עבור חמוטל כהן (44, אם לשני ילדים קטנים) שמתגוררת בשנים האחרונות בעיר בת ים, בין היתר בשל עבודתה כיועצת תקשורת ואסטרטגיה לארגונים ונבחרי ציבור, ההחלטה שקיבלה בסוף השבוע האחרון לא הייתה מובנת מאליה, במיוחד לאור מה שחוותה במתקפת השבעה באוקטובר אבל מהר מאוד היא הבינה שעליה לעזוב את הבית במרכז ולעבור דרומה. "כשאני מתעוררת באמצע הלילה להתרעות מבהילות על מלחמה שפורצת עם איראן אני מבינה מייד שאני חייבת לפעול כי היה לי ברור שמלחמה עם איראן זה סיפור אחר לגמרי" היא משתפת בשיחה עם 'דין וחשבון' על החוויה הלא נעימה בלילה שבין חמישי לשישי. "עכשיו תבין, מדובר באמצע הלילה ואני עם שני ילדים קטנים, סיטואציה מורכבת מאוד. תחושה של חוסר אונים במיוחד שאני יודעת שאין לי מקום מוגן".

"נעלתי לילדים נעליים וברחנו מבת-ים לשדרות"

כאמור, חמוטל, נולדה וגדלה בשדרות. היא הבת הבכורה של אריה כהן ז"ל, למי שזוכר היה המו"ל של המקומון המיתולוגי 'מבטים' ומאנשי הימין המובהקים של העיר. אחרי הלימודים התיכוניים והשירות הצבאי, עברה לירושלים ולמדה באוניברסיטה העברית, סיימה תואר ראשון בתקשורת ולימודי אסלאם ומזרח תיכון ותואר שני בלימודי אסלאם ומזרח תיכון, האוניברסיטה העברית. מאז סיום לימודיה היא עוסקת בתחום הדוברות וייעוץ תקשורתי, מילאה אחר שורה של תפקידים משמעותיים הן במגזר הציבורי (דוברת מרצ, דוברת עיריית בת ים ויועצת תקשורת לעיריית תל אביב) והן במגזר הפרטי.

למרות שהיא לא מתגוררת בשדרות בשנים האחרונות, היא שמרה על קשר קרוב מאוד בביקורים תכופים וחוותה לא פעם את המציאות הביטחונית העגומה, בין היתר בבוקר השבעה באוקטובר כשהחלה מתקפת המחבלים על העיר והיא הייתה נצורה שעות ארוכות עם בני משפחתה בממ"ד. בסוף השבוע האחרון היא שוב חוותה כמו כל המדינה חוסר אונים אבל הפעם דווקא העיר שדרות הייתה זו שנתנה לה ביטחון.

תחזירי אותנו לשעה 03:00 בלילה כשבטלפון מתקבלת ההתראה הדי מלחיצה?
"ברגע שקיבלתי את ההתראה לנייד והבנתי שמדובר במתקפה ישראלית באיראן, אמרתי לעצמי שזה לא משהו שהיינו מורגלים בו. דווקא היה משהו בהתראה שקיבלנו שזה היה צלצול השקמה שהבהיר לנו מייד שאנחנו במציאות אחרת, זה לא השיגורים של החותי'ם, זה גם לא רקטות מעזה, זה משהו אחר לגמרי. אני כמובן זכרתי את אותה מתקפה שהייתה בזמנו כשהאירנים ירו מטחים לעבר ישראל ואנחנו פשוט היינו יורדים לחדר מדרגות. עכשיו זה בניין שהוא מאוד מאוד ישן, זה בניין שהוקם בשנות השישים, מיועד גם ככה לפינוי בינוי, יש בו סוג של מרתף שמשמש מרחב מוגן אבל הוא אף פעם לא היה בשימוש. בשנה האחרונה היו במרכז הארץ לא מעט אזעקות בגלל ירי של החות'ים בתימן ובכל פעם ירדנו לחדר מדרגות. היה לי ברור שזה לא מספיק בטוח".

מלחיץ מאוד כשאין מקום מוגן. מה עשית מכאן?
"אחרי ההודעות ביום חמישי בלילה החלטתי להחזיר את הילדים לישון אבל אני לא יכולתי לחזור לישון. החלטתי לארוז תיק, ארזתי צידנית לאוכל יבש ואפילו מזרן לתינוק, מתוך ידיעה שאני הולכת לחפש מקלט ציבורי ושם אשהה בבטחה עם הילדים. העניין הוא שהמקלטים הציבוריים מרוחקים, עשר דקות הליכה. עכשיו בשלוש בלילה או שפתאום יש לך אזעקה ללכת עם שני ילדים ותיקים ומזרן זה מפחיד. עכשיו תוסיף לזה את העובדה שהילד שלי נכנס לחרדות שיש הרבה מאוד אזעקות".

לאור מה שראינו, מקלט ציבורי מרגיש יותר בטוח לא?
"כן אבל אני לא בטוחה כמה זה אפשרי להגיע אליהם כשאני עם שני ילדים קטנים. במקרה שלי זה ללכת עשר דקות לשכונות הסמוכות ולמצוא שם מקלט ציבורי. ברגע שהבנתי שאין לי מענה ריאלי קיבלתי את ההחלטה שאני נוסעת לשדרות. בשעה שבע בבוקר הערתי אותם, נעלתי להם נעליים וברחנו מבת-ים לשדרות בפחד גדול מהחשש שלא יתפסו אותנו אזעקות בדרך"

כמה אירוני, שדווקא בשדרות מרגישים בטוח?
"לגמרי. תראה אני הייתי בשדרות בבוקר של השבעה באוקטובר, התארחתי אצל אמא שלי וחווינו את מה שקרה באופן קשה. היה פחד ואימה ואני זוכרת אותי חודשים אחרי אומרת "אני לא חוזרת לשדרות, אלא אם כן אוגדה מלווה אותי פנימה". כי באמת ברחנו משם בפחד גדול ובמחשבה שהמקום הזה אף פעם לא ירגיש בטוח. היום, כמה שזה מוזר לומר, שדרות היא מקום בטוח יותר. כשחשבתי לעצמי על פיתרון, לאיפה אני הולכת שאני לא אצטרך לרוץ עם הילדים ברחובות בת-ים באמצע הלילה כדי לחפש מקלט. אמרתי לאמא שלי יש ממ"ד, כל המשפחה כאן, אין מקום בטוח יותר להיות בו במידה ויחל ירי של איראן על ישראל מאשר בשדרות. תוסיף לזה את העובדה שביום שישי בלילה שהתחילה המתקפה על ישראל, גם לא היו אזעקות בשדרות כי רוב הירי מכוון לאזורים אחרים אז כמובן זה חיזק את הביטחון".

"פתאום אני קולטת שזה הבית שלי"

כבר בלילה הראשון של התגובה האיראנית (בין שישי לשבת) כשטיל בליסטי פגע בבניין מגורים בר"ג אפשר היה לראות מה הנזק העצום שהוא יכול לגרום. יממה אחר כך, כשטיל כזה התפוצץ על בניין מגורים בעיר בת-ים המחיר היה כבד מאוד כש-8 אזרחים נהרגו ועשרות נפצעו. סמוך לבניין שספג את הפגיעה, נמצא בניין המגורים של חמוטל שנהרס לחלוטין מההדף.

מתי ידעת על מה שקורה בשכונת מגורייך?
"אני מתחילה לקבל הודעות, הכל מתוך שינה. בשלב מסוים אחותי שמתגוררת ביפו, התקשרה אליי לשאול אם הכל בסדר כי נפל ליד הבית שלי טיל. אמרתי לה שאני בסדר כי אני אצל אמא בשדרות וזהו חזרתי לישון. אני קמה בבוקר, אני קולטת מלא הודעות, גם אנשים שאני מכירה שכותבים "זה לא נפל ליד הבית שלך, את בסדר?" עכשיו אני מסתכלת על התמונות ולא מזהה. אני אומרת רגע איזה רחוב זה. אומנם אני גרה הרבה שנים בבת ים אבל אני לא מכירה את כל הרחובות. אמרתי טוב נראה לי הם התבלבלו, זה לא ליד הבית שלי. פתאום אני מסתכלת טוב על התמונה עם הבניין הגבוה שממש מגולח ואומרת לעצמי רגע זה הבניין לידי, אני קולטת שזה הבית שלי. באותו רגע כמובן המחשבה הייתה שתודה לאל אנחנו פה בשדרות, אנחנו מוגנים. לא הייתי שם, חסכתי לילדים שלי חוויה קשה".

מה הנזק שנגרם לבניין?
"זה בעצם בניין בן שלוש קומות, אני מתגוררת בקומה השנייה. כל הגג של הקומה השלישית נפער והתקרה קרסה, ממה שהצלחתי בעצמי למחרת לראות כי אי אפשר להתקרב, הכל הרוס. החלונות נעקרו, פשוט הכל חרב".

מרגישה שזאת החלטה שהצילה לך את החיים?
"כמה אירוני לומר את זה אבל כן ההחלטה לנסוע לשדרות הצילה לנו את החיים. היה לנו נס גדול באמת. גם השכנים שלי ניצלו בנס בזכות שהם ירדו למקלטים. יש לי שכן שגר מולי והוא מאוד מתקשה לרדת במדרגות ולכן נשאר בבית, ממה שהבנתי הוא פצוע קשה ומאושפז בבית חולים. בשנה שהיא רצופה בניסים וגם בהרבה מאוד התנסויות שאנחנו עוברים כמובן שצריך להודות על הנס שהיה לנו".

ביום ראשון, החליטה חמוטל לנסוע לבית-ים כדי לברר מה עלה בגורל הבית שלה שנהרס לגמרי. "נסעתי לבקר בבת ים כדי לראות מה הלאה. היה לי שם יום מאוד ארוך כי המתנו לראות מה הפיתרון המוצע למגורים כי כולם שם נשארו בלי בית. בעיקרון כולם התפנו לבית מלון בתל אביב. נתנו לי קומה 11 בכל פעם שיש אזעקה צריך לרדת 11 קומות למרחב מוגן. אני אישית לא הרגשתי שזה בטוח לי העדפתי להישאר בשדרות".

שוקלת לחזור לשדרות?
"זאת גם שאלה. לי אגב יש בית שרכשתי בשדרות ואני זוכרת שבשישה באוקטובר אמרתי לעצמי אולי אני בעצם יחזור להתגורר בשדרות, למה לא. ואז הגיע השבעה באוקטובר ושינה את המחשבות. היום אני אומרת אי אפשר לדעת כי ראשית הדברים שאנחנו עוברים שם הכל בפרופורציות. אני לא בנאדם שיש לו סנטימנט לחפצים ורכוש, זה לא מעניין אותי, העיקר החיים. ובסוף אנחנו בתקופה כזאת שגורמת לנו לחשוב על מה היינו רוצים לעשות בחיים, לאן אנחנו רוצים לקחת את החיים שלנו כי הם לא דבר מובן מאליו. לצערנו שדרות וישובי העוטף היו צריכים לעבור את הזוועות כדי שהמדינה תצא מהקונספציה שלה ותבין שיש לנו פה מלחמה על הבית ומאז אנחנו נמצאים במלחמה על הבית. אני מאמינה שאנחנו קודם כל ננצח ושאנחנו נצמח מזה. ואני כבר רואה איך שדרות צומחת. אני מאוד אוהבת את שדרות והיא מאוד יקרה לליבי ואני מקווה שהיא תמשיך לפרוח ולצמוח".

דוידי הציע לשלוח צוותי טיפול והדרכה, אנשי מקצוע מחוסן שדרות, מתנדבים מנוסים וחומרים מקצועיים שפותחו לאורך השנים בעירו. "שדרות למדה מהשטח, ואנחנו כאן כדי לעזור לאחרים לעבור את זה בצורה הטובה ביותר", אמר במהלך הביקור.

בשנים האחרונות הוביל ראש עיריית שדרות להקמת מודל פורץ דרך בתחום החוסן הקהילתי, שמעניק מענה מקיף לכלל האוכלוסיות בעיר – מהילדים ועד לקשישים. במסגרת זו הוקם מרכז חוסן מתקדם, המאחד תחתיו צוותים מקצועיים הכוללים פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, מומחי טראומה, מדריכי קהילה ומאות מתנדבים. את הידע והניסיון שצברה שדרות מציע כעת ראש העיר לעמיתיו, ראשי רשויות מכל רחבי הארץ, כחלק ממחויבותו לערבות הדדית ולהפצת כלים מוכחים להתמודדות עם מצבי חירום.

אלון דוידי עם ראש עיריית בת-ים צביקה ברוט

לצד זה, פותח בשדרות מודל חדשני של חממה טכנולוגית – מאיץ חוסן – שמחבר בין סטארטאפים בתחום בריאות הנפש, טיפול מרחוק, ותמיכה רגשית לבין מערכת העירונית. תוצרים של המאיץ כבר נמצאים בשימוש במערכת החינוך ובמוקדי סיוע לתושבים, ונבחנים גם ברמה הלאומית.
בעקבות ההצלחה, הפכה שדרות למוקד עלייה לרגל לראשי ערים, אנשי מקצוע ובכירים ממשרדי הממשלה, אשר באים ללמוד מקרוב את שיטת הפעולה. אך מעבר לידע, שדרות מביאה איתה רוח של נתינה – כפי שהדגים הביקור בבת ים.

בעידן שבו יותר ויותר יישובים מתמודדים עם אתגרי ביטחון ושגרה בלתי יציבה, שדרות כבר עשתה דרך – וכעת היא מושיטה יד.

דוידי: "אני מלא הערכה וכבוד לראש העיר בת ים על פועלו הבלתי נלאה למען תושביו בימים אלו. אנחנו יודעים כמה זה קשה, אבל גם כמה זה אפשרי. היום, יותר מתמיד, צריך להעביר את הידע – ולעמוד זה לצד זה.
בעידן של אתגרים ביטחוניים מתמשכים, הפכה שדרות למעבדה חיה של חוסן – לא רק במילים, אלא במעשים. המודל שפיתחה, האנשים שהכשירה והחזון שמוביל אותה – מציבים אותה כעיר של תקווה, עשייה וסולידריות".

כבר ביום שישי לפנות בוקר, עם התחלת מתקפת המנע של צה"ל באיראן, במסגרת המבצע שזכה לשם "עם כלביא", פתחה העירייה את מרכז ההפעלה וכלל גורמי החירום הגיעו להערכת מצב ראשונה. העירייה נערכה לסיוע לתושבים לקראת השבת לאור סגירת עסקים רבים וביטול הלימודים בעקבות הנחיות ההתגוננות.

ביום שני, במהלך ישיבה של העירייה עם גורמי צבא ומשטרה, שדימתה תרחישים שונים, כמו עלטה ואתר הרס, הכריז דוידי על תרגיל פתע שהחלו אזעקות בעיר ויש פגיעה והרס של מבנה בשכונת המוזיקה. כלל הכוחות הגיעו למקום, טיפלו באזרחים שדימו פצועים, פתחו מרכז מידע למשפחות באחד המבנים הסמוכים ואף דימו תרחיש של פתיחת מתקן קליטה בבית ספר "מדעים אלון".

היום (רביעי)  קיימה העירייה תרגיל ביטחוני נרחב המדמה תרחיש מורכב של פגיעת טיל איראני בבניין מגורים בעיר, לצד זירות נפילה נוספות.
התרגיל, אותו הוביל מטעם העירייה הרמ"ט ומנכ"לית העירייה, לימור כהן, וסגן הרמ"ט מנהל אגף הביטחון ארז גז, נערך בשיתוף פעולה עם צה"ל (אוגדת עזה, פיקוד העורף), משטרת שדרות, כוחות הביטחון העירוניים (מחלקת ההגנה, יחידת מגן, שיטור עירוני), מד"א, איחוד הצלה וכבאות והצלה, והיווה חלק מהיערכות כוללת למצבי חירום מורכבים.

במהלך התרגיל דימו הכוחות פגיעת טיל מדויק בבניין מגורים, חילוץ נפגעים תחת הריסות, טיפול רפואי ראשוני, פינוי תושבים וניהול זירות משבר נוספות במקביל. כלל הכוחות תרגלו תיאום בזמן אמת, קבלת החלטות תחת לחץ ותגובה מהירה למצב ביטחוני קיצוני.

התרגיל לווה על-ידי צוות בקרים של צה"ל, שנצמד לבעלי התפקידים השונים ובסיום התרגיל העביר להם את מסקנותיו. התרגיל הוגדר בהצלחה והלקחים ממנו כבר נלמדים בימים אלו.

בתום התרגיל, אמר דוידי: "שדרות היא עיר חזקה ומוכנה. אנחנו פועלים כל הזמן לשמור על הכשירות הגבוהה ביותר של כלל הגורמים הפועלים בעיר, ולוודא שתושבי שדרות יקבלו את המענה המהיר, המקצועי והמיטבי – בכל תרחיש. התרגילים שמתקיימים בימים אלו הם חלק בלתי נפרד מהאחריות שלנו להגן על החיים ולשמור על שגרת חירום מתפקדת".

המהלך יוצא לדרך בדיוק בשבוע שבו התקשורת עם הציבור הפכה קריטית במיוחד. תושבות ותושבים רבים כבר עושים שימוש באפליקציה החדשה לצורך קבלת מידע ועדכונים שוטפים, פתיחת פניות למוקד העירוני 106, ביצוע תשלומים, ביצוע רישומים למוסדות החינוך, מידע על אירועים, שירותים לתושב ועוד מגוון פעולות בלחיצת כפתור ישירות מהטלפון הנייד.

היישומון זמין להורדה בחנויות היישומונים (App Store ו-Google Play) תחת השם “עיריית אופקים”.

הפרויקט נהנה מתמיכת ארגון הג׳וינט, קהילת מטרווסט ועמותת נתן שמלווים ותומכים בעיר במיזמי חוסן מאז אירועי השבעה באוקטובר.
האפליקציה אופיינה ופותחה על ידי אגף שירות לתושב של עיריית אופקים, כחלק ממהלך רחב לשיפור השירות העירוני, קיצור זמני מענה, חיזוק הקשר עם התושבים, והנגשת כלים עירוניים לכל אחד ואחת גם בשגרה וגם בחירום.

ראש העיר, איציק דנינו: “עיר חכמה היא עיר שיודעת להקשיב לתושבים, לענות בזמן אמת ולספק שירותים איכותיים מבלי להעמיס עליהם בירוקרטיה. אפליקציית השירות לתושב שלנו היא צעד נוסף קדימה במהפכת השירות שאנחנו מובילים כאן בשנים האחרונות. נמשיך לשלב טכנולוגיה, נגישות ודיגיטליות לטובת חיזוק הקשר עם התושבים, ומתן מענה מהיר, זמין ונוח. אנו כבר יודעים שבשעות חירום הקשר של הרשות עם התושבים הוא הכרחי ותורם לתחושת הביטחון האישית ולכן אני ממליץ לכל תושב ותושבת באופקים להעזר ביישומון ולהיות מעודכן בכל מקום ובכל שעה״.

מנהל אגף שירות לתושב, דניאל אורי:“השקת האפליקציה העירונית היא תוצאה של עבודה ארוכה ויסודית שנועדה להפוך את השירות העירוני לנגיש יותר, אישי יותר ויעיל הרבה יותר. ראינו את הצורך מקרוב ובנינו פתרון שמאפשר לכל תושב לפתוח פנייה, לשלם ארנונה, לעקוב אחרי עדכונים חשובים או פשוט לדעת מה קורה בעיר בצורה הכי נוחה שיש. אנחנו מזמינים את כל תושבות ותושבי אופקים להוריד את האפליקציה ולהצטרף למהפכת השירות״.

אם תתקבל הנחיה המנחה על כניסה מיידית למרחב המוגן – יש להיכנס מיד למרחב המוגן ולשהות בו עד לקבלת הודעה חדשה – אין לצאת מהמרחב המוגן גם בחלוף 10 דקות. היציאה מהמרחב המוגן תתאפשר אך ורק לאחר קבלת הנחייה מפורשת מפיקוד העורף. שימו לב – בשלמות הירי הרציף, יציאה מהמרחב המוגן לפני קבלת הנחיה מפורכנת – הינה מס חיים.

אופן קבלת ההנחיה

ההנחיה תתקבל ביישומון פיקוד העורף בהתאם למיקום ולא זורי שהוא גדרו באמצעות צליל מבזק (ללא אזעקה עולה ויורדת) המלווה בהודעה על הצגת הטלפון הנייד בנוסח הבא: "כניסה מיידית למרחב המוגן". בנוסף ההנחיה תתקבל בפורטל החירום הלאומי בהתאם ללאזורי העניין שהוא גדרו, וכן בערוצי הטלגרם של פיקוד העורף. בחלק מהממת תשלח הודעה גם ב-CB.

איך אני יכול להתכונן טוב יותר לשהייה של מספר שעות במרחב המוגן?

בפרק הזמן הקרוב, נכיר ולהכין את המרחב המוגן המיטבי בקרבתנו, לוודא כי בני משפחתנו מכירים את המצב, ולהיערך עם הציוד ההכרחי לנו ולבני משפחתנו. אם חסר ציוד הכרחי, ניתן לגשת באופן עצמאי ובקרבת הבית בלבד, ולמטרות חיוניות בלבד.

לאחר היציאה מהמרחב המוגן

חשוב לדעת, כי גם לאחר שתתקבל הנחיה המאפשרת לצאת מהמרחב המוגן, יתכן תקבל הנחיה שתת בסמיכות למרחב המוגן , כלומר – בסמוך מרחב מוגן שנוכל להיכנס אליו בזמן ההתגוננות העומד לרשותנו .

ייתכנו אזורים בארץ שיקבלו יש לקרוא היטב את התוכן ההנחיה שתקבלו מפיקוד העורף ולפעול על פיה. לשם כך, יש להוריד את יישומון פיקוד העורף ולוודא כי אתם באזור שאליו הופנתה ההנחיה. בנוסף ניתן לקבל את ההנחיות של פיקוד העורף גם בהודעת CB, בערוצי הטלגרם של פיקוד העורף ובאתר פיקוד העורף.

דגשים חשובים

• ודאו שבני המשפחה מכירים את ההנחיה ונמצאים במרחב המוגן.
• יציאה מוקדמת בזמן ירי רציף מסכנת חיים.
• ייתכן שלאחר קבלת הנחיה לצאת מהמרחב המוגן, תצא הנחיה דמות בסמיכות למרחב מוגן – יש לפעול על פיה במדויק.
• יית הנחיות שונות לפי אזורים – יש לוודא פועלים לפי ההנחיות המתאימות למיקומכם.
• המשיכו להתעדכן בהודעות המופצות על פי פיקוד העורף בפלטפורמות הרשמיות ובאמצעי תקשורת.

בפגישה, הציגו ראשי הרשויות שורת נושאים מהותיים שדורשים טיפול מיידי – על רקע המצב הביטחוני המתמשך, במיוחד מאז אירועי ה-7 באוקטובר.

בין הנושאים המרכזיים שהעלה עידאן: מענה טכנולוגי לכל יישובי המועצה , השלמת מיגון (ממ"דים) בבתים שאין בהם מיגון, הקמת מבני חירום רב-תכליתיים וממוגנים ביישובים, התחלה מיידית של הקמת מרכיבי ביטחון ביישובים שמחוץ לטווח ה-7 ק"מ, הפגות לתושבים והשלמת מרכיבי הביטחון החסרים בקריית החינוך.

בסוף הפגישה, ראש המועצה, תמיר עידאן ושר הביטחון, ישראל כץ, קבעו מזוזה למרכז החירום החדש במועצה המצויד באיבזור מתקדם וחדשני התואם את צורכי הביטחון של המועצה וכולל בתוכו מוקד רואה. עלותו של המרכז מוערכת בכ-14 מיליון ש"ח.

ראש המועצה האזורית שדות נגב, תמיר עידאן: "מאז השביעי באוקטובר אנחנו בעיצומו של מאבק מתמשך – גם ביטחוני, גם נפשי וגם ביורוקרטי. התושבים שלנו חיים במציאות של חירום, ולצד כל הכוחות והתקווה – הם זקוקים להגנה אמיתית ולתשתיות מיגון מתאימות. אני מודה לשר הביטחון ישראל כץ וצוותו על המחויביות לביטחון העוטף ואנו מלאי תקווה שדרישותנו ייענו בהקדם". עידאן התייחס לחשיבות חיסולם של ארגוני הטרור במטרה לאפשר חיי ביטחון בעוטף וקרא לשר לעשות הכל בכדי להחזיר את החטופים בהקדם האפשרי.

שר הביטחון, ישראל כ"ץ: "אנחנו מחויבים להשיב את תחושת הביטחון, את היציבות ואת האמון של תושבי העוטף – ולבנות מחדש, יחד איתם, את היישובים בעוטף.
צה"ל פועל בעוצמה וללא מגבלות בכל גזרה – ואני מחזק את ידי המפקדים והחיילים שפועלים יום ולילה כדי להחזיר את כל החטופים ולהכניע את ארגון הטרור חמאס.
שיתוף הפעולה בין מערכת הביטחון, צה"ל, פיקוד הדרום ופיקוד העורף לבין הרשויות הוא מפתח להצלחה – בשגרה ובחירום. נמשיך לפעול יחד למען ביטחון התושבים, שיקומם והעתיד שלהם כאן בעוטף".

המכון החדש, שיוקם בשיתוף פעולה של המנהלת, משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה ומשרד האוצר, הינו חלק מתוכנית החומש הלאומית לשיקום האזור לשנים 2024–2028. מטרת המכון היא לעודד הקמת חברות, למשוך משקיעים, לחבר בין האקדמיה לתעשייה ולהציע מסגרות מחקר איכותיות ויישומיות לחוקרים וחוקרות במגוון תחומים.

המכון, שמתוכנן לפעול על בסיס מודל הפעלה חדשני וברת-קיימא, ישלב מימון ממשלתי ראשוני בהיקף מוערך של כ-150 מיליון ש"ח לצד השקעות פרטיות, פילנתרופיה והכנסות עצמיות. המכון מכוון לבצע מחקרים ברמת מוכנות טכנולוגית (TRL) שעל הרצף בין מחקר יישומי ברמת בשלות נמוכה בהיבט המסחרי ועד לפיתוח מוצר. בשלב זה הוא מתוכנן לתפעול על ידי ישות נפרדת, וככל הנראה יכלול שיתופי פעולה עם מוסדות אקדמיים וגופי מחקר מהארץ ומהעולם.

בשלב זה, פרסמה המנהלת בקשה לקבלת מידע (RFI) והיא קוראת לציבור הרחב, מוסדות, ארגונים, תעשייה וגופים אקדמיים, להביע עניין, לשתף מידע, ולהציע מודלים לפיתוח והפעלה של המכון ולהציע תחומים בהם יתמקד המחקר היישומי במכון. בין היתר, מבקשת המנהלת התייחסות לאפשרויות שותפות בהקמה ובהפעלה, גיוס משאבים, מודלים כלכליים, מנגנוני ממשל והצעות לשיתופי פעולה.

אביעד פרידמן, ראש מנהלת תקומה: "אנו רואים במרכז המו"פ החדש שיוקם בשדרות מנוף צמיחה משמעותי לחבל תקומה, שיביא לפיתוח כלכלי מבוסס טכנולוגיה באזור וזאת באמצעות משיכת השקעות, מענקים וגופים עסקיים לאזור. המכון הוא כלי להוספת מקומות עבודה איכותיים ומשיכת אוכלוסייה איכותית, שתשתלב בחזוננו להכפיל את מספר התושבים בחבל. אני רואה במכון גם הזדמנות לחיזוק החינוך המדעי-טכנולוגי בבתי הספר ובמוסדות האקדמיים באזור. אני קורא לחברות המובילות ולמוסדות אקדמיים שמחפשים מקום לפתח בו רעיונות בעלי פוטנציאל לקחת חלק בבניית המרכז ובפיתוח וצמיחת חבל תקומה".

כחילה, מגדולי שחקני העבר של בית"ר ירושלים, מגיע עם רזומה עשיר הן כשחקן והן כמאמן. בעבר הדריך את קבוצות נתיבות ובית"ר נורדיה ירושלים, ובעונה החולפת עמד על הקווים של מ.ס. דימונה מהצמרת הגבוהה של ליגה א'.

מנכ"ל החברה העירונית לספורט, אופיר אסולין, בירך על המינוי:
"למען האמת, את אהוד רצינו כבר בעבר. כשהתחלנו לתכנן את העונה הקרובה והוצבו בפנינו מספר מועמדים, החיבור עם אהוד היה מיידי. תכונותיו מתאימות מאוד לשאיפות של המועדון – הוא מביא איתו ידע, ניסיון ואמונה, ואנחנו בטוחים שיחד נוביל את שדרות להישגים."

מאמן הקבוצה החדש, אהוד כחילה, הוסיף:
"אני מאוד שמח להצטרף למ.כ שדרות. אומנם היו לי הצעות בליגה א', אבל הרגשתי שנכון להגיע לעיר מיוחדת – עיר של כדורגל, עם תנאים מצוינים להצלחה. המקום של שדרות לא בליגה ב', והאתגר הזה מדבר אליי מאוד. נעשה הכל כדי לשמח את האוהדים ואת העיר כולה."