יום שלישי , 11 אוגוסט 2020
יוסי גבאי, רכב 'ידידים' בשדרות. צילום: אורי גבאי

"עוזבים הכל כדי לצאת לקריאה כי זה יכול להיות ממש הצלת חיים"

נהגים רבים מוצאים עצמם בסיטואציה לא נעימה כשהם נתקעים באמצע הדרך בעקבות תקלה ברכבם הפרטי, מי שעוזבים הכל כדי לתת עזרה בראשונה בחילוץ הם המתנדבים של ארגון "ידידים" שבטקס המשואות זכו להדליק משואה על ערבות הדדית יוצאת דופן. בראיון ל'דין וחשבון' מספר מנהל סניף שדרות, יוסי גבאי על הרגע ההוא בכביש 6 שגרם לו להצטרף להתנדבות ולסייע לכל מי שנתקע בדרכים.

כשבמכשיר הטלפון הסלולארי מתקבלת קריאה במוקד הארצי של 'ידידים-סיוע בדרכים' מאזרח שקם בבוקר ליום סידורים ומגלה כי כלי הרכב שחונה בחניה שלו לא מניע יוסי גבאי לא מהסס ועל אף המשימות היומיות הרבות שיש לו כקבלן בניין הוא עוזב הכל כדי לתת סיוע, כך קרה לא מעט גם השבוע, באחד המקרים הצטרפנו אליו ל"מתן עזרה  ראשונה" כפי שמגדירים זאת  אלפי המתנדבים ברחבי הארץ. "בעבר כשהיו לי תקלות ברכב תמיד הייתי מחפש איש מקצוע זמין וזאת משימה כמעט בלתי אפשרית כשאתה יוצא בשעה מוקדמת לעבודה, בפעמים שכן הצלחתי למצוא איש מקצוע שרפתי חצי יום בבית" מספר תושב שדרות שקיבל השבוע מענה מארגון המתנדבים המופלא, "היום לא הצלחתי להניע את הרכב, אחרי שראיתי את טקס המשואות בערב העצמאות נחשפתי לארגון ידידים והחלטתי לצלצל אליהם למתן עזרה, ממש מדהים איך תוך חצי שעה היה אצלי מתנדב שחילץ אותי וכל זה ללא תמורה כספית שזה מדהים בעיניי".

משואת כבוד בערב העצמאות

בישראל פועלים לא מעט ארגוני מתנדבים, בחלקם משולבים אנשי מקצוע בשכר עם מתנדבים אבל המשותף לכולם זה רוח ההתנדבות. בעוד ארגונים כמו מד"א ואיחוד הצלה עושים עבודת קודש בהצלת חיים, ארגון ידידים שכולו בנוי על מתנדבים נותן מענה בתחום שאנשים אשר נקלעים למצוקה חשים חוסר אונים מוחלט ותסכול גדול, הרי אף פעם לא נעים להיתקע עם רכב בכביש סואן ולא כולנו נולדנו עם ידע בסיסי בהחלפת פנצ'ר או כל פעולת חילוץ אחרת שתאפשר לנו לפחות להגיע בשלום הביתה ואחר כך לאנשי המקצוע במוסך.

ארגון ידידים הנו ארגון ייחודי, המעניק ״עזרה ראשונה שאינה רפואית״ שאינה מצריכה ידע מקצועי בדרכים ובבתים, 24 שעות ביממה, למעט שבת וחג. תחת הגדרה זו מספק הארגון סיוע בשלל תחומים, ביניהם: סיוע בפנצ’ר, התנעת רכבים, מילוי מים / שמן / דלק, בכבישים מהירים ואף בפתיחת רכבים נעולים באמצעות ציוד מקצועי וללא כל נזק. בנוסף, מתנדבי ידידים מבצעים חילוצי שטח לרכבים שהתחפרו, מסייעים בפתיחת דלתות בתים שנטרקו ועוברים הכשרות מקצועיות לחילוץ אנשים ממעליות תקועות.

לאיש שהקים את הארגון,  ישראל אלמסי,  נחשפנו כולנו בטקס המשואות בערב העצמאות האחרון. טקס שהיה בסימן 'חיבורים בחברה הישראלית', אבל סיפורו של אלמסי הוא גם חיבור אישי קטן לנשמה של כל אחד מאיתנו. תזכורת מעודדת לכך שרגעים קטנים ומייאשים מסוגלים להאיר לנו את הדרך אל מטרות גדולות מהחיים.

 ישראל אלמסי, מייסד ידידים שהדליק משואה בערב הצמאות. צילום: יח"צ

מנחת הטקס אסתר רדא היטיבה לספר את סיפורו של אלמסי, בעיקר את שעת הבוקר הגשומה בה עמד אלמסי בצידי הדרך, עם רכב תקוע ותקווה קלושה שאולי יגיע עובר אורח וייתן יד. היום, לאחר עשור שנות פעילות בלתי פוסקת, עומד אלמסי בראשו של ארגון המתנדבים הארצי 'ידידים – סיוע בדרכים'. בצמוד לאלמסי, פועל במרץ סמנכ"ל רב עשייה בשם לייזי שטרן, המלהטט בכישרון בין כלל משימותיו המורכבות של הארגון. ביחד, הם מפעילים רשת ענפה של לא פחות מ־25,000 מתנדבים מכל גווני החברה הישראלית ברחבי הארץ. באופן פרדוקסלי, הגלגל המפונצ'ר ההוא דווקא המשיך להתגלגל ולצבור תאוצה סוחפת ומרשימה. באופן טבעי, כשמדובר ברשת מתנדבים כה ענפה, הפעילות מתרחבת גם לתחומי סיוע נוספים, כמו שינוע תרופות וסלי מזון בתקופת מגיפה כלל־עולמית. על אף השבחים האישיים הרבים להם זכה, בחר ישראל להקדיש את העלאת המשואה לכבוד 25,000 המתנדבים "שעוזבים משפחה, מקום עבודה ומיטה חמה, כדי לתת עזרה לכל דורש" והצהיר כי את פעילותו הוא מקיים "לכבוד מלך־מלכי־המלכים, שהכול לכבודו יתברך". פניה היפות של ישראל התגלו במלוא הדרן, ונטעו תקווה קטנה בלב, שאפשר לצמוח מהכול, כן, גם מהקורונה.

הרגע בכביש 6 שגרם לו להצטרף להתנדבות

ממש בדומה לסיפורו של מנכ"ל ידידים ישראל אלמסי, גם מנהל סניף שדרות, יוסי גבאי הצטרף להתנדבות בעקבות מקרה אישי שחווה. "לפני כשנתיים הייתי בדרכי למודיעין שם החברה שלי ביצעה עבודה באתר בנייה, עליתי על כביש 6 ובאמצע הדרך היה לי פנצ'ר.  מאחר ואף פעם לא הייתי מחליף פנצ'ר גם לא היו לי כלים ברכב, תמיד הייתי מזעיק חברים שלי ממושב תלמים ליד שדרות ואם היה לי פנצ'ר בתוך העיר הייתי סוחב עד לפנצ'ריה כמו שנראה לי הרבה עושים" מספר גבאי, "אני מדבר עם בן דוד שלי והוא אומר לי איך אבוא לעזור לך אתה לא ליד הבית, אתה באמצע כביש 6. אמרתי ננסה אולי עם פנצ'ריות בקרית גת שאני מכיר, התשובה שקיבלתי "יוסי כפרה מי יבוא לשם בשביל פנצ'ר אתה תשרוף לי את כל היום, אני אחייב אותך בסכום של יותר מרכב שלם".

במקרים כאלה יש חברת ביטוח, לא?

"זה נכון שכל מי שעושה ביטוח מקבל כיסוי גם של גרר אבל לך תמתין שעות עד שיבואו לחלץ אותך. ניסיתי שוב להתקשר לקרוב משפחה שאולי יעזור לי למצוא פיתרון, פתאום קפץ לו בראש פיתרון "תחייג לידידים", האמת לא שמעתי עליהם קודם, אני מחייג לידידים , תוך כמה דקות שלחתי מיקום וקיבלתי טלפון ממתנדב שהגיע תוך זמן קצר יחסית לתקן לי את הפנצ'ר, עכשיו תיקח בחשבון בגלל שמדובר בכביש מהיר אתה מחויב להזעיק איתך ניידת של משטרת התנועה שתבצע חסימה כדי לא לסכן את מי שמחליף פנצ'ר אלא אם מדובר במפרץ חניה שלא מסכן אף אחד".

לדבריו של גבאי, עד אותו רגע הוא לא ממש האמין שקיים ארגון כזה שנותן מענה חינם אין כסף. "עד שהכרתי את ידידים לא חשבתי שזה לא מציאותי שבנאדם באמצע יום עמוס או אפילו באמצע הלילה יצא כדי לסייע בחילוץ של אדם אחר ללא כל תמורה, התמורה היחידה כמו שאומרים בידידים "השירות כרוך בחיוך", זה לא מובן מאליו בכלל וזה פשוט נגע בי הדרך הזו שיש בה ערבות הדדית מדהימה" הוא אומר ומספר על אחד המקרים: "היה לי מקרה בשדרות, אני בדיוק איתו על הקו וקפצה קריאה בשדרות, הוא הודיע לי שהוא קרוב והוא קופץ וכל זה שאני איתו על הקו, הוא אומר לי "יוסי יש כאן לפחות עשרה אנשים שמסתכלים ולא מבינים מאיפה בא בנאדם לחלץ אותו, הם לא האמינו שיש ארגון כזה עם אנשים שכל כולם נתינה, שהכל נעשה בחינם".

 יוסי גבאי בשבוע שעבר מסייע לתושב העיר. צילום: אורי גבאי

אז זה היה הרגע שעשה אצלך את השינוי?

מאותו רגע שהמתנדב הגיע לכביש 6 לחלץ אותי תוך סיכון כי מדובר בכביש מהיר, נפל לי האסימון ואמרתי לעצמי "אם בנאדם מוצא זמן לסייע אז גם אני יכול", שאלתי את עצמי למה הוא יכול ואני לא יכול? למען האמת רוח ההתנדבות תמיד הייתה בי, גם כשהייתי נוסע בדרכים ורואה כלי רכב תקועים עצרתי לשאול אם אפשר לעזור במשהו למרות שלא היו לי אף פעם כלים,  אבל אתה יודע איך זה, אתה כל הזמן במרוץ נגד הזמן ולא מוצא זמן לנשום כדי לתת מעצמך זמן להתנדב, מאותו רגע אמרתי שאין דבר כזה שאין זמן, עם כל העומס שלי החלטתי שאני פונה לידידים כדי להצטרף למערך המתנדבים.

כאמור, אני פוגש השבוע את יוסי בזמן סיוע לתושב העיר. מתוך בגאז' הרכב הפרטי המצויד הוא שולף ציוד ומחייך.

"מאז שאני בידידים אני מצויד בכל הכלים. קודם, לא היו לי כלים ולא היה לי את הידע שצברתי בידידים כדי לסייע בדרכים".

למעשה זאת סיטואציה שנוגעת בהמון אנשים, מניח שכל נהג חווה את זה?

"נכון וזה מה שגורם להמון אנשים להתחבר לידידים ולהתנדב. היה לי מקרה כשיצאתי משדרות לכיוון נתיבות, קצת לפני הפניה ימינה אני מזהה נהגת שעצרה בצד, כולה לחוצה, חם בחוץ והיא עם ארבעה ילדים קטנים ברכב. אחרי ששאלתי מה הבעיה והיא הסבירה שעלה החום, עשיתי בדיקה זריזה וראיתי שחסר מים, קפצתי לתחנת דלק להביא מים, פעולה לכאורה פשוטה אבל שסייעה לה להגיע הביתה בשלום, ליוויתי אותה כל הדרך הביתה ומה שלקחתי מהאירוע הזה זה את התודה שלה, ממש בדמעות וזה ריגש אותי. וזה רק סיפור אחד מיני רבם שבהם אנחנו נתקלים מדי יום".

מה התמורה שמקבלים מזה, הרי אני מבין שאין כיסוי להוצאות?

"בידידים ההתנדבות היא מלאה, זה לא ארגון שמגייס תקציבים להוצאות שכר, כאשר מגייסים תקציב מסוים אז כמובן רוכשים ציוד בסיסי למתנדבים ואם אין אז כל מתנדב אפילו מוציא מכיסו כדי לרכוש ציוד בסיסי שאיתו יוכל לעזור, זה בעצם כל הסיפור של ידידים, באים נטו לסייע לאחר. בנוגע לתגמול אני חושב שבאמת יש סיפוק אדיר בעזרה לאחר וזה השכר הכי טוב שאפשר לבקש".

איזה לוח זמנים אתם מתחייבים?

חשוב לומר שאין לנו התחייבות ללוח זמנים, בכל זאת מדובר במתנדבים שעושים את זה מהזמן הפרטי אבל אני יכול להעיד כאחד שמחובר למוקד הארצי כמעט ולא קורה מצב שיש קריאה  ואין כמה מתנדבים שנמצאים בסביבה, זה בעצם הרעיון, אם יש קריאה בנתיבות ואני נמצא בסביבה כמו שקרה לא מעט פעמים אז אני קופץ ואם אני לא יכול אז יש בטוח מתנדב אחר שיכול. אני גם יכול להעיד לגבי אזור שדרות כמעט תוך עשר דקות מקבלת הקריאה מתנדב יוצר קשר ויוצא לכיוון האזרח"

כמה יש מודעות לכך בשדרות?

"יש מודעות יחסית גדולה, הסניף שלנו היום מונה 140 מתנדבים ואני חייב לומר שכל הזמן מבקשים עוד ועוד להצטרף. בתקופה האחרונה נחשפו אלינו עוד תושבים כי הארגון כולו בתקופת הקורונה הפך להיות ארגון חירום משום שבגלל המצב פחות אנשים היו בדרכים, הפנינו את כל פעילות ההתנדבות שלנו לסיוע חלוקת מזון ותרופות, בשדרות למשל הצטרפנו להתנדבות המקומית לסייע לקשישים ואפילו סייענו בהעברת מזון".

 מתנדבי ידידים בשדרות, בזמן הקורונה מסייעים לקשישים. צילום: יח"צ

אחד הנושאים שהפכו לסיוט בכל קיץ זה כלי רכב שננעל או ילד שנשכח, כיצד אתם ערוכים לזה?

"אז נעשה סדר אנחנו נותנים מענה בהנעת הרכב, סיוע בהחלפת גלגל, וגם פתיחת רכב שננעל. אין ספק בכל מה שקשור לילדים זה מסומן אצלנו כמצב חירום בעדיפות עליונה, ברגע שמתקבלת קריאה על כלי רכב נעול או חלילה ילד שננעל זה גורם לכולנו להיות דרוכים. במקרה כזה עוזבים  הכל כדי לצאת לקריאה כי זה יכול להיות ממש הצלת חיים, למקרים כאלה קופצים אפילו כמה מתנדבים, לכל מתנדב יש צלצול חירום שהוא על העוצמה הכי גבוהה כדי שהוא יתייחס מייד לקריאה, כל כונן חירום שמקבל צלצול כזה במקרה של חילוץ ממעלית או נעילת רכב עוזב הכל וקודם קופץ כי שוב במקרים כאלה לעיתים כל שנייה חשובה. אגב, לי לא יצא לחלץ רכב נעול אבל קרה לי מקרה ברכב שלי שהילדים שלי נעלו את הרכב. בזכות הציוד והידע של ידידים הצלחתי לפרוץ לרכב תוך שניות".

לכתבה הבאה:

בשורה לעיר שדרות לקראת פתיחת שנת הלימודים

לקראת פתיחת שנת הלימודים וההיערכות ללמידה מרחוק: קבוצת פרטנר מחברת את העיר שדרות לתשתית הסיבים …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.