כידוע, הגוף שלנו זקוק למרכיבים מסוימים בין אם חלבונים לצורך חיזוק המערכת החיסונית וכן לצורך השרירים, ובין אם זה פחמימות אשר מספקות אנרגיה ושומרות על הגוף שבע לאורך כל הפעילות. זו אגב הסיבה, שרצים למרחקים ארוכים נוהגים להעמיס על עצמם פחמימות לפני ריצות ארוכות מאוד, כך הם יכולים להימנע מצריכת מזון בזמן הריצה.

מה בין אבקת גיינר לבין לאבקת חלבונים

כמו שציינו, ספורטאים בכלל ואנשים שעוסקים בפיתוח שרירים, לא ירצו לצרוך כל מזון, על מנת שלא להשמין לחינם וכן הם יעדיפו לצרוך מוצרים ומרכיבים שיספקו להם את החומר שהם צריכים באופן מרוכז, בניגוד למזון שמכיל את המרכיבים בריכוז נמוך ומפוזר. לכן הם יצרכו אבקת חלבונים או גיינר.

אבקת חלבון, כשמה כן היא, זו אבקה שמכילה חלבונים בלבד, ומתאימה לכל מי שמתאמן ומעוניין לחזק את השרירים ואת המערכת החיסונית. אבקה זו היא טובה בעיר למי שאיננו צורך בשר או כל אוכל אחר מהחי, מאחר ובמזון זה נמצא בסיס רב של חלבונים. לכן הוא ישתמש באבקת חלבון.

גיינר, לעומת זאת, מתאים לספורטאים שמעוניינים לעלות במשקל מאחר והוא מכיל פחמימות וחלבונים. מדובר באבקה שנהוג לצרוך אחרי האימון והיא עוזרת לבנות מסת שרירים תוך זמן קצר יחסית. גיינר מיועד גם לאנשים רזים שרוצים לעלות במשקל.

http://www.premedicine.co.il/

לימודי רפואה בליטא

אתם אמורים להבין שאם אתם בוחרים ללמוד רפואה בליטא, אז אתם מגיעים למדינה שבה הלימודים רצייניים לחלוטין. זה ללא ספק משהו שאתם צריכים לקחת בחשבון אם אתם לא בטוחים לגבי האופן שבו אתם רוצים ללמוד את המקצוע הזה. חשוב מאוד שתבחרו ללמוד רפואה אך ורק במקום שבו אתם תוכלו לקבל את כל הכלים להצליח.

ישנם מספר מוסדות לימוד בליטא שעוסקים בלימודי רפואה, ולפיכך אם אתם בוחרים ללמוד במוסד לימוד כזה או אחר, עליכם לבדוק לפני הכל שאתם לומדים במקום שבו אתם תוכלו לקבל את כל הכלים בכדי להצליח. בכדי להיות סטודנטים מוצלחים שמקבלים ציונים גבוהים עליכם להגיע עם מוטיבציה גבוהה ולהפגין רצינות מלאה במהלך תקופת הלימודים.

תזכרו שאתם לומדים וגם נהנים

אם אתם בוחרים ללמוד רפואה בליטא, לא רק שאתם יכולים ללמוד מקצוע חשוב שעשוי להפוך את העתיד שלכם להרבה יותר זוהר, אלא אתם גם יכולים ליהנות משהות שלכם במדינה זרה ופשוט להכיר אנשים מתרבות זרה ולטייל במקומות שלא יצא לכם להיות בהם מעולם. אם אתם מגדירים את עצמכם כאנשים הרפתקנים ואתם רוצים לחיות במדינה זרה, זו אפשרות שכדאי לכם לשקול.

מקצוע רציני עם מגוון אפשרויות

לימודי רפואה זה משהו שאתם צריכים לקחת במלוא הרצינות. אם התשוקה שלכם היא לעזור לאנשים ואתם שואפים להצליח במה שאתם עושים, אז ישנו סיכוי לא רע בכלל שאם אתם תבחרו ללמוד רפואה אתם תהיו מרוצים מבחירה שלכם בסופו של דבר. רק תשימו לב שאתם בוחרים ללמוד במוסד לימודי שאתם מאמינים בו, ואחד כזה שנחשב למספיק טוב בעיניכם. אין לנו ספק שאם יש לכם תשוקה לתחום הזה, אתם תוכלו ליהנות ממנו לא מעט בסופו של דבר.

"היום היו לי 50 ילדים מהבוקר" משחררת ד"ר מרינה אנחת רווחה אבל שלא תטעו , היא לרגע לא מעמידה פני סובלת, למרות העומס הרב, החיוך לא יורד ממנה לרדת מלבד הצילומים שם פתאום הפכה לרצינית, "האמת היא שאני תמיד משתדלת לחייך כי זו מי שאני" היא מסננת לפני שהיא מצטלמת שוב, הפעם עם חיוך רחב "טוב אני כבר לא צעירה אבל אני מרוצה מהתמונה".

ד"ר מרינה דחטר (65), רופאת הילדים של קופת חולים 'מכבי' בשדרות, הפכה כבר מזמן לשם דבר בעיר. 32  שנים היא פוקדת מידי בוקר את המרפאה הקטנה ברחוב הורד בעיר, וגם היום אחרי שנים של עבודה היא עושה זאת עם חיוך והמון מסירות. את קירות המשרד שלה מעטרות אינספור תמונות של תינוקות וילדים, אותן היא קיבלה כמזכרת וכאות הוקרה מהורים אסירי תודה. נדמה שכל השנים הללו מתנקזים באיזשהו אופן אל תוך הקירות הללו, שמספרים את הסיפור של ד"ר דחטר. בחלקן גם היא נמצאת, צעירה הרבה יותר אך על פניה אותו חיוך שנותר שם עד היום. הילדים גדלו, חלקם כבר הפכו להורים בעצם והם פוקדים את המרפאה עד היום עם ילדיהם ומספרים לכל מי שרק לשמוע שד"ר דחטר הייתה גם הרופאה שלהם.

היא למדה רפואה ברוסיה בשנת 1973, עלתה ארצה בשנת 1990 והשתכנה עם משפחתה בקריית אונו. עם עלייתה עברה את מבחני ההסמכה בארץ והחלה לעבוד במרכז לרפואת ילדים, המוכר כיום בשם 'מרכז שניידר לרפואת ילדים'. ב-1994 עברה המשפחה להתגורר באשקלון ודחטר הגיעה לסניף 'מכבי' בשדרות, בו היא נמצאת עד היום. "23 שנים זה המון זמן" היא אומרת "אבל זה עבר כמו יום אחד, אני עדיין מתקשה להאמין שעברו כל כך הרבה שנים". למרות שיכלה כבר לצאת לפנסיה בחרה דחטר להישאר ולצמצם מעט את שעות העבודה שלה במרפאה. "רציתי לעזוב אבל לא משחררים אותי" היא צוחקת ומיד מרצינה ואומרת: "האמת, שאני לא יכולה בלי העבודה הזאת ומרגישה שלא רק שצריכים אותי, אלא שאני חייבת להישאר פה כל עוד אני יכולה". נדמה שאין בשדרות הורים שלא מכירים ומוקרים את ד"ר מרינה, כפי שהם קוראים לה. לכל אחד מהם יש סיפור אישי עליה, על השירות האישי והאדיב או על אירוע כזה או אחר שנחרט עמוק בזיכרון. יש כאלה שמספרים על שיחת טלפון מפתיעה, אחרים על ביקור בית ונוספים על מתן סיוע ומענה בשעות בלתי שגרתיות. כזאת היא ד"ר דחטר, כל המטופלים שלה זוכים ליחס אישי והקשבה ומרגישים כאילו הם היחידים. "אני בקשר מעולה עם כולם ויש לי מערכת יחסים טובה וקשר כמעט אישי עם כל המטופלים. אני מכירה את הילדים אחד-אחד, יודעת מה כל אחד אוהב ומאיזו בדיקה מעדיפים להימנע. תמיד משתדלת לקבל את כולם בחיוך והבנה, הם מגיעים אליי במצבים הכי פגיעים ורגישים והם צריכים את זה" היא אומרת.

למה בחרת ללמוד רפואה?

"אמא שלי רופאת ילדים, אז אני חושבת שזה בגנים ושלא הייתה לי דרך אחרת ללכת בה. היום אמא שלי כבר בת 92 צלולה ופיקחית בדיוק כמו פעם. אם אני שוכחת משהו או צריכה תזכורת אני תמיד מתקשרת אליה, למרות גילה היא זוכרת הכל מצוין".

לאחרונה שומעים יותר ויותר על רופאים חסרי סבלנות ולא נחמדים. יש לך הסבר לזה?

"אין לי הסבר לזה, אבל אני חיה פה וגם אני שומעת את הדברים הללו מידי פעם, לצערי. אני חייבת לציין שבמרפאה שלנו אין תופעה כזאת, וגם לא משהו דומה לזה. כשאני מסתכלת מסביב אני רואה רופאים נהדרים שעושים עבודה מצוינת. מדברים הרבה על זה שמדובר בתוצאה של העומס ושעות העבודה הרבות. אני יכולה להגיד באופן אישי שגם אני עמוסה, במיוחד מאז שקיצצתי בשעות העבודה שלי, אבל אף אחד מהמטופלים שלי לא מרגיש עליי תחושה של עייפות או לחץ, הם לא אמורים להרגיש. באופן כללי במהלך כל השנים שבהן אני עובדת מעולם לא נתתי לשום דבר שאני עוברת להשפיע עליי בעבודה או על הטיפול שאני נותנת לילדים, אין לזה מקום".

את זוכרת תקופות קשות בעבודה?

"היה לי מאוד מאוד קשה בתקופות של מבצעים צבאיים, או כשהיו מטחי רקטות בלתי פוסקים על העיר. אני חייבת להודות שפחדתי מאוד והייתה לנו הנחיה שמי שמפחד יכול לא להגיע, אבל לא יכולתי להרשות לעצמי להשאיר את המטופלים שלי ללא מענה, לא החסרתי אפילו יום אחד. בתקופה שבה הרקטות עדיין לא הגיעו לאשקלון, עיר מגוריי, הופעל עליי המון לחץ מצד הילדים והמשפחה לעזוב את העיר, מעולם לא שקלתי אפילו לעזוב. יש בשדרות משהו מיוחד, שאחן באף מקום אחר ואני מאוד מחוברת לעיר הזאת".

את סבתא לשני נכדים, הילדים שלך מתייעצים איתך בנושאים רפואיים שקשורים אליהם?

"בוודאי, תמיד. היום הנכדים כבר גדולים , בני 16ו-12 , אז ההתייעצויות פחתו, אבל כשהם היו קטנים הייתי מקבלת שיחות טלפון כל חמש דקות. הילדים שלי מאוד סומכים עליי, הם חכמים ומוצלחים אבל כשזה נוגע לבריאות של הנכדים הם תמיד פונים אליי".

את מרגישה שחל שינוי בהורים של היום לעומת ההורים של פעם?

"כן, ללא ספק בכלל. היום ההורים מגיעים כבר עם המון ידע ואינפורמציה שהם אספו מהרשת. הם מגיעים אליי הרבה פעמים כשהם כבר יודעים מה בדיוק יש לילד ואיזה טיפול אני צריכה לתת לו. היו גם הרבה ניסיונות ליצור קשר בטלפון ולקבל מרשמים או הפניות, כי הם כבר איבחנו את הילד. אני לא עובדת בצורה כזאת וכולם כבר יודעים את זה, אני תמיד דורשת לראות את הילד ולתת את האבחנה שלי. כשהם באים אליי הם יכולים להגיד כל מה שנראה להם, אבל אני אתן את האבחנה שלי ואמליץ על הטיפול המתאים. ההורים של היום מביעים את דעתם הרבה פעמים ומבקשים לדעת יותר, אבל הם תמיד מקבלים את ההמלצות שלי ומעולם לא נתקלתי בהורים סרבנים שהתנגדו לטיפול אותו הצעתי".

מרפאת "מכבי" שדרות

בתקופה האחרונה עולה לכותרות כל עניין החיסונים, מתייעצים איתך לגבי העניין הזה?

"בוודאי. אנחנו נותנים במרפאה חיסונים לשפעת, אז ההתייעצות היא בעיקר סביב העניין זה. אם שואלים אותי אני מביעה את דעתי וממליצה לעשות, הרוב מקבלים את דעתי".

יצא לך לבשר בשורות לא נעימות להורים?

"לשמחתי אני לא זאת שמבשרת בשורות קשות. כשעולה אצלי חשש כלשהו ואני נותנת הפניות למומחים אני ברוב הפעמים כבר יודעת והם חוזרים אליי כבר עם הבשורה. אני לוקחת את הדברים הללו מאוד קשה, כרופאה, כאמא, כסבתא. אני מכירה את המטופלים כאן באופן אישי והרבה שנים ואני כואבת איתם את השורות הללו ועוברת ביחד איתם את התהליך. בשלבים האלה מעבר להיותי רופאה אני הופכת גם לפסיכולוגית ולחברה".

כמה זמן נראה אותך עוד במרפאה?

(צוחקת) "אני לא יודעת לענות על זה, אני עדיין פה ומאוד אוהבת להיות פה ואין לי כוונה ללכת לשום מקום".

בתי מלון באיים המלדיביים נחשבים לבתי המלון הטובים בעולם, עם חופי ים פרטיים ותנאי אקלים מושלמים ללא כמעט ימי חורף וצבעי תכלת מושלמים.

חוץ מהרגעים הרומנטים של חופשת ירח הדבש, העיסוק העיקרי לחובבי הטבע  במלדיביים הוא צלילה עם מכלים. כל האטולים  הם שוניות אלמוגים המרוחקות מאות קילומטרים מכל יבשה גדולה. לכן המים צלולים ובתולי להפליא ושופעים חיים תת מימיים.

למרות שכל תושבי האיים המלדיביים מוסלמים , תושבי האיים נחמדים ואדיבים לכל הלאומיים , מידי שנה לפי הערכות אלפי ישראלים בוחרים לנפוש באיים, ישראלים המגיעים לנפוש באיים  המלדיביים לא צריכים אשרת כניסה.

חופשה נעימה..

צפו במשחק: 

אתמול בסביבות השעה אחת בצהריים התקבל דיווח במוקד המשטרה על חטיפת תיק ברחוב יגאל אלון בעיר שדרות. הקרבן הייתה תושבת קריית גת כבת 64, שהגיעה לעיר הדרומית לביקור משפחתי. מיד לאחר מכן החלו במשטרה בפעולות שיביאו לאיתור החשודים במעשה והשבת רכושה של האישה. פעילות זאת הביאה תוך שעות ספורות את שוטרי ובלשי המשטרה בעיר אל ביתם של שני חשודים במעשה, צעירים בשנות ה-20 לחייהם, שהועברו לחקירה בתחנת המשטרה במהלכה קשרו עצמם לחשדות המיוחסים להם. "אנו נפעיל את מירב האמצעים העומדים לרשותנו במקרים בהם קיימת פגיעה באזרח התמים ושומר החוק, על מנת לאתר את החשודים ולהביאם לדין", נמסר מהמשטרה.

]]> https://sderonet.co.il/%d7%a7%d7%91%d7%9c%d7%aa-%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%97%d7%99%d7%9d/feed/ 0 https://sderonet.co.il/%d7%94%d7%a9%d7%91%d7%aa-%d7%90%d7%91%d7%99%d7%93%d7%94/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%2594%25d7%25a9%25d7%2591%25d7%25aa-%25d7%2590%25d7%2591%25d7%2599%25d7%2593%25d7%2594 https://sderonet.co.il/%d7%94%d7%a9%d7%91%d7%aa-%d7%90%d7%91%d7%99%d7%93%d7%94/#respond Tue, 31 Jan 2017 08:23:08 +0000 https://sderonet.co.il/?p=3547 כמות גדולה של סמים מסוג חשיש אותרה בעיר שדרות, במהלך עבודות ניקיון ואחזקה באחת משכונות העיר. במשטרה אספו את ה"מציאה" שנשלחה לבדיקה, על מנת לאתר ממצאים שיביאו לזיהוי בעליה

לפני ימים ספורים, במהלך עבודות ניקיון ואחזקה בשכונת ניר עם בעיר שדרות, אותרה כמות נכבדה של סם מסוג חשיש במקום. הסמים שאותרו הועברו לידי המשטרה שפתחה בחקירה ונשלחו למעבדות הזיהוי הפלילי הרלוונטיות במשטרת ישראל, על מנת לנסות ולאתר ממצאים שיביאו לזיהוי חשודים שהסמים הללו שייכים להם.
מהמשטרה נמסר כי יתכן וסמים אלו נועדו להפצה. "איתורם של אלה, גם אם במקרה, מנע זליגת הסם המסוכן לרשות הרבים. יכולות משטרת ישראל לאתר ממצאים פורנזיים ידועה כבין הגבוהות בעולם, וכך אנו מעריכים יקרה גם במקרה זה" נמסר מהמשטרה.

"ואולי לא היה לי כבר כוח לצוף, לחפש אחיזה, לפלס לי נתיב. יכולתי לטבוע בתוך הטירוף, לא היה אף אחד שראה מסביב. נשארתי בדרך, עצמתי עיניי, צללתי למטה, ברחתי מידי ורק כשפגעתי חזק בתחתית, הרגשתי פתאום שאני אמיתית" אלה מילים מתוך הסינגל החדש של  חגית יאסו 'מתחת למים', שיצא בשבוע שעבר וקוצר אינספור מחמאות. את מילות השיר כתבה אומנם איריס מור, אך יאסו התחברה אליו מיידית והוא מהווה, למעשה, מעין אוטוביוגרפיה על ההתמודדות שלה מאז הזכייה ב'כוכב נולד 9'.  "אני בטוחה בו במאה אחוז, מרגישה מאוד בנוח איתו ושלמה, לראשונה מאז כוכב נולד" היא אומרת. "השיר מסכם את צומת הדרכים שהייתי בו, מאז שהסתיימה התכנית, אומנם נעלמתי ולרגעים הרגשתי שאני הולכת לעיבוד, אבל תמיד המשכתי לעסוק במוזיקה וחיפשתי את עצמי. איריס כתבה את השיר אבל הרגשתי שהוא נכתב בול עלי ועל התהליך שעברתי. לא יכולתי לכתוב את זה טוב יותר, זה פשוט שלי. היו לו גם הרבה לחנים והלחן שנבחר של טל בלומשטיין, היה הכי מדויק". הסינגל הזה מהווה את יריית הפתיחה של יאסו, שיוצאת עכשיו לדרך עצמאית, בניסיון לחזור לתודעה הציבורית ולכבוש שוב את הקהל, כפי שעשתה בקלות אז, לפני למעלה משש שנים.

למרות הזמן הרב שחלף מאז, יאסו עדיין זכורה לטובה בעיני רבים ונתקלת בתגובות מחממות לכל מקום שהיא מגיעה. "אני עדיין נתקלת באנשים ששואלים אותי "את לא זאת מכוכב נולד?", זה כמובן נחמד למרות שאני בכלל לא אחת שמחפשת תשומת לב, אני חושבת שבעניין הזה אני די ביישנית".

אומנם יאסו נעלמה מה"ראדר" של תעשייה המוסיקה ולא ניצלה את מומנטום הזכייה אבל שלא תטעו לרגע היא לא הפסיקה להופיע בעיקר מחוץ לגבולות המדינה. רק בסוף השבוע האחרון היא חזרה מעוד גיחה ללונדון שם הופיעה עם הרכב הנגנים שלה. "בחמש השנים האחרונות הופעתי המון בחו"ל, מזמינים אותי לא מעט קהילות יהודיות שראו אותי בכוכב נולד. יש לי גם אתר אינטרנט שדרכו אני מקבלת לא מעט פניות. למרות שכביכול נעלמתי אני לא מתלוננת לרגע כי קרו לי המון דברים טובים, עכשיו אני מקווה לחזור לתודעה של הקהל בישראל דרך האלבום שאני עובדת עליו במרץ ושוקדת על בחירת השירים".

"הרגשתי שאני חייבת לעצור"

למרות שעסקה בשירה, הייתה חלק מלהקת 'צעירי שדרות' והשתתפה בתחרויות מאז היותה ילדה, כבר באודישנים לתכנית הפופולארית של המדינה, נראה היה שיאסו אינה מרגישה בבית. היא הגיעה לשם לבדה "בספונטניות", כפי שהגדירה את זה וכבשה את פאנל השופטים תוך שניות בודדות, מהרגע בו פצתה פיה ושרה את 'עומד בשער' של עמיר בניון. ולמרות זאת באותם רגעים נדמה היה שגם השופטים לא זיהו, שהילדה הנבוכה והמעט מבוהלת הזאת שעומדת מולם, תיהיה הזוכה שלהם לעונה. בסרטון האודישנים נשאלה יאסו, שהייתה אז בת 21 בלבד, אם היא בטוחה שהיא רוצה את זה וענתה: "אני לא יודעת. זה מאוד גדול ואני צריכה גם לקחת בחשבון מה יקרה אם אכשל". כידוע יאסו לא נכשלה ומתכנית לתכנית צעדה בבטחה לעבר הגמר, עד שצביקה הדר הניף את ידה בתכנית הסיום.

"המקום הזה לא עשה לי טוב והלכתי לאיבוד, הייתי מוכנה לאבד את המומנטום ולא לאבד את עצמי"

"היום אני מבינה איך דברים עובדים" יאסו. צילום: אורי גבאי

שש שנים עברו מאז, שש שנים בהן נעלמה יאסו מאור הזרקורים ויצאה למסע חיפוש עצמי, שהסתיים לא מכבר. כעת, כשהיא חמושה בתובנות לחיים, היא מוכנה לצאת שוב לדרך אבל הפעם להיות זאת שמכתיבה את המסלול והקצב. "לקח לי זמן למצוא את עצמי, חיפשתי להתאזן ולהתייצב, להיות שלמה. במקביל תמיד הופעתי עם קאברים, בארץ ובעיקר בחו"ל, אז לא הרגשתי שהעיסוק שלי במוזיקה נזנח".

מה ציפית שיקרה רגע אחרי שהכריזו עלייך כמנצחת?

"כשזכיתי לא תכננתי כלום, לא ידעתי מה מצפה לי כי גם הייתי מאוד תמימה והכל היה חדש לי. רגע אחרי הזכייה הופעל עליי לחץ מאסיבי להקליט, להתראיין, להצטלם ללכת לכאן ולשם עד שהרגשי שאני נחנקת ואמרתי די. הרגשתי שאני חייבת לעצור, זאת דרך מאוד מבלבלת והייתי צריכה פסק זמן. פשוט התנתקתי כי הרגשתי שאני עושה דברים כדי לרצות, לא הייתי שלמה עם שום דבר".

שזה כולל גם את השיר שהוצאת עם עברי לידר?

"בוודאי. שחררתי משהו שלא הייתי מחוברת אליו ולא הייתי שלמה איתו וזה הרגיש רע. זה שיר מדהים, הוא גם יהיה באלבום החדש שלי אבל בהפקה אחרת לגמרי וממקום אחר. עברי היה אמור גם להפיק את האלבום שלי וגם זה לא קרה, שוב מאותה הסיבה שפשוט הרגשתי שזאת לא אני".

לא חששת שאת מאבדת את המומנטום?

"לא, לא חששתי מזה. אחרי שהוצאתי את השיר עם עברי הבנתי שזה בסדר להתנתק, אולי אפילו להיעלם לצורך חיפוש עצמי, העיקר שבסוף הדרך אני אהיה שלמה עם מה שאני מוציאה. נקלעתי למצב שבו הרגשתי שיש לי מחויבות לקהל שלי, זה שהצביע לי וחיכה שמשהו יקרה איתי ושאני חייבת לרצות אותו. המקום הזה לא עשה לי טוב והלכתי לאיבוד, הייתי מוכנה לאבד את המומנטום ולא לאבד את עצמי".

ודווקא אליעד, מי שהיה אז בן זוגך, עשה תהליך הפוך איך את מרגישה עם זה?

"אני הכי מפרגנת לו וגאה בו. בתקופה שאני הייתי ב'כוכב נולד' הוא היה גם כן בתהליך של חיפושים, אחר הזמר שהוא רוצה להיות. אליעד עבד מאוד מאוד קשה, לא התייאש בשום שלב והאמין בעצמו".

"אני רק רוצה לשיר"

במסגרת המסע לחיפוש העצמי שלה, הזדמן ליאסו גם לצאת לטיול שורשים באתיופיה, הארץ ממנה הגיעו הוריה. המסע המרגש, שכלל ביקור באתרי טבע ותיירות וגם בכפרים נידחים, כמו זה שבו נולד אביה, צולם לסרט דוקומנטרי והיווה עבור יאסו מקור נוסף ממנו נאספו החומרים לאלבומה החדש. "פנו אליי, שאעשה את המסע הזה שיתועד לסרט וביקשו שאצרף אליי עוד מישהו, היה לי ברור שזה הולך להיות אבא שלי. זה היה מדהים, מרגש ובלתי נשכח".

הופתעת ממה שראית?

"לא ידעתי שהוא חי שם בצורה כזאת, עד שלא ראיתי בעיניים שלי, את העוני, התנאים והקושי הרב. היום מאוד קשה להאמין שאנשים חיים בצורה הזאת, אבל זה קורה וזה כל כך רחוק ושונה ממה שאנחנו מכירים ומכניס פרספקטיבה אחרת לחיים. בעיקר למדתי שם לקחת דברים בפרופורציות הנכונות, הסתכלתי עליהם וראיתי איך עם כל הקושי הם לוקחים הכל בקלות וברוגע ואנחנו לעומת זאת הרבה פעמים לחוצים ורצים על כלום ושום דבר. במסרגת הביקור גם הופעתי שם באדיס אבבא ושרתי שיר שמספר על החגים באתיופיה, שיש הם השיר של הסרט ויהיה גם באלבום החדש שלי".

עד כמה חשוב לך להיות מחוברת לשורשים למקום שממנו באה המשפחה שלך, לשדרות?

"היום, מאוד חשוב לי. זה גם תהליך שעברתי עם עצמי ורק היום, אחרי שנים ארוכות של הכחשה, אני מבינה את החשיבות של השורשים שלי. כשהייתי קטנה לא רציתי שום קשר לזה, כשההורים דיברו איתי אמהרית צעקתי 'אני ישראלית, תדברו בעברית'. בלי העבר שלך אתה כלום וחשוב לי לשמר את המקורות והתרבות שממנה באו ההורים שלי, זה משהו שמבינים עם השנים. המקום שממנו באו ההורים שלי, הוא אני. משדרות אף פעם לא התנתקתי, גם בזמן התכנית ואחריה המשכתי להיות חלק מהעיר הזאת. אמנם הייתה תקופה שגרתי אצל אליעד במרכז, כי זה הרבה יותר נוח וזמין אבל תמיד ידעתי ששדרות זה הבית. דווקא שדרות, שהיא עיר קטנה שעל פניו כולם מכירים את כולם, היא זאת שנותנת לי את השלווה וכאן אני לא מרגישה את הלחץ, אין כאן התנפלות. זה המקום שבו אני מרגישה הכי בנוח והעיר הזאת נותנת לי שלווה ושקט נפשי, אני לא מתחברת לכל מה שקורה במרכז".

יכול היות שאת בכלל לא מתחברת לכל העניין הזה של 'חיי הזוהר'?

"לגמרי. אני פשוט רוצה להיות זמרת, אני לא אוהבת את הכוכבות הזאת וכל מה שמכונה סלב, אני לא במקום הזה וקשה לי עם זה, אני רק רוצה לשיר. זה הכי כיף בעולם לקבל פרגון, אבל אני לא רוצה להיות במקום הזה שמדברים מה לבשתי ואיפה הייתי. ברור לי שברוב הפעמים זה בא ביחד ולא ניתן להפריד, אבל זה הקושי שלי. אני רוצה לחזור לתודעה אבל ממקום של מוזיקה, אחרי 'כוכב נולד' הרגשתי שמתעסקים בהכל, איפה הייתי, עם מי ישבתי ומה לבשתי, רק לא במוזיקה שלי. הייתי מגיעה להשקות נוצצות ורק חיכיתי שזה יגמר ושאוכל להגיע הביתה, הרגשתי ריק מוחלט. יחד עם זאת אני מכונה לשלם את המחיר, אבל היום ממקום מפוכח, אני מבינה איך עובד העסק הזה ואני יודעת לעשות את זה נכון".

"היום כששואלים אותי על תכניות מהסוג הזה אני אומרת למתמודדים שחשוב שיבואו עם מטרה וילכו בדרך שלהם, שלא יתנו לשום דבר לבלב אותם,  שלא יצפו לזכות וגם ליפול ולהיכשל זה חלק מהעניין"

בתקופה האחרונה החלה יאסו גם ללמוד לתואר ראשון במוזיקה, במסגרתו היא מתנסה בסדנת כתיבה עם הזמרת אתי אנקרי ומגלה בעצמה רבדים חדשים נוספים. "גיליתי שאני יכולה גם לכתוב וזה אפילו יוצא די טוב" היא אומרת. "בינתיים אני כותבת לעצמי, אבל אני מקווה שבעתיד גם השירים שלי ישתלבו בדיסקים שלי". בסופם של הלימודים תוסמך יאסו להיות מורה למוזיקה או פיתוח קול.

זה למעשה תרגום לכשהחלום של להיות כוכבת פוגש את המציאות?

"משהו כזה. אני עדיין שם, עדיין רוצה הצליח אבל מבינה שכל העניין הזה לא מובטח ואני גם רוצה שיהיה לי משהו ביד, שייתן לי ביטחון. לימודים הם שילוב של שני הדברים שאני הכי אוהבת מוזיקה וחינוך, שגם הוא מדבר אליי מאוד".

כשאת רואה היום את צליל שקורי, שאותה את מכירה מצעירי שדרות, ב'דה וייס' איך זה מרגיש?

"התרגשתי בשבילה מאוד, ממש צעקתי מול המסך. אני יודעת מה היא עוברת, חוויתי את זה ואני מכירה היטב את הלחץ והעומס, המחשבות וגם ההשלכות שיש לדבר הזה. היום כששואלים אותי על תכניות מהסוג הזה אני אומרת למתמודדים שחשוב שיבואו עם מטרה וילכו בדרך שלהם, שלא יתנו לשום דבר לבלב אותם,  שלא יצפו לזכות וגם ליפול ולהיכשל זה חלק מהעניין. מה שאני למדתי מהניסיון שלי זה שצריך לבוא מוכנים כי קל מאוד ללכת לאיבוד. במקרה שלי אני דווקא חושבת שהמסע לחיפוש העצמי שיצאתי אליו עשה לי רק טוב וגרם לי להיסגר על דברים ולהבין מה בדיוק אני רוצה מבחינה מוזיקאלית".

אז מה בדיוק את רוצה?

"קודם כל אני מגדירה את המוזיקה שלי כפופ ומוזיקת עולם, משולבת עם נגיעות אתניות. אני מאוד מקווה שזה ישתלב טוב בתעשיית המוזיקה בארץ. אני רוצה לצאת לסיבוב הופעות עם האלבום ומקווה שהקהל יאהב ויגיע".

תקציב עיריית שדרות לשנת 2017 עבר אמנם, פה אחד אך קשה מאוד להתעלם מחילופי הדברים הקשים, שהתנהלו בין ראש העירייה, אלון דוידי, לחבר המועצה הרצל שאובי. עוד לפני ההצבעה על התקציב, פנה דוידי לנוכחים וביקש לשמוע הסתייגויות על סעיפי התקציב. שאובי ביקש לקבל את זכות הדיבור והנוכחים הבינו מהר מאוד שחלק מטענותיו סוטות מעט מנושא ההסתייגויות. תוך דקות פרץ בין הצדדים וויכוח קולני ומביך, שגלש לפסים אישיים ועורר סערה רבה באולם הדיונים. נציין שאין זאת הפעם הראשונה שהשניים מחליפים ביניהם אמירות קשות והאשמות הדדיות וגם לא הפעם הראשונה שהעניין יוצא משליטה.

"אני רוצה תכניות עבודה בשביל לדעת על מה מקבלים כסף גופים שעובדים עם העירייה. זה רלוונטי לתקציב כי האלון הזה, שנועד להכפיש אותי ואת משפחתי, יצא מכספי הציבור"

"כל הכבוד לראש העיר שמביא תקציב גדול ומפנק ואני מברך אותך על הרחבת הקואליציה, רק יש לי כמה הסתייגויות" פתח שאובי. "אתה נותן הסתייגויות שקשורות לתקציב, אנחנו לא עוסקים עכשיו בשאלות אחרות" הבהיר לו דוידי. תחילה נסובו טענותיו של שאובי על כך שביקש לקבל לידיו, טרם ישיבת התקציב, תכניות עבודה, מסמכים ואישורים, על מנת שידע על מה הוא חותם. לטענתו הוא התקשה לקבל את החומר שביקש כי היה למישהו אינטרס לעכב את המסמכים. דוידי אמר בתגובה כי הוא קיבל את כל מה שביקש וכי בקשות כאלה צריכות להיעשות בצורה מסודרת. מכאן החלה בין השניים התנגחות, כשכל אחד התבצר בצד שלו. בעוד שאובי טען כי לא קיבל את כל המסמכים דוידי טען שכן ולא אפשר לו להמשיך לדבר. "תן לבן אדם לדבר" נשמעו קריאות ביניים באולם "זאת דיקטטורה". "אני יכול לדבר, אני אגיד את מה שיש לי ואתה לא תסתום לי את הפה" אמר שאובי. דוידי: "קיבלת את כל מה שביקשת לראות. הוא יכול לבוא ולקבל הכל,  יש דברים שאפשר לתת אותם ויש כאלה שלא, כל מסמך שהתבקש התקבל". שאובי שב וטען כי הוא רוצה לראות תכניות עבודה והסכמים "אני שמח שיש פה  כסף גדול, אבל שכל מי שמקבל כסף שיגיש תכנית עבודה בגובה מסודרת ושנתית שיהיו פיקוח ובקרה". דוידי שלא מבין את טענותיו של שאובי מנסה שוב למקד אותו ודורש הסתייגויות ענייניות לסעיפי התקציב. שאובי, שהגיע מוכן ולאחר שהכין שיעורי בית, המשיך בקו שלו על מנת להמחיש נקודה שהייתה חשובה שלו. בשלב זה של הוויכוח שלף שאובי אלון, שהופץ בזמן הבחירות, שכותרתו 'גניבת שטחים לאור יום של משפחת שאובי' ובו צילומים של בית משפחת שאובי שמעידים, לכאורה, שנעשו שם חריגות בנייה.  דוידי תוהה על פשר המהלך ושאובי מסביר: "אני רוצה תכניות עבודה בשביל לדעת על מה מקבלים כסף גופים שעובדים עם העירייה. זה רלוונטי לתקציב כי האלון הזה, שנועד להכפיש אותי ואת משפחתי, יצא מכספי הציבור. הגיע אליי מידע שאומר שיצאה הוראה והנחיה לצלם את הבית של אמא שלי ויצאה חשבונית, שילמו על הדבר הזה מכספי ציבור". "תעשה את זה במשטרת ישראל או במשרד הפנים" ענה לו דוידי. "אני אומר, אם יש משהו כזה אנא פנה ודווח למי שצריך, לא אליי". "אני רוצה לדעת מה המקור התקציבי של זה, זה יצא מכספי ציבור" התעקש שאובי. בהמשך דבריו ניסה שאובי להעביר ביקורת על תקציב החינוך ואמר שחינוך לא נמדד רק לפי ציונים ובגרויות. אך שוב, מהר מאוד נסוב הדיון הענייני לעניינים אישיים. "איך אתה יושב פה בשולחן, כשאתה לא משלם ארנונה כחוק, איך אתה מעז" הטיח לעברו ראש העיר.

"לשאלתי האם הרצל שאובי גר בבית שיש בו חריגות בנייה לא התקבלה תשובה, את זה אני מעביר לבדיקת משרד הפנים" ביקש דוידי לרשום בפרוטוקול. דקות ארוכות נעדר דוידי מהאולם ובמקום פרצה מהומה קלה. לאחר שחזר ביקש להדגיש שוב שהוא מצפה לשמוע הסתייגויות ענייניות ונתן לשאובי שתי דקות נוספות. "יש לך שתי דקות ואין לך שום הערה עניינית. דיברת במשך שעה וחצי שטויות במיץ עגבניות. כולם מכירים את השיטה שלך, חשפת אותה היום. הכי קל לזרוק דברים לאוויר. בעיר הזאת אנשים עסוקים בעשייה, אתה מובל רק משנאה". אך גם כאן לא נגמר העימות בין השניים, והרוחות התלהטו שוב כשדוידי פנה לשאובי ושאל: "אתה גר בבית עם היתר בנייה כחוק? תענה לכולם". "אתה שלוש שנים מחפש אותי, אומרים 'כל הפוסל במומו פוסל'" ענה לו שאובי.

תגובתו של הרצל שאובי לדברים שהופנו כלפיו: "ראש העיר הנכבד התנהג בצורה מחפירה בדיון על תקציב העירייה.  במקום להשיב על השאלות הקשות, שהוצגו בפניו, הוא יוצא בהאשמות אישיות כלפי כפי שעשה בעבר כנגד חברי עירייה אחרים. לעצם העניין לפני למעלה מעשר שנים לצורך הרחבת ביתי עם התרחבות המשפחה הגשתי תכניות לאגף ההנדסה כחוק. אם לראש העיר יש בעיה והוא לא מוצא את התכניות שלי, אני מציע לו שיחפש אותי במקום אחר. אני לא אכנע ואמשיך לפעול למען הציבור ולחשוף את מכירת סוף העונה המתבצעת סמוך לתקציב. זכותו של הציבור לדעת את כל האמת!".

מעיריית שדרות נמסר בתגובה: "ישיבת המועצה בנושא התקציב הייתה עניינית. ראש העיר אפשר לכל חברי המועצה להעלות הסתייגויות לתקציב במידה וישנן. יתרה מכך, שבוע לפני הישיבה, קיימה העירייה יום עיון מקצועי עם כל מנהלי האגפים, אליו הוזמנו כלל חברי המועצה, כדי שיוכלו לשאול שאלות מקצועיות בנושא חלוקת התקציב לשנה הקרובה. לצערנו הרצל שאובי לא הגיע ליום העיון. עיריית שדרות והעומד בראשה עסוקים כל העת בהשגת תקציבים ובעשייה למען התושבים בכל התחומים. תקציב עיריית שדרות מביא עמו בשורה גדולה והראיה לכך היא שאף-אחד מחברי המועצה לא התנגד לתקציב".

בישיבת מליאה שהתקיימה אתמול בערב במתנ"ס העירוני, אושר תקציב עיריית שדרות לשנת 2017. מתוך 12 חברי מועצה שנכחו בהצבעה, 11 הצביעו בעד ואחד נמנע.

"לאחר שיצאנו מתכנית ההבראה, אותה ביצענו בהצלחה מרובה והצלחנו להפחית את גירעונה המצטבר של העירייה מ-120 מיליון בתחילת הקדנציה ל-25 מיליון שקלים, אנו ממשיכים בתכנית העבודה שלנו לטובת התושבים" אמר אלון דוידי. לדברי ראש העיר, "קיים גידול משמעותי בתקציב העירייה מהשנה שעברה ולא בכדי. אנו משקיעים את מיטב המשאבים בחינוך ילדינו, במתן השירות המיטבי ביותר לתושבים ובשמירת העיר נקייה, יפה ומגוננת".

"אני רואה את תחום הרווחה כזכות שניתנה לי לטפל באותם תושבים הזקוקים לכך ולא כעול ומברך על הגדלת התקציב גם לאגף הרווחה השנה בכ-10 מיליון שקלים"

השנה צפוי גידול משמעותי בתקציב החינוך של כ-15 מיליון שקלים, שיופנה לטובת שיפור איכות הלמידה בבתי-הספר היסודיים והתיכוניים, התמקדות בנושא מבחני המיצ"ב, כאשר גולת הכותרת היא חיזוק תחומי האנגלית, המתמטיקה והמדע בקרב התלמידים. כמו כן, העירייה תשקיע בהקמת פארק מדע בעיר שיתכלל את כל התחומים הרלוונטיים לטובת ילדי שדרות. ראש העיר גם יזם מתן מלגות לאברכים ולסטודנטים בסכום של 700 אלף שקלים וכן תמיכות לגופים ולארגונים בעיר.

על ההשקעה בתחום הרווחה אמר דוידי: "אני רואה את תחום הרווחה כזכות שניתנה לי לטפל באותם תושבים הזקוקים לכך ולא כעול ומברך על הגדלת התקציב גם לאגף הרווחה השנה בכ-10 מיליון שקלים".

בנוסף, לקראת סוף שנת 2016 הקימה עיריית שדרות את אגף השירות לתושב, שכל כולו למען תושבי העיר. "בנוסף, הקמנו מחדש את אגף הדוברות שלא היה קיים תקופה ארוכה, כדי לתת מענה לתקשורת של העירייה מול התושבים, מול אמצעי התקשורת ומול גורמי חוץ".

בחודשים הקרובים יחנך פארק הילדים שהוקם בהשקעה של למעלה מ-10 מיליון שקלים וכן  פארק קנדה שעלותו כ-9 מיליון שקלים. כמו כן, תשפץ העירייה את פארק עזריאלי ותקים ותשפץ 20 גני שעשועים בעיר.

השנה מקבל גם תחום הספורט העירוני תנופה, עם שיפוצם של אולם היאבקות חדש ואולם איגרוף חדש וכן אולם ספורט בשכונת ניר-עם. גולת הכותרת בתחום זה היא המשך בנייתו של אצטדיון הכדורגל החדש והמאובזר בעיר בעלות של כ-6 מיליון שקלים. האצטדיון ישתרע על 10 דונמים ויכלול 500 מקומות ישיבה. דוידי: "כחלק מהתחייבותי לתושבי שדרות, אמשיך להשקיע בספורט העירוני ואפעל להקמתן של קבוצות ייצוגיות בכל הגילאים ובענפי הספורט השונים".

גם תחום ניקיון העיר הוצב השנה במרכז, עם מנהל אגף שפ"ע חדש שמונה לאחרונה. בשנה הקרובה תשקיע עיריית שדרות למעלה מ-20 מיליון שקלים בתחום שיפור חזות העיר, פינוי האשפה והוספת פחים מוטמנים נוספים.

כחלק משינוי ושיפור חזות העיר, עיריית שדרות שמה דגש על השכונות הוותיקות ועל המרכזים המסחריים הוותיקים בעיר. בקרוב מאוד יחל שיפוצו של המרכז המסחרי הישן בעלות של 3.5 מיליון שקלים ובהמשך תשפץ העירייה גם את השוק הישן והסביבה הסמוכה אליו.