חשוב לציין, כי הצבת המתקנים היא רק השלב הראשון בתוכנית. בשלבים הבאים של הפרויקט, מתוכננת הצבה של מתקני גניזה נוספים בשכונות החדשות, וכן באזורים ותיקים נוספים בעיר, על מנת להבטיח פריסה מקסימלית שתיתן מענה מקיף לכל שכונה ורחוב.

המהלך נועד למנוע עומסים במתקנים בודדים שהיו בבית העלמין, כעת יהיה ניתן לשמור על קדושת הכתובים ולשפר את חזות העיר, כאשר השירות מסופק לתושבים בחינם לחלוטין.

ראש עיריית שדרות, אלון דוידי, בירך על המהלך: "אנו ממשיכים לשפר ולשדרג את השירותים הניתנים לתושבינו בכל תחומי החיים. מיזם מתקני הגניזה, פרי שיתוף פעולה מבורך עם המועצה הדתית, מאפשר לכל תושב לפנות את הגניזה בכבוד ובנגישות מקסימלית, תוך שמירה קפדנית על ניקיון וטיפוח המרחב הציבורי בעיר. נמשיך ליזום ולפעול למען קהילת שדרות על מנת לספק את המענה המקצועי והאיכותי ביותר".

ראש המועצה הדתית, נתן בר יוחאי: "מהיום, פינוי הגניזה קרוב ונגיש אליכם יותר מאי פעם. אנו מזמינים את התושבים לעשות שימוש במתקנים ולסייע לנו לשמור על עיר נקייה ועל כבודם של דברי קודש. תודה לראש העיר אלון דוידי שלא חוסך מאומה, כדי לשדרג ולשפר את שירותי הדת לטובת העיר שדרות ותושביה, כמו כן תודה לצוותים המקצועיים בעיריית שדרות שהצטרפו למאמץ העירוני להמשיך ולתת את השירות הטוב ביותר לתושבים גם בתחומי שירותי הדת".

למה חשוב להשקיע בבחירת מקום לאירוע?

המקום הוא הרבה יותר מאשר חלל שבו מתכנסים האורחים. הוא יוצר את הרושם הראשוני, קובע את סגנון האירוע ומשפיע על כל פרט – החל מהעיצוב ועד לחוויית האירוח. מקום איכותי יכול להפוך אירוע רגיל לחוויה בלתי נשכחת.

בנוסף, מקום מתאים מסייע בהתנהלות נוחה יותר של האירוע, מספק פתרונות לוגיסטיים ומאפשר לאורחים ליהנות מהאירוע ללא תקלות או אי נוחות.

אילו סוגי מקומות לאירועים קיימים?

בשנים האחרונות תחום האירועים התפתח מאוד, וכיום ניתן למצוא מגוון רחב של אפשרויות:

• אולמות אירועים קלאסיים המתאימים לאירועים גדולים.
• גני אירועים המשלבים טבע ואווירה פתוחה.
• מתחמי בוטיק לאירועים קטנים ואינטימיים.
• מקומות מיוחדים כמו יקבים, חוות, מתחמי טבע וחללים אורבניים.
• אולמות וכנסים המתאימים לאירועים עסקיים.

לכל סוג מקום יש יתרונות שונים, ולכן חשוב להתאים את הבחירה לאופי האירוע ולצרכים האישיים שלכם.

איך לבחור מקומות לאירועים בצורה נכונה?

התאמת גודל המקום

אחד השיקולים המרכזיים הוא מספר המוזמנים. מקום קטן מדי עלול ליצור צפיפות, בעוד שמקום גדול מדי עלול לגרום לתחושה ריקה. מומלץ לבחור מקום שמסוגל להכיל בנוחות את כמות האורחים הצפויה.

מיקום ונגישות

מיקום נוח הוא גורם משמעותי בהצלחת האירוע. חשוב לבדוק דרכי הגעה, חניה זמינה ונגישות לאנשים עם מוגבלויות. כאשר האורחים מגיעים בקלות, החוויה שלהם משתפרת כבר מהרגע הראשון.

איכות השירות

מעבר לעיצוב ולמיקום, חשוב לבחון את רמת השירות. צוות מקצועי, יחס אישי וזמינות לאורך תהליך ההפקה יכולים לעשות הבדל גדול. מומלץ לקרוא המלצות ולבקר במקום לפני קבלת ההחלטה.

מה חשוב לבדוק לפני שסוגרים מקום?

לפני חתימה על חוזה, כדאי לבדוק מספר נקודות מרכזיות:

• מה כולל המחיר והאם קיימות עלויות נוספות.
• אילו שירותים ניתנים במקום, כמו קייטרינג, הגברה ותאורה.
• האם קיימת גמישות בעיצוב ובסידור החלל.
• מהי מדיניות הביטולים והשינויים.
• האם המקום זמין בתאריך המבוקש.

בדיקה מוקדמת של הפרטים הללו יכולה למנוע הפתעות בהמשך הדרך.

מקומות לאירועים בדרום – אפשרות שכדאי להכיר

בשנים האחרונות יותר ויותר אנשים בוחרים לקיים אירועים באזור הדרום. הסיבה לכך היא השילוב בין נופים מרשימים, מתחמים מודרניים ואווירה ייחודית שקשה למצוא במקומות אחרים בארץ.

מי שמחפש אולמות אירועים בדרום יכול ליהנות ממבחר רחב של מתחמים המתאימים לכל סוגי האירועים, החל מאירועים קטנים ואינטימיים ועד לחגיגות גדולות ומרשימות. בנוסף, רבים מהמתחמים מציעים חבילות משתלמות ושירותים מתקדמים תחת קורת גג אחת.

סיכום

בחירת מקומות לאירועים היא החלטה משמעותית שמשפיעה על הצלחת האירוע כולו. חשוב להקדיש זמן לבחינת האפשרויות, לבדוק את המיקום, השירות, גודל המקום והתקציב, ורק לאחר מכן לקבל החלטה. כאשר בוחרים מקום שמתאים לצרכים ולאופי האירוע, ניתן ליהנות מחוויה מוצלחת, נעימה ובלתי נשכחת עבור כל המשתתפים.

אם אתם נמצאים בתחילת הדרך ומתכננים אירוע בקרוב, מומלץ להתחיל בסקר שוק מסודר, לבקר במספר מקומות ולהשוות בין האפשרויות עד שתמצאו את המקום המושלם עבורכם.

הסטודנטים המרותקים, שרבים מביניהם עברו חוויות דומות כתושבי האזור, הזדהו והתרגשו לשמוע מהמוזיקאי המוערך על התהליך האמנותי והפנימי שעבר עליו בעקבות האירועים – כשבהשראתם נולד אלבומו האחרון והאישי "הכל טוב". האלבום אותו הוציא השנה, מאופיין בשיתופי פעולה עם מוזיקאים מובילים הנערצים עליו – כדוגמת יוצאי שדרות קובי אוז וחיים אוליאל.

השלוחה הדרומית החדשה של בית הספר למוזיקה 'רימון' בשדרות תחתום בקרוב את שנת הלימודים הראשונה, כשההחלטה להקימה כמו פתיחתה בפועל התרחשו במהלך מלחמת 'חרבות ברזל'. היא נוסדה במסגרת שיתוף פעולה עם עיריית שדרות, וכך התווספה לשלוחה הצפונית בעכו ולשלוחת הנוער בפ"ת שנפתחו גם הן בשנים האחרונות ולקמפוס המרכזי ברמה"ש המציין כעת את שנתו ה-40. הקמפוס פועל במבנה חדש ומשופץ שמשתרע על פני 1,700 מ"ר בלב העיר – במהלך בו הושקעו על פי הערכה כ-15 מיליון ש"ח. המבנה מצויד במערכות סאונד וטכנולוגיה מהמתקדמות ביותר, ציוד הקלטה והפקה, חדרי חזרות, כיתות לימוד ואולפנים. עיריית שדרות גייסה משאבים באמצעות מנהלת תקומה וקרנות פילנתרופיות ומעניקה תמיכה משמעותית למיזם, כולל מלגות לסטודנטים ממקורות כמו קרן טורונטו – קנדה ומפעל הפיס.

מסלול הלימודים בו לוקחים חלק מוזיקאים מובילים המזוהים עם האזור כדוגמת מנהיג להקת 'כנסיית השכל' רן אלמליח ודויד פרץ, מציע מגוון תכניות ברמה הגבוהה ביותר בתחומי הביצוע, הלחנת וכתיבת שירים, הפקה מוסיקלית ואלקטרונית. לצד זאת נערכות בו תכניות לתואר ראשון ושני במוסיקה ובתרפיה מוסיקלית, בשיתוף עם מוסדות אקדמיים בארץ דוגמת אוניברסיטת בר-אילן, האוניברסיטה הפתוחה ומכללת לוינסקי –וינגייט. לקמפוס תהיה גם זיקה ישירה למוסד המוסיקלי האיכותי בעולם – ברקלי קולג' בבוסטון, הנמצא בקשר מקצועי אסטרטגי רב-שנים עם 'רימון' במסגרת תכניות משותפות לשני המוסדות. ההרשמה למחזור הראשון של המרכז נערכת זה עתה, כשהלימודים צפויים לכלול מכינות מוסיקליות לצד מסלול הלימודים המלא.

באותם רגעים, כשהוא מביט בנכדיו ומנסה להבין כיצד יגן עליהם אם מחבלים יפרצו לבית, עלו בראשו פסוקי תהילים שלמד בילדותו. תחילה בלחש, אחר כך בקול. מזמור אחר מזמור. תפילה אחר תפילה. "אני מסתכל על הנכדים שלי ושואל את עצמי – ככה זה ייגמר?", הוא משחזר.
בליבו פנה לקב"ה והבטיח: אם הוא ומשפחתו יינצלו מאותו יום, הוא יחזור לעסוק במוזיקה ויקליט פרויקט שלם שיוקדש לסיפורי התנ"ך ולמזמוריו. בשנה האחרונה, אחרי עבודה ממושכת של שנה בכתיבה, הלחנה ועיבודים באולפן ההקלטות, הוא החל לשחרר את יצירותיו. בין היתר גרסה מחודשת ומרעננת ל"אדון עולם" עם קטע ראפ של הזמר רשי שמתאר את הרגעים הדרמטיים בממ"ד.

" שבעה באוקטובר שמחת תורה
מסורת בלב אמונה טהורה.
בחוץ טילים מחפשים ישועה.
פיצוצים ויריות שואלת האישה.
עידו אלון ואגם משחקים
לא יודעים לא שומעים את הצעקות
הם קטנים נושא תפילה לאלוהים.
שמור עלינו על האישה והנכדים.
שקט מחבלים בחוץ מצב לחוץ
הלב על 200 דופק.
בך אני בוטח בך מאמין.
אתה הכח בחיי.
עם ישראל חי".

שיר נוסף שמלווה בקליפ AI מרגש הוא "אור בחשיכה" שכתב המשורר דר' יצחק חופי חפוטה. באלבום יש גם נעימה מוסיקלית ללא שירה בשם "הנודד" שמושמע אפילו בטורקיה ומביא בין היתר את כישוריו של חברו ל'שפתיים', הכנר שמעון עמר.

ההצלחה עם שפתיים

כדי להבין את משמעות ה"נדר" שנתן לקב"ה בבוקר השבעה באוקטובר צריך לחזור עם הסיפור של אוחנה הרבה מאוד שנים אחורה, ל"פצע" שגרם לו להתנתק מהמוסיקה שכה אהב והייתה חלק בלתי נפרד מחייו מאז הקמת 'שפתיים' בשנת 1984, תחילה כלהקת חתונות.

אוחנה אומנם לאורך כל השנים לא היה בפרונט. נגן גיטרה שעמד לכאורה על הבמה מאחור אבל מאחורי הקלעים נחשב לאחד המייסדים ומנוע מרכזי בהפיכת הלהקה לשם דבר בתרבות הישראלית. "תראה אני מאוד אוהב את להקת 'שפתיים', זה היה הבייבי שלי. אני הקמתי את הלהקה הזאת עם חיים ואלי" הוא אומר כשעיניו ממש בורקות. "כל מה שקרה בלהקה הזאת עמלתי רבות כדי שדברים יצאו אל הפועל. אני זוכר את התקופה שהופענו מלא כלהקת חתונות ואז העליתי לראשונה את הרעיון להקליט שירים כי אמרתי אם אוהבים אותנו באירועים, אין שום סיבה שלא יאהבו אותנו לשמוע עם קסטה ברכב. סגרנו אולפן, יצרנו שיתופי פעולה כמו למשל עם מתי כספי לשיר של ג'קי אלקיים".

ההתחלה אני מניח לא הייתה קלה כי גם ככה ברדיו לא נהגו להשמיע מזרחית אז מה פתאום מרוקאית?
"ובגלל זה ההישג של שפתיים הוא עצום. אני זוכר את עצמי מתקשר כל יום לעורכים ברדיו ומשגע להם את השכל שישמיעו אותנו. את העורכים בערוץ הראשון שיגעתי עד שיום אחד הוא אמר לי "אם תצליח להביא את מתי כספי שהקלטנו איתו שיר, אתה נכנס לטלוויזיה" וזה מה שעשינו. מעבר לזה אני התעסקתי בפרטים הקטנים, מהתלבושות ועד לנגינה, איך מופיעים, איך סוגרים הופעה. אני זוכר אפילו את הימים הראשונים שהקמנו את הלהקה, הלכתי למועצה הדתית כדי למבקש את הכתובות של מי נרשם לחתונה. הייתי מחייג אליהם להציע הופעה שלנו. בפעם הראשונה שזוג אמר לנו שהוא מעוניין אמר לי "אוקיי, אנחנו רוצים לבוא לראות אתכם בהופעה". עכשיו אין הופעות אז הייתי חייב לסגור הופעות בחינם או אפילו לשלם מהכיס, העיקר שיבואו 2-3 זוגות לראות אותנו וככה זה התפתח".

עד היום מנסים לפענח את התופעה שנקראת 'שפתיים'?
"אני חושב שלפני הכל, להקת 'שפתיים' נגעה בכולם. באשכנזים, במזרחיים, בכל העדות. בסוף במקור שלנו, חוץ מסמי לזמי, לא נגנו מרוקאית. נכון שעם ההורים שלנו דיברנו מרוקאית אבל מעולם לא ניגנו את זה. כשהתחלנו להופיע, הקהל התחיל לבקש מרוקאית. אז בהתחלה הייתה לנו את יהודית הזמרת שהייתה שרה במרוקאית. אחר כך היא עזבה והבאתי את סמי. הוא אמר אין בעיה אני מוכן לבוא. לאט לאט התחלנו להיכנס לזה ולהבין שבעצם אני מכיר את השירים כי שמעתי אותם שהייתי ילד קטן. מה שגם שלקחנו את המוסיקה המרוקאית וחיברנו אותה לעולם שאנחנו אוהבים שזה הרוק והפופ ולדיסקו. זה נהיה פתאום קל יותר לקהל להתחבר למוסיקה המרוקאית. אפילו כשהיינו במרוקו, הם שאלו "מה זאת המוסיקה שלהם" כאילו הם לא היו רגילים לשמוע את השפה שלהם בסגנון הזה".

המוסיקה המרוקאית במקור נשמעת כבדה, אתם הכנסתם קצב
"בדיוק. לקחנו את הכבדות הזאת ועשינו ממנה משהו קל שכל אחד יכול לשמוע אותו. למשל ממתי ניגנו גיטרה בס במוסיקה מרוקאית? חשמלית עוד איכשהו, תופים אם כי המקצב של המתופף השתנה כי הוא מקצב שמרקיד. (הוא מדגים ממש).

וכמו בכל הרכב מוסיקלי שיש בו מגוון דעות נוצרו גם מחלוקות. אחרי 14 שנים של הצלחה הגיע המשבר בתוך הלהקה שהוביל בסופו של דבר לפירוקה הרשמי בשנת 1998. אוחנה חושף לראשונה כי השנתיים האחרונות הם שגרמו לו להתנתק מהמוסיקה. "הגעתי למצב שלא יכולתי לשמוע על מוסיקה יותר".

צילום אורי גבאי

להקת שפתיים בניסיון האיחוד הקודם בפסטיבל הבירה 2022 . צילום: אורי גבאי

עד כדי כך?
"ממש ככה. בזמנו חברים שהיו מדברים איתי על זה ושומעים ממני את חוסר החשק היו אומרים לי "אבל מוסיקה זה טוב לנשמה". תמיד עניתי זה פשוט לא מעניין אותי יותר".

איך מגיעים למצב שלא רוצים יותר לשמוע על מוסיקה?
"ניגנתי באירועים איזה 18 שנה וזה שוחק. תוסיף לזה שהשנתיים האחרונות לפני הפירוק של להקת שפתיים היו קשות, שנתיים של מלחמות בתוך הלהקה. לא היה נעים לי כבר להיות על הבמה, לא היה נעים לי לנגן. אחרי הפירוק, אם מישהו היה אומר לי "בוא לנגן" זה לא עניין אותי יותר אם מישהו אפילו היה אומר לי בוא תשמע שיר לא הייתי מוכן. ניתקתי את עצמי לחלוטין מהמוסיקה. אני לא יודע איך להסביר את זה אבל ככה הגוף שלי הרגיש והתגובה הייתה שלא רציתי לא לשמוע ולא להתעסק במוסיקה יותר, פשוט עשיתי ניתוק מוחלט ועברתי לעולם אחר".

גם אם החלטת להתנתק, השירים של שפתיים בכל מקום עד היום?
"זה נכון כי אני הולך לאירועים ואין אירוע היום שלא שמים שיר של שפתיים. גם חיתנתי את הילדים שלי עם השירים של שפתיים כי הם גדלו על זה וזה הרצון שלהם אבל הניתוק אצלי בא ממקום שלא רציתי יותר לעסוק בזה. בסוף כמו שכבר אמרתי, 'שפתיים' הייתה הבייבי שלי, מעין אהבה גדולה שבסופו של דבר התאכזבתי ממנה אחרי השקעה של כל כך הרבה שנים".

במהלך הראיון אוחנה ממשיך ומתאר תחושותיו דרך הסיפור של ליאונרד כהן. "אני מרגיש שאני עברתי את מה שליאונרד כהן עבר. הוא באחד השלבים של הקריירה הגיע למצב שהוא לא רוצה להופיע יותר. הוא אמר "יש לי מספיק כסף, יש לי תמלוגים, אני יכול לחיות מזה כל החיים. גם אני וגם אישתי וגם הילדים". ובאמת הוא התנתק מהמוסיקה. מאוחר יותר הוא גילה שהמנהלת חשבונות שלו, בזבזה לו את כל הכסף בהימורים. הוא אמר לעצמו "ריבונו של עולם, מה אני אעשה עכשיו". הוא מתחיל לבחון את הדרך שלו, איפה הוא טעה, מה הוא לא עשה בסדר. הוא מוצא מכנה משותף בינו לבין דוד המלך. הדבר היחידי שהוא יודע לעשות זה מוסיקה ואז הוא הלך וכתב את "הללויה" שמתחיל באזכור של דוד המלך.

ואיך אתה מקשר את זה לסיפור שלך. הרי גם אתה עד אז ידעת לעשות רק מוסיקה?
"חיפשתי פרנסה אחרת, העיקר לא לעסוק במוסיקה. פתחתי עסק לתיירות שעבד יפה הרבה מאוד שנים, בשנים האחרונות אני בעסק שלי לעיצוב חדרי רחצה וחיפויים. תבין שאנחנו מדברים על תקופה של 28 שנים שבמרביתם לא רציתי לגעת במוסיקה או להתפרנס ממוסיקה, כל הזמן היו הצעות שדחיתי, מלבד 2 ניסיונות . בשנת 2004 איחוד של שפתיים ל-4 הופעות וזה התפרק מהר מאוד וב-2022 שוב פעם עשינו איחוד וגם הפעם זה לא החזיק מעמד".

ב-2022 אני זוכר שזה בער בך שוב?
"כן, התחברתי שוב לחיים אוליאל וסמי לזמי והתחילה שוב חברות של אמת. תוך כדי התחלנו לדבר על האיחוד וזה הבשיל לזה. עשינו כמו שאתה זוכר מופע איחוד בפסטיבל הבירה בשדרות. אני אישית הלכתי וסגרתי 10 הופעות עם האנדלוסית, חתמתי על חוזה. לצערי בהמשך אני מגלה שהחוזה בוטל כי היה מי שהחליט לעשות חוזה אחר וזה מה שהוביל שוב לפיצוץ ומשהו שאני לא רוצה להרחיב עליו כי אין לי שום עניין לדבר רע על אף אחד".

אגב, יש לציין כי בשנת 2000, אוחנה היה מעורב בהקמת להקת "סולטנה" אך פעל רק מאחורי הקלעים. " ללהקת סולטנה היה פוטנציאל אדיר להצליח אבל לא הייתה להם מספיק סבלנות. השירים שלהם דווקא זכו לחיבוק גדול, השיר סולטנה הושמע בכל מקום, היו להם ראיונות בטלוויזיה וברדיו וקיבלו במה יחסית גדולה ללהקה חדשה. יחד עם זאת חברי הלהקה רצו הופעות, כמובן שאני יכול להבין אותם אבל הם היו חייבים להבין שזה תהליך, הופעות זה לא מהיום להיום, לפחות ככה זה היה לפני 26 שנים. אמרתי להם בואו נעשה תקליט שני ואז התקליט השני יקדם גם את התקליט הראשון וזה יפרסם אתכם שוב"

קיים את הנדר לקב"ה

בחזרה לשבעה באוקטובר. אירוע שטלטל את שדרות והמדינה כולה. "בערב החג כל הילדים התארחו אצלנו ואחרי הארוחה כולם הלכו לביתם ונשארו אצלנו שלושה נכדים שקשורים אלינו ורצו לישון עם סבא וסבתא. למחרת, כמו כל תושבי שדרות התעוררנו לאזעקות. אנחנו כמובן מתורגלים, רצים מייד לממ"ד ואחרי כמה דקות יוצאים. פה זה היה שונה והתארך. אז אני מתחיל לקבל הודעות מהילדים שיש מחבלים בשדרות, בהמשך הבן מספר שמחבלים מטיילים אצלו ליד הבית, גם שני הילדים אותו הדבר ואני מסתיר את המידע מאישתי שמפעילה את הילדים בממ"ד במשחקים. אני בפנים כבר בוער, מתכנן כבר איך להתכונן למחבלים שיבואו כי אני שומע מרחוק יריות, קולות של "אללה ואכבר".

חוסר אונים מוחלט
"הייתה הרגשה של חוסר אונים. מצד אחד הילדים מדווחים שמחבלים אצלם, מצד שני יש לי שלושה נכדים קטנים שצריך לשמור עליהם. אני מביט עליהם ואני אומר לעצמי "ריבונו של עולם, ככה נסיים את החיים שלנו?". בשלב מסוים כשאני מבין שאין לי נשק אם מחבלים יבואו, אני מתחיל פשוט לקרוא מזמורי תהילים שלמדתי בבית ספר "גם כי אלך צלמוות" וכו'. כל מזמורי התהילים שהכרתי בעל פה התחלתי לקרוא ולזמר. בלב שלי פניתי לקב"ה ואמרתי "אם תציל אותי" אני עושה לכבודך פרויקט רק של מוסיקה תנ"כית.

עם שרית פרג וזיציק מסולטנה ומיכה ביטון

איך אתה מסביר את זה שדווקא ברגעים האלה באה האמונה?
"תמיד הייתי בי האמונה, כמובן בדרך שלי אבל אני יודע על מה אתה מדבר כי זה כבר קרה לי בצעירותי, בגיל 28, אמא שלי נפטרה בפתאומיות. אני זוכר את רגע הבשורה עד היום ואת המראות של הצרחות שהגעתי לבית. בתוך השבעה אני יוצא בחוץ ומוצא עצמי מקלל את אלוהים, את כל העולם על מה שקרה לאמא שלי. בערב, קיבלתי שינוי פאזה של 180 מעלות ופתאום הרגשתי שאני מתחבר לאלוהים. אני לא יודע להסביר את זה. התחלתי להתחזק, להתפלל שלוש תפילות. זה לימד אותי כמו שליאונרד כהן אמר "אני מודה על הרע כשם שאני מודה על הטוב". זה קרה לי פעם אחת והנה פעם שנייה זה תפס אותי. ואין לי הסבר כי זה נמצא בתוך הנשמה. אני ברגע הזה הרגשתי שהקב"ה איתי ושומר עליי".

במהלך תקופת הפינוי בעיר אילת אליו הוא נמלט עם משפחתו ביום ראשון בבוקר כאשר מחבלים עדיין מסתובבים בעיר, הוא קיבל דיווח שקסאם פגע בעסק שלו והסב לו נזק רב. הרחק מהבית בשדרות הוא כבר החל לחשוב רק על הנדר שנתן באותו בוקר לקב"ה. "כשחזרנו לשדרות מהפינוי זה הדבר הראשון שרציתי לעשות. תפסתי גיטרה ואני חייב להודות כאב לי מאוד באצבעות. התחלתי לעבוד על השיר שזימרתי כשהיינו בממ"ד בבוקר השבעה באוקטובר. "גם כי אלך בגיא צלמוות לא ארע לי רע כי אתה עמדי", לאחר מכן לקחתי את אדון עולם לגרסה אחרת שבסוף יש קטע ראפ שביצע רשי משדרות ומספר על התחושות שהיו באותו בוקר בממ"ד".

יש עוד דבר חדש בפרויקט הזה. אתה לראשונה מבצע?
"נכון. תראה בלהקת שפתיים סמי שר הרבה יותר טוב ממני וחיים אוליאל שר יותר טוב ממני והיו גם 2 זמרות בלהקה. אני מצאתי את עצמי בפינה מאחורי הקלעים אבל זה לא הפריע לי. אני ער לעובדה שהם שרים יותר יפה ולכן צריך שהם יהיו בפרונט של הבמה- אין מה לעשות. הפעם בפרויקט הזה הרגשתי שאני רוצה לשיר בקולי. אני מוצא את עצמי גם מלחין, גם עושה עיבודים מה שלא עשיתי הרבה ב'שפתיים'. בפרויקט הזה אני עושה הכל מהכל, עושה את זה בכייף ובאהבה. מכל הפעמים שהיו ניסיונות לעסוק שוב במוסיקה אני הכי מאושר שחזרתי לעסוק במוסיקה בשביל הפרויקט התנ"כי. היום אני מבין שאני לא יכול בלי המוסיקה, היא כל הזמן בראש שלי והיא בהחלט עושה לי טוב. אני מרגיש שאצלי המוסיקה נולדה מחדש בשבעה באוקטובר וזאת לא קלישאה".

מה עוד מתוכנן לנו?
"עד עכשיו נדמה לי יצאו 7 שירים מתוך האלבום, בדיוק השבוע אני מקליט עוד שיר עם סינגולדה (של שלמה ארצי). מבחינתי הכי חשוב שקיימתי את ההבטחה שלי לקב"ה ואני חייב להגיד לך שלראשונה מאז שפתיים אני ממש נהנה מהעשייה המוסיקלית".

עם אבי סינגולדה השבוע בהקלטת שיר נוסף

בהודעה שפרסם המועדון נכתב: "עם כל הכבוד לחדשות, לנו יש אחת לא פחות חשובה: קבלו במחיאות כפיים סוערות את עוזר המאמן שלנו בשנה הקרובה – דרור ויצמן. דרור הוא שחקן נשמה, גם כשהוא עובר לקווים. אנו תקווה שהתשוקה והאהבה לכר הדשא של דרור תדביק את השחקנים וביחד נחזיר את ההדר הנתיבותי".

וייצמן עצמו מסר: "שמח לחבור לצחי בן ישי. מרגש לקחת חלק במועדון בו הייתי אוהד, שחקן ועכשיו כחלק מצוות האימון. לפנינו עבודה קשה מלאה במחויבות, אהבה ותשוקה למשחק. בתקווה וענווה שנצליח בעזרת ה'".

מעבר להיבט המקצועי, מדובר במינוי בעל משמעות רחבה יותר עבור אוהדי הקבוצה. בשנים האחרונות נשמעה ביקורת לא מבוטלת כלפי הנהלת המועדון בראשות היו"ר ישראל שריקי. אוהדים רבים טענו כי הקבוצה התרחקה מהזהות המקומית שאפיינה אותה לאורך השנים, איבדה עניין בקרב תושבי העיר וכי שחקני בית ואנשי כדורגל המזוהים עם נתיבות אינם מקבלים את המקום הראוי להם.

אחד הקולות הבולטים ביותר במחאה הזו היה דווקא דרור ויצמן עצמו. לאורך השנים הוא לא חסך ביקורת מהנהלת המועדון, ובפוסטים שפרסם ברשתות החברתיות קרא לא אחת לשינויים משמעותיים בדרך הניהול ואף להחלפת הגורמים המובילים את המערכת.

העובדה שכעת מצטרף ויצמן לצוות המקצועי עוררה דיון בקרב אוהדי הקבוצה. מי שהתייחס לכך בפומבי הוא שחקן העבר מתן כהן, שכתב: "דרור חבר יקר ואיש מדהים ואני בטוח שימלא כל תפקיד שיתנו לו על הצד הטוב ביותר. אם לומר את האמת, קצת מצחיק שכל פוסט אפשרי היה ללכלך על המערכת, ובשביל ליצור שקט המערכת לקחה אותו פנימה. שואל שאלה – האם הבעיות שהוצגו על ידו בכל פוסט אפשרי תוקנו במהירות שיא של פגרה אחת?"

לצד הביקורת, במכבי נתיבות מעדיפים להסתכל על חצי הכוס המלאה. במועדון רואים במינויו של ויצמן הזדמנות לחבר מחדש בין הקבוצה לבין דמויות המזוהות עם מורשת המועדון, ומאמינים כי שילובו של איש כדורגל מקומי, שמכיר היטב את המערכת ואת הקהל, עשוי לתרום הן מקצועית והן מבחינת החיבור לקהילה.

כעת, לאחר שנים שבהן ניצב לא פעם בצד המבקר, יעמוד ויצמן במבחן מסוג אחר – מבחן העשייה. במכבי נתיבות מקווים כי הניסיון, המחויבות והאהבה למועדון שעליהם דיבר עם כניסתו לתפקיד יסייעו לקבוצה לפתוח דף חדש, ואולי גם לקרב בחזרה את הקהל המקומי ליציעים.

מסע האופנועים שהתחיל ביום שלישי והסתיים ביום חמישי, הציג שחזור היסטורי של מסעות האופנועים משנות השלושים, אלו שחצו את אירופה כדי להפיץ את חזון הספורט היהודי העולמי.

בעידן שבו הקהילה המקומית היא עוגן מרכזי בחברה הישראלית, הלפיד של המכביה יצא אל הרשויות המקומיות וחיבר בין השורשים ההיסטוריים לבין המציאות הנוכחית, וייצר פסיפס אנושי מרגש של גאווה ועוצמה משותפים, תחת המסר המלווה את המשחקים – MORE THAN EVER.
הבחירה באופנועים מהווה מחווה היסטורית מרגשת לימיה הראשונים של המכביה, כאשר משלחות של רוכבי אופנועים יצאו מתל אביב לרחבי אירופה על מנת להפיץ את דבר המכביה אשר הייתה עתידה להיערך באביב 1932 בישראל. הראשונה יצאה בשנת 1930 לאנטוורפן שבבלגיה, והשנייה יצאה שנה מאוחר יותר ללונדון, ובראשה עמד יוסף יקותיאלי, הוגה רעיון המכביה ומגשימו. השנה, הרוח הזו חוזרת אל הכבישים כדי לחבק את הבית הישראלי ולחבר בין הקהילות השונות בשרשרת של חוסן לאומי.

"הרשויות המקומיות ניצבות בלב המהלך כחלק בלתי נפרד מהסיפור הישראלי המשותף", מסביר רואי הסינג, מנכ"ל המכביה, "הן מצטרפות לנבחרת אחת גדולה שמחברת בין קהילות, יישובים ותושבים. השנה MORE THAN EVER כולנו נפגשים במכביה".

בשדרות הועבר לפיד המכבייה בגן הגבורה והזיכרון, הגן המנציח וזוכר את נרצחי ונופלי אסון שמחת תורה, 7 באוקטובר, לראש העיר, אלון דוידי, ולעדיה ואיתמר פריאנטה, ילדיו הקטנים של קובי פריאנטה ז"ל, תושב שדרות וחובב ריצה, מקים קבוצת הריצה המקומית, "Sderot Front Runners", שנרצח ליד קיבוץ יד מרדכי, מספר שעות לאחר שיצא לריצה עם שניים מחבריו.

ראש העיר אלון דוידי: "אני גאה לקבל את הלפיד הזה שמציין את המסורת, המסע הגדול הזה בכל רחבי ישראל לקראת פתיחת המכביה באחד ביולי, אבל אני עוד יותר גאה לעשות את זה יחד עם איתמר ועדיה, הילדים של קובי פריאנטה, חובב ספורט שהקים קבוצת ריצה, היה אצן, ולצערנו נרצח ב-7/10. אנחנו כאן לציין את זכרם של כלל הנרצחים והנופלים וגם בע"ה להגיד שאנחנו באנדרטה מציינים את הכאב וגם את הגבורה ועדיה ואיתמר הם דוגמה לכך. בע"ה שעם ישראל ינצח ושתהיה מכביה מוצלחת בישראל ובעולם".

בכתבה שפורסמה לפני כשבועיים סיפר ועקנין על מצבו הרפואי הקשה ועל המרוץ נגד הזמן שניהל בניסיון לקבל את התרופה. במסגרת מאבקו הוגשה באמצעות עמותת "חברים לרפואה" תביעה לבית הדין לעבודה בדרישה לחייב את קופת החולים לממן עבורו את הטיפול, שעלותו נאמדת בכ-100 אלף שקלים בחודש.

הרופא המטפל, ד"ר אוהד בנימיני מבית החולים שיבא, הגדיר את המקרה כ"חריג בכל קנה מידה רפואי, קליני ואפידמיולוגי" והבהיר כי מדובר במחלה נדירה במיוחד, שבה מאובחנים חולים בודדים בלבד מדי שנה. לדבריו, עבור ועקנין לא נותרו כמעט חלופות טיפוליות אחרות, והתרופה נועדה לאפשר לו להגיע להשתלת מח עצם שעשויה הייתה להעניק לו שנים נוספות של חיים.

ועקנין, שהתפרנס מקצבת נכות, היה רווק ולו שבעה אחים. במהלך הכתבה שפורסמה בעיתון תיאר את תחושת חוסר האונים מול המערכת ואת החשש שהזמן אוזל. מאבקו עורר הדים רבים וזכה להתעניינות גם בתקשורת הארצית, אך בסופו של דבר מצבו הרפואי הידרדר.
השבוע הסתיים המאבק הקשה כאשר ועקנין הלך לעולמו. בני משפחתו, חבריו ומכריו ליוו אותו בדרכו האחרונה בבית העלמין בשדרות ונפרדו ממנו בכאב ובדמעות.

ראש עיריית שדרות, אלון דוידי, זכה באות בקטגוריית חוסן אזרחי ושיקום הקהילה, יחד עם תושב נוסף של שדרות, שר הביטחון ויו"ר התעשייה האווירית לשעבר, עמיר פרץ, ופעילת ההסברה והיזמית, אורית מארק אטינגר – על תרומתם לחיזוק החוסן הלאומי, ליווי קהילות בתקופות חירום והובלת תהליכי שיקום וצמיחה.

עמיר פרץ זכה על תרומתו המשולבת לביטחון המדינה ולחברה. פועלו לקידום מערכת "כיפת ברזל" תרם להצלת חיים ולחוסן העורף, ובמקביל פועל לקידום שוויון והעצמה במסגרת פעילותו החברתית. עשייתו רבת השנים משקפת מנהיגות, אחריות לאומית וערבות הדדית.

אלון דוידי זכה לאור מנהיגותו בתקופת חירום ושיקום. כראש עיריית שדרות הוביל פינוי עשרות אלפי תושבים תוך הקפדה על פרטים וליווי אישי, ובהמשך פעל בנחישות להשבת החיים לשגרה ולהובלת פתיחה מחודשת של העיר. לצד זאת קידם תהליכי שיקום וחיזק רשויות נוספות, ומשקף מנהיגות, אחריות וערבות הדדית.

יגאל ברנד, מנכ״ל המועצה הציונית בישראל: "בתקופה שבה החברה הישראלית מתמודדת עם אתגרים מורכבים, ישנם אנשים וארגונים שבוחרים לקום ולעשות – מתוך שליחות, ערבות הדדית ואמונה בדרך. הזוכים באות גיבורי החברה הישראלית מייצגים את פניה היפות של החברה בישראל, את רוח ההתנדבות, החוסן והאחדות שממשיכים להוביל את כולנו קדימה".

ראש עיריית שדרות, אלון דוידי, הגיב על קבלת האות: "אני נרגש וגאה לקבל את אות 'גיבורי החברה הישראלית' מטעם המועצה הציונית לישראל. אני מקבל את ההוקרה הזו בענווה גדולה, בראש ובראשונה בשם תושבי שדרות המדהימים. האות הזה שייך לכם – הוא ביטוי לחוסן, לערבות ההדדית ולרוח המיוחדת שלכם, תושבי שדרות הגיבורים. המסע שאנו עוברים יחד, מתוך אחדות ועוצמה, הוא מה שמגדיר אותנו. תודה גדולה למועצה הציונית לישראל, למנכ"ל יגאל ברנד ולחברי הוועדה על הבחירה וההערכה וברכות לידידי, עמיר פרץ, על קבלת האות. אני רואה באות הזה מחויבות עמוקה להמשיך ולפעול בכל הכוח למען תושבי שדרות ומדינת ישראל כולה. בעזרת ה', נמשיך לבנות, לצמוח ולהוסיף לחזק את שדרות ואת עם ישראל".

אשכול רשויות נגב מערבי והמרכז לקידום אנרגיה מקיימת (מקא״מ) השיקו ביום חמישי, 28/5, את קבוצת הרכישה השלישית להתקנת מערכות סולאריות ביתיות, כאשר הרישום אליה פתוח עד 25/6.

קבוצת הרכישה מצטרפת להצלחתן של שתי קבוצות קודמות, שבמסגרתן עשרות רבות של משקי בית התקינו מערכות סולאריות על גגות בתיהם והחלו לייצר חשמל נקי מאנרגיית השמש. עבור המשתתפים מדובר בשילוב בין צמצום הוצאות החשמל לבין יצירת מקור הכנסה יציב לטווח ארוך.
בשנים האחרונות חלה האצה משמעותית בתחום האנרגיה הסולארית הביתית בישראל. המדיניות הממשלתית לעידוד אנרגיות מתחדשות ושיפור היעילות של טכנולוגיות הייצור והאגירה הובילו יותר ויותר משקי בית לבחון התקנת מערכות סולאריות על גגות בתיהם. כיום, גגות פרטיים וציבוריים מהווים נדבך מרכזי בתוכנית הלאומית להגדלת ייצור החשמל מאנרגיה נקייה.

מערכת סולארית ביתית מאפשרת לבעלי בתים ליהנות ממספר יתרונות מרכזיים: החזר השקעה בתוך מספר שנים מועט, הכנסה חודשית קבועה ממכירת החשמל המיוצר לרשת, וכן אפשרות לשלב סוללת אגירה המשפרת את העצמאות באנרגיה של הבית ומספקת מענה גם בעת הפסקות חשמל ממושכות.

במסגרת קבוצת הרכישה נהנים המשתתפים ממחיר נמוך, תנאים משופרים ומפרט איכותי, לצד ליווי של יועץ סולארי בלתי תלוי, הליך בחירה שקוף של החברה המבצעת ותמיכה מקצועית מלאה לאורך כל שלבי הפרויקט – החל מבדיקת התאמת הגג ועד להפעלת המערכת.

את קבוצת הרכישה מוביל מקא״מ נגב מערבי בשיתוף חברת GreenDays, כחלק מהמאמץ להנגיש את תחום האנרגיה המתחדשת לתושבי האזור ולהפוך את הפוטנציאל הסולארי של הנגב למשאב כלכלי ממשי עבור התושבים, בתמיכת משרד האנרגיה והתשתיות ובייעוץ מקצועי של מרכז השל לקיימות.

אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות, אמר: "תכנית מאה אלף הגגות שאנחנו מקדמים היא בדיוק על מה שאשכול נגב מערבי עושה היום: מוריד את האנרגיה המתחדשת מהמדיניות הלאומית אל הגג של כל בית ובית. זה לא רק חיסכון בחשבון החשמל והכנסה נוספת, זה ביטחון אנרגטי אמיתי. אני מברך את אשכול נגב מערבי על היוזמה ומצפה לראות עוד רשויות מקומיות שמובילות את המהפכה הסולארית יחד איתנו"

אלון דוידי, יו״ר אשכול נגב מערבי וראש עיריית שדרות, אמר: "הנגב המערבי מתמודד בשנים האחרונות עם אתגרים מורכבים, ולכן חשוב לנו לקדם יוזמות שמייצרות ערך כלכלי ישיר לתושבים. אנרגיה סולארית מאפשרת למשקי בית להפוך את הגג הפרטי לנכס מניב, ובמקביל לקחת חלק במעבר לאנרגיה נקייה ובתהליך חיזוק החוסן האזורי. ככל שיהיו יותר חברים בקבוצה כך נצליח לקבל מחיר יותר אטרקטיבי למערכת. ההיענות הגבוהה לקבוצת הרכישה מעידה על הביקוש הגובר לפתרונות מסוג זה."