ילד הזדמנות לחוג".

מה שמייחד את שדרות הוא העובדה שמדובר במערך עירוני מאורגן, מתואם ורחב היקף, עם חוברת מסודרת, לוח זמנים מלא וראייה מערכתית שמכירה בצורך ולא מתביישת להגדירו כזכות. ההורים מספרים כי זו פעם ראשונה שהם מקבלים מערכת מרוכזת וברורה המותאמת לילדיהם, עם אפשרות בחירה רחבה ומדריכים מקצועיים שמבינים לעומק את עולם הצרכים המיוחדים.

ראש עיריית שדרות, אלון דוידי: "ילדים עם צרכים מיוחדים אינם בשוליים של העיר הזו, הם חלק מהלב שלה. שדרות בחרה להסתכל עליהם לא כמי שצריך להתאים את עצמו למערכת, אלא כמי שהמערכת חייבת להתאים את עצמה אליו. החוגים החדשים הם לא עוד שירות נוסף, אלא תשתית עירונית מלאה שמבטאת מחויבות אמיתית. כל ילד בעיר ראוי להזדמנות, לשייכות ולמקום לגדול בו, ואנחנו נדאג שהזכות הזו תתקיים בפועל".

"אסור לאבד את הדור הבא של הקיבוץ"

בימים אלה עורכים מנכ״ל משרד מבקר המדינה, תא״ל (מיל׳) ישי וקנין, ובכירי המשרד סדרת סיורים כדי לבחון מקרוב את אתגרי השיקום. בסיור שנערך השבוע ביישובי שער הנגב ובנתיבות השתתפו גם מנהלת נציבות תלונות הציבור, עו"ד כרמית פנטון, ומנהל חטיבת הון אנושי ומינהל אמיר גנאור, וכן נציגים בכירים במשרד המעורבים בביקורת ובבירור התלונות ביישובי הנגב המערבי על רקע המלחמה.

במהלך הסיור הוצגו דוגמאות לפניות שטופלו על ידי הנציבות, בהן מקרה של תושב שדרות שביתו ורכבו נפגעו ב־7 באוקטובר. בעוד שאותו תושב קיבל פיצוי על הבית ממס רכוש, התשלום על נזקי הרכב שאושר כבר בנובמבר 2023 לא הועבר במשך חודשים. לאחר שפנה לעמדת קבלת הקהל של הנציבות, זו פנתה למס רכוש ובתוך ימים ספורים הועבר לו הפיצוי. עו"ד פנטון ציינה בסיור את ההגעה לשטח של צוותי הנציבות בשנתיים האחרונות והסיוע לנפגעי המלחמה, ואת החשיבות שבמפגש הבלתי-אמצעי עם עובדי הנציבות שמסייעים בזמן אמת לתושבים שחזרו ליישובים ולערי הדרום.

ערב המלחמה מנתה קהילת כפר עזה 950 תושבים. שנתיים אחרי, כמעט כולם עדיין לא שבו לקיבוץ. "המחבלים הגיעו לכל מקום פה, צריך לשפץ כמעט 400 בתים", מסבירים תושבי הקיבוץ.

מנהלת תקומה קבעה את קיץ 2026 כתאריך היעד לחזרת התושבים, אך בקיבוץ סבורים שזו תחזית אופטימית מדי: "משפחות צעירות עם ילדים הכי מתלבטות אם לחזור, והן הדור הבא של כפר עזה, אסור לנו לאבד אותן".

לשם כך, הם אומרים, דרוש סיוע משמעותי מהמדינה – "אבל גם היום, שנתיים אחרי, אנחנו מתקשים לקבל את המענים שאנו זקוקים להם״.

"התושבים זקוקים לתנאים וביטחון"

במרחק 750 מטרים מהגדר המערבית של קיבוץ נחל עוז נמצאת שכונת שג'אעייה החרבה. משם הגיע בשבעה באוקטובר נחיל מחבלים שהסתער על הקיבוץ בשלושה גלים. "השדות שאתם רואים כאן היו מוצפים מחבלים", הסביר מפקד כיתת הכוננות, ברי מאירוביץ. "שנתיים אחרי, אנחנו עדיין הקהילה הכי מפוצלת מכל הקהילות".

כמחצית מ-450 תושבי הקיבוץ חזרו להתגורר בו עד כה: "בזמן שהקיבוץ היה ריק שיפצנו את כל הבתים, התשתיות ומבני הציבור – אף שרבים מהם לא נהרסו. כדי שלתושבים יהיה טוב יותר כשיחזרו".

שכונת המרצפות הירוקות בכפר עזה

כפר עזה ונחל עוז הם שניים מ-12 היישובים שבתחומי המועצה האזורית שער הנגב, שבה התגוררו כ-10,000 תושבים. "יש עדיין משבר אמון של התושבים מול הצבא, טראומה מתמשכת שעימה הם מתמודדים וגם העובדה שהקהילות היו מפוזרות בשנתיים האחרונות היא אתגר משמעותי". אמר מנכ"ל המועצה אורי פינטו.

התקווה של נתיבות

ראש העירייה, יחיאל זוהר, מתקשה להסביר את הצמיחה המפתיעה של העיר הדרומית – צמיחה שנמשכה גם בזמן שהקרבות ברצועת עזה הסמוכה היו בעיצומם. היערכות מקדימה ותגובה מהירה של יחידת הביטחון העירונית אופ"ק בשבעה באוקטובר הצליחו לבלום את פלוגת הנוחבה שהייתה בדרכה אל העיר.

כ-60,000 תושבים גרים בנתיבות, שליש מהם חדשים בעיר. אוכלוסייתה צעירה יחסית, וקצב הגידול המהיר מחייב היערכות: מוסדות חינוך חדשים נפתחים מדי שנה, וזוהר מתכנן להקים גם בית חולים אזורי בעיר – אך הוא מודה כי קיים קושי לגייס תקציבים ממשלתיים, דבר שמאלץ את העירייה להתבסס על תרומות: "קיבלנו יותר מיהדות העולם מאשר מהממשלה".

מרכז ההפעלה העירוני בנתיבות 1

"שבנו ליישובי העוטף ולנתיבות כדי להתרשם מהמצב אחרי שנתיים", סיכם מנכ"ל משרד המבקר, ישי וקנין. הוא הוסיף כי "מבקר המדינה יפרסם בקרוב דוח חשוב מאוד על שיקום האוכלוסייה ביישובי הנגב המערבי, ונציבות תלונות הציבור במשרדנו ממשיכה לעמוד לרשות התושבים".
התמודדות עם שיקום קהילתי, בירוקרטיה מורכבת וקשיים במיצוי זכויות ממשיכים ללוות רבים מתושבי העוטף והדרום. תושבים שנתקלים בבעיה מול גוף ציבורי מוזמנים להגיש תלונה לנציבות תלונות הציבור באופן מקוון, דרך האתר הרשמי של משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור.

במסגרת הפרויקט תלמידי כיתות ב'–ג' מבקרים במהלך יום הלימודים בספרייה העירונית או בשלוחת הספרייה במתנ"ס, שם הם נהנים מסיור מודרך, משתתפים במשחק "חפש את המטמון" בהובלת מחנכות הכיתה, משאילים ספרים, שומעים סיפורים ומגלים את קסם חדרי הקריאה והמדפים.

הפרויקט נבנה מתוך שותפות ייחודית ורחבה בין גופים מקצועיים שונים: הספרייה העירונית בניהולה של צופית פרץ וצוות הספרניות, צוות' עלמא' מחוז דרום של משרד החינוך בהובלת ד"ר דורית סימון ופנינה אל-על ברנע ומחלקת הפרויקטים הפדגוגיים במינהל החינוך בעירייה, בהובלת מעיין בר-יוחאי. אליהם מצטרפות רכזות השפה הבית ספריות ומחנכות כיתות ב'-ג', הפועלות יחד כדי להטמיע את שפת הספר כחלק משגרת הלמידה.
כבר מראשית שנת הלימודים, שולבה בתוכנית 'עלמא' גם השתלמות לסגלי החינוך שכללה ביקורים בספרייה העירונית וחשיפה לפעילויות חווייתיות המבוססות על קריאת ספרים, שיח בעקבות טקסטים והיכרות עם עולם הספרות העברית.

על פי תוכנית העבודה השנתית, כל תלמיד ישתתף בממוצע בעשרה ביקורים בספרייה במהלך השנה. מדובר על מספר גבוה ומשמעותי שנועד להרגיל את הילדים לשגרה של קריאה, חקירה ולמידה עצמאית. דרך הקריאה החוזרת ונשנית, התלמידים ירחיבו את אוצר המילים, יחזקו מיומנויות שפה ויפתחו דמיון, סקרנות ושיח איכותי.

הפרויקט מהווה חלק ממדיניות עירונית ברורה שמובילה העיר שדרות בשנים האחרונות: השקעה ארוכת טווח בחינוך, בשפה ובטיפוח דור צעיר אוהב ידע וקריאה.

ראש עיריית שדרות, אלון דוידי: "שדרות ממשיכה להוביל מהלכים חינוכיים פורצי דרך לטובת דור העתיד שלנו. פרויקט 'שפת הספר' הוא נדבך חשוב בחיבור הילדים לעולם הקריאה, לחשיבה ולהרחבת הדעת. אני מברך את כל השותפים שהפכו את היוזמה הזו למציאות ואת צוותי החינוך שפועלים במסירות מדי יום למען תלמידי העיר".

מ"מ ראש העיר, אלעד קלימי: "ההשקעה בשפה העברית ובמיומנויות הקריאה היא השקעה בתשתית החינוכית של כל ילד וילדה בשדרות. שיתוף הפעולה בין הספרייה, בתי הספר ותוכנית 'עלמא' יוצר מענה פדגוגי איכותי וחדשני. אנחנו נמשיך לפתח יוזמות חינוכיות שמקדמות תלמידים, מפתחות סקרנות ומעניקות כלים להצלחה".

האולם עוצב באווירה חגיגית, והמתנדבים ומשפחותיהם ישבו סביב שולחנות ערוכים בקפידה, מה שהדגיש את אופיו הקהילתי והמחבק של הערב.
במהלך הטקס הוענקו תעודות הוקרה למתנדבים מצטיינים, ובני ובנות זוגם קיבלו שי מיוחד – מחווה המבטאת את ההבנה כי המסירות של המתנדבים נשענת לא אחת על התמיכה היומיומית מהבית.

בנוסף הוצג בפני המשתתפים סיכום פעילות שנתית לשנת 2025, שסקר את ההישגים הרבים של הסניף, את המענה לאורך אירועים מורכבים בשדרות וביישובי שער הנגב, ואת האתגרים שהצוותים עמדו בהם. לצד זאת הוצגו גם היעדים לשנה הקרובה, שנועדו להמשיך ולחזק את כוננות החירום ואת איכות השירות הרפואי לקהילה.

ראש הסניף, נהוראי דרשן, הדגיש בדבריו את חשיבותם של המתנדבים: “המתנדבים שלנו הם הלב הפועם של הסניף ושל הקהילה כולה. בכל שעה ובכל תנאי אתם מוכיחים מהי מסירות אמיתית, מקצועיות וערבות הדדית. הערב הזה הוא מחווה קטנה לעומת העוצמה הגדולה שאתם מביאים לשטח בכל יום.”

סגן ראש הסניף, ערן יצחק כהן, הוסיף: “העוצמה של סניף שדרות ושער הנגב נוצרת בזכות האנשים שבוחרים לתת מעצמם למען הזולת. כל אחד ואחת מכם הוא חלק משמעותי מהמשפחה שלנו, ויחד אנחנו יוצרים את ‘כיתת הכוננות הרפואית’ בעיר וביישובי שער הנגב – צוות שמעניק ביטחון רפואי לתושבים לילות כימים.”

מאז כניסתו של ראש העיר, איציק דנינו, לתפקיד לא בוצעה בעיר אף העלאה יזומה בתעריפי הארנונה למעט תעריף "הטייס האוטומטי" הקבוע בחוק בלבד. יחד עם זאת, העירייה שומרת על יציבות כלכלית וממשיכה לפתח את אופקים באמצעות משיכת תקציבים ממשלתיים, פיתוח כלכלי, פעילות החברה הכלכלית ויוזמות שמכניסות משאבים לעיר מבחוץ ולא מכיסם של התושבים.

במקביל, תקציב העירייה לשנת 2026 צפוי לצמוח משמעותית, והעירייה ממשיכה להשקיע בשירותים עירוניים חיוניים, בהם ביטחון, ניקיון, חינוך, תשתיות ושיפור איכות החיים בשכונות הוותיקות והחדשות כאחד.

ראש העיר, איציק דנינו: “ההחלטה שלא להעלות את הארנונה היא החלטה ערכית וכלכלית גם יחד. אנחנו בונים עיר חזקה ויציבה בלי להעמיס על משפחות ועל תושבים שמתמודדים עם יוקר מחיה גבוה גם כך. אופקים מוכיחה שאפשר לצמוח, לפתח ולחלום מבלי לגלגל את המחיר על הציבור. בקרוב נציג את תקציב 2026, ויש בהחלט למה לצפות".