בחלוף 23 דקות אני נחשף לראשונה לסרטון שהפך לסמל של אותו בוקר. אז, רק אז נפל באמת האסימון ועדיין זה הרגיש בלתי נתפס. בציר התנועה המרכזי של שדרות, ציר מנחם בגין, טנדר לבן מסוג טיוטה מטווח במטח משוגע של יריות מטווח אפס ניידת משטרת שנוסעת בכלל בניגוד לכיוון התנועה. המסקנה המיידית הייתה שהשוטרים שהיו בתוך הניידת לא שרדו אבל בחלוף השעות ואפילו הימים הכל כך מבלבלים בדיסאינפורמציה, התברר גודל הנס הגדול של נהג הרכב זיו ונונו ולוחמת מג"ב יעל גוטליב שהייתה איתו ונפצעה קשה. לפני כחודשיים פגשתי אותה להקלטת העדות שלה בפרק פודקאסט שעלה ב'שדרונט', סיירתי איתה במקום שבו ניצלו חייה ועל אף כי היה נדמה שהחיוך חזר לפניה, היא עדיין נמצאת בסערת רגשות גדולה כפי שהיטיבה לספר גם השבוע. "שנה בדיוק ליום ששינה לי את החיים מקצה לקצה, שנה שאני חייה את השבעה באוקטובר יום יום שעה שעה דקה דקה, שנה שאף אחד לא יצליח להבין את מה שעברתי, שנה שעדיין לא עיקלתי את מה שקרה, שנה שלמה שלימדתי את עצמי הכל מחדש, שנה שהבנתי שנולדתי מחדש, שנה שאני נמצאת בתוך סערת רגשות אחת גדולה תחושות אשמה נוראיות ובעיקר אכזבה ענקית מעצמי שלא יכולתי לתת מעצמי יותר, שנה שעדיין אני מנסה להתמודד עם הטראומה והתקפי חרדה שמיום ליום מתעצמים ומתגברים, סיוטים שכל לילה חוזרים ולא נותנים לך לישון בלילות".

אם יש רגע אחד בבוקר השבעה באוקטובר שבו מדינה שלמה הבינה לראשונה כי ישראל תחת מתקפת מחבלים היה הסרטון שתיעד דניאל פלמדיאלה שמתגורר במעונות הסטודנטים שבמתחם הפרץ סנטר.

עבור השוטרת יעל גוטליב זו הייתה אמורה להיות המשמרת האחרונה שלה לפני חופשת השיחרור שהפכה לסיוט הכי גדול מבחינתה. "המשמרת שלי מתחילה באשקלון, קרוב לבית. משמרת בוקר די רגילה שמתחילה בשעה 6 בבוקר" היא מתארת, "זו הייתה שבת אחרונה לשרות שלי, ביום שני כבר הייתי צריכה לחתום על חפשש לפני שיחרור. באתי בידיעה ש"יאללה משמרת אחרונה", אני לא עושה כלום. אנחנו מגיעים לתחנה באשקלון, יושבים בחדר התדרוכים בשעה 06:20, ואז פתאום בסביבות 06:29 אזעקה ראשונה. לא מבינים איפה זה קשור אבל אתה יודע באשקלון גם התרגלנו שמדי פעם יש ירי ואז אני רואה בטלפונים ובהתראות שזה בכל הארץ. אמרנו טוב קרה פה משהו, אולי היה איזה חיסול? או משהו כזה כי אחרת אין הסבר לכמות ההתראות. מייד עלינו על ציוד וכל אחד יצא עם הצוות שלו לשטח. בהתחלה טיפלנו בזירת נפילה, פינינו פצועים ואזרחים מבניין מגורים שספג פגיעה. תוך כדי אנחנו מקבלים בקשר את פקודת "פרש פלשת" שזה אומר חדירה מהאוויר ומהיבשה. כמגבניקית ששירתה ביד מרדכי אני מכירה את זה מהמון תרגילים אבל אף פעם לא באמת קרה משהו. אני אמרתי שאולי בגלל האזעקות זה לגיטימי וזה משהו רגיל".

גוטליב והשותף שלה מקבלים הנחיה לנסוע לציר זיקים לבצע חסימה משטרתית ליתר ביטחון. "אנחנו מגיעים לשם ולא ממש יודעים שקורה משהו מעבר לאזעקות וטילים" היא משחזרת את הדקות הראשונות של הבוקר. "אחרי בערך דקה שהתמקמנו בזיקים, אומרים לנו בקשר שאיפה שאנחנו נמצאים צריך להגיע רכב ואן גדול עם חמישה מחבלים. אני אומרת "מה הקשר?", לא הבנתי ואז באמת התחלתי לפחד כי בינתיים האזעקות לא פוסקות, אנחנו בשטח פתוח וכל מתפוצץ מעל הראש ואנחנו לא ממש ערוכים לזה".

באותן דקות של בלבול, מגיעה הקריאה לעזרה מתחנת שדרות דקה לפני השעה 7. "הקצינה שהייתה במשמרת בתחנת שדרות, רפ"ק מאלי שושנה מעדכנת בקשר שיש חדירת מחבלים לתחנה. אני אומרת לעצמי בשלב הזה איך זה הגיוני, המחבלים לא עברו אותנו, איך כבר הגיעו לשדרות?. זאת אומרת במחשבה שלי לא מדובר בכלל במחבלים שהגיעו מעזה, אולי מאזור יהודה ושומרון. באותם רגעים זה לא הסתדר לנו בראש כי בחיים לא קרה דבר כזה לפני. אמרתי אולי יש שם שניים-שלושה מחבלים. אחרי כמה דקות מאלי עולה שוב בקשר ואז אנחנו כבר שומעים את קולות הירי. אני והשותף שלי ביקשנו אישור להתנתק משם ולהצטרף לשדרות כי הם ביקשו סיוע. בדרך לשדרות דרך יד מרדכי וכביש 34. בדרך אנחנו רואים מלא רכבים בצד, אנשים שוכבים בצד על הרצפה מהאזעקות. ואז בצומת שדרות נתקלנו בפצוע שכולו מדמם ובאנו לתת לו סיוע, לעזור לו לפני שאנחנו נכנסים ואז שוב עולים בקשר ומעדכנים שיש שוטרים פצועים וחייבים דחוף סיוע. אמרנו שאנחנו מצטערים ומיהרנו לתוך העיר שדרות".

צפו בשחזור של יעל גוטליב בפודקאסט מיוחד של שדרונט

"מבחינתי זו לא הייתה שאלה בכלל אם להתייצב ולהיכנס עם הדחפור לעזה" הוא מסביר תוך שהוא נותן מענה ללקוחות שהחלו לפקוד את העסק הממונע שלו, הטרנד שכבש את עולם האוכל בישראל, "הפודטראק" שבאמצעותו הוא מתפעל את "השניצל של יניב" בשלוש השנים האחרונות. "אני חושב שכל מי שנחשף לגיוס המילואים, ראה התייצבות חסרת תקדים, באמת צבא העם במלוא תפארתו. אני אומנם פטור ממילואים ורק מאריך בכל פעם את ההתנדבות למילואים אבל היה לי חשוב לקחת חלק במשימה הלאומית הכל כך חשובה, במלחמה הכי צודקת לעתיד שלנו פה בשדרות ובכל מקום אחר ברחבי המדינה".

מחבלים ברחוב מתחת לבית

מדמון, נשוי ואב לשני ילדים גדולים, אחד משרת בצה"ל והשנייה בתיכון. הוא גדל בשדרות ואחרי נישואיו עזב את האזור לתקופה ממושכת עד שלפני 12 שנים הרגיש שהגיע הזמן לחזור לכור מחצבתו. "זו לא הייתה החלטה פשוטה אבל בסופו של דבר הגעתי להבנה שאין כמו בבית והבית שלי ושל המשפחה זה בשדרות. לצערי, המציאות הביטחונית הייתה מתעתעת מאוד בשנים האחרונות עד שכידוע היא התפוצצה לכולנו בפנים בשבעה באוקטובר".

עוד הרבה לפני השבעה באוקטובר, אחרי הרבה שנים כשכיר, בתקופת הקורונה הגיעה ההחלטה שלו לצאת לעצמאות. "כמו רובנו אני חושב, הייתי שכיר בעבודה מסודרת עד תקופת הקורונה" הוא מספר על מה שהוביל אותו לפתוח את פודטראק המזון. " בתקופה הזו שבה ישבנו לא מעט בבית התחלתי לייצר הכנסה מהכנת חלה-שניצל בימי שישי מהבית וזה תפס והתחיל ביקוש. כשהתחלנו לצאת מתקופת הקורונה הגעתי להבנה שאני צריך לעשות את השינוי, לצאת לעצמאות ולהפסיק לעבוד בשביל אחרים. החלטתי להשקיע במה שאני אוהב ורכשתי פודטראק ומאז אני איתו, עובד באירועים מחוץ לעיר, מגיע לפסטיבלים בכל הארץ, איפה שמזמינים אותי אני מגיע לעבוד, מתפרנס מזה ולא פחות חשוב נהנה מאוד לשרת לקוחות ולתת להם ליהנות מהאוכל שלי".

איך הייתה העבודה, הפרנסה?
"מאז הקורונה הייתה לי עבודה די יציבה במשך תקופה ארוכה אבל אז הגיע השבעה באוקטובר ושינה לכולנו את החיים. כמובן שהעסק הפסיק לעבוד מיידית ואני אישית גם התגייסתי למילואים כדי להירתם למערכה הכל כך חשובה לעתיד שלנו במדינה וכמובן בעיר שלנו שדרות".

תחזיר אותנו ליום השבעה באוקטובר?
"בערב החג יצאנו לחגוג בקרית גת אצל המשפחה המורחבת של אישתי. לקראת 5 לפנות בוקר חזרנו הביתה לשדרות, עלינו לישון ואז בשש וחצי התחיל המטח הראשון. אישתי מעירה אותי מתוך שינה ואומרת לי "יניב, תקום, משהו פה לא נראה לי, את מי חיסלנו בלילה שיש כזה מטח". אחרי שהתאפסתי על עצמי והתעוררתי, התחלתי גם לשמוע קולות ירי. אני מתגורר בבניין מגורים באזור שכונת נאות רבין ואי אפשר היה לפספס את זה. מיהרתי להוציא ליתר ביטחון את האקדח מהכספת ויצאתי לכיוון הגינה כדי לראות מה קורה מבלי להיחשף.

מתי אתה מבין שיש חדירת מחבלים?
"אני מתקשר לחבר מהשיטור העירוני, אלעד בוהדנה והוא צועק לי "תישאר בבית, יש מחבלים בתוך העיר, אני על הקורקינט, יורים עליי", בהתחלה לא הבנתי על מה הוא מדבר כי זה נשמע משהו בלתי נתפס אבל מהר מאוד אני מבין שצריך להזהיר את השכנים שלי שרובם שומרי שבת. עובר בין כולם ומבקש שידליקו טלפונים ושינעלו את עצמם בממ"ד כי יש מחבלים ואני בעצם עדכנתי אם קורה משהו. ככל שחולף הזמן אני מחליט לצאת לפטרל קצת מחוץ לבית וכל הזמן אני שומע את קולות הירי. בשלב מסוים אני מבין שזה ממש קרוב אלינו מעבר לכביש. לקראת השעה 12:00אני שומע כוח של חיילים מגיע לשכונה, צועק להם שאני אזרח חמוש ומתקרב אליהם. אני מחליט לחבור אליהם כדי לעלות אותם לגג של הבניין ומשם להצביע להם היכן המחבלים נמצאים, בדיעבד הסתבר שהם ניסו להיכנס לבית הכנסת ולא הצליחו אז המשיכו בתוך הרחוב שם גם נרצחו שני אזרחים. הכוונתי אותם איפה החוליה נמצאת והם נכנסו איתם להיתקלות שבסופה חוסלו המחבלים".

להניף את הדגל לזכרם של שוטרי שדרות בלב עזה

לאחר יום ארוך ומורט עצבים, במהלכו התנהל הקרב על תחנת המשטרה בשדרות הבינו כולם כי העיר עדיין לא מטוהרת ממחבלים. לכן לדבריו של יניב הוא לא יכול היה לצאת מהעיר ליחידת המילואים. בסופו של דבר, ביום ראשון בבוקר, כשגופות המחבלים עוד היו מוטלות ברחובות העיר הוא עלה על רכבו ויחד עם חבר יצא מהעיר לשירות מילואים.

אני תוהה למה אדם כמוך שסיים את חובתו מחליט להתנדב למילואים. זה לא מובן מאליו?
"קודם כל אני מרגיש עוד צעיר בנפש ובגוף. אני חושב שזה חלק מהסיפור שלנו במדינה. אם אנחנו לא נשרת ולא נשמור על הבית שלנו אף אחד אחר לא יעשה את זה. אני מאוד שמח שחתמתי לפני השבעה באוקטובר על עוד שנתיים מילואים ובדיעבד אני מאוד שמח שעשיתי את זה ולקחתי חלק במערכה הזאת שעוד רחוקה כמובן מסיום".

יניב למי שתוהה משרת במילואים כמנהל עבודה ומפעיל דחפור הצה"לי הפופולארי ה-D9. "אני יכול רק להצדיע לנהגי הדחפור שעבדו ועובדים מאוד קשה בלוחמה סבוכה ברחובות הצפופים של עזה. כאחד שמילא את התפקיד אני יכול לומר לך באחריות שבזכות העבודה שלנו, הלוחמים בשטח הרגישו הרבה יותר בטוחים. לצד זה אני חייב לומר שכל מי שנוהג על דחפור לוקח סיכון חיים כי על אף המיגון של הכלי אנחנו חשופים כל הזמן לירי של נ"ט, לצערי איבדתי חבר ליחידה וכמה חברים שנפצעו"

כמה החשש מלווה אותך בפעם הראשונה בכניסה לעזה?
"אני זוכר שכל הזמן הפחידו אותנו מהכניסה הקרקעית שייהרגו לנו המון חיילים אבל בשלב שאמרו לי "נכנסים לעזה" היה לי ברור שאין ברירה כי חייבים להיכנס פנימה כדי לטפל בטרור. עם כל הצער והכאב שנהרגו לנו חיילים בקרב, לא היה מנוס מכניסה קרקעית כי תקיפה מהאוויר לא מספיקה כדי לגדוע את הטרור. ברמה האישית אני יכול לספר לך שברגע שנכנס לפעילות מניחים את הפחד בצד, לא חושבים על אלא רק על המשימה שצריך לבצע".

ואיך אתה מרגיש ברמה האישית כשזה קורה?
"אני יכול לומר לך שהגעתי למלחמה הזו עם ניסיון, זאת אומרת לא הפעם הראשונה שלי בעזה. בכל הכניסות הקרקעיות שהיו בשנים האחרונות השתתפתי, ב'עופרת יצוקה', ב'צוק איתן' ועכשיו ב'חרבות ברזל'. עם כל החשש שאנחנו בכל רגע יכולים לחטוף ירי נ"ט נכנסנו עם הכלים הכבדים נחושים בכל הכוח לבצע את המשימה כדי לסלול ללוחמים שלנו דרך בטוחה. בנוסף, היה לי ברור שזאת אופרה אחרת מהמבצעים הקודמים כי הם במשך שנים בנו מנהרות ויכולים לצוץ מכל מקום. יש בכלי האדיר הזה מיגון אבל הוא מוגבל כך שיש סיכון גדול. גאה בחברים שלי שפעלו הרבה פעמים כקו ראשון מול המחבלים ונתנו עבודה מדהימה ששינתה המון את המציאות בשטח ונתנה לנו יתרון".

ראיתי באחת התמונות שלך שהנפת את דגל המשטרה בלב עזה. תסביר
"קודם כל, אחרי שתחנת המשטרה נהרסה והשוטרים היקרים שילמו בחייהם זה כאב מאוד גם כתושב המקום שהכיר כל אחד ואחד באופן אישי. חלק מהשוטרים הם תושבי העיר שהייתי פוגש לא מעט באירועים שהיו מתקיימים בעיר. לפני אחת הכניסות שלי לעזה פגשתי חלק משוטרי התחנה וביקשתי להכין לי דגל עם שמות השוטרים שנפלו שאוכל לתלות את זה על הכלי גם לזכור אותם וגם כדי להזכיר לי ולחברים שאנחנו מגיעים למשימה למענם ולמען כל מי ששילם בחייו בשבעה באוקטובר. מבחינתי להניף את הדגל לזכר השוטרים, דגל של מדינת ישראל ושל שדרות במעוזי החמאס זה מסר של עוצמה, להגיע לחורבות בית המלון בשכונת שאטי של מנהיגי החמאס ולהניף את הדגל זה מסר שבא לומר לכל הטרוריסטים שעם כל מה שעשו לנו, אנחנו כאן בגאווה כדי להניף את הדגל שלנו אצלם בבית, כדי לומר שאנחנו לא מפחדים ושבאנו לנצח במלחמה הצודקת הזאת".

אחרי שסיימת את תקופת המילואים, איך אתה פוגש את המציאות ברמה האישית?
"מהרגע שיצאתי מעזה לבית מתחילה התמודדות, אתה פוגש אותה יום יום מול הפרצוף, אין מה לעשות עם זה. הגוף שלי פיזית בבית בשדרות אבל הראש עדיין בעזה ובכל מה שראיתי, הראש בחברים רבים שעדיין נלחמים שם. אני מנסה כמובן לחזור לשפיות אבל כנראה ייקח עוד זמן. כל רעש של מסוק אני כבר יודע אם זה פינוי או תקיפה, כל בום אני יודע מה המשמעות, אפשר לומר שאני כבר מכיר את כל הצלילים של המלחמה".

עד כמה העסק מסייע לך לשכוח מהחוויות של עזה?
"כמובן שאת המקום של השפיות אני מוצא בעסק שנותר מאחור סגור. בשבועות האחרונים אני במאמצים להחזיר את העסק לפעילות שהייתה קודם אבל לצערי אין מספיק כוח קנייה ואני מדשדש לאט לאט אבל לא מרים ידיים. עושה כל מה שצריך כדי לעבוד ולהתפרנס. אני נמצא בקבוצה שנקראת "עסק במדים", חבר'ה שהשתחררו חזרה לעסק שלהם והרבה אנשים טובים מנסים לסייע לקדם ולפרסם כדי להביא עבודה. יש כמובן הרבה אנשים טובים שמבינים את החשיבות מזמינים אותנו לעבודה, יש גם הרבה תורמים שפותחים את הכיס כדי להזמין עבודה".

אני רואה שאתה עובד מחוץ לעיר, יש סיבה מיוחדת?
"אני כמובן רוצה לעבוד יותר בתוך שדרות אבל כרגע בגלל שלא נותנים לי רישיון עסק בתוך העיר אז אני מגיע לפארק ספירים שם יש לי הסדר עם המועצה האזורית שער הנגב. בשדרות התחלתי את התהליך לפני המלחמה כי היו שם החלטות של אגף הרישוי מול העירייה שלא לאשר עד שיתכננו מקום שמיועד לפודטראקים על מנת שיוכלו לעבוד בעיר. נכון להיום אני מצליח לעבוד רק פעם בשבוע בשדרות, בימי שישי בשטח השוק העירוני. אני מקווה שבהמשך גם עיריית שדרות תירתם להקצות מקום ברישיון עם תשלום אגרה על מנת שאני ועוד עסקים דומים נוכל לעבוד להתפרנס".

בכלל, כמה הרשויות תומכות בחייל מילואים שחווה מלחמה ומראות לא פשוטים ומבקש לחזור לשגרת חייו הרגילים?
"אני חושב שצריך לתת עדיפות או להקצות עוד משאבים למשפחות שהבעל או האישה היו במילואים. כל אחד כמוני שהיה בעזה, נחשף לזוועות, ראה דברים שבנאדם שפוי לא היה אמור לראות. האישה והילדים מתמודדים גם עם סיטואציה שבה הם צריכים להתמודד ולראות איך הם מקבלים את הבעל בחזרה מתקופה כזאת לא פשוטה. בפועל כל מי שיצא מהמילואים זוכה לראות פסיכולוגית, קב"ן וכו' אבל מהרגע שאני חוזר לבית מתחילה התמודדות אחרת, אני כבר לא שייך למערכת הביטחון לכן אני מצפה שגם הרשות המקומית אולי תתגייס להקצות תוכניות ומשאבים שייסעו לנו".

איך באמת עושים את המעבר מדי9 להכנת שניצל?
"זה מעבר לא קל, כי פתאום בבוקר אתה שומע את צמד המילים "הותר לפרסום" ולא בא לך לצאת ולפתוח את העסק, זה מאוד מורכב לי אבל אז אני מבין שאנחנו חייבים להמשיך הלאה, עם כמה שזה קשה, להמשיך בשגרה כי אין לנו ברירה אחרת. מבחינתי לבשל, להכין אוכל ללקוחות, לצחוק איתם זה איכשהו עוזר להתמודד ומצליח להשכיח מעט מהחוויות שעברנו בעזה".

השניצל של יניב ימים ב,ג,ד,ה- פארק ספירים בין השעות 11:00 עד 15:00. ימי שישי מ-10:30 עד 15:00 ברחבת השוק העירוני שדרות

סוגים של בדיקות מעבדה לבנייה ירוקה

ישנם סוגים רבים של בדיקות מעבדה לבנייה ירוקה. חלק מהבדיקות הנפוצות כוללות: בדיקות בטיחות: בדיקות אלו נערכות על מנת לוודא כי המבנה בטוח לשימוש, וכי הוא עומד בכל התקנים והדרישות הבטיחותיות הנדרשות. בדיקות אלו כוללות, בין היתר, בדיקת עמידותו של המבנה בפני אש, בדיקת התשתיות האש, ובדיקת התקנת מערכות כיבוי אש.

בדיקות איכות הסביבה: בדיקות אלו נערכות על מנת לוודא כי המבנה אינו מהווה סיכון לסביבה. בדיקות אלו כוללות, בין היתר, בדיקת איכות האוויר והמים במבנה, ובדיקת התקנת מערכות איסוף ופינוי פסולת.

בדיקות אנרגיה: בדיקות אלו נערכות על מנת לוודא כי המבנה יעיל אנרגטית. בדיקות אלו כוללות, בין היתר, בדיקת ביצועי המערכות האנרגטיות של המבנה, כגון מערכות מיזוג אוויר, חימום, והתאורה.

חשיבות בדיקות המעבדה לבנייה ירוקה

בדיקות המעבדה לבנייה ירוקה חשובות משום שהן: מסייעות להבטיח את בטיחותם של המבנים: בדיקות הבטיחות מבטיחות כי המבנים עומדים בכל התקנים והדרישות הבטיחותיות הנדרשות, ובכך הן מפחיתות את הסיכון לפגיעה בחיי אדם או ברכוש במקרה של אסון.

מסייעות להפחית את ההשפעה הסביבתית של המבנים: בדיקות איכות הסביבה מבטיחות כי המבנים אינם מהווים סיכון לסביבה, ובכך הן מסייעות לשמור על איכות הסביבה.

מסייעות לשפר את יעילות האנרגטית של המבנים: בדיקות האנרגיה מבטיחות כי המבנים יעילים אנרגטית, ובכך הן מסייעות להפחית את צריכת האנרגיה של המבנים, ובכך להפחית את פליטות הפחמן.

מעבדות לבנייה ירוקה בישראל

ישנן מספר מעבדות בישראל שמבצעות בדיקות לבנייה ירוקה. חלק מהמעבדות הללו מוסמכות על ידי מכון התקנים הישראלי, וחלקן מוסמכות על ידי ארגונים בינלאומיים, כגון ה-US Green Building Council.

התפתחויות בתחום בדיקות המעבדה לבנייה ירוקה

בשנים האחרונות, ישנה התפתחות משמעותית בתחום בדיקות המעבדה לבנייה ירוקה. התפתחויות אלו כוללות: הרחבת תחומי הבדיקה: בעבר, בדיקות המעבדה לבנייה ירוקה התמקדו בעיקר בתחומי הבטיחות והאנרגיה. בשנים האחרונות, תחומי הבדיקה התרחבו גם לתחומים נוספים, כגון איכות הסביבה, בריאות האדם, וקיימות.

פיתוח טכנולוגיות חדשות: פיתוח טכנולוגיות חדשות מאפשר לבצע בדיקות מעבדה מדויקות ויעילות יותר. טכנולוגיות אלו כוללות, בין היתר, שימוש במודלים תלת-ממדיים, בינה מלאכותית, וניתוח נתונים.

גידול בביקוש לבדיקות המעבדה: הביקוש לבדיקות המעבדה לבנייה ירוקה גדל בשנים האחרונות, ככל שעולה המודעות לחשיבות הבנייה הירוקה.

השפעת בדיקות המעבדה לבנייה ירוקה על הסביבה

בדיקות המעבדה לבנייה ירוקה תורמות לשיפור איכות הסביבה במספר דרכים: הפחתת צריכת האנרגיה: בדיקות המעבדה מסייעות להבטיח כי המבנים יעילים אנרגטית, ובכך הן מסייעות להפחית את צריכת האנרגיה של המבנים. הפחתת צריכת האנרגיה מפחיתה את פליטות הפחמן, ובכך היא תורמת לשמירה על איכות האוויר והאקלים.

הפחתת זיהום האוויר והמים: בדיקות המעבדה מסייעות להבטיח כי המבנים אינם מהווים סיכון לסביבה. לדוגמה, בדיקות איכות האוויר מבטיחות כי המבנים אינם מזהמים את האוויר, ובדיקות איכות המים מבטיחות כי המבנים אינם מזהמים את המים.

הפחתת פסולת: בדיקות המעבדה מסייעות להבטיח כי המבנים נבנים מחומרים ידידותיים לסביבה, אשר ניתן למחזר או להשתמש בהם מחדש. הפחתת השימוש בחומרים פסולת מפחיתה את הנטל על הסביבה.

סיכום

מעבדות ממלאות תפקיד חשוב של בנייה ירוקה. בדיקות המעבדה מבטיחות כי המבנים עומדים בדרישות הבנייה הירוקה, ובכך הן תורמות לשיפור איכות הסביבה. בנוסף לתרומתן לאיכות הסביבה, בדיקות המעבדה לבנייה ירוקה מסייעות גם להגן על בטיחותם של הדיירים והעובדים במבנים.