המחנות, שמתקיימים לאורך חודשי יולי ואוגוסט, מציעים שילוב ייחודי של פעילות אתגרית וחווייתית בטבע לצד מסע ערכי, אישי וקבוצתי – ומעניקים למשתתפים חוויה מעצימה שתלווה אותם הרבה אחרי סיום הקיץ.

בין הפעילויות: טיול קמפינג עם לינת שטח בהר מירון, שייט קיאקים בכפר בלום, טיולי מים בצפון, סדנאות, ספורט, ערבי מחנה ובילוי בבריכה. לצד אלו מתקיימים גם מעגלי שיח ופעילויות קבוצתיות בנושאים כמו זהות, שייכות, קהילה ועם.

המחנה סובסד באופן משמעותי על ידי 'מסע ישראלי', עיריית שדרות, קרן גודמן ופורום סאמר קאמפ ישראל, ועלות ההשתתפות לילדי העיר עמדה על 300 ש"ח בלבד, לעומת מחיר מלא של 5,500 ש"ח.

אורי כהן, מנכ"ל 'מסע ישראלי': "מחנה הקיץ של 'מסע ישראלי' הוא הרבה יותר מחוויה מהנה – זו חוויה מעצבת חיים. בני הנוער חוזרים הביתה עם חברויות חדשות, חיבור עמוק לערכים ולמדינה, והמון חוויות שילוו אותם לאורך זמן. אני מודה לראש העיר אלון דוידי על השותפות, שמייצרת ערך מוסף לנוער המקומי."

הסרט, באורך 78 דקות, הוקרן במסגרת אירועי הקיץ של סינמטק שדרות וזכה לתשואות ולתגובות חמות. מיד לאחר ההקרנה נערך שיח פתוח עם היוצרת, שהוביל לרגעים אינטימיים, כנים ומטלטלים במיוחד. הקהל – שכלל תושבים, אורחים ומובילי תרבות מקומיים – הגיב בהתרגשות עמוקה, ולא נותרו עיניים יבשות באולם.

שיאו של הערב היה בהופעה מפתיעה ומחשמלת של דפנה ארמוני, אמה של היוצרת וגיבורת הסרט, שעלתה לבמה וביצעה כמה משיריה האהובים. המפגש החי עם הקהל, לצד הממד האישי והנוגע של הסרט, הפך את הרגעים למרגשים במיוחד – כאילו התמזגו הזיכרון, הקול והנוכחות המוזיקלית לכדי חוויה אחת עוצמתית.

"ספק ילדה ספק אישה" מגולל את סיפורה האישי של אלה ארמוני, שמקבלת בגיל 30 מזוודה מסתורית ובה קלטות וידאו משנות ה-90, אותן שמרה אמה בסוד. דרך הקלטות נחשפים לא רק פרקים נסתרים מחיי האם, אלא גם זהותו של אביה של אלה – דמות מעורפלת שהותירה סימני שאלה בילדותה. הסרט משלב קטעי ארכיון נדירים, שירים, קלטות ביתיות ושיחות מוקלטות, ויוצר פסיפס רגשי ומעמיק על זהות, זיכרון ויחסי אם-בת.

מנכ"ל סינמטק שדרות, בני כהן, סיכם: "היה זה ערב נדיר בעוצמתו. סרט שמצליח לחדור מתחת לעור, לעורר זיכרונות ולגרום לכולנו להתבונן אחרת על הסיפור של הבית, של אמא ושל עצמנו. אנחנו גאים לארח יוצרת כל כך רגישה ואמיצה כמו אלה ארמוני – ולהביא קול נשי אישי ומטלטל למסך הגדול."

https://drive.google.com/file/d/1WxF5IyZQB6xrkPTHUriPjIeM0gsac5cJ/view?usp=sharing

כזכור, בשבוע שעבר הכריזה הקבוצה על החתמתו של המלפפון הלוהט של הקיץ- הקשר גל אביב שבעברו שיחק בליגת העל במדי מ.ס אשדוד, משם נדד לשנתיים בליגה הלאומית ובשל פציעה לקח פסק זמן מכדורגל. באמצע עונת 23-24 הצטרף לבית"ר יבנה והשתקם ואילו בעונה האחרונה הוא סחף על הגב שלו את בית"ר יבנה להישג חסר תקדים שעשוי עדיין להסתיים בכרטיס לליגה א' (אם האדומים אשדוד יתפרקו). לאוהדי שדרות הוא בוודאי זכור ממשחק האחרון שבו הודחה הקבוצה בפליאוף. אביב כבש צמד בניצחון 2:1. כעת כאמור הוא מצטרף לשדרות אחרי שדחה הצעות מאשקלון ועוד קבוצות בכירות.

בשורה משמעותית נוספת הייתה בהחתמתם של שני שחקני התקפה עם רקורקד מרשים בליגה א' דרום. הראשון הוא ירין הילל הוותיק יותר שבזמנו היה שותף בכיר לעלייה של נורדיה לליגה א' וכמובן רשם איתה עונה נהדרת גם שם. בעונתו הראשונה אצל כחילה כבש 27 שערים.

החתמה נוספת היא של ירין אבוקסיס מנתיבות שעשה עונה וחצי נהדרות בקבוצת מ.כ ירושלים מליגה א'. ירין העפיל איתה ליגה ובעונה שעברה סיים כמלך השערים שלה. למרות הצעות רבות שקיבל מקבוצות ליגה א' בחר אבוקסיס לחזור קרוב לבית. יש לציין כי הוא מכיר את האצטדיון המקומי זאת לאחר ששיחק במדי מכבי ציון שדרות לפני 4 שנים.

מי שעוד ממשיכים לעונה נוספת הם הקשר האחורי ישראל דמקה, הבלם המקומי ליעד אבוטבול, הקשר-חלוץ דניאל איבגי.

בתוך כך, בסוף השבוע האחרון הכריזה שדרות על 2 החתמות משמעותיות נוספות: הקשר דביר נסימי שמגיע מנתיבות והחתמה של המגן-כנף ליאל זגורי, הסמל של מ.ס דימונה מליגה א'.

בתוך כך, בתחילת השבוע התקיימה ישיבה נוספת עם ראש העיר אלון דוידי שאישר תוכנית רחבה שהוצגה בפניו גם לגבי מחלקת הנוער שתעבור שדרוג משמעותי.

לישיבה הוזמן גם המאמן החדש של הבוגרים אהוד כחילה שאמר לראש העיר דוידי כי הוא מתחייב לבנות קבוצה איכותית. "זה לא סוד שהיו לי הצעות טובות מליגה א' אבל הרגיש לי שזה הכי נכון לבוא לשדרות" ציין בין היתר, "באתי לשדרות עם מטרה ברורה, אני חושב שהמקום שלה בליגה א' ומעלה". דוידי הצטלם עם כחילה ואיחל לו המון הצלחה בעונה הקרובה.

עבור חמוטל כהן (44, אם לשני ילדים קטנים) שמתגוררת בשנים האחרונות בעיר בת ים, בין היתר בשל עבודתה כיועצת תקשורת ואסטרטגיה לארגונים ונבחרי ציבור, ההחלטה שקיבלה בסוף השבוע האחרון לא הייתה מובנת מאליה, במיוחד לאור מה שחוותה במתקפת השבעה באוקטובר אבל מהר מאוד היא הבינה שעליה לעזוב את הבית במרכז ולעבור דרומה. "כשאני מתעוררת באמצע הלילה להתרעות מבהילות על מלחמה שפורצת עם איראן אני מבינה מייד שאני חייבת לפעול כי היה לי ברור שמלחמה עם איראן זה סיפור אחר לגמרי" היא משתפת בשיחה עם 'דין וחשבון' על החוויה הלא נעימה בלילה שבין חמישי לשישי. "עכשיו תבין, מדובר באמצע הלילה ואני עם שני ילדים קטנים, סיטואציה מורכבת מאוד. תחושה של חוסר אונים במיוחד שאני יודעת שאין לי מקום מוגן".

"נעלתי לילדים נעליים וברחנו מבת-ים לשדרות"

כאמור, חמוטל, נולדה וגדלה בשדרות. היא הבת הבכורה של אריה כהן ז"ל, למי שזוכר היה המו"ל של המקומון המיתולוגי 'מבטים' ומאנשי הימין המובהקים של העיר. אחרי הלימודים התיכוניים והשירות הצבאי, עברה לירושלים ולמדה באוניברסיטה העברית, סיימה תואר ראשון בתקשורת ולימודי אסלאם ומזרח תיכון ותואר שני בלימודי אסלאם ומזרח תיכון, האוניברסיטה העברית. מאז סיום לימודיה היא עוסקת בתחום הדוברות וייעוץ תקשורתי, מילאה אחר שורה של תפקידים משמעותיים הן במגזר הציבורי (דוברת מרצ, דוברת עיריית בת ים ויועצת תקשורת לעיריית תל אביב) והן במגזר הפרטי.

למרות שהיא לא מתגוררת בשדרות בשנים האחרונות, היא שמרה על קשר קרוב מאוד בביקורים תכופים וחוותה לא פעם את המציאות הביטחונית העגומה, בין היתר בבוקר השבעה באוקטובר כשהחלה מתקפת המחבלים על העיר והיא הייתה נצורה שעות ארוכות עם בני משפחתה בממ"ד. בסוף השבוע האחרון היא שוב חוותה כמו כל המדינה חוסר אונים אבל הפעם דווקא העיר שדרות הייתה זו שנתנה לה ביטחון.

תחזירי אותנו לשעה 03:00 בלילה כשבטלפון מתקבלת ההתראה הדי מלחיצה?
"ברגע שקיבלתי את ההתראה לנייד והבנתי שמדובר במתקפה ישראלית באיראן, אמרתי לעצמי שזה לא משהו שהיינו מורגלים בו. דווקא היה משהו בהתראה שקיבלנו שזה היה צלצול השקמה שהבהיר לנו מייד שאנחנו במציאות אחרת, זה לא השיגורים של החותי'ם, זה גם לא רקטות מעזה, זה משהו אחר לגמרי. אני כמובן זכרתי את אותה מתקפה שהייתה בזמנו כשהאירנים ירו מטחים לעבר ישראל ואנחנו פשוט היינו יורדים לחדר מדרגות. עכשיו זה בניין שהוא מאוד מאוד ישן, זה בניין שהוקם בשנות השישים, מיועד גם ככה לפינוי בינוי, יש בו סוג של מרתף שמשמש מרחב מוגן אבל הוא אף פעם לא היה בשימוש. בשנה האחרונה היו במרכז הארץ לא מעט אזעקות בגלל ירי של החות'ים בתימן ובכל פעם ירדנו לחדר מדרגות. היה לי ברור שזה לא מספיק בטוח".

מלחיץ מאוד כשאין מקום מוגן. מה עשית מכאן?
"אחרי ההודעות ביום חמישי בלילה החלטתי להחזיר את הילדים לישון אבל אני לא יכולתי לחזור לישון. החלטתי לארוז תיק, ארזתי צידנית לאוכל יבש ואפילו מזרן לתינוק, מתוך ידיעה שאני הולכת לחפש מקלט ציבורי ושם אשהה בבטחה עם הילדים. העניין הוא שהמקלטים הציבוריים מרוחקים, עשר דקות הליכה. עכשיו בשלוש בלילה או שפתאום יש לך אזעקה ללכת עם שני ילדים ותיקים ומזרן זה מפחיד. עכשיו תוסיף לזה את העובדה שהילד שלי נכנס לחרדות שיש הרבה מאוד אזעקות".

לאור מה שראינו, מקלט ציבורי מרגיש יותר בטוח לא?
"כן אבל אני לא בטוחה כמה זה אפשרי להגיע אליהם כשאני עם שני ילדים קטנים. במקרה שלי זה ללכת עשר דקות לשכונות הסמוכות ולמצוא שם מקלט ציבורי. ברגע שהבנתי שאין לי מענה ריאלי קיבלתי את ההחלטה שאני נוסעת לשדרות. בשעה שבע בבוקר הערתי אותם, נעלתי להם נעליים וברחנו מבת-ים לשדרות בפחד גדול מהחשש שלא יתפסו אותנו אזעקות בדרך"

כמה אירוני, שדווקא בשדרות מרגישים בטוח?
"לגמרי. תראה אני הייתי בשדרות בבוקר של השבעה באוקטובר, התארחתי אצל אמא שלי וחווינו את מה שקרה באופן קשה. היה פחד ואימה ואני זוכרת אותי חודשים אחרי אומרת "אני לא חוזרת לשדרות, אלא אם כן אוגדה מלווה אותי פנימה". כי באמת ברחנו משם בפחד גדול ובמחשבה שהמקום הזה אף פעם לא ירגיש בטוח. היום, כמה שזה מוזר לומר, שדרות היא מקום בטוח יותר. כשחשבתי לעצמי על פיתרון, לאיפה אני הולכת שאני לא אצטרך לרוץ עם הילדים ברחובות בת-ים באמצע הלילה כדי לחפש מקלט. אמרתי לאמא שלי יש ממ"ד, כל המשפחה כאן, אין מקום בטוח יותר להיות בו במידה ויחל ירי של איראן על ישראל מאשר בשדרות. תוסיף לזה את העובדה שביום שישי בלילה שהתחילה המתקפה על ישראל, גם לא היו אזעקות בשדרות כי רוב הירי מכוון לאזורים אחרים אז כמובן זה חיזק את הביטחון".

"פתאום אני קולטת שזה הבית שלי"

כבר בלילה הראשון של התגובה האיראנית (בין שישי לשבת) כשטיל בליסטי פגע בבניין מגורים בר"ג אפשר היה לראות מה הנזק העצום שהוא יכול לגרום. יממה אחר כך, כשטיל כזה התפוצץ על בניין מגורים בעיר בת-ים המחיר היה כבד מאוד כש-8 אזרחים נהרגו ועשרות נפצעו. סמוך לבניין שספג את הפגיעה, נמצא בניין המגורים של חמוטל שנהרס לחלוטין מההדף.

מתי ידעת על מה שקורה בשכונת מגורייך?
"אני מתחילה לקבל הודעות, הכל מתוך שינה. בשלב מסוים אחותי שמתגוררת ביפו, התקשרה אליי לשאול אם הכל בסדר כי נפל ליד הבית שלי טיל. אמרתי לה שאני בסדר כי אני אצל אמא בשדרות וזהו חזרתי לישון. אני קמה בבוקר, אני קולטת מלא הודעות, גם אנשים שאני מכירה שכותבים "זה לא נפל ליד הבית שלך, את בסדר?" עכשיו אני מסתכלת על התמונות ולא מזהה. אני אומרת רגע איזה רחוב זה. אומנם אני גרה הרבה שנים בבת ים אבל אני לא מכירה את כל הרחובות. אמרתי טוב נראה לי הם התבלבלו, זה לא ליד הבית שלי. פתאום אני מסתכלת טוב על התמונה עם הבניין הגבוה שממש מגולח ואומרת לעצמי רגע זה הבניין לידי, אני קולטת שזה הבית שלי. באותו רגע כמובן המחשבה הייתה שתודה לאל אנחנו פה בשדרות, אנחנו מוגנים. לא הייתי שם, חסכתי לילדים שלי חוויה קשה".

מה הנזק שנגרם לבניין?
"זה בעצם בניין בן שלוש קומות, אני מתגוררת בקומה השנייה. כל הגג של הקומה השלישית נפער והתקרה קרסה, ממה שהצלחתי בעצמי למחרת לראות כי אי אפשר להתקרב, הכל הרוס. החלונות נעקרו, פשוט הכל חרב".

מרגישה שזאת החלטה שהצילה לך את החיים?
"כמה אירוני לומר את זה אבל כן ההחלטה לנסוע לשדרות הצילה לנו את החיים. היה לנו נס גדול באמת. גם השכנים שלי ניצלו בנס בזכות שהם ירדו למקלטים. יש לי שכן שגר מולי והוא מאוד מתקשה לרדת במדרגות ולכן נשאר בבית, ממה שהבנתי הוא פצוע קשה ומאושפז בבית חולים. בשנה שהיא רצופה בניסים וגם בהרבה מאוד התנסויות שאנחנו עוברים כמובן שצריך להודות על הנס שהיה לנו".

ביום ראשון, החליטה חמוטל לנסוע לבית-ים כדי לברר מה עלה בגורל הבית שלה שנהרס לגמרי. "נסעתי לבקר בבת ים כדי לראות מה הלאה. היה לי שם יום מאוד ארוך כי המתנו לראות מה הפיתרון המוצע למגורים כי כולם שם נשארו בלי בית. בעיקרון כולם התפנו לבית מלון בתל אביב. נתנו לי קומה 11 בכל פעם שיש אזעקה צריך לרדת 11 קומות למרחב מוגן. אני אישית לא הרגשתי שזה בטוח לי העדפתי להישאר בשדרות".

שוקלת לחזור לשדרות?
"זאת גם שאלה. לי אגב יש בית שרכשתי בשדרות ואני זוכרת שבשישה באוקטובר אמרתי לעצמי אולי אני בעצם יחזור להתגורר בשדרות, למה לא. ואז הגיע השבעה באוקטובר ושינה את המחשבות. היום אני אומרת אי אפשר לדעת כי ראשית הדברים שאנחנו עוברים שם הכל בפרופורציות. אני לא בנאדם שיש לו סנטימנט לחפצים ורכוש, זה לא מעניין אותי, העיקר החיים. ובסוף אנחנו בתקופה כזאת שגורמת לנו לחשוב על מה היינו רוצים לעשות בחיים, לאן אנחנו רוצים לקחת את החיים שלנו כי הם לא דבר מובן מאליו. לצערנו שדרות וישובי העוטף היו צריכים לעבור את הזוועות כדי שהמדינה תצא מהקונספציה שלה ותבין שיש לנו פה מלחמה על הבית ומאז אנחנו נמצאים במלחמה על הבית. אני מאמינה שאנחנו קודם כל ננצח ושאנחנו נצמח מזה. ואני כבר רואה איך שדרות צומחת. אני מאוד אוהבת את שדרות והיא מאוד יקרה לליבי ואני מקווה שהיא תמשיך לפרוח ולצמוח".

צפו במשדר הבחירות של שדרונט

מספירת 100% מהקולות שנאספו מהקלפיות (למעט קולות החיילים) דוידי גרף כ-78% מקולות הבוחרים, עליה של 11% לעומת בחירות 2018.

התוצאות היותר מסקרנות היו סביב ההתמודדות למועצת העיר, על-פי מה שהסתמן אחרי חצות הלילה, גם במועצת העיר דוידי זכה להצלחה גדולה כשהוא קרוב מתמיד להבטיח 7 מנדטים, אחריו ברשימה חווה נחשונוב עם 2 מנדטים ו-6 רשימות עם מנדט אחד- הוותיקים שאובי, טקטוק, אמסלם, והחדשים – ג'רבי, הרוש ושי בן יעיש. מי שלא נכנס לעת עתה הוא ציון ביטון שחסרים לו עשרות קולות בלבד, אם והיה לאחר ספירת קולות החיילים הוא יגיע ליעד של אחוז החסימה הוא יכנס על חשבון מנדט אחד של דוידי.

כך או כך, אתם מוזמנים לצפות במשדר הלילה מאמש ולקרוא בסופ"ש בדין וחשבון את הסיקור המלא.

מפרטים ראשונים של התקרית שבה מצאו את מותם שישה לוחמים, במהלך פעילות מבצעים לאיתור אמצעי לחימה, נכנסו לוחמי סיירת גולני למבנה ופעלו בתוכו. בשלב מסוים בעקבות קריסת המבנה על חלק מהלוחמים, הם מצאו את מותם.

בני המשפחה שהתבשרו בשעה האחרונה בבשורה הקשה סיפרו על ילד למופת שהתחזק בתורה ולמד בישיבת ההסדר. יש לציין כי לבית המשפחה הגיעו נציגי העירייה, ביניהם ראש העיר אלון דוידי לחזק אותם בשעתם הקשה.

הסדנאות משלבות מגוון טכניקות, ביניהן שיח, אומנות, מיינדפולנס ומוסיקה בטבע. המטרה היא להעשיר את ארגז הכלים של הצוותים ולסייע להם להתמודד עם אתגרי החינוך במציאות מורכבת.

"כל סדנה שונה במהותה ומותאמת ספציפית לקהל היעד ולצורך שעולה", מסבירה אפרת קמחי, מנהלת תחום צוותים במרכז חוסן שדרות. "אנחנו מקפידים על גישה אישית ורגישה, ונותנים לכל צוות את המרחב הדרוש לו כדי להתמודד עם הקשיים הייחודיים שלו. אנו מתחילים בפגישה עם מנהל הצוות, דיוק צרכים שעולים ותיאום ציפיות לאופי המפגש".

הסדנאות זוכות להצלחה רבה מצד הצוותים. "הן עזרו לי מאוד להתמודד עם הטראומות שחוויתי", מספרת מורה מאחד מבתי הספר בשדרות. "למדתי כלים חדשים שיעזרו לי להיות מורה טובה יותר עבור התלמידים שלי".

בנוסף לסדנאות, מרכז חוסן שדרות מציע גם ליווי אישי לצוותים הזקוקים לכך. "אנחנו שם עבורם לאורך כל הדרך", מדגישה קמחי. "אנחנו רוצים לוודא שהם מקבלים את התמיכה והסיוע שהם צריכים".

פעילות מרכז חוסן שדרות חשובה ביותר לחיזוק החוסן של הצוותים החינוכיים בעיר. בזכות הסדנאות והליווי האישי, הצוותים מקבלים כלים להתמודדות עם הקשיים ומסוגלים להעניק לתלמידים שלהם את החינוך הטוב ביותר שמגיע להם.

"אנחנו מאמינים שצוותים חינוכיים חזקים הם המפתח לחינוך איכותי", מסכמת קמחי. "אנחנו גאים להיות חלק מהקהילה בשדרות ולסייע לצוותים שלנו להתמודד עם כל האתגרים".

"הצוותים שלנו חווים טראומות קשות", אומר אלון דוידי, ראש עיריית שדרות. "חשוב לנו לתת להם כלים להתמודדות וליצור עבורם מרחב בטוח לעיבוד רגשות וחוויות".