הביקור כלל שיח עם סטודנטיות וסטודנטים, בהם משרתי מילואים וצעירים ששבו לאזור לאחר פינוי ממושך, וכן סיור בקמפוס. המבקרים עמדו על רוח ההתחדשות והאופטימיות המורגשת במוסד ועל הבחירה של אלפי הסטודנטים להמשיך ללמוד דווקא כאן, בלב חבל תקומה.

במשך שנתיים ליוותה את הקמפוס תחושת הזדהות עמוקה עם לישי מירן לביא, חברת הסגל המנהלי במכללה ובת זוגו של עמרי מירן שנחטף מביתם בנחל עוז. כעת, עם חזרתו של עמרי ושל יתר החטופים הביתה, הקהילה פונה קדימה, אל דרך של שיקום ותקומה, אך אינה שוכחת את אלו שעדיין לא שבו, וקוראת להמשיך לפעול עד להשבת החטוף האחרון לקבורה ראויה.

בעקבות ההבנה כי ספיר מהווה עוגן מרכזי באזור ומנוע כלכלי, חברתי וקהילתי, מנהלת תקומה השקיעה מאז הקמתה משאבים רבים בספיר ובהבטחת המשך הפעילות האקדמית והקהילתית בחבל. במסגרת זו הקצתה המנהלת תמיכה של כ‑100 מיליון ש"ח להשכלה הגבוהה בחבל, מרביתה למכללה האקדמית ספיר, ובנוסף עתידים להיות מוקצים במהלך תכנית החומש  160 מיליון ש"ח נוספים לפרויקטים משלימים שיביאו לפיתוח אקדמי, קהילתי ומחקרי משמעותי.

כחלק מהתמיכה של המנהלת נבנה במכללה מערך ליווי מקיף, המציע טיפול פרטני, סדנאות חוסן, קבוצות תמיכה וקו חם פעיל. המערך נועד לספק מענה מקצועי, רגשי וחברתי ולחזק את הקהילה האקדמית בשגרת היום-יום. במקביל, גובשה תוכנית חוסן ייעודית לסטודנטים ולסגל, שתצא לפועל בשנה הקרובה, במטרה להעמיק את התמיכה הנפשית ולהבטיח סביבת לימודים ובסיס תומך ומחזק לאורך זמן.

אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של המכללה הוא תכנית "ספיר בקהילה" – מיזם ייחודי שבו משתלבים מעל אלף סטודנטיות וסטודנטים בכ-50 מוקדים ברחבי החבל תקומה. במסגרת התכנית, שנתמכת על ידי המנהלת, הסטודנטים/ות מובילים יוזמות בתחומי החינוך, התרבות והקהילה, תורמים מהידע והכישורים שלהם ומחזקים את המרקם החברתי באזור. השנה מתרחבת הפעילות עם הקמת כפר סטודנטים לתקשורת במפלסים בהפעלת תנועת "החלוץ" וכפר יוצרים בשדרות בהפעלת "תוצרת הארץ". לצד התרומה לחוסן המקומי, הסטודנטים מקבלים מלגה המעודדת אותם להשתקע בחבל תקומה ולהפוך אותו לבית.

בין המיזמים החדשים שממומנים במסגרת תקציבי תקומה נכללת הקמת שלוחה אקדמית חדשה סמוך לתחנת הרכבת בשדרות, שתכלול פקולטה לטכנולוגיה, מעבדות מחשבים, מכון מחקר יישומי, ותכניות לימוד בתחומי ההנדסה. בנוסף, מוקם מכון לאומי לחוסן וטראומה, בהשקעה של כ‑2.2 מיליון ש"ח, שיספק מענה מקצועי ויישומי לצרכים הקהילתיים והמחקריים של האזור.

במקביל לפיתוח התשתיות והקמת המיזמים החדשים, המכללה מתחדשת השנה גם במחלקות ותכניות לימוד חדשות, בהן תואר ראשון באמנות מעשית דו-חוגי עם לימודים רב-תחומיים ותואר ראשון בכלכלה וניהול עם התמחות בשמאות מקרקעין.

בנוסף נרשמו שינויים משמעותיים בהנהלה האקדמית של המוסד, בהם מינויו של גיורא בר-דעה ליו"ר הוועד המנהל ומינויה של אושיק פלר-גיל ליו"ר חבר הנאמנים.

זאב אלקין, השר במשרד האוצר האחראי על שיקום הצפון והדרום: "מכללת ספיר היא מוסד אקדמי יחודי בחבל תקומה, המשמש כהזדמנות ללימודים אקדמיים עבור צעירים רבים בחבל, מושך לחבל תקומה סטודנטים חדשים, שתורמים לפיתוח האזור וחלקם אף נשארים לגור בו בהמשך.
מתוך הבנה שמנוע צמיחה אזורי מתחיל בהשכלה גבוהה נגישה ואיכותית, כבר השקענו בספיר ובמערכת האקדמית בחבל תקומה מעל 100 מיליון שקלים, ובשנים הקרובות יוקצו עוד 160 מיליון שקלים נוספים לפיתוח תשתיות אקדמיות, מחקריות וקהילתיות.
במסגרת הזאת גם הרחבנו את מערך המלגות, כדי לאפשר לאלפי צעירות וצעירים לבחור ללמוד כאן, להישאר כאן – ולהפוך את המקום הזה לביתם.
פתיחת שנת הלימודים היום איננה רק חזרה לשגרה. היא הצהרה של עמידה איתנה, ואמירה ברורה: ״אלו שניסו להבריח אותנו מכאן קיבלו אותנו גדולים וחזקים יותר."

אביעד פרידמן, ראש מנהלת תקומה: "פתיחת שנת הלימודים האקדמית במכללת ספיר מבטאת את המשך תהליך השיקום וההתחדשות בחבל, שנמצא בעיצומו. המכללה היא עוגן מרכזי של חוסן, חינוך וקהילה באזור, ושותפה מובילה במאמץ הלאומי להבטיח עתיד של צמיחה והזדמנויות לתושבי חבל תקומה. המנהלת רואה בהשכלה הגבוהה מנוע משמעותי לשיקום כלכלי וחברתי, ולכן השקענו מאות מיליוני שקלים בפיתוח ובהקמת תשתיות אקדמיות חדשות שיחזקו את הקהילה, ייצרו מקומות תעסוקה איכותיים ויבטיחו כי הדור הצעיר של החבל ימשיך ללמוד, לחקור וליצור כאן – בבית".

פרופ׳ ניר קידר, נשיא המכללה האקדמית ספיר: ״הקמפוס מתמלא שוב בחיים ושמחה עם חזרתם של אלפי סטודנטיות וסטודנטים ללימודים כאן בלב חבל תקומה. השנה נפתחת בתחושת הקלה גדולה עם שובו של עמרי מירן יחד עם שאר החטופים החיים, וברוח של תקווה, שיקום וצמיחה. אנחנו מפעילים תוכניות מגוונות שבאמצעותן הסטודנטים שלנו לומדים, תורמים ופועלים למען הקהילה מתוך הבנה שספיר היא לא רק מוסד אקדמי, אלא מנוע מרכזי של התחדשות אזורית. כל זה מתאפשר בזכות השותפים שלנו במל״ג, במנהלת תקומה, בשער הנגב, בשדרות ובנגב המערבי בכלל. יחד איתם, ועם עשרות רבות של תורמות ותורמים, אנחנו בונים כאן עתיד של חוסן, הזדמנות ותקווה.״

לפי הנתונים, שיעור הזכאות לבגרות בשדרות עומד על 94%, מהגבוהים בישראל. גם שיעור הבגרות המצטיינת זינק ל־ 14% לעומת 5% בלבד בשנה הקודמת. בתחום המתמטיקה ברמת חמש יחידות נרשמה קפיצה משמעותית ל־23.5% לעומת ממוצע ארצי של 16%. באנגלית חמש יחידות שדרות מובילה בפער ניכר – 67% לעומת ממוצע ארצי של 46%. וגם בתחום הבגרות הטכנולוגית נרשם הישג: 13% מתלמידי העיר נבחנו במסלול זה, מעל הממוצע הארצי העומד על 11%.

שדרות, הנמצאת בלב עוטף עזה ומדורגת באשכול סוציו־אקונומי נמוך יחסית, נחשבת שנים רבות לעיר פריפריאלית מבחינה גאוגרפית וכלכלית. המציאות הביטחונית המתמשכת מטילה אתגרים יומיומיים על תלמידים, מורים ומשפחות, החיים שנים רבות תחת איום מתמיד של ירי וטראומה מצטברת. דווקא מתוך תנאים אלה הצליחה שדרות לבסס לעצמה מעמד של עיר מובילה בתחום החינוך, המוכיחה פעם אחר פעם כי השקעה עקבית באדם, בערכים ובקהילה יכולה לגבור על מגבלות המקום והמצב.

תלמידי שדרות החלו את שנת תשפ"ד תחת מציאות ביטחונית שאילצה אותם להתפנות מהעיר למשך חמישה חודשים, ולימודיהם התבצעו במוסדות לימוד זמנים שהוקמו עבורם. רבים מהם למדו חודשים ארוכים הרחק מביתם, מחבריהם וממורי בית הספר המוכר להם. אף על פי כן, הנתונים מלמדים כי מערכת החינוך השדרותית הצליחה לא רק לשמור על רצף לימודי, אלא אף להציג זינוק חד בכל הפרמטרים והיא זו שניהלה את מערך החינוך במוקדי הפינוי.

ראש העיר, אלון דוידי: "שדרות גאה במערכת החינוך שלה, באנשי החינוך ובתלמידים שלה. מדובר בהישג מדהים, שממחיש את הרוח המיוחדת של העיר הזו – רוח של עמידה, נחישות ואמונה. מאחורי המספרים יש תלמידים מצוינים, מורות ומורים מסורים, מנהלים והורים תומכים. אני מודה לכל אחד ואחת מהם על המחויבות, על האמונה בדרך, ועל השותפות בחזון שלנו – לשבור תקרות זכוכית ולהוביל חינוך איכותי, חדשני וערכי. השנה הנבחנת לא הייתה קלה לאף אחד. תלמידים למדו תחת אש, ואז נדרשו לפנות את העיר למשך חודשים ארוכים. ובכל זאת, הם לא ויתרו. זהו סיפור של הצלחה חינוכית, אך גם של חוסן אנושי".

מ"מ וסגן ראש העיר, אלעד קלימי, הוסיף: "מערכת החינוך בשדרות צפויה להמשיך בשנים הקרובות בהשקעות משמעותיות בתשתיות, בהוראה איכותית ובחדשנות פדגוגית, כחלק מהחזון העירוני להוביל חינוך ערכי ומצוין גם בפריפריה. אנחנו נמשיך להאמין בתלמידים שלנו ולהעניק להם את כל הכלים להצליח כי בשדרות – הכול אפשרי".

כ-650 ילדים וילדות עולים לכיתה א' ו- 310 תלמידים יחלו את שנת הלימודים האחרונה שלהם במערכת החינוך העירונית.

מערכת החינוך בשדרות ממשיכה להתרחב בשעה טובה ומוצלחת עם 4 גני ילדים חדשים שייפתחו, שני מעונות יום נוספים, תיכון צומח לאומנויות וישיבה תיכונית חדשה – שמצטרפים למוסדות הקיימים על מנת לתת מענה לצרכים ההולכים וגדלים של צוותי החינוך, התלמידים והמשפחות בעיר.

בנוסף, עיריית שדרות השקיעה כ-8 מיליון ש"ח בעבודות שיפוץ ושדרוג של מוסדות החינוך. בין היתר בוצעו עבודות צביעה נרחבות, שדרוג של חצרות, הצללות חדשות, הקמה של כיתות נוספות ורכישה של ריהוט וציוד לימודי חדש.

גם השנה, מערכת החינוך בעיריית שדרות שמה דגש מיוחד על פיתוח מצוינות, לצד ערכים של קהילה וחוסן. תלמידי בתי הספר ייהנו השנה מהרחבת תוכניות הלימוד בתחומי המדעים, החדשנות, המוזיקה והספורט, לצד פעילויות חברתיות שמחזקות את תחושת השייכות והחיבור לעיר. בנוסף, העירייה ממשיכה לקדם פרויקטים ייחודיים לעידוד קריאה, התנדבות ויזמות בקרב בני הנוער.

לקראת פתיחת השנה, דאג אגף הדוברות לקמפיין עירוני ברחבי העיר שכותרתו "בשדרות גדלים באהבה". במסגרת הקמפיין, שמטרתו להעצים את המטפלות בגיל הרך, הצטלמו מטפלות במטרה להראות שהקשר הראשוני הוא זה שקובע ואילו חינוך טוב מתחיל מגיל לידה.

ראש העיר, אלון דוידי: "פתיחת שנת הלימודים תשפ"ו בשדרות היא סמל לעוצמה ולחוסן של העיר שלנו. השנה אנחנו מוסיפים מוסדות חדשים, משקיעים מיליונים בשיפוץ ובציוד, ומעניקים לכל תלמיד ותלמידה סביבה חינוכית ראויה ובטוחה. אני גאה בילדי שדרות ובצוותי החינוך שלנו, שממשיכים להוביל את העיר קדימה בחינוך איכותי, בערכים ובאהבה גדולה לילדים שלנו. זו המחויבות שלנו להעמיד את החינוך בראש סדרי העדיפויות ולדאוג שכל ילד וילדה בשדרות יקבלו את הטוב ביותר".

מ"מ ראש העיר, אלעד קלימי: "מערכת החינוך בשדרות ממשיכה לצמוח ולגדול משנה לשנה. השנה אנחנו פותחים את הלימודים עם יותר תלמידים, יותר מוסדות ויותר השקעה בחינוך. זהו הישג גדול לכל העיר. תודה לראש מנהל חינוך, גיל חדש, לכל אגף החינוך ולכל השותפים לעשייה; מנהלים, מורים, גננות, מטפלות וצוותי ההוראה והחינוך שבזכותם הילדים שלנו מקבלים את הכלים הכי טובים שיש להצלחה".

בטקס נכחו השר במשרד האוצר האמון על מינהלת תקומה, זאב אלקין, ראש העיר, אלון דוידי, מ"מ ראש העיר, אלעד קלימי, סגנית ראש העיר, חוה נחשונוב, ראש מינהלת תקומה, אביעד פרידמן וח"כ דבי ביטון וכמובן מנהלת התיכון, טליה שנבל, מנהל חטיבת הביניים, כפיר מושליון, צוות המורים והתלמידים וההורים הנרגשים.

האירוע התקיים באווירה מיוחדת של חיבור בין חינוך, תרבות וקהילה כאשר האמן ויליד העיר שדרות, מיכה ביטון ביצע את ההמנון של שדרות "איש וכינור", שמדבר על הבית, השורשים, האנשים והאהבה הגדולה למקום. ביטון סיפר, שלפני 20 שנה, כשהקים מרכז אומנויות בעיר, חלם שיוקם בשדרות בית ספר לאומנויות "ועכשיו אלון מגשים לי את החלום", אמר.

הטקס סימן התחלה של דרך חדשה ומרגשת לתלמידי התיכון לאומניות, שמציע שילוב ייחודי של לימודים כלליים לצד חינוך מוזיקלי ואומנותי ברמה גבוהה בעיר עם שילוב של מגמות, כמו מחול, תיאטרון, תקשורת ועוד. כמו כן, הילדים דיברו באנגלית במהלך הטקס וזאת כחלק מתפיסת הלימודים בתיכון שמעודד פיתוח שפה כחלק מתהליך אומנתי ויצירתי. בעיריית שדרות רואים בתיכון לאומנויות נדבך חשוב בהרחבת אפשרויות הבחירה של בני הנוער, ובחיזוק הזהות התרבותית המקומית.

"תלמידים ומורים, אתם צריכים להבין, היום אתם עושים היסטוריה", אמר דוידי לנוכחים, "כי 50 שנה היה תיכון אחד שהיה נקרא התיכון הכללי בשדרות. אתם שברתם את הטאבו הזה. אין יותר תיכון כללי אחד בשדרות, יש שניים, אתם המחזור המייסד של תיכון אומנויות שדרות. חלק מהבגרות של כל תלמיד ותלמידה זה לא רק מצוינות אלא גם ללכת ולטפח כישרונות וגם אהבות. כל עוד משלבים זאת זה לצד זה- זוהי הצלחה״.

בהמשך הסיור, המחנכות ביקרו בספריה הלאומית ונחשפו לאוצרות הדפוס והארכיון של העם היהודי. מדובר על למעלה מ-5 מיליון פריטים ובהם ספרים, כתבי יד, מפות וכתבי עת. בספרייה למדו המורות על החשיבות שבשמירת עותק מכל ספר המודפס בישראל והיכרות עם תהליך האיסוף של יצירות הקשורות לתרבות היהודית והישראלית.

לאחר מכן, יצאו המורות לסיור חוויתי בירושלים והשתתפו במופע 'תיאטרון המזוודה' שם פגשו בצורה תיאטרלית דמויות מיוחדות מירושלים ביניהן משה מונטפיורי. הסיור הסתיים בתפילה בכותל המערבי לשלום מדינת ישראל, הצלחת חיילי צה"ל, שובם של החטופים ולרפואת הפצועים.
בסיום הסמינר התכנסו המורות לקבוצות עבודה על מנת לסכם את שנת הלימודים תשפ"ה ולהכין את שנת תשפ"ו. את הסמינר הובילה מעיין בר יוחאי, מנהלת פרויקטים פדגוגיים באגף החינוך וזאת כחלק מיעדי קטר השפה העברית בבתי הספר היסודיים בעיר. בסמינר נכחו גם מובילות התוכנית מטעם משרד החינוך ד"ר דורית סימון, פנינה אל-על ברנע, סיגל קליין וצוות המדריכות.

יש לציין כי תוכנית 'עלמא' הינה תוכנית הפועלת בכיתות א'-ב' בכלל בתי הספר היסודיים בעיר והיא מאפשרת מעבר רך מהגן לכיתה א' על-ידי 3 עקרונות מנחים: ביסוס תהליך רכישת הקריאה בכיתות א'-ב', עיצוב סביבה לימודית והוראה מותאמת ודיפרנציאלית. 'עלמא' השנה בשדרות הינה תוכנית היוצרת שפה אחידה בין כלל מחנכות כיתות א'-ב', שילוב בין ההדרכה להשתלמות העירונית, וגיוון דרכי הוראה כדי לעמוד בהישגים המצופים בקריאה וכתיבה.

ראש העיר, אלון דוידי: "אנו גאים בצוותי ההוראה של שדרות שממשיכים ללמוד כל הזמן וגם בחופשת הקיץ ממשיכים לצאת להכשרות. תוכנית 'עלמא' מייצרת אחידות, עומק ואהבה לשפה העברית. אנו נמשיך להשקיע בכל מורה, בכל תלמיד ובכל מסגרת חינוכית בשדרות".
מ"מ ראש העיר, אלעד קלימי: "בשדרות אנו משקיעים בחינוך ובצוות החינוכי כבר מההתחלה ולכן אנו מובלים בעיר מגוון תוכניות וסמינר לצוותים החינוכיים. אני מודה למנהלת פרויקטים פדגוגיים בעיריית שדרות, מעיין בר יוחאי על הובלת הסמינר וכמובן תודה למחנכות המסורות שלו שפועלות באהבה ובשליחות למען הדור הצעיר".

הפרויקט כבר הגיע ליותר מ-12 בתי ספר ברחבי העיר, והוא חלק מתוכנית מקיפה שנועדה לחזק את החוסן הנפשי של ילדי העיר, במיוחד בתקופה המורכבת שבה שדרות ותושביה מתמודדים עם אתגרים רגשיים רבים – לאור אירועי השבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל. היעד של עיריית שדרות הוא להציב מרחבים טיפוליים בכל בתי הספר בעיר.

המכולות מהוות מרחב טיפולי עצמאי, שמיועד ל-3 עד 9 תלמידים, בהתאם לגודלה של המכולה. המרחב מאפשר פרטיות, רוגע ותחושת ביטחון, שהם תנאים בסיסיים להליך טיפולי אמיתי ועמוק. הטיפול ניתן במסגרת השירות הפסיכולוגי החינוכי בעיר, בשיתוף יועצות בתי הספר ומטפלות מוסמכות, והוא כולל פעילויות יצירה, נגרות, בישול חווייתי, ועבודה קבוצתית ופרטנית. כל מכולה כוללת חללים טיפוליים נפרדים, ריהוט מותאם, מערכות אוורור, תשתיות מים, חשמל, תאורה, וציוד מלא לסדנאות טיפול באמנות או בבישול.

"אלו לא רק קירות או מבנים. אלו מרחבים של תקווה", אומרת אחת המטפלות בבתי הספר. "ילד שנכנס לכאן לא מרגיש שהוא בטיפול. הוא מרגיש שהוא במקום בטוח, שמקשיבים לו, שרואים אותו. יש כאן קסם אמיתי".

מנהלת השירות הפסיכולוגי-חינוכי באגף החינוך בעירייה, לורן זוארץ אדרי,הוסיפה: "אנחנו רואים יום-יום כמה צורך יש לילדים שלנו במרחב כזה. המכולות האלו מאפשרות לנו לתת מענה גם במצבי קצה וגם בטיפול מתמשך. המענה הוא לא רק רגשי, אלא גם חברתי, חינוכי והתפתחותי".
הפרויקט יצא לדרך אחרי תהליך עומק של מיפוי צרכים בשטח, ראיונות עם מטפלות ואנשי חינוך וליווי של אגף החינוך והנהלות בתי הספר. לא מדובר בפתרון זמני, אלא בתוכנית עירונית רחבת היקף שתמשיך ותגדל.

ראש העיר, אלון דוידי: "כאבא לילדים, כסבא טרי וכראש עיר, אני רואה מקרוב עד כמה הילדים שלנו זקוקים ליותר מהמערכת הרגילה. המכולות האלה הן הלב של מה שאנחנו עושים בשדרות. מענה אמיתי, שקט, עמוק ומכיל. אני גאה בצוות אגף החינוך ובשירות הפסיכולוגי שלנו שעומלים על פרויקטים כל כך חשובים ברגישות ובמקצועיות. נמשיך להרחיב את המיזם עד שנגיע לכל בית ספר בעיר, כי כל ילד בשדרות ראוי למרחב שמקשיב לו ונותן לו כלים לצמוח".

מ"מ ראש העיר, אלעד קלימי: "המכולות האלו הן הרבה מעבר למבנה, הן מסמלות את הלב הפועם של מערכת החינוך שלנו. כל ילד וילדה בשדרות צריכים לדעת שיש להם מרחב בטוח, אוזן קשבת ומישהו שמבין אותם. נמשיך להשקיע בפיתוח מרחבים טיפוליים, ונביא כל מענה שנדרש כדי לחזק את החוסן הנפשי של הדור הצעיר שלנו. זו המשימה הכי חשובה שלנו כרגע".

בשדרות פועלות השנה שבע נבחרות רובוטיקה מבתי הספר 'נריה', 'ראשית', 'שקמים מעוז', 'מדעים אלון', 'תורני מדעי', תיכון מקיף כללי, אולפנת בארי וכן נבחרת FTC של המקיף הכללי.

כלל הנבחרות של שדרות השתתפו בתחרות שהתקיימה. מתוך 70 קבוצות שהשתתפו בתחרות, הנבחרת של בית ספר 'ראשית' זכתה בגביע פרס החדשנות, הנבחרת של בית ספר 'שקמים מעוז' זכתה בגביע פרס השופטים והנבחרת של בית ספר 'נריה' זכתה בגביע פרס השופטים ועלתה לתחרות הגמר.

בשבוע שעבר התקיים כנס רובוטיקה עירוני בו השתתפו הורי ותלמידי נבחרות הרובוטיקה של שדרות. הכנס התקיים בנוכחות מ"מ ראש העיר, אלעד קלימי ומנהל אגף החינוך, גיל חדש.

במהלך הכנס, מנהל אגף החינוך, גיל חדש עלה לברך את הזוכים וסיפר אודות התוכניות החינוכיות בעיר. בין דבריו: "הרובוטיקה היא תחום חשוב מאוד להתפתחותם של ילדינו, ואנו מעודדים אותם להתמיד ולהתאמץ כדי להגיע להישגים. כחלק ממודל 'החגורות' שאימצנו בעיר, אנו מעלים על נס תלמידים שמתאמצים ומשקיעים ומעניקים להם את ההכרה הראויה. אני מאמין שהם יהיו דור העתיד של המדע והטכנולוגיה בישראל".

לאורך כל השנה, תלמידי הנבחרות של שדרות עובדים ויוצרים תוצרים בתחומי המדע, אומנות, מחשבים ותרבות. המטרה הינה לעודד את הילדים ובני הנוער להיות מנהיגי מדע וטכנולוגיה, לעבוד בקבוצות ולקחת אחריות.

מ"מ ראש העיר, אלעד קלימי:"אנו גאים בתלמידים שלנו על ההישגים המרשימים שלהם בתחרות הרובוטיקה. אנו נמשיך להשקיע בתחום המצוינות, כדי להעניק לתלמידים שלנו את הכלים הטובים ביותר להצלחה".

כאמור, מדובר ביוזמה חדשנית שפותחה על ידי רשת אמית ואגף החינוך של עיריית שדרות, בניהולו של גיל חדש, במטרה למדוד ולתגמל השקעה ועשייה ערכית, ולאו דווקא הישגים לימודיים בלבד ואת התוצאה הסופית.

במסגרת התוכנית, שהחלה לפעול לפני כחצי שנה, מוענקות לתלמידים משימות ופעילויות מגוונות בתחומים חברתיים, קהילתיים וסביבתיים. התלמידים יכולים לבחור כיצד לתרום – בין אם בליווי קשישים, התנדבות במסגרות שונות, סיוע לנזקקים או כל פעילות ערכית אחרת שמקדמת תרומה לקהילה. החגורות שמוענקות להם מסמלות את מידת ההשקעה שלהם, בדומה לשיטת החגורות באומנויות לחימה.

מיזם זה משלב את מערכת החינוך הפורמלית והבלתי פורמלית, מתוך שאיפה לעודד בני ובנות נוער למצוינות, מנהיגות ועשייה משמעותית. בעיריית שדרות רואים בפרויקט זה חידוש חשוב, המסייע להפיכת התלמידים לשותפים פעילים במרקם הקהילתי בעיר.
בטקסים השבוע שהתקיימו במקיף הכללי אמית שדרות, תחילה לתלמידי היסודיים ולאחר מכן לתלמידי התיכונים, הוקרן סרטון בו הצטלמו אנשי חינוך בעיר, תלמידים וכן מנהיגי העיר.

ראשון המברכים בטקס היה ראש העיר, אלון דוידי, שאמר: "אנחנו גאים להוביל יוזמות חינוכיות חדשניות שמקדמות ערכים של נתינה והתמדה. הפרויקט הזה מעודד את בני הנוער שלנו להקדיש מזמנם כדי לעשות טוב עבור אחרים אבל גם עבור עצמם, וזה בדיוק החינוך שאנחנו רוצים להעניק לדור הבא – חינוך לערכים, לעזרה הדדית ולמעורבות חברתית".

מ"מ וסגן ראש העיר, אלעד קלימי: "החינוך בשדרות הוא לא רק לימודים בכיתה – הוא דרך חיים. פרויקט חגורות המצוינות משקף בדיוק את מה שאנחנו שואפים אליו: עידוד השקעה, מנהיגות וערכים בקרב הדור הצעיר. אני גאה לראות את התלמידים שלנו מקבלים הכרה על עשייתם ויודע שזה רק תחילת הדרך לשינויים חינוכיים משמעותיים נוספים בעיר".

שירן חדד, רכזת שכבה י' ושירות משמעותי במקיף אמית שדרות, מובילה כבר מספר שנים את מבצע 'עוף קדימה' לזכרו של ג'וחא. השנה הזמינה שירן את כיתה ז4 כחלק מסיירת ערכים עם המחנכת המובילה את הפרויקט, לימור חג'בי, להצטרף לפרויקט מבצע גוחא. במסגרת שיעור חינוך בכיתה הם למדו על ג'וחא הי"ד, האדם והמפקד שהוא היה. ג׳וחא דאג להגיע לליבם של כל חבריו ופקודיו ותמיד הוא הגיע עם קולה ובמבה שכולם אוהבים. לאחר מכן, התלמידים משכבה י' ומכיתה ז4, אספו במבה וקולה וארזו כשי. תלמידי ז4 חילקו לאנשי המנהלה וכוחות הביטחון ברחבי העיר.

עופרי שטרית, תלמידת כיתה י2 שיתפה: "זו תחושה טובה לתת למישהו ולהעניק הערכה על העבודה שלהם ובעיקר על שהם מעניקים ביטחון לאורך השנים ועוד יותר אחרי ה7 באוקטובר. מבצע ג'וחא הוא מבצע שמנציח מפקד גבעתי שנפל בלבנון, זה ערך עליון לזכור את הנופלים והחללים שלנו, אנחנו דור המשך שחייב לזכור".

המחנכת לימור חג'בי: "דאגנו לעשות טוב על הלב בדיוק כמו שג'וחא דגל לעשות. מבחינתי פרויקט זה כחלק מ"סיירת ערכים" בבית הספר, הוא בדיוק נוגע בערכים שאנחנו מנסים להנחיל. המפגש של התלמידים עם האנשים, כשהם מעניקים ועושים מעשה טוב לאחר, מעניק להם כל כך הרבה שמחה, ורצון להמשיך לתת. זה מהות החינוך מבחינתי".

שירן חדד, רכזת שכבה י' ושירות משמעותי: "חשוב לי להנחיל כרכזת, ערכים של הוקרת התודה לכוחות הביטחון שכבר שנה וארבעה חודשים נלחמים על השקט והביטחון שלנו. ודווקא בזמן "השקט" בתקופה כלכך רגישה ואינטנסיבית שמחכים לחטופים שלנו והם דואגים לנו בכל רגע נתון לחזרתם ועל האיזור, חשוב שהילדים ידעו להעריך. מבצע ג'וחא הוא מסורת אצלנו, שמנציחה את זכרונו. כמחנכים הבנו שאלו הדברים שבאמת נוגעים בילדים. הם זוכרים ולא שוכחים, דרך המעשים, סיירת הערכים של שכבה ז' המתחילה את דרכה, והשיתוף עם הבוגרים של בית הספר, מהחטיבה העליונה יוצרת חיבור משמעותי, הם רואים אותם כדוגמא, וזו הייתה הזדמנות פז ליצור את החיבור".